עיריית אילת | סיכום מחקר צוות החדשנות

Creating passion at work, Drives the employee's motivation for creative thinking and leads to innovation in work processes.

סיור מעורר השראה במרכז פרס לשלום ולחדשנות, יחד עם שיחה מרתקת על חדשנות ומנהיגות עם ירדן - סמנכ"לית פיתוח וקשרי חוץ בחדרו של שמעון פרס ז"ל. שגם צילמה לעאל יבלונקה

יצירת תשוקה בעבודה, מניעה את המוטיבציה של העובדים לחשיבה יצירתית ומובילה לחדשנות בתהליכי עבודה.

דבר ראש העיר

חברי צוות "הזירה" והשותפים היקרים, המרחב הציבורי - המקום בו מתקיימים מפגשי תושבים ונרקמים קשרים קהילתיים משמעותיים, מהווה אתגר בכל הערים בעולם ובאילת באופן מיוחד, בשל המבנה הטופוגרפי ותנאי האקלים הקיצוניים שלה. כמשרתי ציבור זוהי זכות גדולה לחקור לעומק בעיות שכיחות בהן נתקלים התושבים שלנו ולהטמיע תהליכי עבודה לשיפור והשבחת איכות חייהם באמצעות כלים חדשניים ופתרונות מעשיים מעולם העיצוב. נכונותכם להתמודד עם אתגר מורכב זה תוך חתירה לזיהוי הקושי ולמציאת פתרונות יצירתיים, חדשניים וברי קיימא לעידוד הליכתיות ושהייה במרחב הציבורי, משתלבת באופן יוצא דופן עם היותה של אילת חכמה וירוקה, וראויה למלוא ההערכה. רשויות מקומיות שמובילות את התכנית פורצת הדרך, 14 אני שמח וגאה כי העיר אילת נמנית עם ומשוכנע שבעבודה משותפת נמשיך לאתר את האתגרים היומיומיים של התושבים שלנו ולהעניק פתרונות יצירתיים ומתקדמים.

ברכה והצלחה.

אלי לנקרי ראש עיריית אילת

תוכן עניינים

2-3 ..................................................................................................................... תקציר

4-5 ............................................................................ תוכנית 'הזירה׳ ומודל העבודה

6-7 ....................................................................................................... צוות החדשנות

8-9 ................................................................................................ האתגר ביחס לעיר

11-23 .......................................................................... מחקר מקדים – הבנת הבעיה

כלי המחקר, פעולות מחקריות, השלכות, ממצאים, תובנות וניסוח האתגר

25-33 ........................................................................... מחקר שטח – הבנת הבעיה

כלי המחקר, פעולות מחקריות, ממצאים, תובנות ויציאה לאזורי הזדמנות

35-45 ................................................................................................. פיתוח פתרונות

כלי המחקר, פרסונות, סדנת רעיונאות, פיתוח וגיבוש תיק יוזמות

47-55 ..................................................................................................... הובלה לשינוי

בחרות פרוטוטייפ, סדנת אפיון ויוזמות

56-57 ................................................................................................. הטמעה ברשות

58 ........................................................................................................................ סיכום

59 ....................................................................................................................... תודות

61-80 .............................................................................................................. נספחים

תקציר מנהלים

בעיריית אילת הוקם צוות חדשנות במטרה להטמיע דרכי התמודדות חדשניות בפתרון אתגרים ,CIVIX מורכבים עימם מתמודדת העיר. פעילות הצוות מתקיימת במסגרת תוכנית 'הזירה' מבית בשותפות עם קרן בלומברג הפילנתרופית, משרד הפנים, מרכז פרס לשלום ולחדשנות ויד הנדיב. 'הזירה' פיתחה שיטה לפתרון אתגרים מעולמות החשיבה העיצובית וקבלת החלטות מבוססות של קרן בלומברג בעולם. i-teams נתונים, בהשראת הצלחת צוותי חדשנות , עוסקים ב'עיצוב שירות'. גישה Design Thinking מעצבים המגיעים מעולמות החשיבה העיצובית זו באה לשפר את השירות הקיים, תוך שהיא מפתחת שירות חדש - טוב יותר. עד כה הורגלנו שמשתמשים בעיצוב כדי לעצב מוצרים. אולם, התפיסה החדשנית – עוסקת בפיתוח שירותים עבור צרכני השירות מתוך תהליכי העיצוב. "רוב האנשים חושבים על מערכות ברמת המאקרו והביניים, אבל לא ברמת המיקרו. למעצבים יש את היכולת הייחודית להבין את המוצר, השירות והתקשורת כפי שהם מתרחשים ברמת הפעילות Carlos Teixeira " בחיי היומיום הצוות מורכב ממנהלת חיצונית ועוד שישה עובדי עירייה המגיעים מאגפים שונים, יחד הם מתכנסים יום בשבוע לעבודה על האתגר בתהליך מוסדר ועמוק, בליווי, הדרכה והנחייה של מומחים מטעם 'הזירה'. הקמת צוות החדשנות עוררה לא מעט הדים של סקרנות בין מסדרונות העירייה, זה לא טריוויאלי לכנס שישה עובדי רשות ליום מרוכז, מדי שבוע, למשך שנה. ביום זה הם מתנתקים מעבודתם היומיומית לתהליך למידה, התנסות ולבסוף יישום. זה, לכשעצמו הינו תהליך חדשני ביותר במגזר הציבורי. על הצוות הוטל אתגר "שדרוג המרחב הציבורי על פי חתך רחוב", עמו מתמודדת העירייה שנים רבות, זאת לצד ההתמודדות עם תנאי אקלים קיצון המשליכים על תחזוקת המרחב הציבורי, אשר לה השפעה דרמטית על איכות חיי התושבים וחוויתם מהמרחב הציבורי. בלת באקלים מדברי "מאוד קשה להצליח לגדל פה עצים מצלים, רשימת הסוגים והמינים מאוד מו בוהה, וגם כשכבר מצאנו את האיזון בין השניים, הייחודי לעיר אילת, רמת המליחות באדמה מאוד ימים, 365 והצלחנו לתת את התנאים המתאימים, אנו נדרשים לתת כמות השקיה מדי יום, במשך זה מצריך תחזוקה אינסופית-פה האתגר!" התהליך התפרש על פני שלושה שלבים: הבנת הבעיה, פיתוח פתרונות והובלת השינוי, כל אחד מהם כלל מגוון פעולות מחקריות אשר קידמו את הצוות לפתרון האתגר. בשלב הבנת הבעיה הצוות קיים ראיונות עומק עם מומחים ובעלי תפקידים בעירייה, קרא מאמרים בנושא ותמצת את עיקרי הדברים, מכאן התחדד כי על הצוות להגדיר מה כולל המרחב הציבורי? מי משתמש בו? האם הוא שבע רצון מאיכות המרחב? מה חסר לו? ומי אחראי על המרחב הציבורי?

מענה לשאלות הללו התאפשר הודות לעמידה בשלושת עקרונות התוכנית: . עיצוב שרות ממוקד תושב. 1 . לקיחת החלטות מבוססות נתונים. 2 . עבודה משתפת. 3

2

עקרונות אלו השתלבו בכל הפעולות המחקריות אשר ביצע הצוות, החל מבחינה ומדידה של דונם, באמצעות מדד 'מראה 943 אלמנטים ברחוב, בדופן ובתשתית העירונית על פני שטח הכולל מקום', פילוח גילאים וכמות התושבים המתגוררים באזור הנמדד, מיפוי מוסדות הציבור הקיימים , ניתוח נפח שיח האינטראקציות ברשתות החברתיות לצד בנסיעה בהליכה ודרכי הגישה אליהם ריכוז תלונות תושבים למוקד העירוני בנושא, וכלה בראיונות עומק עם תושבים, בין אם בבתיהם או במרחב הציבורי. הצוות יצא לסיורים ובדק את איכות ותקינות האלמנטים במרחב, ביצע תצפיות על משך הזמן בו העוברים והשבים משתמשים בו, והתלווה אל שיחת פרלמנט בבית קפה ותיק בעיר, כדי לשמוע מהם מה חסר במרחב הציבורי, המסקנות יובאו בפניכם בפרק מחקר השטח. משהשלים הצוות את כלל הפעולות המחקריות בשלב הבנת הבעיה, הצליח הצוות לנסח ולמקד את ברת השהייה במרחב הציבורי, על פי: איכות, נוחות, "עידוד הליכתיות וה האתגר מחדש, לכדי: . הניסוח התאפשר הודות לממצאים ולתובנות שיוצגו בסיכום פרק המחקר המקדים, אשר ועניין" הובילו להנחת היסוד כי "שביעות רצון התושבים מהמרחב הציבורי כרוכה ביכולת שלו להיות נעים מואר בלילה, נקי, נגיש, מעניין ואטרקטיבי". מכאן, זיהה הצוות חמישה אזורי ובטוח, מוצל ביום הזדמנות ורעיון מרכזי אחד, אשר אם יפעלו בהם בשלב פיתוח הפתרונות, יצליחו לייצר השפעה משמעותית על איכות חיי התושבים במסגרת האתגר. משתתפים, ביניהם: תושבים, 90 - שלב פיתוח הפתרונות החל באירוע רעיונאות מכונן עם למעלה מ מגוון בעלי תפקידים מהרשות ומומחים בתחומי האדריכלות, סביבה, עיצוב תעשייתי, בריאות ועוד. הנוכחים התפרשו על פני חמשת אזורי ההזדמנות, ישבו סביב שולחנות, כל אזור הובל ע"י חבר.ת צוות החדשנות. המקום, הכלים והתנאים הייחודיים אשר יתוארו בפרק סדנת הרעיונאות, אפשרו רעיונות במענה לאתגרים ולצרכים שזוהו 300 - מפגש חשיבה פורה במיוחד, בו עלו למעלה מ בחמשת אזורי ההזדמנות, באמצעות דמות מייצגת שונה לכל אזור הזדמנות, אשר המחישה את צרכיה והפרתה את מוחותיהם של היושבים לכדי כתיבת רעיונות. יוזמות, אותן דייק וגיבש לתיק 38 בחנו בשלב פיתוח היוזמות, הצוות יצר סל ובו כל הרעיונות בעלי תפקידים מהעירייה – בעלי העניין ונציגות 29 יוזמות, אשר אופיין ותועדף יחד עם מגוון של יוזמות אשר ייתנו מענה לצרכים שעלו במסגרת 13 מרשת המתנ"סים בעיר. המפגש נחתם עם ועל יתר היוזמות ניתן 2024-2030 האתגר, כמחציתן נכנסו לתוכנית העבודה של העירייה לשנים לקרוא בהרחבה בסיכום זה, תחת תיאוריית השינוי.

