אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 44

‹‡–€ƒ ˜ƒ€~ Š— ‹‡  ‡  ‡ ƒ Œ—  –ƒŽ‚ –’‰

Š~–—‡ ˜Ž‡ŒŠ ‚Ž— 75

‹‡Š‡— Œ—  –ƒŽ‚ –’‰ Š— ‹‡‡‡‚ƒ ‹‡–€ƒ‚ ˜ƒ€~ ƒ‡‡ 2023 –~ƒ–’ €’—˜ †— 44 œŒ ˜–ƒ

–’‰‚ ‡‡…Œ ˜ƒŽƒŒ˜ ’‡’

~‡—Ž‚ ˜‡ ƒ…–~˜‚ –’‰‚ ‡Ž˜’–

‚•‡„ƒŒ‚ „‰–ŒŒ –Œ„ ˜•‚Š

‹‡–ƒ‰‡‚ €…˜~–•Š

˜ƒ€~ƒ ‹‡†– ~—ƒŽ € " ’—˜ ˜ƒ‡‰ƒŽ…˜ƒ–…˜

˜ƒƒ—‚ €…•†

˜ƒŽŒ~‚ ˜Ž

‡€ƒŠƒ~ƒ„‚ €‚ “ƒ’‡—

3

4

6 9 11

15 17

19 22 25 26 28 31 33 35 37 39 41 43 45 47 49

נגה דרור

סיפורו של צילום

50 51

בשנים האחרונות המדינה נמצאת בתהליך של משבר פוליטי, אנו עדים למחלוקות קיצוניות בכל תחום של חיינו ולשיח לא מכבד. לאור המציאות המורכבת, החלטנו לתת ביטוי בחוברת זו לחינוך פוליטי )חינוך לאזרחות, לדמוקרטיה, לחשיבה ביקורתית ...( במוסדות חינוך. העלנו סוגייה זו מנקודות ראות שונות: מדיניות משרד החינוך, גישתו של ד"ר להמן ויישומה על ידו בזמנו, הפעילות בנושא בכפר היום, תיאור התמודדות עם אירוע בכפר בעבר, כמו כן, התייחסות חניכי הכפר . 1936-1976 לאירועים פוליטיים שבאו לידי ביטוי בעיתוני ילדים ונוער בשנים ד"ר עמיחי ברלד מציג מחד גיסא, את עיקרי מדיניות משרד החינוך בנושא, ומאידך גיסא, מציג את עמדתו ותפיסתו של ד"ר להמן בכפר בזמנו. אכן התמודדות לא פשוטה בין התפיסה לבין היישום למעשה. יניב טז, מנהל החטיבה העליונה בביה"ס התיכון בכפר, פרס לפנינו בהרחבה את הפעילות בכפר כיום, ומשקף היטב את המציאות המורכבת של חינוך פוליטי. מיכל גורן, שהייתה מורה ומחנכת בכפר מתארת התמודדות עם אירוע בתקופתה. היא מעלה תהיות עד כמה מערכת החינוך היא בעלת השפעה מכרעת, לעומת ההשפעות החיצוניות )ושל הוריו( שהתלמיד נתון בהם. הנמצאים 1930-1976 חנה משה ג'קמן סרקה מאות דפי עיתונות של ילדים ונוער בשנים בארכיון, ומציגה מדגם בהם יש השתקפות של אירועים פוליטיים. החניכים היו חשופים וערים לנעשה מחוץ לכפר, הנושאים נידונו בשיחות קבוצה. . הייתה זו תקופה 1948 שנה למצור על בן שמן ולפינוי במלחמת תש"ח – 75 השנה אנו מציינים דרמטית וגורלית על חיי הכפר. מצאנו לנכון לרכז בראשי פרקים את אירועי הימים ההם. בנוסף, אנו מציגים את השתקפות האירועים כפי שבאו לידי ביטוי ביומני מחנכים. ד"ר אילנה טישלר, מנהלת הכפר, מתארת את הפעילות הענפה בכפר, את העשייה החינוכית הברוכה, במקביל להמשך הפיתוח והשדרוג הפיזי. על החתירה המתמדת למצוינות ולהישגים הכפר זכה להכרה משמעותית ע"י משרד החינוך מטעם המנהל לחינוך התיישבותי. ד"ר אילנה טישלר נבחרה למנהלת פורצת דרך, והפנימייה, בניהולו של אבי שרר, זכתה בתואר פנימייה מצטיינת בהצטיינות יתירה בשנת תשפ"ב. שלוש בוגרות כיתה י"ב בשנת תשפ"ב , בדבריהן בטקס הסיום, מתארות את הרקע האישי, ממנו היגיעו את התפתחותן כבני אדם, ואת תרומתם המכרעת של המורים והמדריכים בליווי הצמוד ובהשקעה האישית המסורה לכל אחד ואחד .הן מבטאות את תודתן האינסופית על שהביאו אותן למקום הנכון ביציאה לחיים חדשים.

אנו מביאים את רשמיהם של בוגרים משלושה כנסים שהתכנסו השנה בכפר: כנס בוגרים שנה 70 אשר חגגו 1970 לדורותיהם בנר שני של חנוכה תשפ"ג, של בוגרי מחזור שנת אשר התכנס לרגל חנוכת כיתה בטבע בגן הזואולוגי. 1964 בחג הסוכות, ומחזור , 1966 במדור זיכרונות מבן שמן מעלים זיכרונות: שרית )שניבאום( גיל- מחזור וחנה )בן דוד( טוויג 1955 אורי אופיר מחזור ממרכז התיעוד מועלות דמויות מרכזיות אשר כיהנו בעבר בוועד המנהל של הכפר. לרגל שנה לפעילותו המלאה של הארכיון אנו מציגים את התפתחותו במספר תמונות. 15 ציון כאן המקום להביא לידיעת הבוגרים שרוב המסמכים והתמונות של הארכיון סרוקים, וניתן לעיין בהם דרך אתר הספרייה הלאומית ] כניסה לאתר הספרייה הלאומית/חיפוש ארכיון כפר הנוער בן שמן[ במדור "לזכרם" אנו מעלים את זכרם של ברוך) ונדרהודן( הוד ז"ל, מורה, מחנך ומנהל . כמו כן, ברוך כיהן כיו"ר עמותת "אביב" – של חברנו מנשה 1959-1969 ביה"ס התיכון , ואורי )רובינשטיין( שוהם ז"ל, חלילן ראשי בתזמורת 1963 צדוק ז"ל, בוגר . 1948 הפילהרמונית, נולד, גדל והתחנך בבן שמן, בוגר מחזור ,לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, נבחר לתפקיד יו"ר עמותת 1979 אריק פינטו, בוגר מחזור "אביב" . אנו מביאים את דבריו לבוגרים לדורותיהם וקריאתו להצטרף לעמותה: "העמותה שמה לה למטרה לאגד את כל בוגרי וידידי הכפר למען יצירת קהילה שתתמוך בכפר, בחניכים ובבוגרים. החלטנו שאין מתנים קבלת חבר לעמותה בתשלום דמי חבר. כל חבר יתבקש לתרום כפי יכולתו/ רצונו לפעילויות העמותה" . . אנו מבקשים את תשומת לבכם 30 על ביטאון העמותה "שיבלים" ראו סקירה בעמוד לבקשתנו להביע את התייחסותכם ודעתכם על הביטאון. דעתכם חשובה לנו.

