אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 46

כעבור יומיים -שלושה שבה עתידה והזמינה אותי לביתה להתכבד בעוגה אחרת "כדאי לך" היא אמרה. הגעתי בשמחה. שוב הרבתה עתידה לדבר על ח.נ.ביאליק והוסיפה פרטים על חייו , על געגועיו לארץ ישראל ועוד. הקשבתי בחצי אוזן, נהניתי מהעוגה וחזרתי לקבוצה. מפגשים דומים קרו לי במהלך הימים הבאים ובכל פעם נושא השיחה: ביאליק. שוב ושוב ביאליק. ואני רק חיכיתי לטעום עוגות ביתיות נהדרות ולהרגשת הבית החם שהיא העניקה לי.. בוקר אחד בכיתה, בזמן שיעור חשבון, ביקשה עתידה מהתלמידים לסגור ספרים ומחברות ופנתה אלינו בשאלה : מי מכיר את המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק? כולם השתתקו. אף אחד לא ענה. היתה דממה בכיתה. ואז הפנתה עתידה את מבטה אלי.. הבנתי את כוונתה.. מרוגש ומהוסס נעמדתי מיד על רגלי )כך נהגו בבית הספר הדתי בו למדתי טרם בואי לכפר( ואמרתי בלחש "אני". עתידה חייכה ואמרה:" עזרא , אתה יכול לשבת, אצלנו לא צריך לעמוד. ספר לנו בבקשה מה אתה יודע עליו." בהתרגשות סיפרתי את כל מה ששמעתי ממנה על המשורר הלאומי. בכל זאת משהו נכנס לי לראש בזמן שהתענגתי על העוגות שלה.. . התלמידים היו מופתעים לנוכח ידיעותי הרבות על המשורר שלא הכירו. בהפסקה ניגשו אלי טפחו על כתפי ושיבחו אותי כאילו אני איזה גאון. התמלאתי בגאווה. לא רציתי שההפסקה תיגמר. הימים הבאים היו נעימים יותר. בוקר אחר בשיעור תורה, ביקשה עתידה מהתלמידים לסגור ספרים ומחברות ופנתה אלינו בשאלה: מי מכיר את אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית? כולם השתתקו. אף אחד לא ענה. היתה דממה בכיתה. הפנתה עתידה מבט שואל אל אלי, החבר שלי מחולון. הוא היסס לרגע הצביע ולחש "אני'". "בבקשה", חייכה עתידה . אלי סיפר בפרטי פרטים על אליעזר בן יהודה, חזונו, קורותיו ועל המילים החדשות שהמציא מוחו הקודח.. ועוד. כולנו הופתענו מרמת הידע שלו ובהפסקה ניגשנו אליו ושיבחנו אותו על ידיעותיו כאילו היה איזה גאון. הנה נולד עוד 'גאון' בכיתה. יצאנו להפסקה. אני בטוח שאלי כמוני לא רצה שההפסקה תיגמר.. בדיעבד נודע לנו שהיו עוד כמה '"גאונים'" שידעו לספר על א.ד. גורדון, טשרניחובסקי ועל עוד אישים חשובים ושזו היתה דרכה של עתידה לקרב את הילדים להעניק להם ביטחון ותמיכה, לתת להם הרגשה שהם ראויים ,אהובים ושווים ושכדאי להם ללמוד ובעיקר להיות שמחים בבית החדש אליו הגענו. כמובן אלי ואני כבר לא חשבנו על בריחה מהכפר. היה לנו טוב. נשארתי בכפר ועברתי מחברת הילדים לחברת הנוער וזכיתי לחוויות שנחרטו בי לכל ימי חיי עד היום. סך שנים! 7 הכל התחנכתי בכפר לאחר שסיימתי את לימודי בכפר, נהגתי להגיע עם כמה חברים לבקר את עתידה, במיוחד בחג הביכורים. היינו יושבים במרפסת ביתה על כוס תה ועוגה ומדברים עד שהגיע זמנה ללכת לטקס הביכורים המרשים המסורתי הידוע, ולשאת ברכה חמה בפני מאות תלמידים ובוגרים שהגיעו במיוחד. היא נבחרה לברך בשל תרומתה הרבה בחינוך ובשל היותה הבת הראשונה שנולדה בכפר.