צוות החדשנות מגיש לכם בזאת את סיכום המחקר, ומזמין אתכם הקוראים לצלול לעומקו של בנה שלב אחר שלב, מתעדכן ומתהדק עד לשלב הובלת השינוי -פתרון האתגר. תהליך מרתק, ה מכאן, ניתן לחתום את התהליך, אך לא לפני שמוודאים כי הושאר חותם – על זאת תיקראו בפרק ההטמעה ברשות.

3

תכנית ’הזירה‘ תכנית ׳הזירה׳ היא שותפות בין משרד הפנים, קרן בלומברג הפילנתרופית, מרכז פרס לשלום ולחדשנות ויד הנדיב. מטרת התכנית הינה ליצור, להאיץ ולהטמיע דרכי התמודדות חדשניות עם אתגרים מורכבים ברשויות מקומיות בישראל ולמען רווחת התושבים, על ידי הקמה של צוותי חדשנות מקומיים ברשויות בהן פועלת התכנית. כל צוות כזה מורכב ממנהל.ת צוות ועוד שישה עובדי רשות, ממשרתם לטובת עבודה במסגרת הצוות, ותוך כדי עבודה על אתגר לומדים 20% המקדישים עקרונות ושיטות עבודה חדשות להתמודדות עם אתגרים אסטרטגים מורכבים.

ניסוח האתגר וזיהוי אזורי הזדמנות

מחקר שטח ועיבוד

הגדרת הבעיה ומטרת העל

פית

הבנת הבעיה

פתר

מחקר מקדים

רעיונאות

4

מודל העבודה בססת על הצלחת תכנית צוותי החדשנות של  שפותחה בתכנית ׳הזירה׳ מ המתודולוגיה השיטה קרן בלומברג הפילנתרופית ומורכבת מעקרונות ושיטות עבודה מעולמות החשיבה העיצובית וקבלת החלטות מבוססות נתונים.

תכנית עבודה ליישום

פרוטוטייפ

מדידת היוזמות

הובלת שינוי

תוח רונות

מדידת אימפקט על הבעיה

גיבוש פורטפוליו של יוזמות

5

צוות החדשנות של עיריית אילת

של i-teams ופועל כחלק מרשת בינלאומית 2022 צוות החדשנות של עיריית אילת הוקם באוגוסט צוותי חדשנות עירוניים במסגרת תוכנית "הזירה" בליווי של מומחים מתחום החשיבה העיצובית וקבלת החלטות מבוססת נתונים זאת במטרה לחולל שינוי באמצעות פתרון אתגרים משמעותיים עמם מתמודדת העירייה למען שיפור איכות חיי התושבים ואורחיה.

בחרו מתוך המינהלים השונים לטובת הטמעת תהליכי עבודה וכלים חדשניים במגוון חברי הצוות בחר. מחלקות העירייה, באמצעות יישום תהליכי מחקר ופיתוח במסגרת האתגר ה

עבודת הצוות מבוססת על מתודולוגיית עיצוב שירות ממוקד תושב וקבלת החלטות מבוססות נתונים, מדובר בגישה מחקרית משתפת, רב ממדית ואיכותנית השמה במרכז את נקודת המבט והצרכים של כל מי שמושפע מהאתגר: התושבים, בעלי עסקים, בעלי עניין בעירייה, מוסדות ציבוריים ועוד רבים נוספים.

עו"ס נוער, האגף לשירותים חברתיים | שלהבת אסייג "הזירה בשבילי, זה להיות חלק מצוות מגוון, מפרה ומעניין שכל אחד מאיתנו מגיע מתחום שונה ויחד אנחנו יוצרים פסיפס מעניין של דעות, הבנות, תובנות וחוויות."

מנהלת לשכת מנכ"ל העירייה | פיפין בן סימון בחנים "זה נהדר ונותן תחושת סיפוק שהרעיונות שלך מתקבלים ו ברצינות, מקשיבים לך ויחד עם זאת אתה עובר תהליך מתודולוגי מדהים, מובנה וקבוע שבסופו של דבר אתה מגיע לתובנות ומצליח לפתור בעיות."

מנהלנית ב"ס יעלים, אגף החינוך | חגית גרין "התכנית מאפשרת לי להתמודד עם אתגרים מורכבים ובעלי משמעות. יהיו קשיים ויש, לאט, לאט אלמד לפתח פתרונות חדשניים והכל למען התושבים בעיר."

6

מנהל מרכז שליטה וקהילה, אגף ביטחון וחרום | נאור וקנין " לדעתי האישית הרווח הגדול ביותר שניתן להפיק מתוכנית זו הינה פיתוח ההון האנושי ברשות אשר יוכל ליצור מעגלי השפעה רחבים יותר בעתיד."

מנהל תיאום ובקרה, לשכת מנכ"ל | אסי חלבי "הזירה בשבילי זו הזדמנות לקדם שינוי באמצעות תהליך עומק ייחודי ומקצועי המלמד אותנו משרתי הציבור את האתגרים מולם ניצבת הרשות במטרה לסייע במתן הפתרונות על ידי צוותי חשיבה ייעודיים".

חובש חופי רחצה והצלה, אגף תיירות ואכיפה | איציק קדוש "כל העניין של החדשנות, החשיבה, ההתפתחות והעבודה בצוות מסקרנת אותי, בנוסף זו הדרך שלי לתרום לעיר."

מנהלת צוות החדשנות | רחלי אלקיים רוזט "נכנסתי לתהליך הזה בידיעה שזה בסדר גמור לומר אני לא יודעת - ההודאה נטעה בי את האומץ לצאת למסלול חדש ולא מוכר, ובעיניי, זוהי חדשנות".

7

האתגר ביחס לעיר אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בארץ המתקיימת בתנאי מדבר קיצוני, שוכנת במרכזו של השקע הסורי אפריקאי, לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.

תושבים 53,000 - אילת שייכת למחוז דרום, ממוקמת בדרום הערבה, ומתגוררים בה כ . 2023, הלמ"ס

בוהות יחסית בכל ימות השנה,  אזור אילת מאופיין באקלים צחיח קיצון. הטמפרטורות במרחב הן כאשר בחודשי הקיץ סובל המרחב מעומסי חום כבדים וממושכים.

נתוני השירות המטאורולוגי מצביעים על מגמות בולטות של התחממות בעיר, מיעוט משקעים ועלייה . תנאי קיצון אלו משליכים על ההתמודדות של העיר עם שיטפונות והצפות באירועי קיצון אקלימיים בכל מה שקשור לאלמנטים המצויים בחתך הרחוב ועמידותם בתנאים תחזוקת המרחב הציבורי אשר לה השפעה דרמטית על איכות חיי התושבים וחוויתם מהמרחב הציבורי. הללו

8

שדרוג המרחב הציבורי << האתגר על פי חתך רחוב

חתך הרחוב טומן בחובו את כלל התשתיות העירוניות, החל מאבן השפה והכביש, הריצוף, המדרכה וכלל האלמנטים המופיעים בו: ספסל, ברזייה, אשפתון, פחים, שילוט, גינות ציבוריות ועוד. תקינותם של כל אלו משפיעה באופן עצום על חווית התושבים ובמיוחד על תחושת שייכותם לעיר - למרחב הציבורי.

ישהו במרחב הציבורי קשור באופן ישיר לרמת ההתאמה של התשתיות לצד רמת משך הזמן בו ילכו התחזוקה והתפעול של כלל האלמנטים במרחב הציבורי.

המרחב הציבורי באילת נרחב ומגוון במיוחד, מעבר לשטחים העירוניים, שיטחה של אילת כולל את החופים ואת הרי אילת המדבריים. שילוב ייחודי זה הופך את אילת ואת המרחבים הציבוריים בה למאתגרים מאוד ובה בעת הגיוון שלהם מאפשר לתושבים ולתיירים למצוא איש איש את העדפותיו. ניהול ותחזוקת שטחים ציבוריים מהווה אתגר בכל עיר, אולם באילת פי כמה וכמה וזאת בעקבות השפעת תנאי האקלים הקיצון על היכולת להנגיש מרחב ציבורי מגוון, מעניין, איכותי ומזמין לשהייה ממושכת. השפעת נראות המרחב הציבורי על תחושת שביעות רצון התושבים על צוות החדשנות הוטל אתגר: "שדרוג חתך הרחוב ככלי לשיפור איכות החיים במרחב הציבורי" בוהה תוך פיתוח תחושת  איכות חיים תושבים ותיירים זאת במטרה לאפשר לציבור המשתמשים שייכות וגאווה לעיר.

9

10

מחקר מקדים

11

מתודולוגיית העבודה שפותחה על ידי קרן ׳בלומברג׳ ותוכנית ׳הזירה׳ מונה שלושה שלבים: הבנת הבעיה, פיתוח פתרונות והובלת השינוי באתגר באמצעות הטמעת יוזמות ומדידתן.