קריאה מהנה צבי ארז, עורך

052-4282062 , מיכל גורן 054-7750850 , חנה ג׳קמן 054-4952808 ד״ר עמיחי ברלד

03-9646426 עיצוב והדפסה: דפוס השלום ראשון לציון טל.

שער ראשון -חינוך פוליטי במוסדות החינוך

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך חמור ומסוכן של הקצנה בשיח הפוליטי עד כדי אלימות מילולית ופיזית. המחלוקות הפכו להיות חריפות יותר והשימוש בביטויים אלימים וקיצוניים הפכו ללחם חוקינו. מה יכולה וצריכה מערכת החינוך לעשות כדי למתן את השיח הזה, מהו חינוך פוליטי, האם הוא הכרחי במוסדות החינוך, וכיצד על אנשי החינוך להתייחס לחינוך הפוליטי. במאמר זה אציג את עמדת משרד החינוך היום ובהמשך מה הייתה עמדתו של להמן והצוות החינוכי בסוגייה זו, האם וכיצד יישמו את עמדתם ותפיסתם. הפיץ מנכ"ל משרד החינוך חוזר מפורט הדן בפעילות ובחינוך הפוליטי במוסדות 2016 בדצמבר החינוך:" מערכת החינוך צריכה לחזק את מעורבות התלמידים בסוגיות מוסריות ותרבותיות ולעודד שיח חינוכי על נושאים השנויים במחלוקת ובכלל זה נושאים פוליטיים ואקטואליים. כל זאת בתנאי ששיח כזה אינו קורא להסתה, לגזענות, לאלימות או להדרה של קבוצות שונות בחברה הישראלית או לדה לגיטימציה של המוסדות הממלכתיים של המדינה". משרד החינוך מעודד שיח פוליטי אך מבחין הבחנה ברורה בין תודעה פוליטית ומעורבות חברתית ואזרחית, לבין הטפה לתפיסה פוליטית מפלגתית מסוימת. משרד החינוך מאפשר למורה להביע עמדות ברורות, ואף לבקר באופן מאוזן את החלטותיהם וחוקיהם של הכנסת ומוסדות שונים , בתנאי כמובן, לשיח הגון שלא מביע אי לגיטימציה למדינה ולמוסדותיה. החוזר הזה מתבסס בין השאר על דבריו של פרופ' קרמניצר: "לא ניתן לחנך חינוך ממשי לאזרחות ללא עיסוק אינטנסיבי שוטף באקטואלי ובשנוי במחלוקת. ראוי להבהיר כי מותר למורה לנקוט עמדה בנושא שנוי במחלוקת ובלבד שאין הוא מקנה לעמדתו מעמד של עמדה מחייבת. המתודה החינוכית צריכה להתאפיין בגיוון הדרכים " … והשיטות, ליצור מרחב של אופציות שונות לבחירת התלמיד קרל מנהיים, מגדולי הסוציולוגים במאה שעברה, מתייחס לחינוך בחברה דמוקרטית: "אין הדמוקרטיה יכולה להתקיים אלא אם כל מוסדותיה כולל מערכת החינוך מכוונים לתכלית זו". תפקידו של החינוך על פי מנהיים, לחזק את האוטונומיה של היחיד, את הביקורת ואת היכולת לבחור בין אלטרנטיבות. מנהיים היה אחד מהדמויות המשפיעות על תפיסתו החינוכית של ד"ר להמן בנושא חינוך לדמוקרטיה וחינוך פוליטי, או במילותיו של להמן - חינוך מדיני. להמן קורא לעסוק בחינוך פוליטי משום שהתעלמות מכך מנציחה עיוותים, ומשדרת לצעיר וצעירה , אך להמן מבחין הבחנה … שדר מטעה כאילו המצב הנוכחי טוב, אין מה לתקן בו, לשפרו או לבקרו ברורה בין תעמולה פוליטית לבין חינוך פוליטי: תעמולה פונה לרגש, משתמשת בסמלים, סיסמאות פונה להמון. חינוך מדיני לעומת זאת לא פונה … וכרזות. משדרת דברים פשוטים, חדים וחד משמעיים להמון כי אם ליחיד. מציג את הדברים באופן ריאליסטי, משתמש בנתונים אובייקטיביים, מכיר במכשולים ולא מזייף את המציאות. חינוך פוליטי 1.1 מדיניות משרד החינוך כיום / החינוך הפוליטי עפ"י ד"ר להמן בתקופתו ד"ר עמיחי ברלד

