ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2019 ספטמבר 516 ידע למידע 69

שהמידע איננו דרוש לצורך איתור נכסים של החייב, אלא לצורך איסוף מידע על נכסיה של החברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת מזו של החייב, הגם שאין חולק כי החברה היא אכן בבעלות החייב. א 60 יתרה מכך, השימוש בסמכות לפי סעיף לפקודה מותנה בכך שבית המשפט שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו, ובמקרה זה לא השתכנע בית המשפט שהנאמן איננו יכול להשיג את המידע המבוקש בדרך אחרת, כגון דרישה מעורך דין שמחזיק את מניות החייב בנאמנות כי ימציא לידיו את המסמכים שברשותו או שהוא יפנה בשמה של החברה שהוא רשום כבעל מניותיה בדרישת גילוי אל רשות המיסים. סוף דבר בקשת רשות המיסים התקבלה והחלטתו הקודמת של בית המשפט בעניין זה בוטלה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים רשות המיסים טענה כי מוטלת עליה חובת 231 סודיות סטטוטורית מכוח סעיפים 105 לפקודת מס הכנסה ומכוח סעיף 232- ו לחוק מיסוי מקרקעין. על כך משיב הנאמן כי מניותיה של החברה מוחזקות על ידי עורך דין בנאמנות עבור החייב, וכי עורך דין זה הסכים למתן הצו נגד רשות המיסים. הכרעת בית המשפט הכלל הוא אי גילוי ידיעות המצויות בידי רשות המיסים, ואילו החריג לכלל, שחל ביחס לחייבים בהליכי פשיטת רגל, הוא א 60 גילוי כפוף למגבלות הקבועות בסעיף לפקודת מס הכנסה שנועד להקנות לכונס הנכסים הרשמי כלים לשם התחקות אחר הכנסותיו של החייב ובן זוגו, וכן לאתר את נכסיו. המידע המבוקש חורג מגדרה של התכלית א לפקודה, משום 60 המותרת לפי סעיף