אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 44

3.7.48 קטע ממכתב ששלח ד"ר יעקבסון לחברים בהנהלת בן שמן ב' ביום שלום רב לכם חברים,

ובכן גם הקריאה השנייה להפסקת האש שייכת להיסטוריה. עכשיו ברנדוט ) פולקה ברנדוט, המתווך מטעם האו"מ בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות ( יישא וייתן, ויתברר מחדש, שלא יגיעו להסכם עם הצדדים. וכך חוזר חלילה. אצלנו שקט ושלווה לעת-עתה. מלאי הדלק הולך ונגמר, מדברים על שבועיים שלושה. גם שאלת הלחם הולך ומדאיג, נחיה ונראה. האווירונים שכחו אותנו, מיום א' לא בא אווירון. כנראה יש צרכים חשובים יותר מהצרכים שלנו ....... הנוער הוא במצב רוח טוב. קיבל עליו את דין הגיוס בלי כל התמרמרות. להיפך, הם נלהבים לתפקידיהם החדשים. והאחרים , מבוגרים ונוער מחכים לכם. מיומנה של שושנה לוסטיג -אם בית ראשית )יום שבת – ליל השחרור מהמצור( 10.7.48 במשך השבת היו כולם במצב רוח מצוין. ידיעות על ניצחון החיו את הארוחות, החברה שרו והיו עליזים. בזמן המסיבה חסר מצב הרוח המרומם, הטבעי והמובן מאליו בימים רגילים, מה גם שבזמן הישיבה בצוותא נחת אווירון. אליהו ]אליהו חן ציון מפקד הפלוגה הדתית[ חזר מן העיר עם פקודות ופרוגרמות, וכולם היו מתוחים ביותר. ובכל זאת השתלטה העליזות על השבת. אחרי כן, בלילה היגיעו אל כפרינו שלושת הג'יפים הראשונים מגמזו. כמעט כולם גמרו לישון, רצו לברך את הבאים, ביניהם מפקדים של הפלמ"ח. )מפקדי חטיבת יפת"ח בראשות יגאל אלון, מפקד מבצע דני( ביום ראשון בבוקר נודע מן הרדיו שבן שמן שוחררה. מיומנו של דוד הילדברנד – מדריך קבוצה ד' ביוני הצתת שדות, 5 ביוני קלקול בבאר, ב- 4 ( ....ב- 24.5.48) מטה חדש 24 ...ביומן שניהלתי באותו זמן כתוב: ב- בלילה הפצצה על הכפר שהגיעה בטעות עלינו. 02:10 ביוני, בשעה 11 ביוני יריות ממערב, אזעקה. ב- 7 ב מזיכרונותיו של המדריך דוד הילדברנד ....לגבי יום הכרזת המדינה, אינני זוכר שזה היה יום מיוחד. אני חושב שהיום הזה, אצלנו היה שגרתי. אנחנו היינו מאד כאובים אז. אינני זוכר בדיוק מדוע. ידענו שמשהו מתרחש אבל מתוך אותה עבודה אפורה, יום יומית, שגרתית, האנשים נכנסו לשגרת יום יום. היינו מאד עייפים מעבודה ביום, ושמירה בלילה, כך שלא שמנו לב לאותו תאריך. ליקט וערך צבי ארז