" נדגול בחינוך פוליטי אך לא מפלגתי, נפתח גישה ביקורתית, נצא נגד קבלת דפוסים מחשבתיים ללא . נעמיד … בחינה מוקדמת ונשאף לחשוף את הבעיות לעומקן והיקפן, מבלי להיגרר לפולמוס מפלגתי " … את הילד על נחיצות ההכרעה האישית ומשמעותה ונביאנו עד לסיפה אך לא מעבר לכך להמן מוטרד מאוד מהשפעת ההמון על הנוער, מתרבות ההמונים ומתופעת ה"ההמון", ולפיכך דורש מהמחנכים לעמוד מול תופעה פסולה זו. החינוך צריך לעשות הכל על מנת להוציא את האדם מן ההמון, להביאו למצב אשר בו אינו יאשר אוטומטית את ערכי ההמון אלא יבחן אותם ויערער עליהם. ]מעניין מה להמן היה אומר היום נוכח הרשתות החברתיות אשר הפכו ל"כיכר העיר" ובהן אפשר להשתלח באלימות ובבוטות ללא בקרה וביקורת[ כנגד סכנה כזו … " היום, יותר ויותר מחנכים רואים בצעיר חבר מפלגה לעתיד, חייל של צבא מסוים יש לחנך לביקורתיות, למחשבה עצמאית כנגד כל הסיסמאות" להמן קורא לא לטשטש את ההבדלים … בין המפלגות השונות והאידיאלים השונים של כל מפלגה ומפלגה להמן - נאה דרש אך האם נאה קיים? להמן היה מזוהה פוליטית כאיש שמאל מובהק אשר היה מקורב לאנשי "ברית שלום" ודגל במצע של תנועה זו. תנועת "ברית שלום" הייתה אגודה , לא מפלגה , ומנתה כמה עשרות חברים. נוסדה בשנת והתפרקה בשנות השלושים. )המשיכה לאחר כמה שנים כתנועה פוליטית בשם "איחוד."( 1925 "ברית שלום" ייצגה את התפיסה של מדינה דו לאומית יהודית - ערבית, לאומיות הומניסטית, וניסיון לגשר על הפער בין העמים ע"י בנייה איטית קונסטרוקטיבית. בין חבריה הבולטים: ארתור רופין, שמואל הוגו ברגמן, גרשום שלום, א.ע.סימון, מרטין בובר, הנרייטה סאלד. להמן לא הסתיר את הזדהותו עם אנשי "ברית שלום", כולם היו ידידיו האישיים, אך נמנע מלהיות חבר פרסם את ספרו "שורשים" בו הוא מציג את עמדותיו 1943 מן המניין בתנועה. בשנת המדיניות-פוליטיות. על פי להמן - קיומו של יישוב ערבי בא"י הוא נתון יציב וקבוע, ולכן תפיסתנו המדינית צריכה להיות . אלימות אינה פותרת בעיות … כזו שלא תתנגד לנטיותיו הלאומיות של צד זה. דרך הכוח לא תצלח כי אם להיפך , מחמירה אותן. שימוש בכוח כאמצעי פוליטי אינו מביא תוצאות מקוות אלא להיפך. רק הבנה הדדית ואינטרסים משותפים יכולים במשך הזמן ליצור חיים משותפים. להמן שהטיף לאי

אלימות ופתרון בדרכי שלום כאמור, הזדהה הזדהות מוחלטת ופומבית עם התנועות הסוציאליסטיות ועם תנועת "ברית שלום". נקל להבין אם כך, את התנגדותו הנחרצת לאנשי הימין ובעיקר לרביזיוניסטיים, באחת מהישיבות ( הוא מתבטא 1938 הפדגוגיות )קיץ בחריפות נגד הרביזיוניסטים.

להמן בכלל לא מנסה להבין או להתווכח עם האידאולוגיה הרביזיוניסטית "הימנית", אלא מבטלה מראש.

כחלק מהחינוך הפוליטי וכהמשכו הטבעי מצדד להמן בהצטרפותם של בני נוער לתנועות נוער שונות, אך גם כאן נראה כי האפשרויות הן תנועות סוציאליסטיות בלבד המזוהות עם ההתיישבות החקלאית, והמכינות את החניכים לתנועה הקואופרטיבית ולחיים משותפים בעתיד - להגשמה. כך נראה כי להמן למעשה השפיע השפעה ניכרת על החינוך הפוליטי, אבל האם לא היה זה חינוך פוליטי חד צדדי - סוציאליסטי המזוהה עם זרם העובדים ועם תנועות הפועלים בלבד?!

אז למה לי פוליטיקה עכשיו? 1.2 יניב טז, מנהל החטיבה העליונה בביה"ס התיכון ע"ש איינשטיין

מבוא ביום שלישי האחרון התקיימה בחינת הבגרות באזרחות. בהתאם להקלות הנמתחות שהתענגנו בנוחות בתוכנית הבחינות מאז הקורונה, רוב בחינות הבגרות רבות המלל הפכו להיות בחינות פנימיות. כלומר, הן נכתבות ונבדקות ע״י המורה המלמד את כיתתו ומגיש אותה לבגרות. מתוקף תפקידי כמנהל החטיבה ואחראי על הבחינה, נכנסתי לבדוק שהיא מתנהלת כשורה, כאשר אחד התלמידים ביקש שאגש כי יש לו שאלה. כמובן שהמטרה לא הייתה לעזור לו, אלא להעניק קשב אמפתי של כמה שניות כדי להפשיר מעצור פנימי ״הציגו משתק של מעמד הבחינה, אבל השאלה שהתלמיד הצביע עליו שיתקה דווקא אותי לכמה שניות: שלושה דרכים לשמירת אי תלותה של הרשות השופטת בישראל.״ התשובות הקלאסיות לשאלה הזו היא: תנאי העסקה של השופטים )ובתוכם הסעיף הטעון על גיל הפרישה(, וגם הועדה למינוי שופטים שמורכבת כיום מתמהיל מורכב של פוליטיקאים, שופטי עליון ונציגי לשכת עורכי הדין. גם אם המניע לשזירת השאלה בבחינה היה חוש אירוני מפותח, ביקורת מרומזת או ההתמגנות טבעית לשיחת היום באקטואליה המקומית, השאלה הדגימה בחדות עד כמה בישראל, גם במערכת החינוך שמואשמת תדיר בהתנערות משאלות אקטואליות לטובת לימוד מקצועי צר של הנדסת בגרות, הפוליטיקה עדיין כאן, חיה ובועטת, תובעת כל פעם מחדש את מקומה. במאמר קצר זה, אבקש לסקור בתמציתיות כמה צמתים בולטים שבהם הפוליטיקה הישראלית ממשיכה להדהד, לנער ולתבוע קשב מהנוער הישראלי. .1 שיעורי היסטוריה עליה ראשונה, שנייה ושלישית, גאולת אדמות, הקמת המושבות, ייסוד ארגון השומר, עבודה עברית, הצהרת בלפור, פרעות תרפ״א ו-תרפ״ט, המרד הערבי הגדול, תקנות הספר הלבן, מאבק המחתרות במנדט הבריטי ותוכנית החלוקה, כל אלה הם נושאים עמוסים במטען פוליטי משום שהם השורשים העמוקים, היסודות של הסכסוך הישראלי – פלסטיני המדמם. אבל דומה שאין נושא שטומן בחובו רדיואקטיביות פוליטית מסוכנת יותר ממלחמת העצמאות ותוצאותיה שבמידה רבה היו המפץ הגדול שטרף מחדש את חבילת הקלפים של הסכסוך בנושאים הטעונים של: חלוקת הארץ, מעמד ירושלים והאגן הקדוש ופליטות הפלסטינים שגוררת עימה את התביעה ל- ״זכות השיבה״. בניגוד לטענה השגורה על הניסיון רב השנים של מערכת החינוך הממלכתית לטאטא אל מתחת לשטיח את והטעינות הנפיצה של סוגיית ה- ״נאכבה״ )האסון מנקודת המבט 48 הנרטיב הפלסטיני בנושא מלחמת הפלסטינית(, בעיית הפליטים הפלסטינים היא נושא חובה עצמאי בסילבוס בחינת הבגרות בהיסטוריה ופעמים רבות הוא מופיע בבחינה כסעיף עצמאי. בניגוד לחשש שיכול להתגנב, ספרי הלימוד והעמדה הרשמית של משרד החינוך איננה מנסה לאפר או לטייח את המורכבות ההיסטורית ומציגה דווקא נרטיב היסטורי מאוזן ומורכב, רב ממדי. שלבים מורכבים )מתוכנית החלוקה 4 בתוכנית הלימודים הרשמית, מלחמת העצמאות היא פאזל דינאמי של , תוכנית ד׳, קרבות הבלימה לאחר פלישת מדינות ערב, וקרבות ההכרעה לאחר ההפוגה 48 ועד מארס הראשונה ועד החתימה על הסכמי שביתת הנשק( שבכל אחד מהם היה מגוון רחב ומשתנה של סיבות לעזיבה/בריחה וגירוש יזום של מאות אלפי פלסטינים מן המרחב של א״י ישראל – פלשתינה המנדטורית. החל מנטישת האליטה הפלסטינית עם פרוץ המלחמה, דרך הקריאה של מנהיגי ערב לאוכלוסייה המקומית, גל השמועות המתגלגל בעקבות הכיבוש/טבח של הכפר דיר יאסין עד לגירוש יזום של ערבים במבצעי ״מטאטא״, ״נחשון״, ״דני״ ומבצעי ההכרעה בתום המלחמה. במהלך השיעורים, התלמידים נחשפים, לומדים ונבחנים על מגוון רחב של אירועים ורוכשים מיומנות למקם אותם על ציר הזמן בנסיבות המשתנות של

