ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

24 2019 דצמבר 519 ידע למידע

כי בכל הנוגע להתקשרות עם הלקוח האמריקאי, מי שנושאת בסיכונים היא להב ולא המערערת. לפיכך, לא ניתן לומר כי המערערת היא זו שמייצאת ומוכרת את המוצרים לארצות הברית (דהיינו לשוק מיליון תושבים לפחות כדרישת 14 המונה החוק לעידוד השקעת הון). הפרשנות שהוצעה על ידי המערערת, ולפיה חוק העידוד נועד להטיב אף עם יצרן המוכר באופן עקיף את תוצרתו בחו"ל, אינה מתיישבת עם לשון החוק, ולהבדיל - הפרשנות ולפיה הטבות המס מוענקות רק לחברה שגם מייצרת וגם מייצאת, מתיישבת היטב עם תכלית חוק העידוד, שכן מטרת חוק העידוד היא לתגמל במידת מה את החברה הנוקטת סיכונים רבים יותר, ואלו הן החברות המייצרות ומייצאות בעצמן את סחורתן. סוף דבר הערעור נדחה והמערערים חויבו בהוצאות ש"ח. 40,000 המשיב בסך

המשיב חלק על עמדת המערערים בהדגישו כי בפועל המערערת מכרה את המוצרים שייצרה להב כך שמרבית מכירותיה הן בישראל ולכן אינה זכאית להטבות הקבועות בחוק העידוד שקיבל המערער וגם לא חלים שיעורי המס המוטבים. עוד דחה המשיב את טענתה החלופית של המערערת לפיה היא "יצואן עקיף". דיון והכרעת בית המשפט אין חולק כי לא הייתה זו המערערת שהתקשרה ישירות עם הצבא האמריקאי, כי היא לא הייתה רשאית לבצע שינויים במפרטים או בהזמנות הקשורות לפרויקט, וכי כלפי הצבא האמריקאי להב היא הגורם האחראי הבלעדי. בכל הסיכונים הקשורים לייצוא ומכירת המוצר נושאת להב ולא המערערת. אין בכך לומר כי הפרויקט בכללותו, מבחינתה של המערערת, חף מסיכונים דוגמת סיכונים הקשורים לשמירת מלאי החלפים ועצם הייצור או סיכונים עסקיים הקשורים לצמצום הפרויקט או לביטולו, אלא שברי