ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

134 2019 דצמבר 519 ידע למידע

את 29.7.2019 בית הדין האזורי דחה ביום 51804- תביעתה של איילת בן גיגי שלו (ב"ל ) וקבע כי אין לראות את המענקים 11-17 הרבעוניים ששולמו לה לפני הלידה כשכר רגיל לאותו הרבעון. בנסיבות המיוחדות בוצעה התחשבות במענקים רבעוניים בצורה מיוחדת, לפי ממוצע של השנה הקודמת. צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים (להלן: 1972- וקביעת מעבידים), התשל"ב צו סיווג מבוטחים או הצו) קובע, שאם מבוטח נכלל בגדר התנאים שקבע הצו – הוא נחשב כעובד שכיר לפי התוספת הראשונה, כעובד עצמאי לפי התוספת השנייה, או כמי שאינו עובד (שכיר) ואינו עובד עצמאי לפי התוספת השלישית, בהתאם לאמור בצו, ללא צורך במבחנים נוספים. הצו מחייב בעבור המוסד לביטוח לאומי בלבד, ואין בקיום התוספת הראשונה לצו אסמכתא לכך שמתקיימים יחסי עבודה כהלכתם לעניין חקיקת עבודה אחרת. אי קיום האמור בתוספת הראשונה של הצו זהה למצב שבו מעסיק לא דיווח ולא שילם דמי ביטוח בעבור העובד, וחלות על המעסיק כל הסנקציות הקבועות בחוק לחוק 369 ובתקנות, לרבות שיפוי לפי סעיף הביטוח הלאומי. יש לשים לב, שהצו חל על עסקים, על משקי בית, וגם על ועדי בתים המעסיקים חצרנים שתחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש ושומרים, אם תחום השמירה נקבע מראש. יישום התוספת הראשונה לצו סיווג מבוטחים

הלידה, פנו יולדות לבית הדין והסוגיה האמורה לעיל נדונה בשני פסקי דין: . בפסק דין המוסד לביטוח לאומי נגד 1 ) בבית הדין 129-10 קרן פרידמן (עב"ל .20.06.2011 הארצי לעבודה ביום . בפסק דין פלונית נגד המוסד לביטוח 2 ) בבית הדין 543-09 לאומי (עב"ל .4.5.2011 הארצי לעבודה ביום משכורתן של העובדות בפסקי הדין התבססה על משכורת ועל עמלות ששולמו על פי הצלחה ונוכו דמי ביטוח גם בגין העמלות. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעת העובדות לדמי לידה והתייחס לעמלות כתשלום נוסף. בעניינה של קרן פרידמן אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי לעבודה כי המעסיקה ראתה בתשלום העמלות חלק משכרה של העובדת, קיבל את תביעת העובדת וקבע כי משהיו העמלות חלק משכרה הרגיל של העובדת, יש לכלול אותן בחישוב דמי הלידה, ללא פריסה. ערעורה של פלונית נדון לאחר שבית הדין האזורי הצדיק את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי קיבל את הערעור וראה "במענק הרבעוני", בנסיבות המקרה, חלק משכרה החודשי של המבוטחת ללא פריסה. בית הדין הדגיש שדרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן בדרך של עמלות.