התפתחות המלחמה, כמו גם לקשר את האירוע לבעיות הלא פתורות והסבוכות שנותרו לפתחה של מדינת ישראל בתום המלחמה ולמעשה ממשיכות לתדלק את ליבת הכור הגרעיני של הסכסוך עד ימינו. מדובר בתשתית העובדתית - היסטורית החשובה ביותר שמעניקה מפתחות חשובים לעיצוב עצמי של עמדה פוליטית. כמובן, ששיעורים בנושאים כל כך טעונים לא יכולים להישאר לעולם סטריליים. הוויכוחים, השאלות, הדיונים והאמוציות, תמיד מתפרצים אל תוך מערכי השיעור המתוכננים ומשנים את מסלולם. . שיעורי אזרחות 2 בכפר הנוער בן שמן ההגשה לבגרות היא סמסטריאלית. מתוך ההכרה שאופק המבט של תלמידים הוא לרוב קצר מועד, המטרה היא לרכז שעות למידה, ולהגיש את התלמידים לבחינות חורף/קיץ תוך הזרקה של מספר שעות לימוד כפול. עם תום מועדי החורף ניגש אליי תלמיד מן הכיתה שאני מתעתד להוביל לבגרות וזרק לי: ״אני מחכה כבר שתכנס ללמד אותנו אזרחות – אתה לא מבין איזה ויכוחים פוליטיים אנחנו הולכים להריץ״. למעשה המטען הפוליטי הנפיץ ביותר בשיעורי האזרחות שהן זירה פוליטית מתגלגלת אחת גדולה טמון במטען הגנטי, בדי. אנ. איי של הישראליות שהפנוטיפ ההכרחי שלה הוא פיצול אישיות מתנגש – בין הזהות של המדינה. כלומר, בין ההבנה המתחדשת של הדמוקרטיה כאוניברסלית, הדמוקרטית לזהות היהודית שוויונית ועיוורת צבעים לסוגיות של מוצא אתני, לבין התביעה הנגדית לשמירה על מסגרות של זהות לאומית וזכותה של קהילה פוליטית לשמר מורשת, שורשים, היסטוריה, מנהגים ודת תוך כדי קידומם באמצעות העדפות חוקיות. סוגיות שבעבר היו לחם חוקה הטבעי, המובן מאליו של הציונות כגון: גאולת הקרקע, התיישבות, כיבוש העבודה, מלחמה על השפה העברית, חוק השבות ועידוד עלייה הפכו בשנים האחרונות לסוגיות תחת אזמל ביקורת אכזרית והאשמה של הציונות בגזענות ובטיפוח של אתנוקרטיה שמעניקה זכויות יתר שנועדו לשמר את האופי היהודי של המדינה על חשבון עקרון השוויון. כמובן שהפיצול היסודי הזה מתדלק גם סוגיות בוערות גם בכל דיון בתחומי דת – ומדינה כגון: פתיחת מקומות בילוי או תחבורה ציבורית בשבת. ההתנגשות הטקטונית בין יהדות לדמוקרטיה היא כמובן גם הדינמו השקט שמאחורי ״המהפכה המשפטית״ השמרנית של הממשלה העכשווית, שמבקשת לפחות לפי הרטוריקה של עצמה להחזיר לא רק איזון תאורטי בין הרשות השופטת למחוקקת, אלא בעיקר את האיזון שיאפשר לרוב תומך הזהות היהודית של המדינה להשאיר או לקדם חקיקה יהודית שלא תתבטל בפני עקרונות השוויון והאוניברסליות. על הרקע הזה, ברור שכל לימוד בכיתה של זכויות כגון שוויון )למה ערבים ששונאים את המדינה מצביעים?(, שלטון החוק )למה לא הורסים לבדואים בנייה בלתי חוקית?(, זכות הצבעה )מה, גם לערבים?(, חלוקת משאבים, הליך פלילי הוגן, חופש הביטוי )גם לאמירות של תומכי טרור?( וחופש דת ומדת הופכים להיות זירה טעונה ונפיצה של ויכוחים, כעסים, מתח, אבל גם אנרגיות תוססות שמזריקות ארוס חינוכי למחזור הדם של הלמידה המסורתית. חשוב בנקודה הזו לציין גם את ״מטלת הביצוע״, עבודת גמר בתחום האזרחות שבה התלמידים נדרשים לחקור בעיה אזרחית אקטואלית ולהציע לה פתרון. מאפליה של בני העדה האתיופית, דרך הדרה של נשים מן המרחב הציבורי ועד לקללות וגזענות במגרשי הכדורגל, בני הנוער בוחרים בעצמם סוגיות נפיצות, לומדים את המעמד החוקי והעכשווי שלהם, סוקרים אותם באופן אקדמי, בודקים את העמדות הרלוונטיות של חבריהם ביחס לסוגייה, ונדרשים לקנח בסל של פתרונות אפשריים משלהם שמוצג באמצעים ויזואליים עדכניים כגון: סרטון, פוסט ברשתות החברתיות או מכתב רשמי לרשויות המדינה. העבודה תובעת מרובם, גם מן האדישים ביותר לנושאי האקטואליה הפוליטיים לקפוץ אל הבריכה הפוליטית

