מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 6

המגזין 2025 פברואר #6 גיליון

הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל

נדל״ן מדיה הפקה: | שירי עצמון עיצוב גרפי: | ליעד וכניש כתב ועורך המגזין: | עופר פטרסבורג עורך ראשי:

בראיון פרישה מיוחד, ראול סרוגו, נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בשש השנים האחרונות, מספר בגאווה על המהלכים ההיסטוריים שהובילה הקרן, מזהיר מפני עליית מחירים בלתי נמנעת ושולח מסר מסקרן לממשלה הבאה אני פועל מתוך אמונה שאפשר וצריך להוריד את מחירי הדירות"

הקרן פועלת ביתר שאת מאז השבעה באוקטובר להכשיר אלפי עובדים ישראלים לענף הבנייה, ביניהם חרדים וחיילים משוחררים, תוך הובלת קמפיינים יצירתיים למיתוג מחדש • שלוש כתבות מרתקות בנושא מוכיחות: יש למה לצפות ענף בניה כחול לבן

freepik , צילומים: יח"צ

יותר מהר,

יותר גבוה, יותר חזק

כיצד משדרגים ענף המאופיין בשיטות בנייה מסורתיות, מחסור בכוח אדם, עלויות גבוהות ובעיות בירוקרטיות? לפי דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות, המתכון הוא חדשנות אמיתית, שתביא למהפכה של ממש בשוק הנדל"ן

1

הכשרות ״חרבות ברזל״ הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל יוצאת בימים אלו בתכנית הכשרות בחרום לענף הבנייה, התשתיות והשיפוצים

קבלנים אשר מעוניינים לקלוט עובדים מוזמנים לפנות לקרן

במסגרת התכנית יוכשרו אלפי עובדים חדשים במגוון מקצועות קריטיים

>> לפרטים נוספים סרקו

giyus@hlb.org.il

דברי פתיחה

ממשבר לצמיחה

ענף הבנייה והתשתיות בישראל ניצב כיום בצומת דרכים היסטורי. המשבר שפקד את הענף בעקבות מלחמת “חרבות ברזל" חשף את פגיעותו של אחד המי גזרים המשמעותיים ביותר במשק הישראלי. המחסור החמור של כמאה אלף עובדים מיומנים בתחומים החיוניים (“המקצוי עות הרטובים"), עצר ועיכב פרויקטים רבים והוביל לאיום ממשי על יציבות הענף כולו. נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין קיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף. בהובלת נשיא הקרן והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, ניהלנו את המשבר יום יום, שעה שעה, במטרה לעצור את הדימום בענף ולבנות את מתווה היציאה מהמשבר לעבר צמיחה. היקף ההשפעה של ענף הבנייה והתשתיות על המשק הישראלי הוא מהותי ומשמש כעמוד תווך קריטי לכלכלה הלאומית. כל אחוז של צמיחה בענף משפיע על המשק כולו בהיקף של מיליארדים, ולפיכך נדי רשת תכנית אסטרטגית לאומית אשר תעביר את הענף ממשבר לצמיחה. אני סבור שכל אסטרטגיה ליציאה מהמשבר צריכה לכלול ארבעה מנועי צמיחה מרכזיים פוטנציאליים, במטרה לשנות את פני הענף ולהוביל את המשק כולו לצי מיחה מואצת: - יש להגדיל את היצע הקרקעות הזמינות לבנייה חדשה על ידי האצת קרקעות הליכי הפשרת קרקעות ובנייה על שטחים חדשים. י � - יש להאיץ את קצב הבאת העובדים הזרים לבנייה, לתשתיות ולש עובדיםם פוצים ולהמשיך להכשיר אלפי ישראלים למקצועות הבנייה והתשתיות בכל שנה. - יש לאמץ ולעודד שיטות בנייה מתקדמות ומתועשות, שיטות בנ ייה מתקדמות שיגבירו את היעילות ואת קצב הבנייה ויוזילו את עלויות הבנייה באופן משמעותי. - מנוע צמיחה מרכזי וחשוב נוסף ביציאה מהמשבר השקעה בתשתיות .PPP (Public Private Partnership) הוא השקעה בתשתיות בשיטת באופן הזה, המדינה לא מכבידה על תקציב המדינה, נסמכת על גיוס הון מהמגזר הפרטי בהיקפים גדולים ומייצרת פרויקטים יעילים יותר וזריזים יותר. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לצוות עובדי הקרן על התגייסותם חסרת הפשרות בשנה כה מאתגרת, שבלעדיה לא היינו מצליחים לעמוד ביעדים שהצבנו. אני מאמין שבכוחות משותפים נוכל להפוך לנקודת מפנה היסטורית שתוביל את ענף הבנייה 2025 את שנת והתשתיות לפריצת דרך משמעותית.

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות

צילום: יח"צ

3

אני פועל מתוך אמונה שאפשר וצריך להוריד את מחירי הדירות אחרי שכיהן כנשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בשש השנים האחרונות, אשר כללו אסון לאומי ומגיפה עולמית – ראול סרוגו, בראיון פרישה מיוחד, מספר בגאווה על המהלכים ההיסטוריים שהובילה הקרן, מזהיר מפני עליית מחירים בלתי נמנעת בשוק הדיור, ושולח מסר לממשלה הבאה – “אם יבקשו ממני להיות שר הבינוי והשיכון, אשקול זאת בחיוב"

ראיון פרישה בלעדי

ר

נמצא במאבק יום-יומי למען הענף, ואלו שהי ענף מהווה עבורם פרנסה. “במשפחה רוצים שכבר אפרוש", הוא מספר, “זה גובה ממני מחיר, קל להידבק בחיידק הפוליטיקה, אבל אני מעריך שהגיע הזמן לעשות לביתי. אני סבור שלא צריכים להיות בתפקיד יותר משתי קדנציות, וזה גם רמז לכל מי שעומד בראשות גוף ציבורי כלשהו בטח לראש הממשלה", הוא מדגיש. תתגעגע? “בוודאי, יש בקרן ובהתאחדות כל כך הרבה עשייה, סיפוק אדיר; אני חנו עוסקים בדברים מצילי נפשות, כמו בטיחות והגנה על עובדים. התחלי , אחרי 2019 תי את התפקיד בפברואר ארבעה סבבי בחירות לכנסת שלא הושי

אול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלי נים בוני הארץ, אשר כיהן בשש השי נים האחרונות כנשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, מסיים

בדיוק פגישה בניסיון לייבא חומרי גלם דרך ירדן. בזמן שטורקיה נסגרה והחות’ים מקשים על התנועה ממזרח, מנסים בהתאחדות למי צוא דרכים חדשות ויצירתיות. “הממשלה לא ממש מתפקדת בנושא, אז פונים אלינו שנפי תח דלתות", הוא מסביר. בשנה וחצי האחרונות, מאז השבעה באוקטובר, כאשר השוק עוד נושם את האבק שהותירה אחריה מגפת הקורונה, נדמה כי אף נשיא ארגון כלכלי לא ציפה לחיים קלים, וסרוגו ביניהם. את העסקים הפרטיים כקבלן בחברה משפחתית הוא זנח בצד, וכעת הוא

4

מילות פרידה מהשותפים למטרה

1707 צילום: פורום

מנכ"ל הקרן | דוד יהלומי לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות "זכיתי לעבוד איתך ותחת

ההובלה שלך במשך שלוש שנים, תחילה כיו״ר מטה תשתיות ואחרי כן גם כמנכ״ל הקרן. החזון, המדיניות והגיבוי שלך, סללו בפניי ובפני הקרן, את הדרך להי תמודד עם המורכבויות ועם ההשלכות החמורות של המלחמה על הענף, וביי חד להוביל להצלחות ולחיזוק מעמדה של הקרן בקרב הממשלה, המעסיקים והעובדים בענף הבנייה והתשתיות".

למו וממשלת קיפאון. שש שנים אני בתפקיד, שבמהלכן עבדתי מול ארבעה שרי בינוי ושיכון שונים, זה לא נורמלי. וכל זאת, כאשר יש קוי רונה תוך כדי, ואחר כך אסון לאומי כבד ומלי חמה. כיהנתי בתקופה קשה, עם קשיים לנווט ספינה במים הסוערים ביותר. בתקופה הזו גם היה אפס קשב לנושאים כלכליים. ועדיין, תוך מלחמות כרוניות עם הממשלה, הצלחי תי להביא להכרה בענף הבנייה כחיוני. במבי צע כמעט צבאי, חיסנו כנגד נגיף הקורונה את כל הפועלים הפלסטינים שנכנסו לעבוד באי תרי הבנייה בישראל, כשבכל העולם היה מחי סור בחיסונים, שלא לדבר על יהודה ושומרון. העלו אותי לראיונות בנושא, CNN וה- BBC ב כולם הופתעו והתרשמו, הייתה תהודה עולי מית חיובית למבצע; בשבעה באוקטובר הכל אלף פועלים פלסטינים כבר לא 100 קרס, כ נכנסים לישראל, ונותרנו ללא ידיים עובדות באתרי הבנייה. נלחמנו להבאת עובדים זרים, עד היום אנחנו נלחמים למעשה. למרות הכל, הנתונים מראים כי הנדל"ן בישראל בצמיי חה, וזה רק מראה על העוצמה והעמידות של הענף הזה, אבל אם הממשלה לא תדאג להי חזיר אותו לפעילות מלאה, לא תהיה כלכלה בריאה במדינה, ולא נצליח לשקם את הצפון שנים". 10 גם בעוד במה אתה הכי גאה? “במהלך תקופת כהונתי כנשיא הקרן,

