סִפּוּרֵי הַגּ'וּנְגֶל | יהודה אלעזר

קֶרֶן ש ֶׁמֶש ש ֶׁל זְרִיחָה וּזְבוּב טוֹרְדָנִי, הֵעִירו אֶת הָאַרְיֵה מִש ְּׁנָתוֹ. הֵיי גִ'ירָף, קָרָא הָאַרְיֵה, הָעֵף מַב ָּט וְתִבְדֹּק אִם ב ָּא עָלֵינו אֵיזֶה גֶּש ֶׁם טוֹרְדָנִי. ת ִּהְיֶה רָגוּעַ, עָנָה הַגִּ'ירָף, רַעֲמָתְך ת ִּש ָּׁאֵר יְבֵש ָׁה ְלָחַש לְעַצְמוֹ, כְּדֵי ש ֶׁהָאַרְיֵה לֹא יִש ְׁמַע חָלִילָה, אֶת הַב ַּטְלָן הֶעָצֵל הַזֶּה, הִכְת ִּירו עָלֵינו כְּ"מֶלֶך הַחַיּוֹת" וְהוּא מִתְהַלֵּך נָפוּח מֵחֲש ִׁיבוּת עַצְמִית כְּש ֶׁאַחֲרָיו הַלְּבִיאוֹת וְהַגּוּרִים.