השלב הראשון מוקדש להבנה מעמיקה של הבעיה העומדת בבסיס האתגר והגדרת מיקוד לעבודת בצע באמצעות כלי מחקר שונים:  צוות החדשנות, המחקר המקדים מ כלי המחקר ▪ - עם מומחים ובעלי עניין בתחום הנוגע לאתגר - ראיונות מומחים הם ראיונות איכותניים ראיונות עומק עם גורמים בעלי ידע מקצועי רחב ועמוק בנושא הבעיה . כולל בעלי תפקידים בכירים בארגון, בתחום המקצועי או באקדמיה. ▪ - מטרתה להביא לנו ידע אקדמי ומקצועי קיים בנושא הבעיה. הסקירה יכולה סקירת ספרות בות, הרצאות וראיונות מוקלטים.  לכלול מאמרים אקדמיים, כ ▪ - מטרתה ללמוד איך ערים אחרות התמודדו עם האתגר. הסקירה יכולה סקירה בינלאומית בות, הרצאות וראיונות מוקלטים.  לכלול מקרי בוחן, מאמרים, כ

12

פעולות מחקריות

מיפוי בעלי עניין ויצירת שיתופי פעולה

ראיונות מומחים עם בעלי תפקידים מתחומים מגוונים בעלי ממשק ישיר ועקיף עם 21 האתגר ברשות, אנשי אקדמיה בתחום התכנון, בריאות וסביבה, מתכנני ערים, אדריכלים ומעצבים סביבתיים במגזר הפרטי

מאמרים אקדמיים, ניירות עמדה ודוחות סקירות ספרות מקומיות ובינלאומיות 12 מדיניות

בחינת המרחב הציבורי באמצעות כלי מדד "מראה מקום"

בחן פילוח דמוגרפי של האזור ה

ניתוח נתוני תלונות תושבים על בסיס המוקד העירוני

ניתוח נפח אינטראקציות חיוביות ושליליות ברשתות החברתיות

13

איך יודעים שהבעיה קיימת?

14

כדי לבחון מה צריך לשפר במרחב הציבורי, חקר הצוות מה מגדיר את המרחב הציבורי? באמצעות כלי המחקר שהוזכרו לניסוח, זיהוי והגדרת הבעיה נוסחו שאלות מתאימות תוך מיפוי המומחים מהעירייה ומחוצה לה. מענה על השאלות הבאות ביסס והכווין אל כלל מקורות המידע הרלוונטיים בארץ ובעולם.

מה כולל המרחב הציבורי?

מי אחראי על המרחב הציבורי?

מתי משתמשים בו?

מה כולל חתך רחוב?

מה הבעיה?

מה צריך לשפר?

מבין עשרות התובנות שעלו במסגרת הראיונות השונים, התובנה המרכזית: שביעות רצון התושבים מואר בלילה, נקי, נגיש, מעניין מהמרחב הציבורי כרוכה ביכולת שלו להיות נעים ובטוח, מוצל ביום ואטרקטיבי. לשם כך זיהה הצוות כי, ראשית, צריך לבחון את קיומם ותקינותם של כלל האלמנטים המצויים מדרכות רציפות, רחובות מוצלים, מעברי חצייה, העדפה להולכי רגל, שבילי במרחב הציבורי . בחינה זו הפנתה לכלי * "מראה מקום" שפותח כמדד תחת אופניים, ספסלים, ברזיות, נגישות ועוד המועצה הישראלית לבניה ירוקה, המאפשר שיפור של תכנון המרחב הציבורי דרך זיהוי ובחינה של מרכיבי המרחב המעודדים הליכה ברגל. המדד ממפה את כלל המרכיבים המצויים ברחוב, בדופן ובתשתית העירונית במטרה להפוך את הרחוב להליכתי. היעדים בפרמטרים של מראה מקום נקבעו על בסיס מחקר וסקירת ספרות בססה על בדיקה סטטיסטית של המרחב הציבורי בישראל לצד שילוב ידע ממגוון **מקורות  שה מידע מהארץ ומהעולם. חשוב לציין כי היעדים במדד לא נקבעו ביחס להבדלים בין ערים שונות, אלא בהתאם למאפיינים ועקרונות שנמצאו כתורמים להליכתיות במרחב העירוני באופן כללי. הנחה זו מעצימה ומדגישה את האתגרים של העיר אילת בעמידה ביעדים אלו ואחרים בשל היותה נתונה לתנאי טופוגרפיה ואקלים קיצוניים.

דופן

רחוב

תשתית עירונית

- מדרכות רציפות 1 - רחובות מוצלים 2 - העדפה להולכי רגל 3

- עצים בני קיימא 14 - שטחי ציבור 15 - שטח חנייה עילית 16 - רשת הליכה 17

- בינוי מלווה רחוב 9 - חזיתות מסחריות 10 - כניסות לבנייני מגורים 11 - גדרות 12 - צפיפות כניסות לחנייה 13

- מעברי חצייה 4 - מיתון תנועה 5 - אופניים 6 - שטח כביש 7 - אורך כביש 8

- נגישות למוסדות ציבור 18 - נגישות למסחר ושירותים 19 - נגישות לתחבורה ציבורית 20

ILGBC *מראה מקום מבית , תוכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני, אוגדן הנחיות מנהל STANDARD TD,360 **שכונה התכנון- תכנון מוטה תחבורה ציבורית, עקרונות יסוד לתכנון מוטה תחבורה ציבורית ותנועה בת קיימא, הנחיות לתכנון רחובות בערים- משרד הבינוי והשיכון ועוד. 15

איפה ומה בוחנים? כדי לקבל תמונה מלאה ומשלימה התכנס הצוות יחד עם מנכ"ל העירייה ובעלי תפקידים בעירייה לבחירת אזור שיהווה פיילוט מדידה ובאמצעותו ניתן יהיה לאפיין ולמקד את הבעיה במרחב הציבורי.

: פוליגון עקרונות בחירת האזור

יצירת רצף וקישוריות דו

עירוב שימושים - רחובות מסחריים,

שכונות ותיקות שטרם נעשה בהן שדרוג משמעותי

כיוונית לתושבים שגרים בשכונות הפוליגון לאזור התיירות

שכונות מגורים ומוסדות ציבור

הפוליגון הנבחן

דונם אשר גובלים עם הרחובות הבאים: 943 הקווים המנחים הובילו את הצוות בבחירת

▪ מצפון -רחוב ירושלים השלמה, אילות ▪ דרום- לוס אנג'לס, דרך יותם ▪ מזרח- דרך הערבה, חטיבת גולני ▪ מערב – שדרות ששת הימים

ו'האשל', מגוון רחב של איזידור ' האזור המוצג במפה כולל בתוכו: שתי שכונות ותיקות 'ערבה , מרכזים מסחריים ותיקים המהווים חלק יחסי תרבות, חינוך, דת, בריאות ועוד מוסדות ציבור מהמע"ר, וכאמור, אזור המאפשר יצירת רצף וקישוריות.

16

איך נראית הבעיה בנתונים? מראה מקום- רחוב, דופן, תשתית עירונית ומה שביניהם רשימה מלאה אלמנטים המצויים ברחוב, בדופן ובתשתית העירונית 20 הפוליגון נמדד באמצעות עמודים, תקצר היריעה מלהכילם פה, 88 . תוצאות בדיקת הפוליגון מתפרשים על פני 15 ׳ בעמ . בפרק זה מוצגת 68-80 ׳ עמ לרשותכם, סיכום הבדיקה והמלצות אופרטיביות בפרק הנספחים בי *מפה נפרדת, בסמוך  בדק מופיע על בדקו, בכל אלמנט הנתון ה טעימה מארבעה אלמנטים ש בי המפה  אליה מוסבר אופן חישוב המדד, אחוזי עמידה ביעד, מקרא ובמקרים בהן ניתן יסומן על היכן ניתן לשפר, דוגמת מחסור ברצועות הליכה מוצלות. כאמור, היעדים במדד לא נקבעו ביחס להבדלים בין ערים שונות. מאחר והעיר אילת נמנית עם תנאי אקלים ייחודיים כפי שהוזכר, ההמלצות יצטרכו להיבחן ביחס לעמידותן בתנאים הללו.

. מעברי חצייה 3

. שטחי ציבור 2

מחסור בהצללה . רחובות מוצלים 1

מה: אחוז הצמתים עם מעברי חצייה בטוחים ומונגשים בכל הכיוונים

מה: שטח ציבור פתוח נגיש לאורך רחובות במרחב ההתערבות

מה: אחוז רצועות הליכה מוצלות

רצועות הליכה מוצלות כלל רצועות ההליכה

איך:

צמתים בטוחים ומונגשים סך כל הצמתים

שטח ציבורי פתוח נגיש מהרחוב סך שטח הפרויקט

איך:

איך:

הצללת אופקית 50% : יעד רצועות הליכה 32% : תוצאת הבדיקה מוצלות

100% : יעד אחוז הצמתים עם 88% : תוצאת הבדיקה מעברי חצייה בטוחים ומונגשים בכל הכיוונים

שטח ציבורי מסך שטח הפרויקט 10% : יעד שטח ציבור פתוח 11% : תוצאת הבדיקה נגיש לאורך רחובות במרחב ההתערבות

. טופוגרפיה במרחב 4

מה: שיפוע הרחובות איך: רחובות בהם יש מקטעים בעלי 8%- בוה מ  שיפוע שור, לוס אנג'לס, דרך יותם, חרדל, זעמן, האלמוגים, אדום, מדיין, השיטה, שפיפון, אפעה פרמטר בפיתוח: טרם גובש יעד לעמידה

01 ׳ מפה מס רחובות מוצלים מחסור בהצללה

מקרא

עצי צל השייכים מרחב הציבורי מחסור בהצללה ברחובות ראשיים

.66-67 ׳ *מפות יצורפו לפרק הנספחים עמ

17

מה הקשר בין פוסט בפייסבוק לבין הבנת צרכי התושבים?

