ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

186 2019 דצמבר 519 ידע למידע

דמי הלידה לאחר שפקיד התביעות טען שהמשכורות שמשכה לפני הלידה היו פיקטיביות, ואישר לשלם דמי לידה לפי שכר נמוך בהרבה. להלן מתוך פסק הדין: "המסגרת המשפטית לחוק 49 הזכות לדמי לידה נקבעה בסעיף לחוק קובע את 50 הביטוח הלאומי. סעיף התקופה בעדה זכאית יולדת לדמי לידה. לחוק קובע כי דמי לידה ליום 53 סעיף הם "שכר העבודה הרגיל" של המבוטחת, לחוק 54 בכפוף לתקרה שנקבעה. סעיף קובע כי "שכר העבודה הרגיל" לעניין סעיף הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת 53 המבוטחת, ברבע השנה שקדם ל"יום הקובע", בתשעים." לחוק הביטוח הלאומי קובע: 298 סעיף "כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המנהלה (להלן – פקיד התביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן". מכוח סמכותו של פקיד התביעות להחליט "אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן", מוסמך הוא לחקור ולדרוש אם הנתונים שהמבוטח מדווח עליהם כבסיס לתשלום הגמלה הנתבעת הם אמיתיים או פיקטיביים (דב"ע פיקהולץ נ' המוסד לביטוח 115-0/ מא ). בהקשר זה נקבע 46 לאומי, פד"ע יד אודט ברכה נ' המוסד 140-0/ בדב"ע נב , כדלהלן: 523 לביטוח לאומי, פד"ע עד בענפי הביטוח שבהם שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגמלה (כגון, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה), יש חשיבות רבה

פסק דין בעניין יישום כללי הגמלה החוסמת גם לבעל שליטה שכיר דחה בית הדין האזורי 22.1.2017 ביום ) את תביעתו של רחמים 31640-09-14 (ב"ל משולם, שהיה בעל מניות יחיד בחברה, לשלם לו גמלה המתחשבת גם במענק שקיבל מהחברה לאחר התאונה בעבודה, נוסף על השכר הרגיל. בית הדין מייחס חשיבות לכך שהמבוטח היה העובד היחיד שקיבל מענק ולא שולם לו מענק בשנים קודמות. כלומר, מדובר בבונוס שהמבוטח החליט להעניק לעצמו. המבוטח הוא זה שהעלה את הטענה שתקנה בעניין הגמלה החוסמת אינה חלה עליו. 11 כנגדו ומאזכר 11 בית הדין ממנף את תקנה 11 הלכות קודמות שקבעו שתכלית תקנה היא לחסום דיווח בלתי נכון מצד מבוטחים שינסו להעלות את גובה הכנסתם לאחר התאונה, כדי להגדיל את שיעור הגמלה שהם זכאים לה. מהמוסד לביטוח לאומי נמסר שהוא מתייחס לבעלי השליטה כעצמאים, כולל לעניין הגמלה החוסמת. מעמד אשת בעל השליטה עובד ככלל הוא מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה, וכך נדרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה (או בעל שמועסק בחברה בבעלות אשתו). , קרפל בת שבע נגד 10731/08 בפסק דין ב"ל המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי, נדחתה תביעת המבוטחת, שהייתה אשתו של בעל השליטה בחברה, להגדלת