הצלחנו להוריד בחצי את מספר ההרוגים ו � הר 47 סיימנו עם 2019 בענף הבנייה. את 2024 הרוגים. בשנת 21 היו 2022 גים, וב- הרוגים, ואנחנו ממשיכים לפעול 26 נרשמו כדי שהמספרים האלו ישתפרו. תוכנית הכוי כבים שאנחנו מובילים עם מטה הבטיחות, שבראשו עומד האלוף במיל’ איל בן ראובן, הוא אחד הגורמים לשינוי התודעתי בתחום הבטיחות בענף הבנייה. במסגרת התוכנית, עשרות טייסים חונכים חברות בנייה להפחי תת תאונות, תחקור ולמידת לקחים; הישג נוסף שאני גאה בו, ולא פחות חשוב במהי לך מלחמה, בניגוד לכל הציפיות – הכשרנו ב � ישראלים לעבודות רטובות בענף ה 2,000 0 נייה, כמחצית מהם חרדים". זה מטורף. בניגוד לכל הציפיות של האמא היהוד ייה, אתה מתכוון? “בהחלט. יש מיתוס שישראלים יהודים לא מוכנים לעבוד בענף הבנייה, הפרכנו את זה. הנתונים מלמדים אותנו שאפשר לייצר הזדי לפעילות מלאה, לא תהיה כלכלה בריאה במדינה ולא נצליח לשקם שנים" 10 את הצפון גם בעוד אם הממשלה לא תדאג להחזיר את ענף הבנייה

| יצחק מויאל ן יו"ר הסתדרות עובדי הבניי "ראול ואני מכירים לא מעט זמן, אבל בשש השנים

האחרונות יצא לי להכיר אדם עם ניגודים מיוחדים: עוצמתי ועומד על שלו, אך רגיש חברתית. למרות חילוקי הדעות הטבעיים בינינו במסגרת התפקידים, תמיד היה כבוד הדדי, וראול שם את טובת העובדים בראש סדר העדיפויות. פעלנו יחד להקמת מטה בטיחות ושיתוף הפעולה שלנו מביא בימים אלו למהפכה בתנאי העבודה וביחסי עובד מעביד בענף. אני מעריך את רגישותו החבי רתית ומאחל לו הצלחה רבה בהמשך".

| ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה

"אתה חותם קדנציה ענפה ומרשימה, במסגרתה הפכת

לדמות מרכזית בענף הבנייה וקידמת שיי תופי פעולה משמעותיים לטובת הענף ולבי טיחות העובדים. בהובלתך, הצלחנו להוביל מהלכים משמעותיים להכשרות העובדים ולבטיחות בענף ואני בטוח שנמשיך לקצור את הפירות בהמשך הדרך. הדרך עוד ארוי כה, אבל היסודות הטובים שהנחת ימשיי כו ללוות אותנו לעבר המטרה המיוחלת של בניית הארץ. מודה לך על תרומתך".

5

צילומים: יח"צ

מנויות לחברה הישראלית בענף הבנייה, לבי דואים, לערבים ישראלים, לדרוזים וגם לחי רדים; אגב, גם סטודנטים מהציבור החילוני וחיילים משוחררים הכשרנו לעבודה בענף. המשכורות גבוהות וההזדמנויות גדולות. החי רדים מוצאים שם פתרונות עם עבודה בשעות מוקדמות יחסית והגעה הביתה עוד בשעות האור. כמו כן, בעיניהם, בסביבת העבודה הגבי רית של אתרי הבנייה, גם אין חשש לבעיות צניי עות. ככל שנשלב טכנולוגיות בנייה חדשניות באתר – כך גם העבודה תהיה פחות קשה ויותר מתקדמת, דבר שימשוך יותר ישראלים לענף". למה הממשלה מחמיצה הזדמנויות לגיוס עובדים בענף הבנ ייה פעם אחר פעם? “אני מתחייב כאן שאם הממשלה מקצה מיליון שקל לחמש שנים – 100 לנו תקציב של עובדים ישראלים ברמה גבוהה 10,000 נכשיר לענף הבנייה, רובם חרדים. זאת, בניגוד להי באת עובדים זרים לא מנוסים. אם הממשלה תתקצב את גיוס העובדים הישראלים, נהי פוך את הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה לזי רוע ביצוע של הממשלה, אשר הפסיקה לעי שות הכשרות לעובדים. הקרן, בראשות דוד יהלומי, נכנסה לוואקום הזה בשנים האחרוי ע � מכללות. גייסנו ל 15 נות. אנחנו מפעילים ניין ההכשרות את חגי רזניק, מי שהיה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וגם עומד בראש עמותת ריפמן לשילוב הבדואים בחברה הישראלית. נגמר לצערי התקציב הממשלתי, 2023 ב מקווה שיוקצה השנה. כשאני פונה לשרי הביי נוי והשיכון או העבודה החרדים, הם עונים לי: אנחנו שרים של כלל הציבור בישראל, ולא מוי כנים לטפל סקטוריאלית פומבית עם תקציב ייעודי לחרדים’. אני מנסה להסביר להם שמי דובר בצעד שיתרום לחברה הישראלית כולה, ולא רק לחרדים". י � אלף עובדים פלסט 100 המחסור של כ- - נים פגע בכם אנושות? “ודאי. הם הפסיקו לעבוד כאן באבחת חרב, ועד היום לא השלימו את המחסור כאשר במי אלף עובדים זרים. חסרים 25 קומם הביאו כ ו � אלף עובדים במקצ 50 לנו נכון להיום לפחות

צילום: שאטרסטוק

18 עות הליבה, כולל שיפוצים ותשתיות. לעומת חודשים בתקופת השיא של אריאל שרון כשר הבינוי והשיכון, בשנות התשעים, לפי הלמ"ס חודשים לבנות בניין, ואני אומר 34 לוקח כיום כ- חודשים, 36 לך שזה מגיע אפילו ללמעלה מ רק שתבין את הפער". ומי ישלם על הפער הזה? “הציבור כמובן, אבל גם הקבלנים. תקוי רות הבנייה עולות, פיצויי האיחורים לדיירים, כל זה יגולגל לרוכשי הדירות. שוק לא נורמלי. בניגוד לחוקי ההיצע והביקוש בכלכלה בריאה – כשביקושים יורדים גם המחירים אמורים לרדת. לא במדינה שלנו. הביקושים יורדים והמחירים עולים; אנחנו בונים פחות ונמשיך לצערי לבנות פחות במצב הקיים. ככל והמי חסור בכוח אדם יימשך, נראה גם עליית מחיי י � המח 2025 רים. לצערי, אני מעריך שבשנת . אנחנו בעיצומו של 12% רים יעלו עד לכדי משבר חברתי, רק עשירים יוכלו לקנות כאן דירות בסוף. הקבלנים חוששים שהם יתקעו עם דירות ריקות, ולכן בונים פחות". מה עם תוכניות הממשלה? “הממשלה צריכה כסף לכיסוי הגרעון. לשיי קום הצפון אין תוכנית מסודרת. אין תוכנית סדורה, אין יעדים ברורים. גם עידוד ההתחדי שות בפריפריה לא ממש עובדת. ראיתי שיכוי נים שרופים בקרית שמונה, אין הגיון בשיפוץ, חייבים להרוס ולבנות מחדש. על כל נזק במבי נה לקדם פינוי בינוי, קרית שמונה חייב לשמש דגל בנושא הזה; הממשלה גם צריכה להציע הטבות מס על רווח לקבלנים שבונים בקרית שמונה, לתת תמריצים לקבלנים לבנות את הצפון והדרום מחדש, לתת ערבויות מדינה

כמו שאריאל שרון עשה בבום הבנייה של העי ליה, המדינה תרכוש את הדירות אם הקבלנים לא יצליחו למכור. עובדה שבשנות התשעים בסוף לא מימשו את הערבויות האלה, כי הכל נמכר. גם היום לא יהיה צורך לדעתי לממש, אבל חייבים רשת ביטחון. היום הקבלנים נמי צאים בחוסר ודאות להשקעה בדרום ובצפון, וכשאין כדאיות כלכלית, לא בונים". אתה במגעים עם הממשלה, איך באמת מתקדם שיקום הצפון? “למדינה זרוע התחדשות עירונית שעושה מיליון שקל בקרן סיוע לא 300 עבודה טובה. מספיקים, ראש הממשלה חייב לחשוב לטי שנה. איך להפוך את קרית 30 ווח ארוך של שמונה לעיר של חצי מיליון תושבים, במקביל לבניית מטרופולין עם רכבת מהירה, אוניברי סיטה, אזורי תעסוקה חדשים, השקעה בחיי נוך, בתי חולים עם מערכת רפואה מודרנית, ועוד. לא חייבים תקציבי מדינה, אפשר מכי רזי מימון והקמה יזמית, כמו שעשו עם כביש שש, עיר הבה"דים, והרבה פרויקטים אחרים במימון והפעלה של חברות קבלניות. בחזון שלי, אנשים יגורו בקרית שמונה ויעבדו בתל אביב הודות לרכבת מהירה, כמו שקורה במי דינות מתקדמות אחרות בעולם, כמו צרפת, לקנות כאן דירות בסוף. הקבלנים חוששים שהם יתקעו עם דירות ריקות, ולכן בונים פחות" אנחנו בעיצומו של משבר חברתי, רק עשירים יוכלו

6

מילות פרידה מהשותפים למטרה

פרויקטים, יבנו בד בבד תשתיות תומכות לדיור, יוכלו להנפיק ולגייס כספים בבורסה; מדובר על פוטנציאל של חצי טריליון שקל, סכום שיכסה את הגירעון דרך חברות ציבוי ריות שקופות ומפוקחות. בדרך זו גם ישווקו הרבה יותר קרקעות, מה שיביא להורדה במי חירי הדיור עם היצע אדיר. מה שקורה ביי שראל זה טירוף – מחיר הקרקע מהווה עד מ � ממחיר הדירה כיום, על אדמות שה 50%% דינה מחזיקה בידיה נזכיר. אני מציע למדיי נה להיות כמו רמי לוי – למכור בהיקפים גדוי לים ובזול וכך להתעשר. כולנו נרוויח מזה, אין סיבה שדירה חדשה בישראל תעלה בפריפי ריה יותר ממיליון שקל, כשמחיר הקרקע גם כך הוא נמוך או אפסי. גם זה לא קורה היום". תשקול לחזור להתאחדות לתקופת כהונה נוספת בעתיד? “בעיקרון, אני מאמין שמנהיג חייב לפנות דרך בתום הכהונה שלו לדם חדש. עשיתי שתי קדנציות מוצלחות מאוד ואני מסופק. היו שאמרו לי תשנה תקנון ותישאר עוד קדני ציה, אני לא מסכים. צריך לדעת מתי לפרוש, טיפ חשוב גם לכל גוף ציבורי ולממשלת ישי ראל והעומד בראשה". הקרן ספגה מכה קשה בעקבות אי העי סקת הפלסטינים. מה הפתרונות? “אלו בעיות זמניות ואנו פועלים כמובן להי כשרת עובדים ישראלים כאמור, גיוס עובדים זרים והחדרת טכנולוגיות חדשות. הקרן עוצי מתית עם תפקיד חשוב ומהותי בענף הבנייה והתשתית ובחברה הישראלית. הוכחה לכך, הישג חשוב שהשגנו – נציג ההתאחדות יושב היום במועצה הארצית לתכנון ובנייה". ומה עם פוליטיקה? “אין ספק שאתגעגע מאוד לשליחות הציי בורית. לא תראה אותי כראש עיר או חבר כנסת סביר להניח, אבל אני סבור ששרים בממשלה חייבים להיות מקצועיים ואם יום אחד יבקשו ממני למלא תפקיד מקצועי של שר בינוי ושיכון, אשקול להשיב בחיוב. ביני תיים, המשפחה לוחצת שנצא לטיול ממושך, וכרגע זה היעד הבא שלי".