ויזם ראיון עם מנכ"ל החברה, איל פדר-לוי. זה Zencity* במהלך מיפוי מקורות מידע נחשף הצוות ל סיפר כיצד חברתו עוסקת בבניית אמון בין רשויות לתושבים וזו תאפשר לרשות להבין לעומק את הרצונות והצרכים של תושביה, הם עושים זאת דרך ניטור וניתוח מידע מהמוקד העירוני ואינטראקציות ברשתות החברתיות. המידע מגיע לרשות בתצורת דו"ח תובנות ומאפשר תמונת מצב יומיומית אונליין, המטרה היא שמידע זה יסייע לרשות לקבל החלטות מושכלות ומבוססות נתונים תוך התחשבות ברצון התושבים. הצוות שמח לגלות כי עיריית אילת התקשרה עם זן סיטי מרגע שאלו התחילו פעילותם בישראל, ומיד נכנס לפעולה ויצר במערכת פרויקט בנושא הליכתיות בחרו עשרות מילות חיפוש המגדירות את המרחב הציבורי. במהלך וצל במרחב הציבורי, לשם כך אותר, נותח ועובד ע"י 106 השיח בנושא הליכתיות ברשתות החברתיות וב 2023-2024 השנים אנליסטים של זן סיטי לכדי תובנות אשר סייעו בגיבוש סופי למחקר, להלן **הממצאים בתמציתיות: , שיחות מקוונות בנושא הליכתיות וצל במרחב 2024 , ביוני 9 - 2023 , ביוני 9 בשנה החולפת מהשיח התקיים 61% . מכלל השיח העירוני 0.4% - אינטראקציות, המהווים כ 11,300- הציבורי צברו כ הנותרים הגיעו מפניות מוקד. 39%- ברשתות החברתיות ו

הליכתיות וצל במרחב הציבורי- מילים נפוצות בפניות למוקד העירוני

אשפתון שבור סיור חוסם בפארק

ציבורית גזם באדום הפח פארק

עין מדרכה שבורה גיזום לפינוי

קולר הציבורית במדרכה המדרכה פסולת

תמרור חונה בחניה חונים הכביש

למדרכה גרוטאות בגן להעביר רכבים

הליכתיות וצל במרחב הציבורי- נושאי שיח מובילים ברשתות החברתיות

בטיחות הולכי רגל

536

שדרוג מרחבים ציבוריים פתיחת עונת התיירות מיזמים ואירועים קהילתיים גיזום עצים בטיילת

492

425

379

312

שדרוג מרחבים

3222

בטיחות הולכי רגל חניה צל והצללות

1190

1097

898

חברת סטארט-אפ ישראלית אשר פיתחה טכנולוגיה לניתוח ומדידת שיח תושבים ברשתות החברתיות ZENCITY* ובמוקד העירוני. .64-65 ' **ממצאים נוספים יצורפו אל פרק הנספחים עמ

18

עד כמה המרכז הקהילתי מהווה עוגן משיכה ולמי? במהלך המיפוי המקדים סביב הגדרת הבעיה נשאלו שאלות רבות, בין היתר, אילו מוסדות ציבור בנסיעה? מענה לשאלה זו התקבל בבדיקת קיימים בפוליגון ועד כמה הם נגישים לתושבים בהליכה מראה מקום. שאלה נוספת שעלתה היא מי משתמש במרחב הציבורי ובאילו שעות? מענה לשאלה התקבל בשלב מחקר השטח, עליו יתואר בפרק הבא. בשלב איסוף הנתונים הצוות בחן מקור נוסף אודות השימוש במרחב הציבורי בדגש על תושבים שהולכים בדרך אל העוגנים השונים. הצוות בחר בעוגן מרכזי הנמצא בלב שכונת ערבה, מתנ"ס קולייר וראיין את המנהלת כדי לשמוע ממנה עד כמה התושבים המתגוררים בשכונות הפוליגון מגיעים אל המתנ"ס השכונתי, כאלו שהולכים ברגל. במקביל לכך בכדי להצליב את המידע אסף הצוות *נתונים אודות מספר התושבים המתגוררים בשכונות ערבה ואשל.

16% 23%

47%

13%

+65 1,035

0-14 1,278

15-29 1,904

30-64 3,769

מאחר ומהות הבדיקה נסבה סביב היחס בין מספר התושבים המתגוררים בשכונה לבין מספר המשתתפים בחוגי המרכז הקהילתי, הנתון הראשון שקופץ לעין הוא שיש מיעוט ילדים בשכונה.

מחוץ לשכונה  היחס בין מספר משתתפי החוגים המתגוררים בתוך

100 150 200 250

משתתפים מתוך השכונה משתתפים מחוץ לשכונה

0 50

43%

57%

14% 86% 22.5% 77.5% 10% 90%

מעון רב תכליתי

מועדון בשביל הזהב

חוגים

בי״ס למחול

במהלך הראיון במתנ"ס קולייר נחשף הצוות לכלל הפעילויות המתרחשות בו עבור קהל יעד רחב ומגוון, החל מפעוטון ועד למועדון בשביל הזהב, ביניהם חוגי העשרה מכל התחומים, ב"ס למחול, מרכז נוער, גינה קהילתית ועוד. כשהתקבלו הנתונים אודות משתתפי החוגים, פילח הצוות את המידע ובהסתכלות ראשונית ניתן להסיק באופן מובהק כי בשלוש קטגוריות מתוך ארבע קיים פער בעשרות אחוזים בין רוב גדול שמגיע למתנ"ס מחוץ לשכונה לבין מיעוט משתתפים בחוגי המתנ"ס המתגוררים בשכונה, נתון זה בהלימה עם מספר התושבים המתגוררים בשכונות הפוליגון. חשוב לציין כי מתנ"ס זה ייחודי בהפעלת תכנים אשר לא בהכרח מתקיימים במרכזי קהילה אחרים, יחד עם זאת ניתן בהחלט להסתכל עליו כעוגן המהווה משיכה אל שכונת הערבה וככזה יש לקחת בחשבון את איכות דרכי ההגעה אליו, את תחושת הביטחון סביבו בלילה ואת זמינות החניה בקרבתו.

12/2022 *עיריית אילת, אגף או"ש ומערכות מידע .62 ׳ - ראה נספח עמ 02/2023 **מתנ"ס קולייר, אילת

19

השלכות לאחר הגדרת הבעיה ותיאורה בנתונים כמותיים ואיכותניים ריכז הצוות את ההשלכות והתובנות המרכזיות שעובדו בשלב זה והצביעו על הגורמים לקיום הבעיה.

חם פה "כדי שאנשים ילכו ברגל, צריך לקרר את העיר, אף אחד לא מסתובב בחום, מיזוג המרחב הציבורי ימתג את אילת כעיר ששמה דגש על בריאות"

: כדי להתמודד תנאי אקלים קיצוני עם אקלים קיצוני ישנם תנאים פיזיים בסיסיים שצריך לקיים כדי לשהות במרחב הציבורי. השלכה מרכזית זו הינה גורם משמעותי ומרכזי בקיום הבעיה. ״צריך לדעת לנהל את המצבים האלו, שהם לא ינהלו אותנו."

תחזוקת המרחב הציבורי מאתגרת בבחירת האלמנטים השונים לרבות עמידתם ותחזוקתם בתנאי אקלים ״ניסית לשבת על ספסלים קיצון מעץ או מברזל באביב בזמן הליכה כשאין צל ? רותח. בקיץ אפשר לחטוף כוויה, עם הזמן הם גם נראים רע, התחזוקה פה ממש מאתגרת"

טופוגרפיה קיצונית משפיעה על התנהלות במרחב ומהווה חסם להליכה ״לא כל כך הולכים אצלנו ברגל כי חם ולא נוח״, מבחינה טופוגרפית זה קשה״

מחסור במים קרים נגישים לאורך רצף ההליכה "אפשר לומר שיש קצת שיפור בהצבת ברזיות, לאחרונה שמתי לב שיש יותר, ואפילו עם התחשבות בבעלי החיים, אך לרוב נראה שהן לא מתוחזקות, הרבה נזילות, יוצר שלוליות, הן לא מזמינות והמים לא קרים"

מחסור בצל במרחב הציבורי הצללה טבעית והרחבת חופת העצים בעיר דורשת משאבים רבים ותחזוקה אינטנסיבית,בשל עלויות בוהות יש קושי ביישום.  "כמעט ואין עצים ומה שיש לא מצל"

אנשים לא הולכים ברגל, השתרשה מעין תרבות "אילתית" הכל קרוב אקלים קיצוני, טופוגרפיה ברכב. כחסם, עיר המתוכננת למכוניות ולא לאנשים, אלו גורמים התורמים להשתרשות התרבות והתרחבותה. "זה בכלל לא טריוויאלי לפתוח את דלת הבית ולצאת לרחוב ופשוט ללכת"

פגיעת תושבים ברצף ההליכה "רכבים חונים עם חצי גלגל על המדרכה" "השלכת גרוטאות וגזם קוטע את רצף ההליכה ומסכן הולכי רגל"

20

ממצאים ותובנות

היבט קהילתי אנושי שעון צל

תחבורה ציבורית, אם ללכת ברגל אז רק מחסור בצל במרחב הציבורי גורם לתושבים להתנייד ברכב בתחבורה ציבורית, רק לא כשמזג האוויר מאפשר זאת. בהיעדר צל תושבים בוחרים להתנייד ברכב ללכת ברגל. "כשהולכים בחוץ כשחם- לא נעים, במיוחד בעיר כמו אילת, על מנת להתמודד עם האקלים הקיצוני בדרך, אדם בוחר בדרך קצרה ומתונה ביותר, הוא מתזמן הליכה ע״פ שעון צל".

היעדר תחושת ביטחון אישי במרחב הציבורי

יציאה למרחב מייצרת מפגש עם אנשים, זה גורם לעלייה בתחושת הביטחון האישי אך במצבים בהם קיים "מרחב לא נעים" הוא מהווה חסם הליכה ושהייה במרחב הציבורי. "יצירת מרחב פיזי בטוח מחייבת הצבת מצלמות ותאורת רחוב בהירה לאורך הדרך".

עיר מתוכננת למכוניות ולא לאנשים מצמצמת את השהייה במרחב הציבורי

"תכנון תנועה ושכונה בצורה נכונה מצריכה למידה של הרגלי התושבים, ככל שנשהה תושבים במרחב ציבורי איכותי, מעניין ונוח נגרום לאנשים ללכת ברגל כך שלא תהיה להם סיבה להתנייד ברכב, מהלך זה יניע את הכלכלה המקומית ויתרום לאורח חיים בריא יותר."

כלבים במרחב הציבורי

פחד מחסור במקומות ייעודיים ונוחים לכלבים ולבעליהם, גורם לתחושת היעדר ביטחון אישי ומשליך על נראות המרחב הציבורי כתוצאה מכמות גדולה של צואת כלבים – מכלבים משוטטים "זהירות מוקשים". "בסה"כ, אני מרגישה בטוחה בכל מקום, אם ממש מתעקשים, אז כלבים נובחים משוחררים גורמים לי לחוסר ביטחון, לפני כשנה בזמן הליכה, כלב נשך אותי".