ולקחת בה חלק פעיל. . שיעורי חברה 3

הממלכה של שיעורי חברה לא מתפרסת רק על שעתיים שבועיות שבהן המחנכת עומדת לפני תלמידיה, אלא כוללת בתוכה מארג דחוס של מפגשים וצמתים: מפגשי בוקר יומיים, סדנאות, טיולים שנתיים, סיורים, הצגות, הרצאות, טקסים, ימי זיכרון, מעורבות חברתית וחגים. רשימה חלקית בהחלט. כל פריט מהרשימה הארוכה

הזו שזור כמובן במטען פוליטי. משיעורי אקטואליה שנערכים בכיתה, דרך שאלות על המלחמה באוקראינה, סדנאות לשוויון מגדרי, לזהות ישראלית, הכנה לצבא ולשירות משמעותי ועד זריקת הערת ״צריך להרוג את כל הערבים״ שמוטחת בחלל הכיתה במפגש בוקר ודורשת התייחסות שמנטרלת וממוססת את האלימות, הכעס והנקמה. כמחנכי כיתות, הפוליטיקה תמיד מהדהדת שקופה מכל הקירות: תלמיד ערבי שזרקו לעברו הערה משפילה בתקופת ״שומר החומות״, תלמידה שכתבה פוסט של יציאה מהארון, תלמיד יוצא חבר העמים שחרב של צו גירוש מרחפת בשל ספק ביהדותו, תלמיד שחזר בתשובה וסופג הטחות על הטפילות של החרדים, ותלמידה בת העדה האתיופית שמרגישה ששיטור היתר בשכונה שלה התגלגל בקלות יתר לתיק פלילי לאחיה הבוגר, או השיבוץ המסלול שלה בהקבצת המתמטיקה. הסוגיות היומיומיות האלה, כולן אגב דוגמאות אמיתיות משגרת החינוך העכשווית הן לא רק נושא למערך שיעור סדור, להרצאה או לסדנא חיצונית, הן מתדפקות יום – יום, שעה – שעה על פתחנו, תובעות תשומת לב, התייחסות, טיפול, ליווי אישי, שיחות עומק אישיות, מענה ותשובות. הן חלק ממחזור הדם של העשייה החינוכית, של עבודת הנמלים האפורה. עין מיומנת תזהה גם בתלמידה שהרימה את היד כדי לענות תשובה בכיתה ולא קיבלה מענה מהיר, ולכן קרסה אל תוך עלבון ותחושת קיפוח, את גל ההדף המאוחר, את האדוות המשהות, את ריבוד השכבות של חוסר הבטחון שיונקים בשרשרת ארוכה מקשיי הקליטה, והעלבון הצרוב של העליות בשנות החמישים. של קטגוריות מוכנות מראש בישראליות של אנחנו/והם, של ממסד ופריפריה. האתגר החינוכי שלנו הוא לא בהכרח לנטרל או להדוף אותם, אלא להעניק להם את הקונטקסט הרחב, את המבט המורכב, את האלטרנטיבות, לקרוא להם בשם, לאפשר לתלמידים להשתמש בארגז כלים עשיר שיש בו מלבד ״מסע ישראלי״ הוא פורמט מיוחד של טיול שנתי שמיועד לרוב לתלמידי כיתות יא׳. במתכונת הקלאסית המסע שנפרס באופן חריג )ביחס לטיולים שנתיים קלאסיים( על שבוע ימים וכולל גם שישי – שבת. יריית הפתיחה היא ״לילה לבן״ )יציאה למסע בסביבות חצות הלילה( ומתגלגלת דרך מתכונת הולכת ונפרשת של מניפת זהויות. בעוד היום הראשון במסע מוקדש ״לאני ולעצמי״ כאשר גולת הכותרת שלו מתמקדת בפעילות ״בדד״ שבו כל אחד מהתלמידים נפרד מחבריו וממסך הסלולרי, ומתבודד עם עצמו בנקודת טבע, היום השני מוקדש לקבוצה ולאינטראקציה בין חבריה והשלישי לקהילה ולפעילות התנדבותית בפריפריה )למשל בית תמחוי בנתיבות(. ברצף הזה, המיקוד עובר לימים שמוקדשים ליחס למדינה, לצבא )סיור בהר הרצל(, לישראליות, וחותם בשבת את היחס של כל אחד ליהדות. היהלום שבכתר של המסע הישראלי הוא מתודת ה-״מעגלים״. לאחר כל פעילות )בדד, התנדבות, סיור ברובע היהודי, קבלת שבת וכו...( מתכנסים תלמידי הכיתה במעגל שבו מתקיים דיון עומק ועיבוד ביחס לפעילות שהתלמידים חוו. במהלך המסע נדרשים התלמידים לא רק לחוות או לבקר, אלא גם לחשוב, להגיב ולהשתתף בדיוני עומק, בשלל רחב של הקשרים פוליטיים: האם באמת טוב למות בעד ארצנו? בעקבות הביקור בקבר של עמנואל מורנו בהר הרצל. האם גם אני אתגייס ליחידה קרבית? לשירות משמעותי? מה היחס שלי למדינה? האם לא עדיף להגר לקנדה, לאוסטרליה השקטות? מדוע בישראל יש פערים כה גדולים בין העושר התל אביבי לדלות הרחובות בירוחם? האם היהדות רלוונטית גם לחיים בעולם מודרני? האם להיות יהודי מחייב לחיות בישראל? אלה רק זנבות קצרים וחמקמקים של מגוון נושאים טעונים שצפים במהלך המסע וממשיכים להדהד גם בתום המסע, אבל בעיקר ללמד את התלמידים – לעצור, להקשיב, להתאפק, לכבד, להיחשף למגוון דעות, לחצוב דעה אישית ולהלביש אותה במלל, להתעניין, להתווכח, להבין שפוליטיקה היא לא רק משהו מוזר למבוגרים בלבד, אלא נושאי הליבה המשרטטים וקובעים את ההוויה וחודרים לכל נשימה בקיום העכשווי והעתידי שלהם. זוהי למעשה קריאת השכמה לקחת אחריות, לנתק לרגע אוזניות אלחוטיות, להנמיך לעיתים את הווליום של סרטוני הרשתות החברתיות, להשהות את האסקפיזם הניתך מן המסכים ולהבין שפוליטיקה היא לא עיסוק מרוחק, זר ומשעמם, אלא תביעה חשובה לקחת חלק, להשמיע קול בעיצוב של המרחב המשותף. כלומר פוליטיקה במובן העמוק והראשוני ביותר, זו שצמחה בערי המדינה של יוון הקלאסית – , כלומר, האחריות הכבדה של כל אזרח ואזרחית לקחת חלק בעיצוב של המרחב ענייני המדינה = פוליטיקה המשותף לכולנו. פטיש מפלדה גם מפתח הלן זעיר, מברג, ואפילו חולץ פקקים. . טיולים שנתיים: המקרה המדגים של ״מסע ישראלי״ 4

