מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 6

מיליארד 90 סות המדינה, המסתכמות בכ שקל בשנה. כל שינוי של אחוז בודד כלפי מטה מביא להפסדים של מאות מיליונים לקופת המדינה. "נכון להיום, שני המנועים הראשונים מקרי טעים, אך יש כאן הזדמנות אמיתית לייצר שיי נוי. היישום שלהם לא מסובך מדי, מדובר בהי חלטה של הממשלה למדיניות חדשה שיכולה להוביל לשינוי משמעותי. עלינו לפעול בצורה ממוקדת כדי לפתור את הבעיות הללו – זה אפשרי", מסביר יהלומי, "המנוע השלישי הוא הבנייה המתועשת, שדורש מהלך לאומי ומורי כב, אך מבטיח מהפכה בענף". מנוע הצמיחה השלישי – שינוי תרבותי נדרש יהלומי גורס כי כדי לקדם בנייה מתועשת בענף, יש צורך בשינוי דפוס חשיבה; "חשוב לזכור שאנחנו מדברים פה על ענף מסורתי, שמבוסס עשרות שנים על כוח עבודה פלסי טיני, המתמחה בבנייה המסורתית. הזמינות והעלות הנמוכה יחסית של העובדים הפלסי טינים יצרו תלות שהפכה לבעייתית עבורנו, ופגעה בהתקדמות הענף. המעבר לחדשי נות דורש שיתוף פעולה רחב בין כל הגורמים המעורבים בענף, כולל הממשלה, הקבלנים, היזמים ומוסדות האקדמיה", מדגיש יהלומי ומציין כי "הקרן יזמה לאחרונה מהלך לאומי של הכשרת אלפי ישראלים בשלב הראשון. אנחנו מוצאים פוטנציאל אדיר בחיבור בין ישראלים לשיטות בנייה מתקדמות, מדובר בחיבור טבעי ומרגש, שיביא יותר ישראלים לענף ויגרום לכך שנהיה נתונים פחות לתלות בכוח אדם זר". בלבד מחברות 10%-15%- נכון להיום, כ הבנייה בארץ מיישמות טכנולוגיות מתקדמות, אך ניתן להבחין במגמת גידול בשימוש בטכנוי לוגיות אלו, המובלות בין היתר גם על ידי רגוי לציה ותמריצים ממשלתיים; זה עדיין לא מסי פיק והדרך עוד ארוכה כאמור, אך כבר היום ניתן להבחין בניצני שינוי בענף הבנייה, כפי

דירות כל 100,000 יש צורך בתוספת של שנה, אך נכון להיום אנחנו לא מתקרבים לכך. עד השבעה באוקטובר היה מחסור של דירות כדי לענות על הביקוש. 230,000- כ היום, עם העיכובים במסירת הדירות, המי דירות. ועדיין, 300,000- ספרים מתקרבים ל במקום לצמצם את הפער, אנחנו ממשיכים להגדיל אותו מדי שנה". איך פותרים את זה? לדברי יהלומי, ישנם שלושה מנועי צמיי חה מרכזיים שיכולים להכפיל את קצב הבנייה וצריך להתמקד בהם: קרקעות, עובדים, ובנייה מתועשת. שני המנועים הראי שונים קלים יותר ליישום וקשורים למדיניות של הממשלה. המנוע השלישי מורכב יותר, אבל בהחלט אפשרי. יהלומי מרחיב על שני מנועי הצמיחה הראשונים: ככל שיהיה היצע גבוה קרקעות. 01 יותר של קרקעות לבנייה, כך גם באופן טבעי יגדל היקף הבנייה. עם זאת, מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מביאה להיצע נמוך של קרקעות באופן מכוון. כאשר הרשות מעלה מחירים במכרזים, היא בעצם גורמת לכך שפחות יזי מים יוכלו להשתתף, דבר המוביל לפסילה של פרויקטים פוטנציאליים, מסיבות כלכי ליות. כך, כאשר המחיר והיקף הקרקעות נפי גשים, אנו עדים לעליות מחירים שאינן הולי מות את הצרכים של השוק. כיום, בעידן של חרבות עובדים. 02 ברזל ופוסט השבעה באוקטובר, אלף עובדים בענף 50 חסרים כ הבנייה, דבר הפוגע קשות ביכולת להגדיל את התפוקה. ככל שנצליח להביא יותר עובי דים לענף, כך תוגבר הבנייה בכל רגע נתון. עם זאת, נראה לעתים שהממשלה לא מביי נה עד כמה המצב קריטי ולא פועלת מספיק כדי לשפר אותו. מדובר בהפסדים עצומים שנובעים מהמחסור בכוח אדם, ומשפיעים לא רק על תחום הבנייה אלא גם על הכלכלה נ � מהכ 16% הישראלית כולה. הענף מהווה כ--

שמסביר יהלומי: "ענף הבנייה בישראל נמצא אמנם בעיצומו של שינוי משמעותי, הודות לכניסת טכנולוגיות חדשות המקדמות חיסי כון בעלויות ובזמן, לצד שיפור באיכות המבי נים. שיטות עבודה מסורתיות, ששלטו בענף במשך עשרות שנים, מתחילות לפנות את מקומן לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כמו בנייה מודולרית וחכמה. עם זאת, המעבר לבנייה מתקדמת מתמודד עם אתגרים וחסי מים משמעותיים. ענף הבנייה ידוע בשמרנוי תו כאמור, והעלויות הראשוניות הגבוהות של הטכנולוגיות מהוות מכשול נוסף. בנוסף, קיים צורך בהכשרת כוח עבודה המתמחה בשיטות החדשות, לצד תכניות עידוד מדינתיות שטרם הגיעו למלוא הפוטנציאל. על אף האתגרים, אימוץ מוצלח של חדשנות בענף צפוי להוביל להגדלת היצע יחידות הדיור, צמצום בעיות בטיחות באתרי בנייה, והפחתת התלות בכוח עבודה ידני". "המדינה, וגם חברות הבנייה, צריכות להי סתכל על זה כהשקעה, ולא הוצאה. למעשה, בנייה מתועשת זו אחת ההשקעות המשתלי מות ביותר שיש לבצע בשנים הקרובות. היא "הדרך קדימה ברורה: דוד יהלומי: אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, שיפור שיטות העבודה והסרת חסמים – יובילו את ישראל לעידן חדש"

10