חוסר מעש של בני נוער מייצר ונדליזם במרחב הציבורי מרחב שאינו מותאם לצרכים המגוונים של בני הנוער גורם לשעמום, זה משליך על ונדליזם

"מרחבים שאין בהם מתקנים מאתגרים ומזמינים הופכים את המקום ל"משעמם", וזה מועד לפורענות וונדליזם" "לנערים אין כלום לא חשבו עלינו לעומת ילדים קטנים" ההשלכות, הגורמים והתובנות שהוצגו עד כה עובדו מראיונות המומחים ומניתוח הנתונים השונים. כלל הממצאים שהתקבלו בשלב זה הפנו את הצוות להתמקד בהשפעה הרחבה של הליכתיות על שדרוג המרחב הציבורי. "כדי לייצר שינוי במרחב הציבורי צריך לבחון את העדפותיו של הולך הרגל, החל מנוחיותו, העדפותיו, וכלה בתחומי העניין שלו, רק אז ישודרג המרחב הציבורי לפי שביעות רצונו". יישום העדפותיו של הולך הרגל ישליך על נראות ושדרוג המרחב הציבורי ובכך תחושת השייכות של בר.  התושב לעיר ת

21

מיקוד האתגר

מייצגת את המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות walkability *מהי הליכתיות? הליכתיות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור.

** "הליכה רגלית היא הרבה יותר מתנועה – היא המצב הטבעי שלנו. פעמים רבות היא עצמה מחוז חפצנו. מלבד יעילות תנועתית הליכה מכילה בתוכה גם מענה לתחושותינו, למצב הרוח שלנו, לרצוננו לראות ולהיראות, לעשות דברים יחד – לפגוש, להשתתף וליהנות מהמרחב הפתוח. הולך הרגל הינו הצרכן החשוב ביותר של המרחב הציבורי בעיר, הוא מהותו האנושית."

השפעות הליכתיות על העיר ותושביה

בריאות ואיכות חיים "שכונות הניתנות להליכה מצמצמות את התלות בכלי רכב ובכך הן תורמות לצמצום גזי חממה ופליטות, הן גם משפרות את בריאות התושבים על ידי מתן הזדמנויות לפעילות גופנית".

מרחבים בטוחים "הוכח כי אינטראקציה חברתית במהלך הליכתיות תורמת להפחתת פשיעה - יש עם מי לדבר".

מודעות סביבתית ברת הפעילות הגופנית וקידום אורח חיים בריא יותר  היתרונות הבריאותיים של הליכה באמצעות ה נחקרו רבות, אך יותר מכך, הליכה משפיעה על השגת מחשבות בנושא קיימות נפשית סביבתית, אתה הופך להיות מודע ואכפתי יותר לסביבה. חוסן קהילתי "מדידה והכרה של המצב הרגשי של אנשים במהלך פעילויות הליכה תורמות להבנה טובה יותר של תפיסת הסביבה שלהם, ולהגדרה טובה יותר של אזור עירוני שניתן להליכה בו". הזדקנות מיטיבה "הבטחת סביבות הליכה ידידותיות לקשישים הן כיום בראש סדר העדיפויות להבטחת הזדקנות בריאה". שגשוג עסקים קטנים "הולך הרגל הוא הגורם שמוציא את הכסף ומחייה את כלכלת העיר, הוצאת את הולכי הרגל מהעיר, הוצאת את המסחר, את העסקים ואת השירותים מהעיר". חוסן כלכלי "רחוב שמתוכנן נכון להולכי רגל הוא רחוב שבו בעלי חנויות ועסקים שונים מכניסים יותר, ולכן יסכימו בוהה יותר לבעלי הנכסים, והרשויות ירוויחו יותר ממסים״.  לשלם שכירות

בין הליכתיות לשכונתיות 2015 . *קצב א 2009 **הנחיות לתכנון רחובות בערים: תנועת הולכי ברגל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד הבינוי והשיכון

22

ניסוח האתגר: עידוד הליכתיות והגברת השהייה במרחב הציבורי על פי איכות, נוחות ועניין

איכות מעבר לצורך להגיע ליעד. חושית, חברתית, ערכית הדרך כחוויה כוללת

"הליכה זו אמירה אסטרטגית, יש לזה היבטים חברתיים-ערכיים על כל המשתמע, כי כשהולכים אז פוגשים אנשים ויש שיח ויש תקשורת, מה שלא קורה בזמן נסיעה"

נוחות הנותנים מענה לצרכי התושבים ומאפשרים גישה הפחתת טמפ', תחזוקה, תכנון מגוון שירותים נוחה להליכה.

"כשהרצף הרגלי מתנתק, אז המקום הופך נטוש וחלש"

עניין נקודות בדרך המעודדות הליכה ושהייה במרחב הציבורי.

"עיר טובה היא כמו מסיבה טובה. אף אחד לא רוצה לעזוב מוקדם..."

ההשלכות, הגורמים והתובנות שהוצגו בפרק זה – סייעו במיקוד האתגר וביססו יציאה מקיפה ויסודית אל מחקר שטח.

*כלל הציטוטים בפרק זה נלקחו משלל ראיונות מומחים ובעלי תפקידים בעיריית אילת.

23

24

מחקר שטח

25

מחקר שטח הוא מחקר יישומי במסגרתו מאפיינים את הבעיה מנקודת מבטם של התושבים באמצעות כלים אתנוגרפיים שונים המאפשרים להבין את נקודת מבטו של התושב על האתגר בצורה האותנטית ביותר.

כלי מחקר השטח

ראיון קונטקסטואלי בצעים במרחב שבו התושב חווה את האתגר. מטרתם להציף  ראיונות עומק המ תפיסות והתנהגויות בצורה האותנטית ביותר. אנחנו רואים בתושבים מומחים לאתגר, כיוון שהם חווים אותו בחיי היום יום שלהם. תצפיות בוננים על התנהגות של תושבים במרחב כי חשוב לראות בזמן אמת את  בתצפית מ האופן שבו תושב חווה את האתגר ובנוסף כדי לקבל את המידע הנדרש בצורה הכי נאמנה.

פרלמנט התלוות לפרלמנטים של קבוצת תושבים אורגנית.

26

פרלמנטים 3 הצוות התלווה לפרלמנט של תושבים ותיקים בבית קפה ולשני פרלמנטים עם בני נוער במרכז נוער מקומי

תצפיות 5 הצוות יצא לחמישה ימי תצפית ברחבי הפוליגון

ראיונות 26 עומק עם תושבים

*השאלות נוסחו בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך לפניכם מקצת מן השאלות שנשאלו התושבים : פונות לכל המינים

ספר על הפעמים שבהם עברת, הלכת במרחב הציבורי בשבוע האחרון, באילו שעות ולאיזה צורך? עבודה, קניות, פנאי מה אתה עושה כשאתה רואה שיש משהו שמפריע לך בהליכה? האם נתקלת במשהו שחסם לך את הדרך, אם כן, מה עשית? ספר לנו האם במסלול הליכתך אתה רואה מתקני רחוב כגון ספסל, ברזיה, פרגולה, עצים מצלים ושאר מתקנים? האם אתה משתמש בהם? במה? למה?

<

<

<

האם יש לך רכב? מתי אתה מעדיף להשתמש בו ומתי ללכת ברגל? למה?

<

בי תחושת הביטחון שלך כשאתה הולך ברגל, איפה אתה מרגיש בטוח? איפה לא? ולמה? מה ל

<

27

דברים שרואים משם לא רואים מכאן

28

29

ממצאים ותובנות לפני תחילת כל שלב עבר הצוות הכשרות וסדנאות רבות להקניית הכלים המקצועיים לביצוע המחקר. הצוות התנסה בניסוח וכתיבת שאלות, עמידה בפני קהל, נטרול שיפוטיות וביקורתיות, בוננות, ניתוח נתונים, ניסוח ועיבוד כל המידע לתובנות מעולמות החשיבה העיצובית  הקשבה, ה בחן בדק את חווית התושבים במרחב הציבורי, לכן האיפיון נעשה יחד איתם כדי ועוד. האתגר ה להצביע על אופי ותדירות השימוש במרחב הציבורי, לאמוד את שביעות רצון התושבים מהאלמנטים המצויים וללמוד על תחושת הבטיחות והביטחון לצד הנוחות והעניין במרחב הציבורי. התובנות המרכזיות שלפנינו עובדו מהפעולות המחקריות שבוצעו בשלב זה.

שטחים לא מנוצלים נותנים תחושה שלא קורה פה כלום. הם מהווים הזדמנות ליצירת פעילות ועניין במרחב ישנם אזורים שנראים טוב מאוד, נעים להיות בהם ואפילו לעבור דרכם. הם יוצרים חוויה טובה של רצף הליכה, ולצידם, ממש במרכז בחן העיר ובאזורים נוספים ברחבי הפוליגון ה ישנם שטחים נטושים ומוזנחים. חווית המשתמש מעידה על תחושה של זלזול, כאילו "הזמן עמד מלכת". השטחים הללו יכולים להוות הזדמנות ליצירת פעילות, עניין רצף בירו את השהייה ואת  וקישוריות במרחב אשר י תחושת הביטחון האישי. "באזור מרכז שמעיה המקום נראה כמו לפני עשרים שנה, אפילו הספסל אותו ספסל" "'ידע ונוי' מרכז מסחרי ותיק בשכונה, פעם היה בו דואר פעיל, יש מרחב חנייה גדול, אבל המסחר שם 'תקוע', לא קורה שם כלום, כמעט כל החנויות סגורות חוץ ממכולת אחת שכל הזמן מחליפה בעלים"

מרחבים המאפשרים פעילות למגוון סוגי האוכלוסייה, מייצרים שעון פעילות רציף ומגבירים את תחושת הביטחון במרחב מרחבים ציבוריים ישרו אווירת ביטחון אישי בהתאמה של מגוון פעילויות וקהלי יעד בזמנים סופ"ש, עונות השנה, יום ימי חול משתנים - מרחבים ציבוריים משנים פניהם בלילה. לילה "באזור העסק שלי אני מרגיש בטוח, יש שלטים, מצלמות, תאורה ותנועה רוב היום והלילה" "ביום אין לי בעיה ללכת ברגל בערב המקום " מ. מסחרי באיזידור מפחיד

30

הדרך לעוגנים שונים והשהייה במרחבים הסמוכים להם מהווה הזדמנות לטפל במרחבים הללו ולהרחיב את חווית המשתמש ע"י ערכים המתאימים לסוג העוגן אוכלוסייה הצורכת שירותים בעוגנים השונים במרחב הציבורי כגון מתנ"סים, ספרייה, ספורט, לרוב תיאטראות, מגרשי משחקים מתניידת ברכב או מקצרת את משך ההליכה , היא נוטה להישאר סמוך ממוקדת מטרה ביר שהייה  לעוגן. כדי לעודד הליכתיות ולה במרחב, חשוב להתייחס לערך המוסף של הדרך באמצעות העשרת חווית ההליכה ע"י הטמעת ערכים מתאימים לסוג העוגן בדרך אליו. "אם הייתה לי דרך מעניינת יותר והיה נעים ללכת בה, הייתי בוחר בדרך הארוכה ולא הייתי מקצר בין הבניינים". "הלכתי לקופת חולים בשכונת שחמון, ניצלתי את זמן ההמתנה לבילוי עם הילדה בפארק הסמוך".