כבוד האדם באשר הוא אדם 1.3 אירוע בטיול שנתי עם כיתה ט' מיכל גורן

מעשה שהיה כך היה... )לפני כעשרים שנה ( ביום סתווי בהיר וקריר , במסגרת הטיול השנתי לתלמידי חטי"ב, שמנו פעמנו דרומה , לנגב המופלא. יום טיול נפלא חיכה לנו במכתש רמון ומכמניו, פרסת נקרות ועין סהרונים, יום מהנה של טיול והרחבת הדעת והנשמה. לפנות ערב היגענו לאכסנייה במצפה רמון, וכדרכם, התלמידים היו אחוזי התרגשות לקראת החלוקה לחדרים והכנה לפעילות הלילה. בינתיים , את האירוח הכינו לכבודנו כמה בדווים, אירוח כיד המלך שכלל הכנת מטפונה )עוף הנצלה באיטיות בבור באדמה( ופינוקים טעימים ומנחמים בלילה הקר וזרוע הכוכבים. התלמידים רחוצים, שמחים ורעבים הסבו אל השולחנות, וטרפו את המטעמים. בקפה שלאחר הארוחה , סיפרו לנו הבדווים על אורח חייהם , על המחויבות לקבלת פני האורחים, ועוד סיפורי לילה קסומים, כאשר מלמעלה עוטפת אותנו שמיכת כוכבים נוצצים. השעה התארכה לה בנעימות , והחלו ההכנות לקראת שינה ופעילות חברתית עצמאית עד לכיבוי אורות. זה היה הזמן לסכום היום , ותדרוך לקראת יום המחר של כל הצוות החינוכי . ברקע נשמעו קולות עמומים של תיפוף בדרבוקות וקריאות שלא עמדנו על מובנן... אחד המדריכים הלך לברר את פשר הרעשים , וחזר במרוצה, יצאנו אחריו ו... חשכו עיננו ונאטמו אזנינו - כעשרה מתלמידינו עלו על ראש הגבעה שהתנשאה בסמוך לאכסנייה, תופפו בדרבוקות, ושרו במלוא המרץ : "מוות לערבים ! מוות לערבים!"........... לאחר רגע של אלם הורדנו את כולם, והחל הליך משמעתי והסברתי לכל אחד ואחד מהתלמידים, בעוד שוקי שוקרון ,המורה האגדי לשל"ח, מפיס את דעתם של הבדווים שהכינו לכבודנו את הערב הנפלא.

בכפר שהתקיים דומה אירוע מציג אך , המתואר לאירוע ישיר קשר אין לתמונה

כל ילד נכנס בתורו, בעוד האחרים עמדו מחוץ לחדר מבוהלים ומהוסים, לא בטוח שהבינו מה עוול בכפם. הצוות חמור הסבר תשאל את התלמיד על מעשיו ועל הסיבות למעשיו, תוך שיחה על משמעותה של דמוקרטיה, סובלנות וכיבוד כל אדם באשר הוא, כשאנו מצביעים על האירוח הבדווי הנהדר שזכינו לו. באחד הבירורים שקיימנו , אמרו התלמידים , שלדעתם זה לגיטימי כי הם ראו את זה גם בטלוויזיה, ואיש לא אמר כי יש בכך פסול. על כן זימנו את הורי התלמידים משחזרנו לכפר. מעניין היה לראות , שגם אם ההורים לא ראו איתנו עין בעין את הבעיה שבדבר, הם גינו בכל פה את המעשה ,וטענו כי לא כך חינכו את הילדים. עם הפעולות הללו, ייחדנו את השבוע שלאחר הטיול לשיחות והטמעה של ערכי השוויון בין בני אדם, הכרה בכל מגוון הקבוצות החיות בארצנו, חשיבה ביקורתית, ביקורת עצמית ואחריות אישית על מעשיהם. נכתב: " לכוון בני נוער לאסוף מידע מאתרי 2001 בחוזר מנכ"ל, בחוברת על "סדר היום משנת האינטרנט השונים, ולגבש את דעתם באופן מושכל, להבחין בין דעות לעובדות, בין אידיאולוגיה לאינטרסים סיעתיים ואישיים." החינוך הפוליטי שמערכת החינוך מכוונת איליו מתמקד במונחים הקשורים לדמוקרטיה, בחירות , אידיאולוגיה וכו', אבל האם אין אנו צריכים להביא גם בפניהם את הדעות הפוליטיות ואת ההבדלים ביניהן? ללמד על האנשים שהם המקור לאידיאולוגיה זו או אחרת ?)למשל ז'בוטינסקי והרוויזיוניסטים מצד אחד של המפה לעומת מפא"י(? אני מניחה שחלק מזה נלמד בלימודי האזרחות , עם זאת חשוב להניח את יסודות החינוך לערכים, חינוך לכבוד הזולת, חינוך לסובלנות לאחר , חינוך לאמת בתקשורת והכרת הקבוצות השונות החיות במדינה - את האידיאולוגיות , אורח החיים והאמונות.. החינוך הזה צריך להיות מולחם לכל מקצוע שנלמד בכיתה על בסיס יומיומי, במיוחד לנוכח החברה המפוצלת חברתית ואידיאולוגית היום יותר מתמיד. שומה עלינו לתת חשיבות יתר לחינוך הזה, על מנת לנסות להטמיע ולשנות. ולסיום, בכל שנותיי במערכת החינוך תהיתי , ואני עדיין תוהה :עד כמה מערכת החינוך , המורים והמדריכים, יכולים להיות מתווך יעיל בתוך המשולש הורה - תלמיד – מורה? עד כמה החינוך בבועת בביה"ס יש לו השפעה על התלמיד לעומת ההשפעות החיצוניות שהוא נתון בהם? ואם כך, איך נוכל להטמיע את הערכים האלה כך שיצמיחו בהם שורשים, ויהיו נר לרגליהם?

