ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2019 אוגוסט 515 ידע למידע 77

ו/או שאינם מצויים בידה של המערערת, ולפיכך כי היא לא הייתה רשאית לנכות בגינם מס תשומות. מנהל המערערת כלל לא וידא כי החברות ששמן רשום על גבי החשבונית הן אלה שעמן התקשר והן אלה שסיפקו לו את העובדים. משכך המערערת לא עמדה בתנאי המבחן האובייקטיבי הנדרש לצורך הכרה בניכוי מס התשומות. יתרה מכך, לא רק שהמערערת לא נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח את תקינות החשבוניות, אלא שמנהל המערערת אף היה ער לכך שמדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, ולמצער, עצם עיניו מפני אפשרות זו. לפיכך המערערת אף אינה עומדת בתנאי החריג הנדרש לצורך ניכוי חשבוניות פיקטיביות, על פי המבחן הסובייקטיבי. בית המשפט המחוזי הוסיף והתייחס לטענות המערערת בנוגע להתיישנות עסקאותיה. נקבע כי ככל שהמערערת הייתה סבורה כי יתרת הסגירה/הפתיחה האמורה אינה משקפת עסקאות שלא דווחו, אלא כי מדובר בפקודת יומן שגויה, או שמדובר בעסקאות שיש לשייכן לשנים קודמות וכיוצא באלה טענות, היה עליה לעמוד בנטל להוכיח זאת. ואולם זאת לא עשתה ואף לא ניסתה לעשות. תוצאה הערעור נדחה. נקבע כי המערערת תישא ש"ח 40,000 בהוצאות מנהל מע"מ בסך של יום, שאם לא כן יישאו 30 שישולמו בתוך הפרשי הצמדה וריבית.

דיווחה על מלוא עסקאותיה וממילא אף לא שילמה את מלוא מס העסקאות הנובע מהן. בית המשפט קבע: כב' השופט ש' ברונשטין פסק כי סעיף (א) לחוק מס ערך מוסף, קובע כי עוסק 38 זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבוניות מס שהוצאו לו כדין. חשבונית מס שהוצאה כדין, ואשר מקבלה רשאי לנכות את מס התשומות הכלול בה, היא חשבונית המצויה בידיו של 47 העוסק והממלאת אחר דרישות סעיף א' להוראות מס 9 לחוק ואחר דרישות תקנה הכנסה. על פי הדין נדרש שהחשבונית תוצא על ידי עוסק מורשה אשר זכאי להוציאה, וכן שכל הפרטים בה יהיו נכונים, לרבות תיאור השירות וזהות הצדדים לעסקה. בהמשך לאמור נפסק כי במצב שבו אין זהות בין מוציא החשבונית לבין מבצע העבודה בפועל, נחשבת החשבונית לפיקטיבית, ואין נפקא מינא אם מדובר בעסקה בדויה לחלוטין, במובן זה שמאחורי הוצאת החשבונית לא עמדה כל עסקה, או אם מדובר בעסקה שאמנם התבצעה בפועל ואף שולמו כספים במסגרתה, אך נעשה שימוש ב"חשבונית זרה", היינו שהחשבונית הוצאה על ידי גורם אחר שאינו הצד אשר מולו נערכה העסקה וזאת לצורך "כיסוי חשבונאי" גרידא. לגופם של דברים נקבע כי לא עלה בידי המערערת לסתור את טענת מנהל מע"מ כי כל המסמכים מושא הערעור הם כוזבים