התאמת תוכן ומרחב ייעודי לבני נוער תגביר = בקרבם תחושת אחריות וחיבור למרחב הציבורי שיפור תדמית בני = השפעה חיובית על הסביבה נוער בעיניי המבוגרים חוסר המעש של בני נוער משליך באופן שלילי על , לצד זאת- גם לסביבה יש ונדליזם הסביבה השפעה על בני הנוער לאור הימצאותם של "יצורים מוזרים" בקרבתם, הגורמים הללו משליכים על תחושת האחריות, השייכות והביטחון של בני הנוער במרחב הציבורי. "צריך שיהיו יותר מצלמות וכרוז שמדבר אלינו ורואה אותנו, ירתיע אותי לדעת שמישהו מסתכל עלינו"

מתקני שהייה משודרגים בהתאמה לתנאי אקלים קיצוני עבור כלבים ובעליהם יצמצמו את תופעת הכלבים המשוחררים ואת כמות ה"מוקשים" במרחב הציבורי, לשם כך צריך לייצר מקומות בהם ניתן:

▪ לשחרר את הכלב בבטחה ▪ מפגש עם כלבים אחרים ▪ התייחסות לבעלי הכלבים ▪

הנגשת מים התמודדות עם אקלים קיצוני קרים ומקומות שהייה נעימים ברת מודעות ואמצעים לאיסוף צואה  ה

▪

*כלל הציטוטים בפרק זה נלקחו מראיונות עם תושבים, פגישות פרלמנט עם מבוגרים, נערים ונערות המתועדים בלוח Miro . עיבוד המחקר של הצוות

31

אזורי הזדמנות לפעולה אזורי הזדמנות מחברים בין שלב הבנת הבעיה לשלב פיתוח הפתרונות. בשלב זה יש הבנה שאם נפעל באזורי ההזדמנות נצליח לייצר אימפקט משמעותי על התושב במסגרת האתגר. מכלל התובנות והממצאים אסף הצוות את המידע ואירגן אותו על פני שמונה עשר נושאים אחד – תֵּמַה ורעיון מרכזי . ארגון המידע סייע לצוות בזיהוי חמישה אזורי הזדמנות קלסטרינג התמודדות עם תנאי אקלים קיצוני השזור בכל אחד מהם.

32

1

ברת תחושת אחריות  יצירת עניין, תוכן ומרחב לה ושייכות עבור בני נוער

2

התייחסות לכלבים ולבעליהם במרחב תוך יצירת מרחב מותאם לתנאי אקלים חמים, מקום שיאפשר ברת המודעות לאיסוף צואה  היכרות ועניין לצד ה

3

יצירת חוויה מותאמת לילדים ומבוגרים מרגע היציאה מהבית עד ההגעה למרחב הפנאי

4

השמשת שטחים לא מנוצלים ליצירת רצף הליכה, פעילות וחיבוריות במרחב

5

יצירת מענים לעידוד פעילות גופנית במרחב

33

34

פיתוח פתרונות

35

רעיונאות

סדנת הרעיונאות מאפשרת מפגש חשיבה, סיעור מוחות על יוזמות ורעיונות שיענו לאתגרים ולצרכים שזוהו במחקר. סביב שולחן אחד מתכנסים מגוון בעלי העניין השונים של האתגר - תושבים ותושבות, עובדי עירייה, מומחים במגזר הפרטי וארגוני חברה אזרחית . מטרת המפגש היא לחשוב באופן יצירתי דרך שימוש במתודולוגיות מעולם החשיבה העיצובית על רעיונות מיוחדים לפתרון האתגר. המטרה היא להעלות כמה שיותר רעיונות, בין אם קטנים ובעלי השפעה לטווח קצר או גדולים, של יוזמות שיוביל לשיפור איכות חיי תיק בולטים ומשפיעים לטווח הארוך ולשלבם לכדי פרוטפוליו התושבים במסגרת האתגר. של קבוצה מייצגת מתוך אוכלוסיית המחקר העוזרת לנו לספר את דמות היא *ארכיטיפ פרסונה הסיפור של התושב ולעלות אתגרים וצרכים, הפרסונה משמשת ככלי עבודה בפיתוח הפתרונות ועוזרת בביסוס שיח משותף עם בעלי עניין שונים שלא בהכרח לקחו חלק בשלב מחקר השטח, בקשים ולחשוב על פתרונות מנקודת מבטו.  בשלב הרעיונאות כולם מ כלים לשלב הרעיונאות

יצירת פרסונות

לאחר זיהוי אזורי ההזדמנות הרכיב הצוות חמש פרסונות, אחת לכל אזור הזדמנות ובחן כל אחת בסס על  מהן ביחס להתנהגותה במרחב הציבורי באמצעות ניתוח מאפייני אישיות. המידע מ ראיונות העומק שבוצעו במחקר השטח.

<

כל היום בחוץ  עד כמה היא מבלה במרחב הציבורי? לא יוצאת מהבית

<

מהי מידת המעורבות שלה ביחס למתרחש במרחב הציבורי? "עוצמת עיניים"/ מדווחת הכל למוקד

<

כל היום בתנועה  עד כמה היא פעילה במרחב הציבורי? רובצת מול המסך

<

אין לה בעיה עם החום של אוגוסט  עד כמה היא מסוגלת לסבול את החום? נעה ממזגן למזגן

<

מרגישה בטוחה גם בלילה  מהי תחושת הביטחון האישי שלה בחוץ? הולכת רק ברחובות ראשיים

<

תמיד ברגל  איך היא מתניידת? מהחניה אל הרכב

התמונה שהתקבלה אפשרה הרכבה של חמש פרסונות מגוונות אשר הציגו את נקודת מבטם של התושבים השונים ובכך איפשרו חשיבה על פתרונות מתאימים לצרכיהם והתנהגותם.

*ארכיטיפ הוא מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי והתיאורטיקן קארל גוסטב יונג, כדי לתאר דפוסים הנמצאים בבסיס ההתנהגויות האינסטינקטיביות שלנו.

36

ציפורה, , ילידת 67 אילת

מיכל, 2- , אמא ל 32 7,2 גילאי

ישראל, 39

רונית, 30

יניב, 14

עד כמה אני נמצא בחוץ

24/7 בחוץ

לא יוצא מהמזגן

מידת מעורבות עירונית

״עיניים בשטח״

עוצם עיניים

כל היום בתנועה

״מול המסך״

רמת פעילות

אין לי בעיה עם החום של אוגוסט

עד כמה אני מסוגל לסבול חום

ממזגן למזגן

מרגיש בטוח גם בלילה

לא יורד מרחובות ראשיים

תחושת ביטחון במרחב

תמיד ברגל

מהחניה לרכב

איך אני מתנייד

37

: יניב 01 פרסונה , תלמיד כיתה ח׳ בבגין. 14 יניב בן הוריו לוקחים אותו ברכב לבית הספר בעליה ובחזור הוא הולך ברגל.

ומהרגע הזה יש לו זמן פנוי - אותו הוא מבלה בבית או עם 13:30 נמצא בבית הספר עד השעה חברים. משעמם להם, בגלל זה הם מסתובבים במרכז המסחרי, לפעמים משחקים כדורגל בבית הפועל. בערב ובלילה יושבים בפארק ״הַמִּדְבָּרִי״ עד שיש משהו מעניין במקום אחר. בגן שעשועים שביקרו הורים לילדים מבקשים מהנערים לא להשתמש במתקנים של הילדים הקטנים ולא לשחק באס ואומר: ״אין לנו מקום משלנו בואו נלך למקום  פה עם כדור... ולא לשים מוסיקה.., יניב מ משלנו״, הם מתלבטים לאן ללכת, הם הלכו למִּדְבָּרִי בגלל שזה קרוב למרכז, אפשר לקנות שם שתיה, כשהם מגיעים לשם הם נתקלים בטיפוסים מפחידים והם מרגישים שאין מי שישמור עליהם.

צרכים

▪ עניין - שיהיה מה לעשות - ובחינם ▪ ככה תהיה לנו אחריות, שיתנו לנו מרחב משלנו, מקום למפגש עם בני גילנו וישיבה ממושכת זה יהיה שלנו, נשמור על המקום ▪ אפשרות צריכה סמוכה - מקום לקנות שתיה, מים חמים למנה חמה

▪ שישמרו עלי - ״מבוגר אחראי״ ▪ דרכי התניידות מותאמים לנוער

כיצד נוכל לייצר לבני הנוער מרחבים ציבוריים משלהם שיאפשרו מפגש עם בני גילם בביטחה בשעות שנוחות להם?

כיצד נוכל לאפשר להם פנאי איכותי ובחינם במרחב הציבור?

38

: רונית 02 פרסונה , רווקה. 30 רונית, בת עובדת בתיווך נדל״ן. בעלת כלבה בשם בלה.