השתקפות אירועים פוליטיים בעיתוני הילדים והנוער בכפר בעבר 1.4 1936-1976 שנים ליקוט וכתיבה: חנה משה ג'קמן תוך כדי קריאת מאות דפי עיתוני ילדים ונוער שנכתבו בכפר במהלך השנים מצאתי קטעים וסיפורים בהם באה ליד ביטוי מעורבות או התייחסות הכותבים לאירועים שונים בארץ ובעולם שיש בהם גם נגיעה פוליטית וגם חוויות אישיות על הנעשה באותה תקופה.. פתיח זה מכוון לנושא הראשי של השנה בחוברת חקלאות, חברה, "שיבלים", והאירועים המתוארים הם חלק קטן מאד לעומת הכתבות הרבות בנושאי קליטה, לימודים, התאקלמות, סיפורים אישיים, שואה, ראיונות ושירים. כפר הנוער בן שמן משנותיו הראשונות שכן בצד הכביש שהוביל מלוד לבית נבאללה וליישובי הסביבה . היום כביש זה הוא פנימי ומסתיים בכרם בן שמן הוא המושב הישן. עובדה זו חשובה להבנת אירועים המוזכרים בעיתוני הילדים, בעיקר מהתקופה שלפני תש"ח. בצד הדרומי של הכביש הניחו שקתות מים ששימשו את ערביי הסביבה שעברו שם, וגם לאלה שסחרו עם הכפר במכירת ירקות. בחברת הילדים, כיתות א-ה, ובו כתבו הילדים הבוגרים או אחד קבוצת מעבר , של "קול הרדיו" העיתון, המחנכים על אירועים שונים, והם נקראו מדי יום בבוקר או ערב בחדר האוכל. ציטוטים , לפעמים בשל העניין או האורך הבאתי הכותרת היא מקורית בכל הכתבות שהובאו כאן המסומנים במרכאות. - על חשיבות הכתיבה נכתב בעיתונים רבים: פתיח "הכתב הוא אחד הגורמים החשובים שעזרו ליצירת תרבות.. ...לעיתון בחברתנו יש התאריך- ירח זרע תרצ"ז חשיבות לספר על הנעשה בעולם בחיי הישוב, בו כל אחד יכול להביע רעיונות ולשתף את חבריו....." -כותב ילד מחברת הילדים: 1936 בעיתון "שמעו חבריא" תרצ"ו "הלילה לפתע נשמעה ירייה ועוד אחת, כלב נובח מכיוון דהריה והלב פועם וחרד. ושוב - ליל יריות בבן שמן תקתוק רובים ויריות. מצד הגורן נראות להבות אש, השודד ברח.....כשהאיר הבוקר יצאתי לראות את הגורן ממנו נשאר גל אפר שחור. " הילד יוסי מכיתה ד' מתאר גם הוא לילה קשה של יריות ,)אירועים שהיו די תכופים אז( ובו התעורר והיה עד לשריפת השדות ע"י השכנים מכפרי הערבים בסביבה. הפגישה- אחרי ליל זוועות של יריות והצתת שדות פגש נער את חסן, הרועה שהכיר קודם, ובשיחה ביניהם מספר חסן כי פניו אל העיר לוד, למסגד לחגוג עם בני עמו הנלחמים בעד ארצנו נגד האינגליזים שרוצים לתת אותה ליהודים. עוד סיפר כי קיבלו בכפרו רובים גרמנים ונשק כדי להילחם, וגם אם ימותו "למה השנאה הזאת שאתם שורפים יקבלו בעולם הבא סוסות ונשים יפות. בהמשך השיחה שואל הנער: ורוצחים....הרי מצבכם בכפר הוטב, יש לכם מחרשות ,מים ורפואה, ואנחנו בקשר טוב"? אומר חסן: "נכון! זה פה, אבל בתל אביב לא אוהבים אותנו." בסיום המפגש מסכמים הנערים שלימוד השפה ומנהגי שני הצדדים יביאו יום אחד לשלום ולישיבה יחדיו. -איגרת לגולה- 1938 בעיתון של חוג גורדוניה יוני "לילה שקט. אנו בולעים בפה פעור את החדשות מהארץ. גל רדיפות בחו"ל, פרעות, עלבונות צורבים, ליל יריות- הנה התקפה על משמר העמק, פצצה בירושלים. בשורות רעות ופורענויות יום אחר יום... פתאום בום! האור כבה, בחוץ נשמעים צעדי הגפירים, ואנו שמעים את דפיקות ליבנו. סופרים את היריות. למה מתנקשים במפעל חיינו?......."

1939 בעיתון "קול הרדיו של צעירי חברת הילדים י' אדר תרצ"ט - "אתמול התנפלו ילדים אחדים של כיתה ג' על ערבים אשר עברו ליד הכפר, העליבו אותם, וזרקו פראות – בהם אבנים. המבוגרים באו להודיע על ההתנהגות הרעה של הילדים. מחובתנו להזכיר לילדים שמסכנים את חייהם בהתנהגות זו וזה לא לכבודה של הקבוצה שילדינו מתנפלים על אנשים שקטים וחפים מכל פשע. כל ערבי שאינו גורם לנו רעה נחשב לבן אדם ומחייב אותנו לשמור על כבודו. יצחק )המדריך( הודיע למורה יזהר על המקרה, וביקש שיקרא לשיחת כיתה דחופה להסביר לילדים על העוול שילדים גרמו לערבים. הילדים נענשו, ויש לקוות שהמעשה לא יחזור.

