ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

2020 ינואר 520 ידע למידע 51

ובין אם נערכה לו דווחו ההכנסות שלא שומה בגינן, אינו רשאי להעלות טענה כי לא נוכו מלוא הסכומים הניתנים לניכוי כפחת מהכנסתו החייבת, ועל כן יש להפחית לגביו בכל מקרה את מלוא סכומי הפחת משווי הרכישה בעת חישוב מס השבח. במקרה שלפנינו, נקבע כי היות שהחברה לא דיווחה על הכנסתה החייבת מהשכרת הדירה, וממילא אין באפשרותה לטעון כי שילמה מס הכנסה מלא, ללא ניכוי פחת, ומאחר שנודע לבית המשפט כי עומדים להוציא לחברה שומות מס הכנסה רטרואקטיבית בגין השנים בהן הרוויחה מהשכרת הנכס, בהן יילקח בחשבון הפחת אשר יפחית את הכנסתה החייבת, הרי במצב דברים זה, דבקות בעקרון מיסוי אמת ומניעת הטבה כפולה בגין הפחת מחייבת לראות את החברה כמי שניצלה את הפחת במהלך השנים. לסיכום, עולה כי ככל שהמשכיר דיווח על הכנסותיו מההשכרה, אך יוכיח כי לא ניכה את הפחת לצורכי מס הכנסה, אזי במכירת הנכס וחישוב השבח, הוא יהיה זכאי להימנע מהפחתת הפחת משווי הרכישה. אך אם לא דיווח כלל על הכנסותיו מההשכרה למס הכנסה הוא לא יהיה זכאי לכך ויראו את השבח מהמכירה כמוגדל בסכום הפחת שהיה ראוי לנכות מההכנסות אילו היו מדווחות.

הרי שדווקא התחשבות בפחת בעת חישוב השבח עלולה להביא למצב הפוך של התחשבות כפולה בהוצאה, שכן מס ההכנסה בו חייב הנישום האמור הוא ההכנסה בניכוי הפחת, ובמסגרתו יש להניח כי ניצל את ההטבה. בית המשפט קבע בסוגיה את העקרונות הבאים: : ברירת המחדל לבחינת החבות הכלל .1 במס שבח היא כי הנישום ניכה את מלוא הסכומים הניתנים לניכוי כפחת מהכנסתו החייבת בגין המקרקעין במס הכנסה. כנגזר מכך נקודת המוצא היא כי יש להפחית את מלוא סכומי הפחת משווי הרכישה בעת חישוב מס השבח. נישום שדיווח כדין על החריג לכלל: .2 הכנסותיו ושילם את המס המתחייב, ואשר יעמוד בנטל להוכיח כי נמנע במסגרתם מניכוי מלוא הסכומים הניתנים לניכוי כפחת מהכנסתו החייבת במס הכנסה, זכאי לכך שסכומי הפחת שלא נוכו כאמור לא יתווספו לחישוב השבח (דהיינו, לא יופחתו משווי הרכישה). נישום אשר לא הגבלת תחולת החריג: .3 דיווח כדין על הכנסתו החייבת במס הכנסה, וכתוצאה מכך גם לא ניכה בדיווחיו פחת באופן מלא או חלקי, בין אם לא חויב במס הכנסה בגין