אוהבת להכיר אנשים חדשים וגם לקוחות פוטנציאלים. גרה בבניין משותף ללא חצר, נוהגת לצאת פעמיים ביום עם בלה לטיול: בבוקר להליכה ספורטיבית, אחר הצהריים אל תוך הערב במדשאה של פרדקין, יש שם הרבה כלבים וצל. בדרך לגן פרדקין הכלבה עשתה קקי ובדיוק נגמרו לה השקיות- אין מתקן שקיות קרוב והיא בשיחת טלפון, אז היא המשיכה מהר בלי לאסוף. לאחר מכן, היא משחררת את הכלבה בגן פרדקין, יש שם צל ומקום לרוץ. מישהי צועקת עליה: ״אל תשחררי פה את הכלב, יש פה ילדים ואני מפחדת.״ רונית מחברת את בלה לרצועה והולכת הביתה.

צרכים

▪ לשחרר את הכלבה בבטחה ▪ מפגש עם כלבים ואנשים אחרים ▪ התמודדות עם החום ▪ מודעות ואמצעים לאיסוף צואה

כיצד נוכל ליצור לכלבים ובעליהם מרחבים שיאפשרו עניין, שהייה ממושכת ומפגש עם אנשים?

כיצד נוכל לייצר מודעות ואמצעים לאיסוף צואה בדרך?

39

: מיכל 03 פרסונה .2 + , נשואה 32 מיכל, בת

גרה בפטיו בצלאל, חוששת לתת לילד הגדול להסתובב לבד מתחת לבית. אוספת אותם מהצהרונים, בדר״כ ברכב, תוך כדי הם מחליטים איפה לבלות את אחר הצהריים. מיכל אספה את הילדים והלכה עם ההורים האחרים לגינה ליד הכיפה האקולוגית, המתקנים בפארק קצת חמים עדיין, אחד ההורים הביא ארטיקים מהמכולת לילדים כדי להצטנן. ההורים יושבים על הספסלים ומנהלים שיחה, הם הולכים הביתה מוקדם כדי לעשות פיפי וכי לילד הבוגר קצת משעמם במתקנים האלה. מיכל הייתה רוצה ״לסגור פינה״ עם ארוחת ערב, שתהיה להם חוויה שתימשך עד הרגע שחוזרים הביתה למקלחות ושינה.

צרכים

▪ עניין למבוגר ולילד גם בדרך ▪ התחשבות באקלים ▪ מענה על צרכים: מקום לקנות אוכל ושתיה, מקום להתפנות בשירותים, ישיבה נוחה ▪ תחושת ביטחון במרחב ובדרך ליעד

כיצד נוכל לייצר למבוגר וילד הזדמנויות לבילוי משותף, החל מדרכי הגישה ועד ההגעה למרחב הפנאי?

כיצד נוכל לאפשר להם בילוי מעניין אחרי הגן, לצד מענה לצרכים כמו מזון, שירותים וצל?

40

: ציפורה 04 פרסונה .67 ציפורה, בת - נכדים. 8 - ילדים וסבתא מאושרת ל 5 אמא ל גמלאית של הבנק, גרה בשכונת האשל. בטיחות בהליכה חשובה לה מאוד מאחר והיא מאוד פעילה, נמצאת הרבה בחוץ. תחביב: ריקודי עם. אוהבת להיפגש עם חברות בבית קפה ולבלות עם הנכדים.

צרכים

▪ מרחב חושי טוב שיקנה אוירה טובה לאורך כל שעות היום ▪ מרחב בטוח בעיקר בלילה עם תאורה מעניינת שתשרה ביטחון ▪ רוצה לראות פיתוח באילת - את האזורים הישנים מתחדשים ▪ מקום מפגש ופעילות ▪ לדעת איפה יש צל כדי לתכנן את ההליכה שלה

כיצד נוכל לייצר מרחב מזמין, איכותי, מעניין ונוח על מנת לעודד רצף הליכה, פעילות וחיבוריות?

41

: ישראל 05 פרסונה 3 + , גרוש 39 ישראל, בן

. נוהג לצאת להליכה לאורך העוקף, כי שם פוגש בצד של שכונת הדקל גר ברחוב ירושלים השלמה אנשים על הדרך, המרחק מספיק ארוך ויש תאורה טובה, הוא יודע מה המרחק שהוא הולך - זה חשוב לו. ישראל קצר היום בזמן ויש לו תור לדואר. בשביל הגיוון - החליט לנסות למצוא מסלול הליכה חלופי בשכונה, הוא ניסה לתכנן תוואי הליכה בראש ויצא לדרך: כמעט נפצע מאבן שפה מתרוממת, נגמרו לו המים בבקבוק ולא היה איפה למלא, הוא שינה את ברבר והרגיש שהוא מאריך את הדרך, נכנס  התוואי בעקבות רחוב שזיהה כמוצל יותר, הוא ה בשביל בין בניינים מוזנחים מאוד. בסוף היום חזר הביתה מותש, ולא ידע להעריך באמת מה המרחק שהלך.

צרכים

▪ ▪ ▪

מרחק שהלכתי מדידות

רצף בטיחות בדרך

מפגש עם אנשים וגיוון עניין בדרך

▪ מים קרים נגישים

כיצד נוכל לאפשר לישראל גיוון במסלולי הליכה שיאפשרו להם הליכה בטוחה, נעימה ומעניינת?

כיצד נוכל לאפשר לישראל לתכנן את הדרך כך שזו תאפשר מדידות, צל, מים וכו׳?

42

סדנת הרעיונאות של העיר אילת ברת השהייה במרחב הציבורי  סדנת הרעיונאות בנושא פיתוח פתרונות עבור עידוד הליכתיות וה בטרמינל הישן. האירוע היווה 2023 על פי איכות, נוחות ועניין עבור העיר אילת התרחשה במאי משתתפים לקחו חלק במעמד ראש העיר – מר 90 נקודת שיא של תוכנית ׳הזירה׳ בתוך הרשות. כ אלי לנקרי ומנכ״ל העירייה – מר פיליפ אזרד הממונה על האתגר. לאירוע הגיעו תושבים ותושבות בחן, אנשי ונשות מקצוע מהעירייה מדרגים ואגפים שונים, נציגות המתגוררים בשכונות הפוליגון ה מרשת המתנ"סים בעיר, מומחים ומומחיות בתחומי הקיימות והסביבה, תכנון ערים, אדריכלות, מעצבי סביבה, מוצר ועוד. חלק גדול מהנוכחים רואיינו בשלבי המחקר השונים ומאז הפכו שותפים לתהליך. החלק הראשון כלל דברי פתיחה מאת ראש העיר ומנכ״ל העירייה. לאחר מכן הוצג סיכום המחקר ותובנות מרכזיות על ידי מנהלת הצוות. החלק השני התפרש על פני חמישה אזורי הזדמנות נפרדים, ת צוות החדשנות. סביב כל שולחן ישבו נציגים.ות של: תושבים, בעלי כל אזור הובל על ידי חבר תפקידים מהרשות, מומחים בתחומי ידע מגוונים ופרסונה אחת בדמות *שחקנ.ית שאיתגר.ה את החשיבה ותוך כדי הנחייה המחישה את הצרכים שלה ובכך גירתה לחשיבה מחוץ לקופסא אשר הובילה לפיתוח של רעיונות יצירתיים ופתרונות עבור האתגר, בתום העבודה בחדרים השונים בתמציתיות השחקנים התכנסו כלל הנוכחים לאולם הראשי ושם הציגו בשירה חמשת הפרסונות את אשר התרחש בכל החדרים, כאשר כל מה שנשאר שגור בפי המשתתפים היה: "הו, הו, זה רעיון טוב". רעיונות ועמם הם עברו לשלב עיבוד ופיתוח יוזמות 300- בתום הסדנא אסף הצוות למעלה מ במטרה להוביל את השינוי הנדרש.

*בתמונה שחקנים מתיאטרון 'אלעד' אילת והערבה אשר המחישו את הפרסונות, מימין: ישראל - גיא כהן-שלו. | מיכל - נילי רוגל | ציפורה - יואב דונט | יניב - חגי כהן | רונית- דריה פורר

43

46

הובלה לשינוי

47

פיתוח יוזמות היא שיטה ממוקדת אדם ומשתפת לפתרון בעיות מורכבות על Design Thinking חשיבה עיצובית . Brown ,2008 ידי יצירתיות, חזרתיות ויישומיות שלב הבנת הבעיה נדמה לחברי הצוות כשלב ממושך וחזרתי. בסופו מגיע מפגש חגיגי בו לצוות יש הזדמנות להציג את כל התובנות שנלמדו מהשלבים המוקדמים ולשתף באופן הזה את השותפים הפוטנציאלים בתהליך חשיבה רותם ומשתף. כל תובנה שנוצרה קידמה את הצוות בביסוס הממצאים וקרבה אותם אל פיתוח הפתרונות. בו על ידי משתתפי סדנת הרעיונאות באזורי ההזדמנות  הצוות אסף את כלל פתקי הרעיונות שנכ בש  אשכולות, כל אשכול התהווה, הת 38 לכדי קלסטרינג הפתקים קובצו 300 השונים, מכאן כל לכדי יוזמה אקטיבית, ברגע זה הרעיון שהיה כתוב על פתק עבר עיבוד ופיתוח לכדי יוזמה בו  שהצטרפה לסל יוזמות. לאורך כל תהליך הפיתוח הצוות השתדל להיצמד לרעיונות שנכ ברת השהייה  בפתקים ותוך כדי וידא שמטרת העל עומדת לנגד עיניהם - עידוד הליכתיות וה במרחב הציבורי על פי איכות, נוחות ועניין.

בוקטראק Book-Truck

באיזורים שנעים לשבת, אולי גם יש פופים

חנות ספרים ניידת

רחבת ספר

ספריה פתוחה

מועדון קריאה

שעת סיפור

הצגות על ספרים אחרי הגן

48

על הדרך...

