אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 44

דברים לזכרו של מנשה צדוק 7.2 ד"ר דוד בן נתן

, למד בכפר בשנים 14 מנשה צדוק ז"ל יליד איראן, עלה ארצה בגיל . מנשה היה נשוי למרים רוזנפלד, גם היא בוגרת בן שמן. הוא היה 1959-1963 חבר בעמותת הבוגרים "אביב". מנשה ואני למדנו יחד באותה כיתה, ושמרנו על קשר במשך השנים. בכפר הנוער בן שמן קבילנו חינוך שהכין אותנו להיות בני אדם תורמים בחברה . קיבלנו חינוך לערכים של אחווה, אהבת הזולת ועזרה הדדית. מנשה תמיד היה גאה לציין את תקופת חינוכו בבן שמן.

חייו של חברי, מנשה , הושפעו מהבסיס החינוכי הזה אותו קיים הלכה למעשה. מנשה כתב לי באחד ממכתביו: "סוף סוף לא שכחת אותי, אני מצדי 1965 בשרותו הצבאי בשנת נורא מתגעגע וההוכחה הייתי השבוע בבן שמן. בקשר אלי לא יודע מה יהיה אולי נשאר או נעוף כשמנשה כבר 1968 מקורס קצינים, איך אומרים כל אשר יהיה נאמר גם זו לטובה". בשנת במושב "גן שומרון" כתב: "ידידי היקר, מצטער שלא הגעתי למפגש החברים, אבקשך לכתוב לי על מצבך, תוכניותיך וכמובן נשמח מאוד לארח אותך ואת שאר החברה שלנו אשר עמך אצלנו פה בבית. אומנם הבית קטן אבל הרצון כנה." כאשר הייתי שואל את מנשה "מה שלומכם?" מנשה תמיד ענה "הכול בטוב ישתבח שמו". מנשה היה בן אדם במלוא המשמעות המילים, אהב את משפחתו, אהב אנשים, אהב את המולדת ואת עבודת האדמה, עליו יאמר: היה מלח הארץ. . בשבח המחויבות מנשה הרצה בטקס חלוקת פרסי "אביב" בנושא 2002 בשנת תחומים שעלינו לבטא ולהתמודד כדי לעמוד במבחן המחויבות: 4 הוא ציין הפנם את היותך תכלית כל הנעשה כאן לפניך. דע כי עבורך ולכבודך נעשו הדברים. הרגש רצןי, אהוב, ומוערך. חייך לעצמך פנימה והחוצה ומור בכל רם וגם בשקט: למעני נעשה כל זה, אשרי וטוב לי! הרשה לעצמך לחייך, לצחוק, להנות ולאהוב. חוש ואמור בר-מזל ומאושר אנוכי, מועמד לשותפות ברעיון ומעשה היצירה נעלים וגדולים עד מאד.

בשומעך את המלעיזים מחרפים: "לא קיבלנו, הופלינו לרעה, דפקו אותנו". חוץ מאשר להתפוצץ, עמוד מולם. בל ירך לבבך מול מעמדם העסקני או הפוליטי של "הדפוקים המקצועיים". קום ואמור בכל רם וצלול כי זהו שקר ושקר גדול. ואף על פי כן, אם פגשת פרט או פרטים הנוהגים בדיבור, או במעשה בהפליה שלילית כלשהי, ראשית רחם וסלח להם כי מוגבלים הם. שנית הוכח ותוכיח להם בדיבור כי טעות בידם, ובכך היה ראוי! שמור מכל משמר את אשר קיבלת. שמור בכל נפשך ובכל מאודך למענך ולמען ילדיך אחריך. למען ישמש אחים אחרים כמוך בעתיד. היה נכון למען שמירה זו לתרום מעצמך במחשבה, תכנון ועשייה. התנדב והתגייס לשמור על עמך וארצך, על קוממיות ועל תקומת העם היהודי.

47