ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

94 2019 ספטמבר 516 ידע למידע

● ● בית הדין הארצי מציין כי נתבקש לדון בפרשנות החוק וההוראות (ולא מצא דרך לפרשם כרצון המערערים), אך לא בבטלותו או אי חוקיותו של החוק, ולכן לא עשה זאת. עם זאת, בית הדין סבור כי יש השלכות לסיווג כ"עקרת בית" בחוק ובתקנות, משהללו פטורות מדמי ביטוח אך ביטוחן נפגם כאמור, ומאידך גיסא אין להן אפשרות לשלם דמי ביטוח בעד עצמן, וזאת תוך יצירת אפליה עקב מינן (אישה) ומצבן המשפחתי (נשואה) - שילוב היוצר את המונח "עקרת בית", מול גברים אחרים או נשים רווקות וכד'. כל הללו יוצרים אי נוחות ובמיוחד לאחר חקיקת חוק היסוד כבוד האדם וחרותו, ולכן ממליץ בית הדין הארצי למחוקק לבדוק את ההסדר החוקי בחינה מעמיקה ויסודית.

● ● בית הדין הגיע להחלטה כי בדין נדחו תביעות המערערים, משום שלא עמדו באף אחד מהקריטריונים המקנים זכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל הפרישה. הובהר להן על ידי המל"ל כי זכאותן לקצבת אזרח ותיק תתחיל שנים 68 - בגיל המוחלט (במקרה דנן .)70 חודשים וגיל 8- ו ● ● בית הדין הוסיף וציין כי "עקרת- בית" מבוטחת בביטוח נכות רק עד גיל הפרישה; משכך נדחו תביעות המערערות לקצבת נכות כללית משהוגשו לראשונה לאחר שעברו את גיל הפרישה. ● ● הערעור המאוחד נדחה. ● ● ההגדרה של "גיל פרישה" אינה שונה למי שהיא "עקרת בית" ולכן אין הצדקה לקבוע כי רק ל"עקרת-בית" זכאות לקצבת נכות כללית עד גיל מבוגר יותר.