יו"ר ארגון בוני | אילן גורדו ירושלים והסביבה "כאחד שליווה אותך כגזבר ההתאחדות, יצא לי להכיר בן

איטליה ועוד". “לצד התמיכה הממשלתית, אנחנו בשוק הפרטי מוכנים להתחייב: תנו לנו מכרזים הוגי עובדים מחו"ל 5,000 נים עם אפשרות לגייס בחודש בהבאה ישירה, ואנחנו נבנה מחדש את הצפון בפחות משלוש שנים. כיום חסרים אלף עובדים ומביאים אותם בקצב של 50 עובדים בחודש; בקצב הנוכחי, ייקח 1,000 ס � שנים ויותר להביא את כל העובדים שח 4 רים לנו היום. אם נחכה שיגיעו, נסיים את שיי שנים, כמו שאמרתי 10 קום הצפון אולי בתוך קודם". אתה מרגיש כמו קברניט הטיטניק בחמש שנים הללו? “יכולנו לפתור את כל בעיות הבנייה בחמש שנים, אם היו מאזינים לנו בממשלה ופועלים בהתאם. הבאנו פתרונות מדויקים לטובת הציבור והענף, אבל לצערי הרב הקשב לא היה בכלכלה. חוסן לאומי הוא לא רק צבא. למדנו את עוצמתו של העורף והאזרחים במי לחמה, אחרת היינו מובסים. אחד ההישגים הגדולים שלנו הוא רישוי עצמי, שמוכיח שמה שלקח עד כה שנים בהליכי בנייה, יכול להסי כ � אדריכלים הו 120 תיים בחודשים ספורים . שרו לתהליך עד היום, צריך הרבה יותר כדי לראות שינוי אמיתי בשוק הדיור". אם כבר דיברת על שוק הדיור, אפשר יהיה לקנות פה דירה בסוף? “אני פועל מתוך אמונה שאפשר וצריך להוריד את מחירי הדירות. צריכה להיות פה ממשלה אמיצה עם מעשים, כמו לפרק את רשות מקרקעי ישראל לחמש חברות בת ממשלתיות לפי מחוזות שיתפקדו כחבי רות פרטיות – הן יתחרו זו בזו מי מוציא יותר חברות בת ממשלתיות לפי מחוזות, שיתפקדו כחברות פרטיות. הן יתחרו זו בזו מי מוציא יותר פרויקטים" הצעתי לפרק את רשות מקרקעי ישראל לחמש

אדם נחרץ, דעתן, מסור, שדואג לכל אחד ואחד, הן כקבלן והן כחבר. התקופה שכיהנת בה הייתה תקופה קשה ומלאה באתגרים, החל מקורונה, החלפות שלטון ומלחמה – ועמדת בכל זה בגבורה. התאחדות הקבלנים למדה להכיר מה זה נשיא, הבא אחריך נכנס לנעליים גדולות מאוד. עשית למען ההתאחדות, ועכשיו תעשה לביתך".

| ח"כ אלי דלל יו"ר השדולה לקידום הדיור וענף הבנייה בישראל "אני מבקש להביע תודה והעי

רכה רבה על פועלך כנשיא התאחדות הקבי לנים בונה הארץ. במהלך תקופה מאתגרת במיוחד, הן עבור ענף הבנייה והן עבור המדיי נה, היית נציג נאמן ושותף אמיתי לקידום ענף הבנייה בישראל. פעלת במרץ ובנחישות, תוך הפגנת מקצועיות ויעילות רבה בכל המישוי רים ובכל הדרגים, וכל זאת מתוך תחושת אחריות ורחבה. היכולת שלך להניע תהליכים בלטה בצורה יוצאת דופן. אתה אדם מקסים, מרשים ומנהיג אמיתי. נוכחותך תשאיר חותם עמוק על כולנו".

יו"ר הקרן | חגי רזניק לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב "ראול היקר, יכולת המנהיגות

שלך, ההובלה, ההבנה של שוק הדיור לעומק - כמי שביצע שורה של תפקידים בחברת בנייה עד לניהולה - היו קריטיות למשק הישראלי. מרשימה במיוחד כמות הזמן שהשקעת בהי תנדבות מלאה, תוך הובלת נושאים לאומיים. זכורה לי הזדמנות מרגשת עת ביקשתי סיוע לחיילים משוחררים מיחידה מיוחדת ואתה מיד נרתמת מכל הלב ובתוך דקות. אתה שליח ציבור אמיתי, מנהיג ואיש של מילה. עלה והצלח בדרכך".

צילומים: דני שם-טוב/דוברות הכנסת, יח"צ

7

תביאו בנייה מתועשת, וזה מה שיקרה" יותר מהר יותר גבוה יותר חזק כיצד משדרגים ענף הסובל משיטות בנייה מסורתיות, מחסור בכוח אדם, עלויות גבוהות ובעיות בירוקרטיות? לפי דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, המתכון הוא חדשנות אמיתית, שתביא למהפכה של ממש בשוק הנדל"ן הישראלי – מהמסד ועד הטפחות • בראיון מרתק, יהלומי מכוון שעון מעורר למציאות חדשה

8

"

היתרונות של בנייה מתקדמת מניסיון מצטבר בחו"ל 35 % -65 % קיצור משך הבנייה ב

אפשר לעשות מהפכה בענף הבי נייה בכל רגע נתון", מכריז דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיי

המשרד להגנת הסביבה, על פי יהלומי, אימוץ שיטות בנייה מתועשות עשוי להפי ה � ול 90% חית את כמות פסולת הבנייה ב-- מיליון שקל בשנה. 100 ביא לחיסכון של מעל "פסולת בנייה מהווה כיום נזק סביבתי וכלכלי אדיר. אם נשלב בנייה מתקדמת, נפחית את הבעיה כמעט לחלוטין". מתכון לעליית מחירים למרות התקדמות מסוימת שחלה בעי שור האחרון, ענף הבנייה נחשב לאחד מעני פי התעשייה המסורתיים בישראל, כאשר שיי טות הבנייה המסורתיות עדיין שולטות בשוק. זאת, למרות שתקופת הזמן הנדרשת להשלי מת הבנייה מתארכת משנה לשנה, והביקוש לדיור גובר בקצב קבוע ומהיר, בעקבות נתוני פריון הנחשבים מהגבוהים בעולם המערבי. נכון להיום, לפי נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמות יחידות הדיור שבנייתן מסתיימת בכל שנה רחוקה מלעמוד בצרכים ההולכים וגדלים, והפער בין ההיצע לביקוש מאיים להעמיק את משבר הדיור. יהלומי מתאר את הרקע למשבר: "העלייה במחירי הדיור עוד מלפני הקורונה הייתה תוי צאה של ביקוש גובר וקשיח, לצד היצע נמוך של קרקעות, בנייה בלתי מספקת וכן מחיי רים גבוהים של חומרי גלם, ממגוון סיבות גיאופוליטיות. כאשר מצרפים את כל אלו, מקבלים מחירי דיור מהגבוהים בעולם. רק לשם המחשה, בתל אביב וירושלים נדרשים חודשי משכורת ממוצעת כדי לרכוש 140 כ דירה, זה בלתי נתפס". מגפת הקורונה החריפה את המצב, כפי שמסביר יהלומי: "שרשראות האספקה עוי כבו, הפשיעה הכלכלית התעצמה, ועדיין – המדינה לא משחררת קרקעות או יוצרת תחי רות על חומרי הגלם. מה שאנחנו מקבלים זה מתכון לעליית מחירים בלתי נגמרת". "כמובן שגם הביקוש לדירות לא ירד", ממשיך יהלומי, "הוא לא יכול לרדת בעקי בות קצב גידול האוכלוסייה בישראל, העוי בשנה. בתרגום לדירות, 2% מד כיום על כ

תוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות, "הטכנולוגיה כבר כאן. ברגע שמקבלי ההחלי טות במדינה יחליטו לעשות את הצעד לכיוון, הנתונים ישתפרו פלאים בכלל הסקטורים. תוך מספר שנים, נוכל לבנות בצורה מהירה, איכותית ויעילה יותר, להוזיל עלויות ולבסס את כוח העבודה שלנו על ישראלים, אשר יימי שכו לקידמה בענף וימצאו ערך מוסף בבניית המדינה. זה לא עוד מנוע צמיחה, זה טיל בליסטי", מדגיש יהלומי בעיניים בורקות. מאז ומתמיד, יהלומי לא מפסיק לתכנן את העתיד. העיסוק שלו בחדשנות, טכנולוגיה מתקדמת ותכנון בר קיימא, התחיל עוד בתי פקידיו הקודמים במגזר הציבורי והעסקי. דוי גמה טובה לכך ניתן למצוא בתפקידו הקודם כמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שם קידם בין היתר את המאבק בתחנות כוח מזהמות, שהביא לעצירתן של מספר תחנות והוביל תוי כנית חלופית להקמה ושימוש באנרגיה סולאי רית ובאגירה. על כן, כאשר יהלומי פוגש את השאלה כיצד הטכנולוגיה הולכת לשנות את העולם בכלל ואת תחום הבנייה והתכנון בישראל בפרט, הוא מתחיל לדבר בצורה שוטפת ובי לתי ניתנת לעצירה; "בנייה מתועשת היא המפתח לשינוי המיוחל בתחום הדיור בישי ראל. קיימים היום בעולם טכנולוגיות מתקדי מות המציעות פתרונות לבעיות אשר בעבר הלא רחוק לא ידעו להתמודד איתן. טכנוי BIM (Building Information לוגיות כמו ל � ) לניהול פרויקטים, בנייה מודו Modelingg רית, מערכות רובוטיות ואוטונומיות, שיטות בנייה בנות קיימא ועוד, יכולות להפוך את הענף ליעיל ורווחי יותר. אימוץ טכנולוגיות אלו לא רק ישפר את פריון העבודה ויצמצם עלויות, אלא גם יעלה את רמת הבטיחות באתרי הבנייה ויקטין את התלות בכוח עבוי דה מסורתי ובלתי מיומן". ואם כבר ציינו את תפקידו הקודם כמנכ"ל