פארק בחזרה לילדות: קלאס, סולמות ונחשים, דמקה, ים יבשה

מוזיאון אמנים בדרך

מדרכות פעילות ציורים

תיאטרון רחוב

יצירת תוכן אורבני שמתאים לכל הגילאים

מצא את הברווזון הצהוב

בה SEA בה SEA למ

פינות פיקניק מוצלות למשפחות, ימי הולדת ופעילות משפחתית

פופים, פינות ישיבה מושקעות

ציוד להפעלות שונות ומגוונות, מחצלות, פופים, כסאות ושולחנות, מקרן, רמקול, מקרופון

מעורבות קהילה

המאפשרות התכנסויות

אזור לימי הולדת מעוצב, יש צל, והרעש לא מפריע

אירועים סגורים לפי גיל באיזורים מוגנים לאורך כל השנה

49

מדדי בחינת היוזמות מגוון היוזמות הונחו על פני מטריצה של שני צירים : ציר ״השפעה״ וציר ״ישימות״. אלו הם מדדי ההשפעה והישימות שנקבעו על ידי הצוות להערכת היוזמות:

אימפקט השפעה

▪ כמות האנשים עליהם תשפיע היוזמה - לשם כך התכנס הצוות! לשפר ולשדרג את איכות חיי התושבים. ▪ מידת ההשפעה על אזור ההזדמנות - עד כמה היוזמה תיתן מענה לצרכים שעלו באזור ההזדמנות? מדד זה יתן ודאות לכך שנצמדים למטרת העל. ▪ בחן פוליגון מסוים, במדד זה יש רצון להתאים את מידת ההשפעה על העיר - במחקר זה הפתרונות לאזורים נרחבים ולהשפיע על יותר אזורים, האם יוזמה זו עונה על הצורך הזה?

ישימות

▪ תקציב - כל יוזמה צריכה להיות מקושרת תקציב ועל כן צריך לבחון האם ניתן לגייס מקור תקציבי, האם העלות שלה ריאלית ביחס לתוכנית העבודה? אחרת יוזמות יפלו בזו אחר זו ולא ייושמו. ▪ פורצת דרך? היוזמה אמורה להוביל שינוי ולהשפיע על איכות חיי עד כמה היוזמה חדשנית פורצת התושבים, לשם כך צריך לבדוק עד כמה היא מסוגלת לעשות זאת בהיותה חדשנית דרך, אך לא רק, גם יוזמות פשוטות וזולות עשויות לייצר אימפקט על כמות גדולה של תושבים. ▪ עד כמה השותפים יפעלו יחד? - מרבית היוזמות מצריכות שיתוף פעולה בין בעלי תפקידים בוה בשאר  ממחלקות שונות, עד כמה ניתן יהיה לרתום אותם לכך? יוזמות אשר יקבלו ניקוד הפרמטרים ונמוך בזה, צריך יהיה להיערך לכך בבניית תוכנית העבודה. ▪ מורכבות היוזמה מבחינת תחזוקה - כפי שהוצג עד כה תנאי האקלים הקיצוני משליכים על איכות המרחב הציבורי, מרבית היוזמות במרחב הציבורי מצריכות תחזוקה אינטנסיבית, נתון זה משליך על כמות כח האדם הנדרשת ועל מקצועיותו, כפועל יוצא מכך יש לקחת בחשבון את מורכבות התחזוקה.

תיעדוף היוזמות

בש את תיק היוזמות לכדי מוצר מוגמר הגיע. ברור לכל בר דעת, ככל  השלב המכריע בו צריך ל שהתיק איכותי ומוצלח, לא ניתן להוציא לפועל כמות גדולה של יוזמות, לשם כך נועד שלב התיעדוף- בשלב זה נפגש הצוות עם המומחים הרלוונטיים בעירייה כדי לקבל מהם פידבק. הצוות הציג את היוזמות למספר מצומצם של בעלי עניין, הם הודו על התהליך וברכו על תוצאותיו, חלקם שיתפו כי יש להם תוכניות דומות במגירה, כל שנותר הוא רק להתחבר ולהעביר את המידע. התרחש עמם תהליך מונחה של אפיון יוזמה כדי לוודא שהיוזמה איננה "דמיונית", מכאן, הצוות ריכז את ההערות ודייק את היוזמות. כן, כן בפתקים וההארות שהתקבלו

50

בי דשבורד אחד בעל צירי השפעה וישימות אשר אפיין את השייכות  התמונה המלאה התקבלה על של כל יוזמה לאזור ההזדמנות המתאים לה ולבעלי תפקידים ברשות אשר עשויים לרצות להוביל את השינוי, כל זאת לצד תיעדוף היוזמות על פי הקטגוריות הבאות:

אימפקט השפעה ▪ כמות האנשים עליהם תשפיע היוזמה ▪ מידת ההשפעה על אזור ההזדמנות ▪ מידת ההשפעה על העיר

ישימות ▪ תקציב ▪

פורצת דרך? עד כמה היוזמה חדשנית

▪ עד כמה השותפים יפעלו יחד? ▪ מורכבות היוזמה מבחינת תחזוקה

הצלחות פורצות דרך

ללכת על בטוח

״אתנחתא״

״נוער בכושר״

״נוחות גם לכלב שלך״

״פארקפה מתגלגל״

״קמפיין הומוריסטי לאיסוף צואת כלבים״

״פארקטראק לנוער״

״מרחב מספר סיפור״

“Run & Fun”

״שבילי אופניים חוצי פארק״

״אילת בתנועה״

״סינמה סטריט על גלגלים״

אימפקט

כלבים במרחב הציבורי

“Book-Truck”

״משחקים את הדרך״

״שקוף שזה בריא״

״ים של נוער״

״גרפיטי-לי״

״ערכת שמחות״

אין טעם לבזבז כסף

הצלחות מהירות

ישימות

המצב הרצוי אליו רוצים להגיע < תיאוריית השינוי הצבת היוזמות על פי הקריטריונים שהוצגו בדשבורד אפשרה מעבר מושכל ומקצועי בתיעדוף היוזמות, שלב אשר העלה אמוציות רבות בקרב חברי הצוות, לא פשוט להיפרד מרעיונות טובים שאוגדו ליוזמה שכבר הפכה ל"בת-בית", אולם מאחר ובתהליך מקצועי עסק הצוות לאורך כל הדרך, כך גם המשיך בתהליך העומק מתוך עולמות החשיבה העיצובית וניתוח נתונים, המטרה שעמדה לנגד עיניהם היא לגעת בכאבים האמיתיים של התושבים ולהוביל את השינוי מהמקום הזה. לשם כך ניסח הצוות את מטרות הביניים - השלב הרצוי אליו רוצים להגיע בכל אחד מאזורי ההזדמנות, יוזמות שיענו על הקריטריונים בשלב זה עשויות להוביל את השינוי.

51

עידוד הליכתיות והגברת < מטרת על השהייה במרחב הציבורי התמודדות עם אקלים קיצוני שזורה בכל אחת מהיוזמות מטרות הביניים:

ברת השימוש של . ה 2 הורים וילדים במרחב הציבורי

ברת תחושת אחריות . ה 1 ושייכות של בני נוער למרחבים

▪ הפיכת הדרך למשחק משחקים את הדרך- ▪ הצבת עגלות קפה ברחבי הפארקים "פארקפה מתגלגל"- ▪ הקרנת סרטים נודדים ברחבי סינמה סטריט על גלגלים השכונות ▪ ליצור חוויה לילדים מתקני משחק אינטראקטיביים- ▪ גן שעשועים שיש בו גני שעשועים- חוויה רוחבית- אגדות וכו׳... גן בנושא יער משחקים קבוצתיים ▪ הנגשת ספרים באמצעות ספרייה ניידת בוק-טראק- ▪ אבנים, גומי ועוד. 5 , קלאס רצפה משחקים של פעם

▪ מרחב פתוח ובטוח לצרכי הנוער פארק "המדברי"- ▪ יצירת תכנים שימנעו שוטטות וונדליזם נוער בכושר- ▪ תוכן ערכי לנוער מבוגר שרואה אותם פארק טראק- ▪ חיזוק השייכות למרחב הציבורי גרפיטי-לי- ▪ ברת תחושת הביטחון  לה סיירת פארקים- ▪ לייצר עניין ומפגש עם בני נוער מרכז נוער- ▪ בודדים מהמסך הביתי  להוציא את המ פארק גיימינג

ברת פעילות . עידוד וה 4 גופנית במרחב הציבורי

. רצף פעילות במרחב ע״י 3 שימוש בשטחים לא מנוצלים

▪ נק׳ ריענון מוצלות יעודדו פעילות גופנית אתנחתא- ▪ מסלולים אינטראקטיביים לאורך השדרות -RUN&FUN ביר את משך זמן הפעילות הגופנית  הראשיות במטרה לה ▪ ריצה האפשרות לתכנן מסלול הליכה אילת בתנועה ולצרוך פעילויות ספורט כחלק מקהילה במרחב הציבורי באמצעות פיצ'ר באתר העירייה ▪ יצירת מסלול שישלב ערפילי מים גשם גשם מטפטף לאורך הדרך לעידוד ולהקלת השהייה במרחב הציבורי ▪ קירוי ומיזוג פארקי כושר לטובת עידוד שקוף שזה בריא פעילות ספורטיבית בעיצוב שקוף דרכו ניתן לראות מבחוץ את המתאמנים. לבחון הפעלה באמצעות מערכת מערכת קינטית + סולארית

▪ יצירת עניין לטובת עידוד הליכה, מרחב מספר סיפור דרך חיבור התושבים והמבקרים לסיפורים המרתקים של העיר בעבר ובהווה באמצעות תוכן שיונגש סביב מוקדי עניין בעלי ערך היסטורי ועוד ▪ השמשת שטח המתאים פאמפטראק חוצה פארק שבילי ליצירת רצף וחיבור באמצעות מסלול פאמפטראק שיאפשר ליהנות מרכיבה על אופניים אופניים ▪ מתקנים אתגריים לאורך הדרך. טיפוס פארק אתגרי באמצעות חבלים, מתקני נינג'ה ועוד

. שימוש במרחבים ייעודיים 5 לכלבים ובעליהם

▪ הקמה ושדרוג פארקי כלבים בהתאמה מתחם 'האו'- לאקלים באילת ליצירת מרחב מותאם לכלבים ולבעליהם ▪ ברת מודעות איסוף צואת כלבים  לה קמפיין הומוריסטי ▪ מסלול הליכה מסומן לכלבים הכולל -4 ההולכים על אלמנטים בדרך שנותנים עניין ונוחות לכלבים ולבעליהם ▪ צמצום צואת הכלבים במרחב נקודות חלוקת שקי קקי- באמצעות הצבת מתקנים ציבוריים בהם ניתן להוציא שקית באמצעות מטבע, כל המוציא שקית צובר נקודות והטבות

52