ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

2020 ינואר 520 ידע למידע 85

עם זאת ננסה להבחין בין המקרים – כפי שעולה מהעובדות כמתואר בפסקי הדין: בבחינת המכתב שצורף לקבלת דמי הלידה כעצמאית מצינו כך: בעניין איילת כהן – צוין בו בין היתר כי היא מקבלת דמי לידה בשל הכנסותיה כעצמאית (אשר סכומן הסופי ייקבע על פי נתוני השומה הסופית במס הכנסה). זאת, בעוד במקרה דנן הוספה פסקה למכתב ונכתב בה כי "אם הינך גם עובדת שכירה עליך להגיש תביעה אישית על גבי טופס…". תוספת משפט זה למכתב, יכול ומהווה את ההסבר של המל"ל לכך שאי ההבנה או הטעות של המבוטחת בדבר הצורך להגיש תביעה גם לגבי הכנסותיה כשכירה, כפי שייחס בית הדין הארצי למבוטחת במקרה איילת כהן, אינה יכולה להתקיים במקרה דנן. נוסף על כך ניתן לומר כי נתוני השכר של הגברת איילת כהן היו ידועים למל"ל כל העת, בהיותה בעלת שליטה בחברה שבה 102 הועסקה ומאופן חובת דיווח טפסי בגין בעלי שליטה, וזוהי סיבה נוספת מדוע שם לא נתקבלה טענת השיהוי. כך או אחרת, וכל עוד לא נאמר אחרת, נחזור ונדגיש לפני היולדות השכירות (גם אם הן גם עצמאיות וקיבלו דמי לידה באופן אוטומטי) חובה עליכן להגיש תביעה לדמי לידה בגין עבודתכן כשכירות (אלא אם הוגשה תביעה כזו על ידי מעסיקכן במקומכן) ללא דיחוי לאחר הלידה, ולהימנע מסוגיית השיהוי.

הלידה, לפיו אושרה זכאותה לדמי לידה כעובדת עצמאית, ובו הערה כי ככל שהיא גם עובדת שכירה, עליה להגיש בשל כך .355 / תביעה נפרדת על גבי טופס בל דיון והחלטה ● ● על פי הפסיקה, גם אם המבוטחת לא קיבלה את המכתב האמור, וגם אם הפר המל"ל את "חובת היידוע", אין בכך כדי להקנות זכות לתשלום רטרואקטיבי למבוטח מעבר להוראות החוק. "מערכת היחסים בין המוסד למבוטחיו נקבעה על פי חוק, ומשכך החוק בלבד הוא שמכתיב את מערכת הזכויות והחובות… התנהגותו של גוף ציבורי, דוגמת המוסד לביטוח לאומי אינה יכולה ליצור עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק… על המוסד מוטלת החובה לפעול על פי הוראות החוק ואף מקום בו המוסד הטעה מבוטח אין הוא רשאי להעניק לו זכויות בלי שהן מעוגנות בחוק". ● ● בהלכת יהלום נקבע כי:

לאור עובדת השיהוי התביעה נדחתה.

הערות שוליים במקרה דומה למקרה דנן (הלכת איילת כהן) נקבע בבית הדין הארצי ההפך: כי המל"ל מנוע מלטעון טענת שיהוי.