שליטה טובה בתהליך ובאיכות הבנייה

הפחתת טעויות בנייה

חיסכון בכוח אדם באתר בכ-

50 % -75 % 4 X

4 X הגברת הפריון הגדלת הבטיחות בעבודה

90 % 60 % 70 %

הפחתת פסולת בנייה בשיעור של

הפחתת הספקות לאתר בשיעור של

הפחתת הסעות עובדים וחומרים בשיעור של

הקטנה ניכרת של זיהום רעש ואוויר

מתוך: צעדים לקידום חדשות בבנייה, 2022 , המכון הלאומי לחק הבנייה

freepik : צילומים

9

מיליארד 90 סות המדינה, המסתכמות בכ שקל בשנה. כל שינוי של אחוז בודד כלפי מטה מביא להפסדים של מאות מיליונים לקופת המדינה. "נכון להיום, שני המנועים הראשונים מקרי טעים, אך יש כאן הזדמנות אמיתית לייצר שיי נוי. היישום שלהם לא מסובך מדי, מדובר בהי חלטה של הממשלה למדיניות חדשה שיכולה להוביל לשינוי משמעותי. עלינו לפעול בצורה ממוקדת כדי לפתור את הבעיות הללו – זה אפשרי", מסביר יהלומי, "המנוע השלישי הוא הבנייה המתועשת, שדורש מהלך לאומי ומורי כב, אך מבטיח מהפכה בענף". מנוע הצמיחה השלישי – שינוי תרבותי נדרש יהלומי גורס כי כדי לקדם בנייה מתועשת בענף, יש צורך בשינוי דפוס חשיבה; "חשוב לזכור שאנחנו מדברים פה על ענף מסורתי, שמבוסס עשרות שנים על כוח עבודה פלסי טיני, המתמחה בבנייה המסורתית. הזמינות והעלות הנמוכה יחסית של העובדים הפלסי טינים יצרו תלות שהפכה לבעייתית עבורנו, ופגעה בהתקדמות הענף. המעבר לחדשי נות דורש שיתוף פעולה רחב בין כל הגורמים המעורבים בענף, כולל הממשלה, הקבלנים, היזמים ומוסדות האקדמיה", מדגיש יהלומי ומציין כי "הקרן יזמה לאחרונה מהלך לאומי של הכשרת אלפי ישראלים בשלב הראשון. אנחנו מוצאים פוטנציאל אדיר בחיבור בין ישראלים לשיטות בנייה מתקדמות, מדובר בחיבור טבעי ומרגש, שיביא יותר ישראלים לענף ויגרום לכך שנהיה נתונים פחות לתלות בכוח אדם זר". בלבד מחברות 10%-15%- נכון להיום, כ הבנייה בארץ מיישמות טכנולוגיות מתקדמות, אך ניתן להבחין במגמת גידול בשימוש בטכנוי לוגיות אלו, המובלות בין היתר גם על ידי רגוי לציה ותמריצים ממשלתיים; זה עדיין לא מסי פיק והדרך עוד ארוכה כאמור, אך כבר היום ניתן להבחין בניצני שינוי בענף הבנייה, כפי

דירות כל 100,000 יש צורך בתוספת של שנה, אך נכון להיום אנחנו לא מתקרבים לכך. עד השבעה באוקטובר היה מחסור של דירות כדי לענות על הביקוש. 230,000- כ היום, עם העיכובים במסירת הדירות, המי דירות. ועדיין, 300,000- ספרים מתקרבים ל במקום לצמצם את הפער, אנחנו ממשיכים להגדיל אותו מדי שנה". איך פותרים את זה? לדברי יהלומי, ישנם שלושה מנועי צמיי חה מרכזיים שיכולים להכפיל את קצב הבנייה וצריך להתמקד בהם: קרקעות, עובדים, ובנייה מתועשת. שני המנועים הראי שונים קלים יותר ליישום וקשורים למדיניות של הממשלה. המנוע השלישי מורכב יותר, אבל בהחלט אפשרי. יהלומי מרחיב על שני מנועי הצמיחה הראשונים: ככל שיהיה היצע גבוה קרקעות. 01 יותר של קרקעות לבנייה, כך גם באופן טבעי יגדל היקף הבנייה. עם זאת, מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מביאה להיצע נמוך של קרקעות באופן מכוון. כאשר הרשות מעלה מחירים במכרזים, היא בעצם גורמת לכך שפחות יזי מים יוכלו להשתתף, דבר המוביל לפסילה של פרויקטים פוטנציאליים, מסיבות כלכי ליות. כך, כאשר המחיר והיקף הקרקעות נפי גשים, אנו עדים לעליות מחירים שאינן הולי מות את הצרכים של השוק. כיום, בעידן של חרבות עובדים. 02 ברזל ופוסט השבעה באוקטובר, אלף עובדים בענף 50 חסרים כ הבנייה, דבר הפוגע קשות ביכולת להגדיל את התפוקה. ככל שנצליח להביא יותר עובי דים לענף, כך תוגבר הבנייה בכל רגע נתון. עם זאת, נראה לעתים שהממשלה לא מביי נה עד כמה המצב קריטי ולא פועלת מספיק כדי לשפר אותו. מדובר בהפסדים עצומים שנובעים מהמחסור בכוח אדם, ומשפיעים לא רק על תחום הבנייה אלא גם על הכלכלה נ � מהכ 16% הישראלית כולה. הענף מהווה כ--

שמסביר יהלומי: "ענף הבנייה בישראל נמצא אמנם בעיצומו של שינוי משמעותי, הודות לכניסת טכנולוגיות חדשות המקדמות חיסי כון בעלויות ובזמן, לצד שיפור באיכות המבי נים. שיטות עבודה מסורתיות, ששלטו בענף במשך עשרות שנים, מתחילות לפנות את מקומן לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כמו בנייה מודולרית וחכמה. עם זאת, המעבר לבנייה מתקדמת מתמודד עם אתגרים וחסי מים משמעותיים. ענף הבנייה ידוע בשמרנוי תו כאמור, והעלויות הראשוניות הגבוהות של הטכנולוגיות מהוות מכשול נוסף. בנוסף, קיים צורך בהכשרת כוח עבודה המתמחה בשיטות החדשות, לצד תכניות עידוד מדינתיות שטרם הגיעו למלוא הפוטנציאל. על אף האתגרים, אימוץ מוצלח של חדשנות בענף צפוי להוביל להגדלת היצע יחידות הדיור, צמצום בעיות בטיחות באתרי בנייה, והפחתת התלות בכוח עבודה ידני". "המדינה, וגם חברות הבנייה, צריכות להי סתכל על זה כהשקעה, ולא הוצאה. למעשה, בנייה מתועשת זו אחת ההשקעות המשתלי מות ביותר שיש לבצע בשנים הקרובות. היא "הדרך קדימה ברורה: דוד יהלומי: אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, שיפור שיטות העבודה והסרת חסמים – יובילו את ישראל לעידן חדש"

10

תבטיח עתיד טוב יותר בענף הבנייה ובכלי כלה כולה. בנוסף, החברות הראשונות שידי עו להשתמש בה – יזכו ליוקרה בעיני הלקוי חות, יוכלו להוריד מחירים ויגדילו את הביקוש אליהן פלאים. גם ההפך הוא הנכון, מי שלא יידע להתקדם לבנייה מתועשת בעשור הקי רוב, יתקשה ישרוד", מוסיף יהלומי. "הנחות שגויות טוענות כי בנייה מתועי שת היא פחות איכותית", יהלומי ממשיך, "זו טעות רווחת שנשמעת בפי אנשים שמפחדים מקדמה. האמת היא שבנייה מתועשת שווה באיכותה לבנייה המסורתית, ובמקרים רבים אף עולה עליה. בנוסף, בנייה מתקדמת היא גם בנייה ירוקה. למי שמפחד משינויים, חשוב לי להדגיש – התהליך לא יפגע באף סקטור, אלא להפך – הוא יוביל ליעילות גבוהה יותר, לעלויות נמוכות יותר, ולתהליכים מהירים ופי שוטים בהרבה". הצצה אל מעבר לים מגלה שבזמן שאומת הסטארט-אפ באופן אבסורדי נשאי עושות OECD רת מאחור, מדינות רבות ב צעדים מרשימים לקראת בנייה מתועשת ומתקדמת, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות שמעצבות מחדש את ענף הבנייה המקומי. נתמקד במדינות: בריטניה, סינגפור, הולנד, גרמניה, דנמרק ושבדיה, אשר בהן קידום החשדנות בענף הבנייה מהווה יעד לאומי מרכזי ומוצהר, כשהמטרה היא להי פוך את החדשנות לבסיס פעולה מרכזי בעי נפי התעשייה המקומיים. כך, עולה ממחקר שערך 'המכון הלאומי לחקר הבנייה'. במדינות אלו, כלל הגופים השותפים מביי נים כי הצלחת המהפכה הטכנולוגית בענף תלויה בתוכנית מערכתית רחבת היקף, המבוססת על מדיניות ממשלתית מתוכי ננת ושקופה; לצד הדמיון הרב בגישות ובאי תגרים, בולטים גם הבדלים משמעותיים

צילום: שאטרסטוק

בנימה האופטימית והמעשית שהוא מאופיין בה, יהלומי מסכם: "הדרך קדימה ברורה: אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, שיפור שיטות העבודה והסרת חסמים – יובילו את ישראל לעידן חדש שבו ענף הבנייה אינו רק מגיב לצרכים המיידיים ומכבה שריפות ישי

נות – אלא מכתיב את הקצב של המשק הישי ראלי כולו ומוביל חדשנות. הגיע הזמן שאומת הסטארט-אפ תהפוך את ענף הבנייה בישי ראל למודל עולמי המדגים יעילות, קיימות ואיכות. ההון האנושי נמצא כאן בשפע, צריך רק לדעת להשתמש בו".

