מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 6

לצד האחריות הגדולה, היא משתפת, ישנה גם תחושת שליחות עצומה. "הגענו להבי נה שאפשר לנצל את התקופה הזו כדי ליי צור שינוי אמיתי בענף, ולא רק להתמודד עם משבר זמני. אחד האתגרים המרכזיים שהיינו צריכים להתמודד איתם מאז השבעה באוקטובר, הוא האופן שבו המחסור בעובדים השפיע על כלל הענף. השפעה דרמטית לא הורגשה רק באתרי הבנייה, אלא על כל שרי שרת הערך. המשבר הזה חייב אותנו לשלב ידיים עם כל השחקנים בתחום, ולפעול כדי לבנות את הענף מחדש", היא מוסיפה. שינוי התפיסה הציבורית בשנים האחרונות קיימת תפיסה מוטעית בקרב הציבור הישראלי כי ענף הבנייה והתי שתיות מושתת על עובדים פלסטינים וזרים. נתונים שעלו לפני תחילת המלחמה מציי גים תמונה שונה לגמרי, שככל הנראה תפי אלף עובדים בענף, 300 תיע אתכם: מתוך כ- בלבד 22% הם ישראלים, כאשר כ- 70% כ- ) עובדים זרים; 8% היו פלסטינים, והשאר (כ ועדיין, הבעיה המרכזית טמונה בכך שקיים חוסר עניין בולט בקרב החברה הישראלית להיכנס לענף הבנייה, החל מתחומים של הנדסה והנדסאים, ועד להכשרות מקצועיות בתחום. הקרן פעלה גם לפני תקופת המלי חמה להכשיר מאות עובדים ישראלים לענף הבנייה בתחומים שונים, בדגש על אוכלוסיות יעד (חרדים, חיילים משוחררים, בני מיעוי טים וכו'), הן בכדי לעזור באתגר של המחסור בכוח אדם והן כדי לשנות האופן שבו החברה הישראלית תופסת את ענף הבנייה, כאשר הקושי בפתיחת הכשרות בתחומי הליבה של "אחרי השבעה באוקטובר, יותר ויותר ישראלים מבינים שאנחנו לא יכולים להסתמך יותר רק על עובדים זרים בבניית הארץ, וכי יש כאן הזדמנות לעשות משהו בעל משמעות" צילום: נילי כהן

הענף תמיד עמד לנגד עיניה. נוביק-אלוש מסבירה: "כדי לעמוד במשיי מה המאתגרת שהציבה בפנינו תקופת המי לחמה, הקרן גיבשה אסטרטגיה ברורה כי לא יהיה נכון לכוון לקהל יעד ספציפי אלא לפנות לציבור הרחב במטרה למצוא את האנשים שיי רצו להיכנס לתחום. האסטרטגיה כללה פנייה ישירה לציבור הרחב באמצעות קמפיין דיגיטי לי נרחב, במקביל לשורה של תתי-קמפיינים שהותאמו לאוכלוסיות יעד ספציפיות". "נוצרה אצלנו הבנה כי ההצלחה דורשת גוף שיתכלל את כל המהלך: מציאת מקוי מות לימוד בפריסה ארצית שיתנו מענה אזוי רי, הן ברמת הצורך של המעסיקים לעובדים והן מבחינת מקומות תעסוקה לאנשים באזור מגוריהם; הבנת השטח, תוך חיבור המעסיי קים למהלך; והכשרת העובדים לפי צרכיהם השונים. החלק הנוסף, והחשוב ביותר במי שוואה – מציאת האנשים המתאימים בקרב האוכלוסייה הישראלית להשתלבות בענף הבנייה בצורה המיטבית ביותר". בין תתי-הקמפיינים, מציינת נוביק-אלוש יוזי מה ממוקדת לאוכלוסייה החרדית, שבה שווקו משרות עם תנאים המתאימים לאורח חייהם, וכן קמפיין לחיילים משוחררים שבו הודגשו היתרונות של כניסה לענף בגיל צעיר, כמו הכי שרה קצרה ושכר גבוה. בנוסף, קמפיין ממוקד לאוכלוסייה הערבית כלל עבודה משותפת עם רשויות מקומיות ומנהיגים קהילתיים להעלאת המודעות להזדמנויות בתחום. "הגישה שלנו הייתה לפנות לכל האוכלוי סיות בישראל, מתוך אמונה שיש אנשים שיי רצו להצטרף לענף. המסרים היו, מצד אחד, לאומיים כמו על הזכות לבנות את המדינה מתוך רצון ולא מתוך מתן עזרה. בנוסף, הבי לטנו את היתרונות הגלומים בכניסה לתי חום. לאחר הכשרה קצרה, יחסית, ניתן להי נות משכר מתגמל ומעל הממוצע במשק, יש אופק התקדמותי כי תמיד יש עבודה בתחום, תמיד יש לאן להתקדם מבחינת תפקידים וניסיון ולא פחות חשוב, אנחנו בקרן דואגים להתקדמות הלאה של העובדים. כל מי שנכי

החל מהשבעה באוקטובר, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, בהובלתו של דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבי נייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות וראול סרוי גו, נשיא הקרן והתאחדות קבלני בוני הארץ, אשר פועלת מזה שנים במגוון תחומים בענף: מיתוג, רווחה, בטיחות, חדשנות והכשרות, פעלה באופן מיידי לפתרון המצב החמור שנוי צר. אחד ממהלכיה הראשונים היה לגייס לשיי רותיה את נוביק-אלוש, שהגיעה עם מוניטין מרשים וניסיון רב בפיתוח והעצמה של עבודה ישראלית בענף הבנייה, אשר צברה בתפקיי דיה הקודמים. "לפני העבודה בקרן, עסקתי בשנים האחרונות בהכשרות ובפיתוח הון אנוי שי בענף הבנייה, במסגרת עמותה שפעלה בשיתוף עם משרד הכלכלה", מציינת נוביק אלוש, "מטרתנו הייתה לגשר על הפער בין התקציבים הממשלתיים שמוקצים להכשרות לבין מה שבאמת נדרש בשטח. הרבה שנים המדינה השקיעה סכומים גדולים בהכשרות שלא תמיד התממשו בשטח. היום אנחנו מביי נים שהכשרות צריכות להתאים למציאות ולהי ביא אנשים למעסיקים בפועל. זו הייתה נקוי דת המוצא שלי – להבטיח שההכשרות יתאימו לצרכים אמיתיים ושיהיו מעסיקים שיחכו למי תמחים בסוף התהליך". נוביק-אלוש נכנסה לתפקידה בקרן ביי , בעיצומו של אחד המשברים 2024 נואר הגדולים שידע ענף הבנייה מזה שנים רבות.

28