ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

232 2019 דצמבר 519 ידע למידע

עובד לחוק, שעניינו " 76 יצוין כי סעיף " אינו חל בענייננו. זאת, היות בחוץ לארץ מוגבלת למקרים בהם 76 שתחולת סעיף ," המבוטח ומעבידו הם תושבי ישראל " ומכאן שהסעיף אינו חל כאשר מדובר במעסיק זר. הכלל כאשר מדובר בעובד שכיר בישראל, הוא כי גביית דמי הביטוח תתבסס על דיווחי המעסיק והעברת תשלומי דמי הביטוח תעשה על ידי המעסיק. ואולם, כאשר מדובר בעובד המועסק כשכיר במדינה זרה על ידי מעסיק זר, עיקרון זה אינו ישים. משום כך, המבוטח נדרש בעצמו לדווח ולבצע את תשלום דמי הביטוח. פרסםהמוסדאתחוזר ביטוח 5.7.2004 ביום בעניין התייחסות להכנסה של 1311 מספר תושב שהופקה מחוץ לארץ. לפי חוזר זה, היה מקום להתייחס להכנסה אשר דווחה בשומה ממקור הכנסה של שכיר מחוץ לארץ כאל הכנסה שלא מעבודה. בעקבות ביקורת של מבקר המדינה, תוקן ליקוי זה. , לאחר תיקון ליקוי מנגנון 31.8.2014 ביום הגבייה הממוחשב של מערכת המוסד לביטוח לאומי, שלח המוסד למיזל מכתב שעניינו בירור מעמדו כשכיר, שבמסגרתו נמסר כי התקבלו במוסד שומות מס הכנסה , ולפיהן היו לו 29.7.2013 שנערכו ביום .2010 ובשנת 2009 הכנסות בשנת מיזל לא השיב למכתב, ולכן חויב בדמי ביטוח בהתאם לשומות שדווחו במס הכנסה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי רשות מנהלית אמורה להשתמש בסמכות הנתונה במהירות לה, לרבות סמכות גביית חוב " לחוק הפרשנות. 11 ", כלשון סעיף הראויה עקרון זה מבטא אינטרס משותף של הרשות המנהלית והפרט. לגבי הרשות המנהלית, עקרון זה נגזר מחובת ההגינות הכללית שהיא חבה כלפי הפרט. לגבי הפרט, שיהוי בגביה פוגע ביכולתו לכלכל צעדיו. על כן, הפרת חובת גביית החוב לדמי ביטוח במהירות הראויה מהווה פגם. מיקוד הבחינה במקרה זה נסב על שאלת עוצמת הפגם ותוצאותיו, דהיינו אם הדבר מגיע כדי שיהוי המונע את גביית החוב, קרי שיהוי מאיין גבייה, או שמא עסקינן בהשתהות פגומה, שתוצאותיה שונות והן אינן מאיינות את עצם גביית החוב. חוב לתשלום דמי ביטוח אינו נתון להתיישנות כמשמעה בחוק ההתיישנות. א לחוק, אשר 363 נחקק סעיף 2014 בשנת מטיל מגבלות על אפשרות גבייתו של חוב לתשלום דמי ביטוח. בסעיף נקבע, כי בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח, ישלח המוסד לחייב דרישה לתשלום חוב, לא נשלחה דרישה לתשלום החוב, ולא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או לא בוצע קיזוז ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב, לרבות בדרך של קיזוז. בית הדין סבר כי מועד היווצרות העילה הוא בזיקה לעריכת השומות הסופיות, ולא למועד ביצוע העבודה. כלומר, יש למדוד