שנות אור מאחור: מה קורה בעולם?

באופן היישום, הנובעים מהתרבות המקוי מית וממאפייני הסביבה הייחודיים לכל מדיי נה. ההבדלים הללו לא רק שמעשירים את הדיון העולמי בחדשנות בענף הבנייה, אלא גם מדגישים את החשיבות של התאמת המי דיניות לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של כל מדינה, כדי למקסם את ההצלחה. BIM , השימוש בטכנולוגיית בריטניה ב הפך לחובה בפרויקטים ציבוריים, מה שמאי פשר תכנון מדויק יותר, חיסכון בזמן ובעי לויות, ותיאום טוב יותר בין הגורמים המעוי רבים. בנוסף, ממשלת בריטניה מספקת תמריצים נרחבים לבנייה מתועשת, המשי לבת טכנולוגיות בנייה חדשניות, ולמחקר ופיתוח, במטרה לקדם את הענף ולשפר את תהליכי העבודה. , המדינה יישמה תוכנית סינגפור ב ממשלתית מתקדמת המעניקה מימון לפי רויקטים חדשניים, שמטרתה לשפר את

פריון העבודה בענף הבנייה. זה כולל תמיכה בפרויקטים המשלבים טכנולוגיות חדשות, כמו אוטומציה ודיגיטציה, שמביאות לייעול התהליכים ולשיפור התוצאות. ת � בעלות גישה זהה ב הולנד ושבדיהה חום, המשלבת בין תמריצים לחדשנות לבין שיתופי פעולה פורים בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה. עבודת צוות זו מאי פשרת פיתוח פתרונות מותאמים אישית שמסייעים לענף הבנייה להתמודד עם אתגרים שונים, כמו מחסור בכוח אדם או חומרים. מ � מובילה בתחום הבנייה ירוקה, ו דנמרקק קדמת תוכניות ארוכות-טווח לשיפור איכות הבנייה, תוך שמירה על הסביבה. דנמרק שואפת להפחית את טביעת הרגל הפחמי נית של הענף, ובכך להוות מודל לחיקוי עבור מדינות אחרות המעוניינות לשלב בין קידמה טכנולוגית לבין קיימות אקולוגית.

11

גם החרדים פונים לעבודה בענף הבנייה בין כיפה, ליבה ומציאות

לוש ציפורים במכה: המגמה של מאות גברים חרדים שפוי קדים את לימודי הבניין באי מצעות הקרן לעידוד ופיתוח הכשרות כחול לבן, שפועל לראשונה בהובלת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה • המטרה: להשיב את בניית ארץ ישראל – לידיים ישראליות ש ענף הבנייה, בעיקר מאז שפרצה מלחמת חרי בות ברזל, מעודדת ונותנת לנו לא מעט סיבות להיות אופטימיים; זאת, כאשר לדברי בכירים בקרן, ענף הבנייה מוכן ומזומן כבר בימים אלו להכשיר ולקלוט אליו אלפי זוגות ידיים נוספות של עובדים ישראלים – חרדים, אך לא רק – אלא גם צעירים לאחר השחרור מהצבא שלוי מדים להכיר את ענף הבנייה מחדש. מדובר פה ברווח נקי, מצב שבו כולם מנצי חים: האוכלוסייה החרדית, בה יותר ויותר מהי צעירים בה כאמור יוצאים כיום לשוק העבודה ללא ניסיון מקצועי; החברה הישראלית, שגורי הנתונים בשנים האחרונות על העסקת חרדים במקצועות הבנייה מעודדים בהחלט, ומציגים ניצחון משולש עבור הענף, המגזר החרדי והחברה הישראלית כולה • פריחה זו מגיעה על רקע מיזם

צילום: שאטרסטוק

UJA -- האזרחית והעסקית, מיזם הביזנס ו .Federation of New York יהלומי מדבר רבות על החשיבות והפוטי נציאל הגדול של שילוב חרדים בשוק העבוי דה בכלל ובענף הבנייה בפרט. הוא הגדיר זאת כמשימה לאומית, שתיתן מענה ברמה החברתית והכלכלית כאחד: "נכון להיום, אנחנו מדברים על מחסור של כוח אדם מקי צועי בהיקף של עשרות אלפי משרות, החל ממהנדסים, מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וכלה במקצועות הבנייה הרטובים. מה שאני חנו עושים כאן, בקרן, זה לחשוב ולייצר פתי רונות יצירתיים שיכניסו לענף הבנייה קהי 2,000- לים מגוונים. הכנסנו כבר למעלה מ עובדים ישראלים רק בשנה האחרונה, ואנו מתכננים להכשיר אלפים נוספים במהלך

לה ועתידה קשורים בקשר ישיר עם הצטרפות החרדים לשוק העבודה; וענף הבנייה, המי בוסס שנים רבות מדי על כוח אדם זר, נמצא במחסור של עשרות אלפי עובדים מאז השי בעה באוקטובר – וזקוק כיום יותר מאי פעם לכוח עבודה ישראלי, איכותי ובעיקר יציב. דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות, אשר יוזמת ומובילה בשנים האחרונות מיזם הכשרות כחול-לבן תקדימי, הגדיל והורה לאחר השבעה באוקטובר על עבודת מטה ייעודית לשילוב עובדים ישראלים בענף, בשיתוף זרועות מגוונות של המדינה, ובהן משרד האוצר, משרד העבודה, משרד הכלי כלה, משרד השיכון, משרד ראש הממשלה ושירות התעסוקה, יחד עם גופי החברה

12

ר � . ישנן אוכלוסיות רבות: המגזר הח 20255 די, חיילים משוחררים, מיעוטים ועוד, המי עוניינות להשתלב בשוק העבודה באופן מיידי. בשטח, יש מספר עמותות ומכללות אשר פועלות בשיתוף איתנו להכשרת חרי דים וחיילים משוחררים ולשלבם במקצועות הבנייה. יחד איתן, יצרנו מערכת ליווי, הכשי רה, בקרה ומעקב. יש לנו את הידע והיכולת באיתור המועמדים, בהכשרתם, בהשמתם בחברות הבנייה ובליווי להבטחת עבודתם בענף לטווח ארוך. למעשה, אין בישראל ארגון כמו הקרן בעל יכולת לתת מענה לכל שרשרת הערך ובהיקפים גדולים". חרדים בעולם העבודה: המספרים מדברים י � , האוכלוסייה החרדית ב 2023 נכון לסוף מיליון נפש, המהווים 1.335- שראל מונה כ מכלל האוכלוסייה. עם זאת, שיעור 13.6%- כ )25-64( החרדים בגילי העבודה העיקריים . על פי תחזיות 9% נמוך יותר ועומד על כ- עד 11% הלמ"ס, שיעור זה צפוי לעלות לכ- 25 , ובטווח הרחוק יותר, בתוך כ- 2030 שנת שנה, צפויה האוכלוסייה החרדית להגיע לכ- מכלל האוכלוסייה במדינה. 25% נרשם גידול 2015 – 2003 במהלך השנים מתמיד בהשתלבות החרדים בשוק העבודה, אך מגמה זו נבלמה בשנים האחרונות, בעיי קר בתחום תעסוקת הגברים החרדים. נכון בלבד מהגברים 55.8%- , כ 2023 לדצמבר החרדים מועסקים, מתוכם רק שליש עובדים במשרה מלאה. מנגד, שיעור התעסוקה של 2023 הנשים החרדיות חצה לראשונה בסוף , עם פער קטן בלבד לעומת 80% את רף ה נשים יהודיות לא-חרדיות. דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף "הכנסנו הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות: עובדים ישראלים לענף 2,000- למעלה מ הבנייה רק בשנה האחרונה, כמחצית מתוכם "2025 חרדים. נכשיר אלפים נוספים במהלך

דוד יהלומי מרצה לכיתת הכשרה של עובדים חרדים

סית גבוה בענפים מאוד ספציפיים – כמו ענפי המזון, הפרסום וההוצאה לאור. עם זאת, בעולם ההכשרה המקצועית והאקדי מאית אין פריצת דרך משמעותית. תמונת מצב זו מצביעה על צורך דחוף בפיתוח פתרונות מערכתיים שיאפשרו גידול בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, תוך שמירה על ייחודם התרבותי והחברתי. הפתרון נמצא בענף הבנייה? עובדים ישראלים עברו 2,000- למעלה מ בשנה האחרונה הכשרה למקצועות הבנייה עם מנגנון ייחודי של השמה בקצה, ביוזמת ובהובלת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. במסגרת זו, פרויקט 'חרבות ברזל', שהובילו מנכ"ל הקרן דוד יהלומי והסמנכ"לית יוליה נוביק-אלוש יחד עם משרד הכלכלה ומשרד הבינוי והשיכון – הכניס מאות חרדים, ומאות נוספים של חיילים משוחררים לענף הבנייה, שנפגע קשות במלחמה. יש להם רצון להצליח ולפרנס את משפחותיהם, וזה מה שמניע אותם" בחברת סייבר EHS מוטי שושן, מנהל "למרות שאין להם ידע קודם, הנדסה: הם לומדים מהר, הם יסודיים, לויאליים ומבצעים את המשימות באופן מדויק.

