מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

שים מקלט, ואין גוף שבאמת מטפל בהם". מתוך המשבר הזה הציבה "דף חדש" – הבאה B2B פתרון ברור: מעבר למודל פרטית של עובדים לפי דרישת קבלנים, ולא לפי הסכמים ממשלתיים. "בהבאה פר־ טית אתה מביא עובד מקצועי שכבר נדרש באתר", מסביר אלקסלסי. "המעגל סגור ואין מצב לקבל עובדים לא מתאימים, כפי שקו־ רה במודל הממשלתי". בעמותה מדגישים כי המודל הזה כבר הוכיח את עצמו כיעיל ואפ־ קטיבי. הקבלנים מקבלים בדיוק את העוב־ דים שהם צריכים, והעובדים עצמם משובצים מראש במקומות מתאימים – מה שמצמצם תקלות ועיכובים יקרים. במקביל, בעוד המדינה המשיכה להיאחז במודל הממשלתי, המציאות בשטח השת־ נתה במהירות. בתוך שנה וחצי בלבד קמו תאגידים חדשים – תופעה 200- למעלה מ מהם התאחדו 140- חסרת תקדים בענף. כ תחת המטרייה של "דף חדש". "הבנו שהרשות לא יודעת איך להתנהל איתנו", מספר אלקסלסי. "התאגידים הוותי־ קים שמו לנו רגליים. הם ניסו להגדיל לעצ־ עוב־ 2,000- ואף ל 1,600- מם את המכסות ל דים לכל תאגיד, רק כדי לשמור על מחירים גבוהים. המדינה הבינה שזה עלול להפוך למונופול – ושם נכנסנו לתמונה". המאבק הזה הוביל לשותפויות משמעו־ תיות. "מצאנו שותפים בהסתדרות הכללית, בקרן לפיתוח ועידוד ענף הבנייה בישראל ובהתאחדות הקבלנים", אומר אלקסלסי. הפך החיבור הזה לעובדה – 2024 במרץ עמותת "דף חדש" הפכה לגוף יציג שמולו

ההשפעה ניכרה היטב: העמותה הכני־ סה רוח רעננה לתחום שהיה מקובע במשך שנים, יצרה תחרות אמיתית והביאה בשורה כלכלית. "אין לי ספק שהורדנו את המחיר לפחות", מוסיף אל־ 10%- השעתי לעובד בכ קסלסי. "זו תרומה אדירה למשק כולו". אבל ההשפעה לא נמדדה רק במספרים. עצם קיומה של תחרות פתוחה החזיר את האיזון לענף: הקבלנים כבר לא שבויים בידי ספק יחיד, אלא יכולים לבחור בין כמה תא־ גידים, והעובדים עצמם משתבצים בצורה מקצועית ומדויקת יותר – תוצאה שמועילה לכולם. לצד ההישגים, "דף חדש" מתמודדת עם אתגרים מהותיים. בראשם נמצאת תופעת ה"ברחנים" – עובדים זרים שמגיעים ליש־ ראל בענף הבניין, אך במהרה נוטשים את האתרים ופונים לעבודות אחרות, לרוב בשוק השחור. "הבעיה כפולה", מסביר אלקסלסי. "מב־ חינתנו כתאגידים, העובד רשום אצלנו ואנ־ חנו ממשיכים לשלם עליו אגרות חודשיות שקל, וגם אגרות שנתיות לאורך 1,850- של כ שלוש שנים. בפועל הוא לא עובד אצל־ נו – הוא עובד אצל חאפרים, בלי ביטוח ובלי זכויות. זה הפסד עצום לנו, וגם למדינה שנ־ שארת בלי מיסוי מסודר". בנוסף, מציפה העמותה את "הסוגייה הסי־ נית": הפער העצום בין השכר הרשמי לבין מה שקורה בפועל. "עובד סיני מקבל בתלוש שקל לשעה, אבל 34 שכר מינימום, בערך שקל לשעה. 120 בפועל השוק משלם עליו שקל בכל שעה?", 80-90 אז איפה נעלמים שואל אלקסלסי. לדבריו, מדובר במאות מי־ ליוני שקלים שמתגלגלים בכסף שחור ללא פיקוח אפקטיבי. "זו נורת אזהרה אדומה למס הכנסה, לביטוח לאומי ולכל רשות אפ־ שרית. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מזה". מעבר למאבקים בשוק ובמדיניות, "דף חדש" מבקשת גם לקדם חדשנות טכנולו־ גית. אלקסלסי מציין חברות כמו אנדרומדה,

להיכנס לתחום, החלטתי שאני לא נותן לא־ נשים לקרוס ולהפסיד כסף. יחד עם קבוצה מצומצמת הקמנו את העמותה – וזה היה המפתח האמיתי". הביקורת והאלטרנטיבה דבריו של אלקסלסי לא נשארו בגדר חוויה אישית בלבד. בקריאה משותפת לממשלה, שפרסמו לאחרונה עמותת "דף חדש" וההס־ תדרות, נמתחה ביקורת חריפה על מודל . לטענתם, עובדים רבים שהובאו לי־ G2G ה שראל בשיטה זו התגלו כחסרי הכשרה מק־ צועית, נטולי ניסיון ולעיתים אף ללא שליטה בסיסית בשפה – מה שהעמיק את המשבר. "עובדים שהגיעו מסרי לנקה, למשל, הת־ בררו כחסרי כישורים. הקבלנים מסרבים להעסיק אותם, הם נודדים בין אתרים או עו־ בדים ללא הסדרה, ואנחנו נתקעים עם הע־ לויות האדירות של הבאתם", מתאר אלקס־ לסי. גם מזל גולן, יו"ר האגף לעובדי הבניין בהסתדרות, הצטרפה לקריאה: "מביאים לי־ שראל עובדים חסרי הכשרה ומשליכים אותם לשטח. חלקם מתגלגלים ברחובות או מבק־ הארי אלקסלסי, יו"ר עמותת דף חדש: "מצד אחד אין מספיק עובדים, ומצד שני אלו שכן מגיעים פשוט לא מתאימים"

נדרשה המדינה להתחיל לדבר. הישגים, אתגרים והעתיד

בתוך פחות משנה מהקמת העמותה, כבר היה קשה להתעלם מהכוח החדש. "אנח־ תאגידי בניין מתוך 140 נו מדברים על מעל שהוקמו", מציין אלקסלסי. "זאת בעצם 224 המסה המרכזית של העובדים הזרים – רובם אצלנו".

28