מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 6

דות המתמחות, אבל זה תהליך שדורש בנייה של יחסי אמון הדדיים ומוחלטים, מה שאין נכון להיום". כיצד בהתאחדות פועלים לבלום את התופעה? "התפקיד שלנו כהתאחדות הוא לנסות ולשקם את האמון הזה", דוד ממשיך, "אנחי נו פועלים במישורים שונים. מצד אחד, אנחי נו מנסים לייצר גשר בין הקבלנים למשטרה, מתוך הבנה שרק באמצעות שיתוף פעולה אמיתי נוכל להיאבק בתופעה. הקבלנים, לצי ערנו, חוששים להתלונן. זה מצב קלאסי של ביצה ותרנגולת: בלי תלונות, למשטרה אין מידע, ובלי מידע – אין טיפול". "אחד המהלכים שהמשטרה ניסתה לקדם הוא פלטפורמות לדיווח אנונימי, כדי להקל על הקבלנים להתלונן מבלי לחשוש מהשלי כות בשטח. למרות זאת, עדיין יש דרך ארוכה עד שנוכל לומר שהשיטה עובדת באופן מלא. אנחנו מנסים לשנות את זה. מצד שני, אנחי נו מקדמים פתרונות מעשיים, שבאים להקי דים תרופה למכה, כמו הקמת מנגנוני שמיי רה מרוכזת בפרויקטים גדולים. כך, לדוגמה, ברובע הבינלאומי בלוד, חברת שמירה אחת מנהלת את כל האבטחה באתר, מה שמוי נע מגורמים עברייניים להתקרב. זה בהחלט מודל שיכול לעבוד במקומות נוספים, אך נדרש תקציב ממשלתי לשם כך". האם 'חרבות ברזל' שינתה משהו בהקי שר הפשיעה הכלכלית? "השנה הייתה לא פשוטה. בעקבות המלחי מה, בחודשים הראשונים הייתה תחושת רגיי עה מסוימת, אבל לצערי, מהר מאוד התופי עות חזרו, ולעיתים אף בעוצמה גבוהה יותר. עם זאת, ראינו גם התקדמות משמעותית מבחינה רגולטורית: חוק הפרוטקשן עבר, "איבדנו שליטה לגמרי. שרים יקרים תתעוררו. אתם תשאירו לנו מדינה אחרת - שחלק לא קטן ממנה לא בשליטתנו"

מה ההבדל בין פרוטקשן לפשיעה כלכלית? דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות

מראים כי BDI נתונים מעודכנים יותר של , בעוד שהסיכון במשק כולו עלה 2018 מאז בממוצע, בענף הבנייה הסיכון 2.5%- ב , כמעט כפול! 4.4%- גדל ב ואיך הסיכון לא יהיה גבוה? לא חולף שבוע מבלי שנשמע על מקרים של הצי תות בניינים או תשתיות, שריפת כלים כבי דים, גניבות ועוד. באופן טבעי, ככל שהסיי כון הולך ומתעצם, כך גם חברות הביטוח מייקרות את הפרמיות, בעיקר עבור קבלני הביצוע. קבלנים נחשפים לאיומים באופן יום יומי, המונעים מהם לגשת למכרזים, ובמקרים רבים אנו מוצאים את עצמנו עם פרויקטים המנוהלים על ידי ארגוני פשע; התוצאה היא פגיעה חמורה באיכות התשתיות ובי מבנים הציבוריים – מדובר בסיכון ממשי לחיים של כולנו. מה עשתה הממשלה עד כה? האם היא מספיק מודעת לבעיה? התשובה היא כן, אך נראה כי עליה לקחת צעדים נחרצים יותר; הכרה בתופעה כמאיימת על החוסן הלאומי, הקמת קבינט מדיני למלחמה באי רגוני הפשיעה והחמרת האכיפה והענישה – הם רק חלק מצעדים חיוניים שהממשלה יכולה וצריכה לעשות. בנוסף, יש לפעול גם ברמה המקומית. ניתן להקים מאגר חברות שמירה לגיטיי מיות, להעדיף מדדי איכות במכרזים על פני מחירים, ולצמצם את תופעת המתי ווכים והקבלנים הבעייתיים. לסיכום, עלינו להבין שכאשר ארגוני הפי שיעה סוחטים את הקבלנים, הם סוחטים את כולנו – הרשויות, התאגידים העירוניים והציבור הרחב. זה הזמן לפעול יחד למיי גור הפשיעה הכלכלית, כי את המחיר כולנו משלמים.

בשנים האחרונות הפכה תופעת הפי שיעה הכלכלית לנושא כואב ומטריד, המאיים על יסודותיה הכלכליים והחברי תיים של מדינת ישראל. נשאלת השאלה: מה ההבדל בין פרוטקשן לפשיעה כלכי לית? התשובה הפשוטה: ‘פרוטקשן’ הוא סחיטה שמבצעים ארגוני פשע כדי “לשי מור” על העסק, בעוד שפשיעה כלכלית היא השתלטות מלאה של גורמים עוינים על העסק. אם בעבר המאבק בענף הבנייה התי נהל בעיקר מול תופעת הפרוטקשן, כיום אנו עדים לתופעה חמורה יותר – ארגוי ני הפשע, שהתבססו על סחיטה של חבי רות קבלניות, הרחיבו את מעגל ההשפעה שלהם והחלו להשתלט על עסקים ומכרזים בהיקפים עצומים. מדובר בתהליך של הלי בנת הון ורווחים לא חוקיים אשר פוגע בכלי כלה ובביטחון של כולנו. הפשיעה הכלכלית איננה מוגבלת לצפון או דרום הארץ, אלא התפשטה לכל מקום. היא מהווה איום אסטרטגי על ענף הבניין והתשתיות, ועל החוסן הלאומי שלנו. אם בעבר היה אפשר למגר את הפרוטקשן באי מצעות פתרונות יחסית פשוטים, הרי שהמי לחמה בפשיעה הכלכלית מצריכה מאמי צים מורכבים הרבה יותר. על ידי 2022 במאמר שפורסם במרץ (דן אנד ברדסטריט ישראל) תחת D&B הכותרת “התחומים המסוכנים ביותר למשק” – הוגדר ענף הבנייה כאחד המי 500 כ- 2021 סוכנים ביותר, לאחר שבשנת קבלנים נקלעו לקשיים כלכליים. המאי מר גם הציג תחזיות פסימיות לענף הבי , אשר בדיעבד אנחנו יודעים 2023 נייה ב שהתגשמו, גם ללא ‘הסיוע’ של מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בסוף אותה השנה.

37