פערי ההכנסה בין חרדים לחילונים ניי כרים גם הם: ההכנסה הממוצעת של גבר שקל בחודש (ברוטו) שהם 9,707- חרדי היא כ בלבד מההכנסה הממוצעת של גבר 50% כ יהודי לא-חרדי. בנוסף, גברים חרדים עובדים שעות שבועיות בלבד, לעומת 37 בממוצע שעות בקרב גברים יהודים לא-חרדים. 46 בקרב הנשים החרדיות, שיעור התעסוקה אמנם גבוה, אך גם שם הפערים בהכנסה בולטים. גם זרוע העבודה וגם 2015 מאז שנת רשות החדשנות יצאו בקמפיינים ובמיזמים שונים לעידוד תעסוקת חרדים, כולל ניי סיונות לשילוב בתעשיית ההייטק וכו' – אך כשקוראים את הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת רואים כי בפועל אחוז המועסי קים נבלם משנה זו, וכאשר מנתחם את הגידול באוכלוסייה, אפשר לומר שהוא אף קטן. מה הסיבות לכך? יש שורה של חסי מים, פנימיים וחיצוניים, שעומדים לפני הרצון הטוב – חוסר במיומנויות ייסוד ונגיי שות לשוק העבודה, איסור על השכלה לא כתנאי לקבלת פטור 24 תורנית עד גיל שרות, נגישות תחבורתית מוגבלת, חוסר הכרות של המעסיקים עם הרגישות התרי בותית והעדר פיתוח של כלים מותאמים. מעניין לציין כי לגברים חרדים יש ייצוג יחי

13

הגעתי להכשרה הזו דרך מודעה שראיתי במקרה, וכיום אני ממש מתרגש לספר שכבר שובצתי לעבודה בחברה מסודרת עם שכר ותנאים מעולים. גם בבית גאים בי. בארון הסי פרים היהודי ישנן הלכות שאומרות שמי שלא נותן לילד שלו כלים לעבוד, לעיתים מדרדר אותו לפשע. אלו לא סתם אמירות". לדברי בוגר נוסף באחד ממסלולי ההכשי רה האחרונים בקרן: "בשונה ממה שרוב הציי בור החילוני חושב, הציבור החרדי הוא ציבור תורם, גם בשירותי ההצלה ומערכי ההתני דבות, אך לא רק – יותר ויותר גברים חרדים נכנסים וייכנסו לשוק העבודה אם רק תינתן ההזדמנות המתאימה. ההכשרה הנוכחית האפשרת השמה בקצה היא בהחלט הזדמי נות כזו. בסוף צריך לפרנס את הילדים". "שילוב עובדים ישראלים הוא מעשה חבי רתי ממעלה ראשונה", הוסיפו ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ויצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, שחתמו על המיזם – והכשרת עובדים חרדים במגוון מקצועות הני דרשים – יש צורך בהתגייסות של מעסיקים והכנתם לקראת העסקת העובדים החרדים. זה כולל בין היתר התאמות בתהליך הגיוס והקליטה, הכנת מנהלים להכרות עם התרי בות והאוכלוסייה והתאמות בסביבת העבוי דה ובתנאים. על כן, במטרה להפוך את ענף הבנייה ביי שראל למזמין ואטרקטיבי עבור צעירים חרי דים, ולתת מענה גם לחששות של חברות הבנייה – בימים אלו מובילה הקרן לעידוד , 2000 ופיתוח ענף הבנייה, יחד עם ציונות תכנית ייחודית המתמקדת ברתימה והכנה של מעסיקים לקראת גיוס וקליטה של עובי דים חרדים – מרכז חדשנות להעסקת חרי דים בענף. מרכז החדשנות מוכוון מעסיקים, במטרה

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, אשר ערך ביקורים מיוחדים בכיתות שבהן נערכו הכשרותיהם של מאות העובדים החרדים, הגדיר את המהלך כ"מרגש", הודות לכך שהוא מאפשר את קיום מצוות "תורה ועבוי דה". במהלך טקס חגיגי שבו חתמו על המיי זם המשותף עם הקרן, ובו השתתפו גם מאות הסטודנטים והבוגרים החרדים, הכריז גולדי קנופף: "יש כאן פוטנציאל אדיר, אין לי ספק שמשרד הבינוי והשיכון בראשותי יהיה שותף מרכזי במסגרת המיזם של החזרת האוכלוי סייה החרדית לליבת הפרנסה". בוגרי התכנית התרגשו לשוחח עם השר על סט הכלים שקיבלו בהכשרות של הקרן. אחד הבוגרים ששיתף את סיפורו האישי וביי קש להישאר בעילום שם, אמר כי "בשכונה שבה גדלתי יש לך שתי אופציות: או שאתה הופך ללומד תורה או שאתה נפלט ומסתובב ברחובות. אני, שסובל מהפרעות קשב וריכוז, מצאתי את עצמי בצד השני של המשוואה. שיעור התעסוקה הנמוך יחסית של גברים חרדים מהווה אתגר משמעותי לשוק העי בודה בישראל בהווה ובמבט לעתיד. בשי נים האחרונות מדינת ישראל משקיעה יותר ויותר משאבים בניסיון להכשיר את האוכלוי סייה החרדית לשוק העבודה – כשהדגש הוא ברובו על הכנה טובה יותר של הדור הצעיר החרדי והתאמתו לשוק העבודה. מחקר חדש ומרתק שנערך על ידי מיזם הביזנס מציג מכשול נוסף בשילוב החרדים בענף הבנייה בישראל. לצד החסמים המוי כרים לכולנו שמגיעים מהצד של העובדים החרדים, המחקר מצביע דווקא על חסמים המשפיעים על חברות ומעסיקים – ומביאים להימנעותם מהעסקת חרדים בהיקפים משי מעותיים. לאור המחקר, מתגבשת ההבנה שלצד שיווק העבודה בענף לחברה החרדית

"האמירות של שר השיכון מחממות את הלב ואנו נסייע להניע את משרדי הממשלה להמי שיך להשקיע בעובדים ובהכשרה מקצועית". יש לציין כי פרט לציבור החרדי, הקרן מקיימת תכניות לאוכלוסייה הכללית ולנפלי טי מעגל העבודה, כמו מיעוטים, חיילים משוי חררים, וכן היא השיקה בעבר תכניות לדרי רחוב ואוכלוסיות רווחה. יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטי רטגיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מסי כמת: "מדובר במהלך חברתי-לאומי שמטרי תו לשלב אוכלוסיות מודרות במעגל העבודה ולהפוך אותן ממעמד של אבן רחיים על החי ברה הישראלית, לגורם פרודוקטיבי שיודע גם לשפר את מעמדו ולתרום את חלקו למדינה. הכשרה קצרה מאפשרת לנו להעניק לאנשים האלה את ההזדמנות הטובה ביותר לבנות קריירה מצליחה עם משכורות מתגמלות, מעל הממוצע במשק. אני סבורה שממשלת ישראל צריכה לעודד ולהעצים את הפעילות המבורי לרתום אותם למהלך ולהכינם לקליטת העוי בדים החרדים, תוך ליווי ביצירת ההתאמות הנדרשות בחברות, והכנת הצוותים והמי נהלים. זאת, על מנת להביא לשילוב מיטבי של חרדים בחברות הבנייה לאורך זמן, לצד שמירה על התרבות הארגונית והזהות של החברה. במסגרת התכנית יתקיימו ימי עיון, הכי שרות בדרגים שונים סביב נושא הטמעת ורווחת העובד ועוד. בנוסף, חברות שיהיו מעוניינות, יקבלו גם ליווי צמוד על ידי יועצת ארגונית מומחית בתהליכי גיוון והכלה ומתי ווך קהילתי מומחה לחברה החרדית. ההשקעה במעסיקים ובצרכיהם מהווה עקרון מנחה של הקרן בשותפות עם ציונות . מעסיקים המעוניינים לשמוע עוד על 2000 התוכנית מוזמנים ליצור קשר עם הקרן.

מרכז חדשנות להעסקת חרדים בענף הבנייה לראשונה בענף הבנייה:

14

freepik : צילום

ברורה, תוך שימוש בדוגמאות מוחשיות מהשטח". "שכר הוגן הוא קריטי", הוא מדגיש. "אם תתחילו עם שכר נמוך, זה לא יתפקד. יש להם משפחות לפרנס, ולכן הגדלת השכר חייבת להיות חלק מהתהליך. מעבר לכך, עלינו לספק להם תנאים הולמים, כולל שעות עבודה סבירות ואפשרויות לצמיחה מקצועית". "ההשקעה הזו בעובדים תשתלם בסוי פו של דבר למעסיקים", מדגיש מוטי את היתרונות שבהעסקת חרדים, "למרות שאין להם ידע קודם, הם לומדים מהר, הם יסוי יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף "הכשרה קצרה מאפשרת לנו הבנייה: להעניק לאנשים האלה את ההזדמנות הטובה ביותר לבנות קריירה מצליחה עם משכורות מתגמלות, מעל הממוצע במשק"

כמעט באופן יומיומי", הוא מתאר. "התחלי תי לפעול לשינוי המצב, לרצות ולהעלות את התודעה לנושא, ובמהלך הדרך הבנתי את החשיבות של גיוס עובדים חרדים לתהליך הזה". המגזר החרדי, לדבריו, הוא מקור עשיר של עובדים איכותיים פוטנציאליים. "פניי תי לגוף בשם 'מלאכתם', שמכשיר חרדים לעולם העבודה. תחילה, העברתי הרצאות בהתנדבות, היה לי חשוב להכניס את הנוי שא של בטיחות בעבודה לתודעה שלהם. בהדרגה, החלטתי להעסיק חלק מהם כעוי זרי בטיחות בפרויקטים של בנייה בחברה שלנו. זה היה תהליך מורכב, אך בהחלט אפשרי", הוא אומר. מוטי מדגיש כי המפתח להצלחה הוא תהליך קליטה מדוד ומסודר. "העובדים החרדים מגיעים ללא רקע בעבוי דות בנייה, ולכן חשוב לקלוט אותם בתהליך איטי, עם הרבה רגישות והבנה. אני רואה את עצמי כמו 'אבא' שלהם בעבודה, מלווה ומי כוון. תהליך ההכשרה צריך להתבצע בשפה

כת הזאת של שילוב חרדים אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, ואנחנו פועלים לשם כך". "חוסר הניסיון של החרדים בשוק העבודה הוא יתרון למעסיקים" "התעסוקה של חרדים הפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי בשיח הציבורי והעי סקי, אך אני הייתי בין המנהלים הראשונים בענף הבנייה שפנה למגזר החרדי והבין את הפוטנציאל העצום שיש בחיבור הזה", אומר ס � (בריאות, בטיחות ו EHS מוטי שושן, מנהל ביבה) בחברת סייבר הנדסה, בראיון מיוחד למגזין הקרן. מוטי, מהנדס חשמל ואלקטי רוניקה בהכשרתו, מגיע עם ניסיון של מעל פ � שנה בתחום הבנייה. הוא נכנס לת 30 ל-- קידו הנוכחי מתוך מטרה לשפר את תנאי הבטיחות הירודים ולהציל חיים. "כשנכני סתי לתפקיד, גיליתי שהמצב בתחום הבי טיחות בענף הבנייה רחוק מלהיות מספק, כשתאונות עבודה מתרחשות בממוצע

15

דיים, לויאליים ומבצעים את המשימות באופן מדויק. יש להם רצון להצליח ולפרי נס את משפחותיהם, וזה מה שמניע אותם. בנוסף, מבחינתי חוסר הידע שלהם והיכולת ללמוד מהווה יתרון, שכן זה מאפשר למנהי לי החברות לעצב אותם בהתאם לדרישות התפקיד הספציפי. כבר היום, יש לי עובי דים שהתחילו עם אפס ידע וניסיון, והתקדי מו למנהלי עבודה או מובילים בקבוצות. אני רואה את זה כהצלחה גדולה, ולא רק מבחיי נה מקצועית, אלא גם מבחינה חברתית". לסיום, מוטי משתף מסר חשוב: "ההחלי טה שלי להעסיק חרדים נובעת מהאמונה שיש להם מקום משמעותי בשוק העבוי דה, ולא ניתן להתעלם מהם. אם לא נגרום להם להיות חלק מהענף, נעמוד בפני בעיות קשות בעתיד, הן בשוק העבודה והן מבחינה חברתית במדינה. השילוב שלהם בענף הבי נייה הוא לא רק הזדמנות עבורם, אלא גם עבור כולנו, ככלכלה וכחברה". במסגרת השאיפות להעניק הזדמנויות תעסוקתיות לחיילים משוחררים, נוצר שיי תוף פעולה פורה בין האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ומערך המיי לואים לבין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבי נייה בישראל. יוזמה זו לא רק מספקת מענה מיידי לצורכי תעסוקה, אלא גם פועלת להי קניית כישורים מקצועיים שיסייעו לחיילים לבנות קריירות ארוכות טווח בענף הבנייה. עם סיום שירותם הצבאי, חיילים עשויים למצוא את עצמם בתהליך חיפוש עבוי דה לא פשוט, במיוחד לאחר תקופות ארוי כות של שירות קרבי ומלחמה. רבים מהם מעוניינים אמנם במשרות זמניות ("עבודה מועדפת") כדי לקבל את המענק המגיע מהמדינה ולממן את הטיול הנפוץ שאחרי השחרור – אך חלק לא קטן גם כן מהחיילים המשוחררים שואפים דווקא למצוא קריירה ממדים לקריירה בענף הבנייה

צילום: שאטרסטוק

מתגמלת ומאתגרת; לאור הדרישה ההולכת ומתגברת מצד חברות הבנייה לעובדים ישראלים מאז השי בעה באוקטובר, וההבנה אצל הצעירים כי ענף הבנייה הוא מקום עבודה יציב, עם שכר גבוה ואופק תעסוקתי, אשר מהווה את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק הישראלי – מערך ההכשרות של הקרן לעידוד נערך בסדרת שיתופי פעולה חדשים ומרגשים, כחלק מהמאמץ להעניק לחיילים את הכי לים הנדרשים להצלחה. לאחרונה התקיים שולחן עגול בהשי תתפות נציגי הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבי נייה, האגף והקרן לחיילים משוחררים וקבי לני בנייה מתקדמת, במטרה ליצור שיתופי פעולה ארוכי טווח, אשר יאפשרו לחיילים ולחיילות להשתלב במגוון מקצועות מתגי מלים כמו טכנאים, מנהלי פרויקטים, ואנשי

מקצוע נוספים בתחום הבניין. נכון להיום, ענף הבנייה רואה עלייה בביקוש לעובדים מקצועיים, מה שמעניק הזדמנות מצוינת לחיילים משוחררים להתחיל קריירה בתחום זה. 40% נתונים מעודכנים מראים כי יותר מ מהחיילים המשתחררים משתתפים בתוכי ניות הכשרה מקצועיות, כגון קורסים לבניית אתרים, ניהול פרויקטים, ותוכניות הכשרה בענף הבנייה. באמצעות יוזמות אלו, ניתן לספק לחיילים המשוחררים את התמיכה הנדרשת כדי להצליח בשוק העבודה, ובכך לתרום לחוסן הכלכלי של החברה הישראי לית כולה. תעסוקת חיילים משוחררים היא לא רק נושא אישי, אלא היא משפיעה על החברה כולה, והמאמצים להרחיב את ההכי שרה וההזדמנויות בתחום חשובים מאין כמותם.

16

תודה לכל עובדי הקרן והשותפים על עבודתם המשותפת לגיוס והכשרת אלפי עובדים ישראלים חדשים 2024 בשנת לענף הבניה, התשתיות והשיפוצים בישראל

17

ענף הבנייה עובר תהליך של מיתוג מחדש WIND OF CHANGE בזמן שענפי הייטק ותעשייה מסורתיים זוכים לתשומת לב רבה מצד עובדים ישראלים, שחקן חדש-ישן עולה לבמה ומשנה את כללי המשחק: ענף הבנייה • בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר, הענף מתמודד עם אתגרים רבים, אך גם מנצל את ההזדמנות שנוצרה כדי להגדיל את הפופולריות שלו בעיני ישראלים ולהציב עצמו כענף טכנולוגי ומתקדם, המציע אופק תעסוקתי, יציבות ושכר התחלתי שלא מבייש אף עובד הייטק

freepik : צילום

18

ע

נף הבנייה והתשתיות, שמזה שנים רבות נשען במידה רבה על כוח עבודה זר, מוצא עצמו כעת בפני מציאות חדשה. הפי

גיעה החמורה במצבת העובדים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, לצד העלייה האסטי רונומית בדרישה לדיור ומשימת שיקום הצי פון והדרום – מחייבים את המעסיקים לחשב מסלול מחדש; המטרה היא לא רק לבנות בתים, אלא גם לבנות ענף חדש המבוסס על עבודה ישראלית, יציבה ואיכותית. "אירועי השבעה באוקטובר חשפו את החי שיבות הרבה של בניית חוסן לאומי, גם בענף הבנייה והתשתיות. כיום, ישנה הבנה ברורה בקרב מובילי הענף: העתיד של הבנייה בישי ראל צריך להתבסס על עבודה ישראלית מקי צועית, יציבה, ובעלת מחויבות ארוכת טווח", מסביר יהלומי, שעדכן לאחרונה כי הקרן הכי עובדים ישראלים 2,000- שירה למעלה מ , עם צפי לאלפים 2024 לענף הבנייה בשנת נוספים בשנה הקרובה שבפתח. "מדובר בשינוי פרדיגמה," מוסיפה יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטי גיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, "ענף הבנייה כבר אינו תחום של עבודת כפיים בלבד, אלא תחום שמוביל את הטכנולוגיות של המחר. אנחנו מבינים שעלינו לבנות לא רק בתים, אלא גם תשתית של עובדים ישי ראלים מיומנים ומסורים שהם חלק מהמשק הלאומי". תדמית חדשה: השקעה בעובדים היא השקעה בעתיד ענף הבנייה הישראלי שואף להתקדם בצעדי ענק לעבר העתיד, באמצעות שיי לוב שיטות בנייה מתקדמות, הפועלות כבר היום במספר מדינות ברחבי העולם; טכנולוי גיות חדשניות כמו רובוטיקה, רחפנים למדיי דות וסקירות, הדפסות תלת-ממד של חלקי בנייה, ובינה מלאכותית לניהול פרויקטים, משנות לחלוטין את אופי העבודה, כאשר

עובדי בעמל כפיים

אופי העובדים נדרש להשתנות בהתאם. "יותר ויותר חברות בנייה כיום מכניסות טכנולוגיות שמאפשרות לשפר יעילות, להי פחית עלויות ולהציע ללקוחות סטנדרט איכות גבוה יותר", מסביר יהלומי, שהרחיב על הנושא בראיון בלעדי שפורסם במגזין, "עובדים המגיעים היום לענף כבר לא מתי עסקים רק בפיזיות, אלא מתפעלים מערי כות מתקדמות שמשדרגות את כל התחום מקצה לקצה. כאן נוצרת נקודת הממשק של ענף הבנייה עם עובדים ישראלים, המחי פשים לעבוד בעבודה משמעותית עם פוטני ציאל טכנולוגי עצום". בנוסף, הביקוש הגובר לעובדים ישראלים בשנים האחרונות, יצר מגמה חיובית של שיי פור תנאי העבודה. המשכורות בענף עולות בהתמדה, כאשר עובדים מיומנים יכולים להי גיע למשכורות שוות ערך או אף גבוהות מאלו של עובדי הייטק בתחומים מסוימים. מעבר לכך, מעסיקים מציעים כיום מגוון רחב של הטבות, ביניהן: ביטוחים בריאותיים, קרנות השתלמות, מלגות ללימודים מקצועיים, והכי שרות טכנולוגיות שמאפשרות לעובדים להי תקדם בקריירה. עם זאת, כידוע למשוך ישראלים איכותיים לענף הבנייה זו אינה משימה קלה. במשך

עשרות שנים נתפסה העבודה כפיזית, מסכי נת חיים ומאתגרת, עם אופק מוגבל ותנאים ירודים. גם העבודה עם כוח אדם זר שאינו דובר עברית, היווה מכשול עבור עובדים ישי ראלים המחפשים לעבוד בסביבה נעימה, צעירה ומשפחתית, שתיתן להם גם ערך מוסף וחברים לחיים. בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז השבעה באוקטובר כאמור, פועלת הקרן לעידוד ופיי תוח ענף הבנייה, בשיתוף הממשלה, כדי ליי צור מגמה של מיתוג מחדש לענף הבנייה. במסגרת זו, יצאו לדרך תוכניות לעידוד העי סקת עובדים ישראלים, הכוללות סבסוד של הכשרות מקצועיות, מתן מענקים לחברות שמשקיעות בעובדים מקומיים ופיתוח מסלוי לי קריירה בענף כחלק ממערך ההשכלה הטי כנולוגית בארץ. זו, כפי שמסבירים בקרן – רק ההתחלה. בנוסף, מתבשל שיתוף פעולה אסטרטי גי עם מינהלת המעסיקים במשרד הכלכלה, מרכז המילואים של צה"ל ועם תוכניות "מקי צוע לעתיד". שיתוף פעולה זה שואף לרתום כוחות אדם איכותיים נוספים לענף הבניין, וכך להבטיח שהענף ימשיך לפעול ולהתפי תח, תוך שהוא מספק תעסוקה ומשאבים לאוכלוסיות השונות במדינה.

19

צילום: שאטרסטוק

"לא לכולם מתאים לשבת מאחורי מקלדת, וזה בסדר גמור" , סיים שבע שנות שירות 28 ערן פרבר, בן בצבא והלך כמו כולם ללמוד תואר "נחשב" באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, בעידוד הוריו. הוא בחר במנהל עסקים ויזמות, ולאי חר שנה אחת הבין שזה לא המקום בשביי לו. "הרגשתי שזה לא מקדם אותי למקוי מות שחלמתי להגיע אליהם", משתף פרבר בראיון מיוחד למגזין הקרן, "אחרי הרבה לבטים, החלטתי להתמסר לתחום שאני באמת אוהב. הבנתי שלא צריך להסתיר את האהבה שלי לבנייה, על אף שהחברה, ובתוי כה המשפחה והחברים שלי, לא רואה בכך מקצוע נחשב כמו מדעי המחשב, למשל. לעבוד בבניין לא נתפס כמשהו שמביא כבוד או נחת להורים, במיוחד לא להורים הקונבנציונליים שלנו". "פתחתי את העסק שלי, ‘בעמל כפיים’, לאחר השבעה באוקטובר, כאשר הבנתי את מצבו של הענף וראיתי את הצורך העז בעי בודה ישראלית איכותית, שבלעדיה המעי רכת לא יכולה לפעול כראוי", ערן ממשיך,

רוצה שאנשים יבואו לעבודה עם חיוך וירגישו שהם חלק מצוות, ולא רק פועלים". ערן טוען כי השכר אינו הגורם המושך ביותר עבור עובדים צעירים. "עובדים לא מחפשים רק כסף, הם מחפשים מקום שבו הם יכולים להתפתח ולהרגיש משמעותיים. צריך להציג להם את האפשרויות שיכולות להיפתח בפניהם, כמו אפשרות להתקדם לתפקידים בכירים יותר". הוא קורא לחיילים משוחררים לקחת את תחום הבנייה בחשי בון, ומזמין אותם להעז ולנסות. "לא לכולם מתאים לשבת מאחורי מקלדת, וזה בסדר גמור. אם יש לכם זיקה לתחום, גשו למקוי מות שבהם תוכלו לתרום את הערך המוסף שלכם", הוא ממליץ. כמו כן, ערן מדגיש את הצורך בחינוך והכי נה לקראת שוק העבודה. הוא סבור שיש צורך להציג בפני תלמידי תיכון את הזדי מנויות הקריירה המגוונות בתחום הבנייה, ולארגן סדנאות והכשרות באקדמיות מקי צועיות. "אנחנו צריכים לשבור את הסטיי גמה הרווחת סביב המקצוע בעיני החברה הישראלית, ולהראות שהתחום של הבנייה המתקדמת, עם טכנולוגיות חדשות ודגש

"העסק שלי מציע שירותים של ביצוע עבוי דות גמר ומעטפת לקבלנים. בעקבות המצב הקשה, עובדים זרים, כמו סינים, מולדבים והודים, מנצלים את המצב ומעלים מחירים לשמים. לכן, החלטתי שאני רוצה לעשות דבי רים אחרת. אני מאמין שאפשר להצליח בתי חום הבניין גם בתור ישראלי ויהודי, להתפרנס בכבוד ולהגיע לגבהים שלא חלמנו עליהם. כחלק מחזון רחב יותר שאני מאמין בו, לקיי דום העסקה של צעירים ישראלים בתחום הזה, העסק שלי מבוסס על עובדים ישראלים יוצאי צבא בלבד. כשאני פונה לחיילים משוי חררים, אני לא מנסה לשכנע אותם. אני מציג בפניהם את האפשרויות והיתרונות של עבוי דה בענף הבנייה. ברור שזה לא הכיוון הראי שון שישראלים חושבים עליו, אבל אני רוצה להראות להם שהתחום הזה מציע הזדמנויות רבות למי שמעוניין להשקיע ולהתפתח". לפי ערן, ענף הבנייה בישראל סובל מהעובדה שאנשי הביצוע לא מקבלים את ההכרה המי גיעה להם. הוא רואה בכך הזדמנות לשדרג את התדמית של התחום כולו, על ידי יצירת סביבת עבודה נוחה ותומכת, שבה עובדים יוכלו להרגיש בנוח להביע את עצמם. "אני

20

אלא גם מבטיחים זרימה מתמדת של עובדים חדשים שימלאו את השורות". כשנשאל כיצד ניתן לשנות את התדמית השלילית סביב מקצוע פועל הבניין, יוסף מסביר: "השינוי מתחיל בשבירת הסטיגי מות הקיימות וגיוס מסיבי של צעירים ישראי לים לענף. אני מאמין שהעובדים הישראי לים מביאים עימם יתרונות רבים, כמו יכולת למידה מהירה, הבנה מעמיקה של התהי ליכים והמחויבות לבניית המדינה; כל חייל משוחרר שבוחר לעבוד בבנייה, גם אם זה לתקופה של חצי שנה על מנת לחסוך לטיול הגדול, מפיץ את הבשורה ותורם לשינוי התדמית". יוסף מציין כי שינוי התדמית של הענף לא צריך להיות רק באחריות המעסיקים, ומדגיש הצורך בשיתוף פעולה עם המדינה: "המדיי נה צריכה לשקול לספק מענקים ותמריצים לקבלנים שיעסיקו עובדים ישראלים. זה ידי רוש שינוי תפיסה, אך אני מאמין שזה אפשרי. השקעה בעובדים ישראלים היא לא רק הדבר הנכון לענף הבנייה – זו גם הדרך להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כולה", הוא מסכם.

לחמה, הוא לקח על עצמו תפקיד נוסף ולא מאוד מוכר בענף הבנייה שלנו: ‘מנהל כוח אדם ישראלי’. "לאחר אירועי השבעה באוקטובר", מספר יוסף, "ראינו צורך לשנות את השיטות שבהן אנו מגייסים עובדים. פתחנו אפיקים חדשים לגיוס עובדים ישראלים, מתוך אמונה שהעי תיד של מדינת ישראל טמון בכוח העבודה המקומי", הוא מסביר, ומוסיף כי חברת ‘בן פורת’ פועלת בשיתוף פעולה עם קרנות שוי נות ומקיימת קורסים להכשרת עובדים ישראי לים חדשים, בהשתתפות חיילים משוחררים, מילואימניקים וחרדים. יוסף מתאר את השיטה הייחודית שבה הם משתמשים להכשרת העובדים: "השיי טה שלנו מתמקדת בלמידה תוך כדי תנועה. מצד אחד, אנו שמים דגש על התנסות מעי שית בשטח, ומצד שני, אנחנו מספקים מידע חשוב וממוקד. כלומר, אנחנו מלמדים את העבודה בעיקר בשטח, כשיש לנו גם מרחבים ללמידה בכיתות. בשטח, אנחנו עובדים עם אנשי מקצוע מנוסים, שחונכים את העובדים החדשים ופותחים להם דלת לעולם הבנייה. החזון שלנו הוא להציג את ענף הבנייה כתחום שמתאים גם לעובדים ישראלים, תוך שבירת הסטיגמה לפיה המקצוע מיועד רק לעובדים זרים ופלסטינים". "כמובן, אנחנו מבינים את המורכבות של התחום וגם את חוסר הרצון של ישראלים לעבוד כ"פועלים פשוטים" לאורך זמן. לכן, אנו פועלים בשני מסלולים. המסלול הראשון מציע הכשרה מקצועית ומקיפה על ידי אנשי המקצוע שלנו. בראיונות שאנו עורכים, אנו מנסים לזהות את העובדים שיש להם פוטני ציאל גבוה ורואים את ענף הבנייה כקריירה לחיים. עבורם, אנו מציעים הכשרה ממוקדת, עם התמקדות בתחום הניהול ומסלול מהיר לתפקידי ניהול צוותים; המסלול השני פונה לאנשים שאינם מתאימים לעבוד כל חייהם בענף הבנייה, אך מעוניינים לעבוד בטווח זמן של חצי שנה עד שנתיים; בדרך זו, אנחנו לא רק מגדלים מנהיגים ובעלי מקצוע עתידיים,

על עבודת צוות, מהווה הזדמנות מצוינת למי שמעוניין לשלב עבודת כפיים עם חשיי בה יצירתית. המדינה והגופים הרלוונטיים צריכים להשקיע יותר כדי לקדם את התחום ולשפר את התדמית שלו. בסופו של דבר, יש הרבה כסף בענף הבנייה, ויש חוסר בעובדים מיומנים. זה הזמן לשדרג את התדמית ולעוי דד עובדים ישראלים להצטרף", הוא מסכם. התפקיד החדש בענף הבנייה: מנהל כוח אדם ישראלי יוסף בן שטרית העביר את ילדותו באתי רי הבנייה; אביו הקים לפני למעלה מעשרים שנה את חברת הבנייה "בן פורת", הבונה מדי שנה עשרות יחידות דיור בפרויקטים שוי נים ברחבי הארץ, מוסדות ציבור, בתי ספר, , אב 26 וילות ובנייה רוויה. כיום, שטרית בן ה לשלושה ילדים, נחשב לבורג מרכזי בניהול החברה – כאשר בשנה האחרונה, ברקע המי "אנחנו צריכים ערן פרבר, בעמל כפיים: לשבור את הסטיגמה הרווחת סביב המקצוע בעיני החברה הישראלית, ולהראות שתחום הבנייה המתקדמת מהווה הזדמנות מצוינת למי שמעוניין לשלב עבודת כפיים עם חשיבה יצירתית"

"ראינו צורך יוסף בן שטרית, בן פורת: לשנות את השיטות שבהן אנו מגייסים עובדים. פתחנו אפיקים חדשים לגיוס עובדים ישראלים, מתוך אמונה שהעתיד של ישראל טמון בכוח העבודה המקומי"

21