להלן מספר תגובות לאירועים בארץ ובעולם: 1939 בעיתון "שמעו חבריא" לגולה–

16.1.39 הראשונים שנפלו- במלאת חודש לנפילתם של שני השומרים ביער כותבת נערה מכיתה ח'- ליום השלושים של זלמן רוזנבוים ז"ל וזאב פרידמן ז"ל

"....ראיתי את שומרי יער הרצל רכובים על סוסיהם שצעדו בביטחון למשמרתם, אך בלבבי היה רגש כי יום זה שונה משאר הימים......לאחר הלימודים שמענו יריות תכופות מצד היער. המבוגרים לקחו נשק ורצו להחיש עזרה לשומרים....ואז היגיעה הבשורה שהיכתה ברעד ובתוך העצמות. התפזרנו בדומיה...כאשר נשמע הצלצול העצוב התאספנו ליד בית ארלוזורוב, וראינו אורן של שתי מנורות אבל לזכרם של זאב וזלמן." 1940 ביקורת על יהודי גרמניה- "לא פעם בימים אלו עולים הרהורים מרים בליבי על גורלו של עמנו בתפוצות בגולה כותבת מרים ו' מכיתה ח'- ובעיקר בגרמניה. תמונות זוועה עוברות לנגד עיני, שריפת בתי כנסת, יהודים במחנות הסגר, ועצב על אובדן חרותם בארץ שהייתה להם כמולדת. איני יכולה לרחם עליהם בלב שלם כי הם מעולם לא חשבו על ארץ ישראל היא לא נחשבה להם כמולדת לעם היהודי.......אלא כסתם ארץ עתיקה." 1941 קול הרדיו- חברת הילדים תש"א דצמבר לפני הצהרים הפסיקו המבוגרים את עבודתם והילדים את 11 השביתה בכפר - באותו היום בשעה לימודיהם. השביתה הוכרזה בכל הארץ. היסבירו לילדים שמצב היהודים בגולה איום ונורא, מוכים ונרדפים מארץ לארץ והשערים סגורים. התקווה היחידה להינצל מהרשעים היטלר ומוסוליני היא ארץ ישראל. והנה היפליגו באוניות, והם עייפים ורעבים, באו בשארית כוחותיהם עם דמעות ושמחה על פניהם וחשבו שסוף לצרותיהם, אבל הממשלה לא נותנת להם להיכנס לארץ ומחזירה אותם אומללים לארצות האיומות הרודפות אותם............ לכן מפסיקים כל העם בישראל את התורה והעבודה, וכל מחשבותיהם המעפילים באוניות זקוקים לעזרה. ״לא נשקוט עד שיפתחו שערי הארץ״. עסוקות בגורל אחיהם האומללים...... 1941 קול הרדיו -יום שני ט"ו כסלו תש"א האסיפה הכללית של הקבוצה בחברת הילדים על סדר היום: עזרה למעפילים של האונייה "פטריה"- ....מצב המעפילים קשה, הם במחנה בעתלית נשאלת השאלה איך ילדי קבוצת מעבר יוכלו לעזור להם? להלן ההצעות של הילדים: למכור את הביצים מלול הילדים, את הצמר של השפנים )ארנבות(, ואת הכסף לשלוח למעפילים. עוד הוצע לוותר שבוע על הסוכריות ועל העוגות של קבלת שבת, ולרקום דברים יפים. 1944 קול הרדיו- ח' אדר תש"ד איש פליטי הגולה עלו ארצה באונייה "ניאסה", הם 700 "קבלנו ידיעה משמחת כי – ופדויי שבי ישובו לציון ברינה ילד, גם אנחנו נקבל את פניהם בשמחה....." 20 ניצלו מידי הגרמנים. בתוכם הרבה ילדים. הכפר שלנו זכה לקבל

1945 קול הרדיו-כ"ו בשבט תש"ד גם ילדי קבוצת מעבר ישתתפו בגאולת הארץ והעם- לאחר שסופר להם על האסון הגדול שקרה לעם היהודי בגולה, ולמרות זאת אלפים הצליחו לברוח, להסתתר וגם להגיע לארץ ישראל הוחלט באסיפת הילדים להיות שותפים למפעל הגדול עם הקרן הקיימת לרכישת אדמות והקמת כפרים. הילדים היציעו: לאסוף פטריות ביער, לצאת לעבודות חוץ בכפר, למסור את הכסף שקיבלו מההורים לממתקים. סוכם שבכל יום שישי יתרמו הילדים מיל לקופסה של הקרן הקיימת וישירו שירים. 1947 קול הרדיו -כ"ט בנובמבר יום מתן המדינה העברית בבן שמן- כותבת ליאורה מחוג "דרור" "באמצע הלילה הודיעו כי חילקו את הארץ, אז כל הנוער וחברת הילדים יצאו, רקדו ושמחו, ולמחרת בבוקר לא למדו, שרו, צהלו, רקדו ושמחו. שמחת היהודים הייתה שלימה כי בכל זאת נלחמנו וקבלנו את ארצנו......" 1947 קול הרדיו- תמוז תש"ז "רפי זרק אבנים על אוטו של נוסעים ערבים אשר עבר ליד הכפר. התנהגותו מטילה חרפה על בירור בעניין ר.- הכפר, הערבים שכנינו יחשבו שכולם מסכימים להתנהגותו ,מעשים כאלה עלולים לעורר ריב ושנאה ביננו לבינם.......האם זה החינוך בכפרנו לזרוק אבנים על חפים מפשע? יהודה העיר שגם הערבים זרקו אבנים על האוטובוס של בן שמן שעבר בלוד. האם אנו חייבים ללמוד מעשים מגונים?.... נכון גם בין היהודים נמצאים אנשים בלתי מחונכים." יצחק אסף את הילדים ושאל אותם אם יש לברר עניין זה ביניהם או להעבירו להנהלת הכפר? הוחלט לברר באספה ונקבע כי ר. יקיים את כל החלטות האסיפה, ומונה לו משגיח מבין הילדים. לקראת החג של הצבא העברי- 1948 קול הרדיו- כתבה ילדה שעברה עם הפינוי לכפר ויתקין "מחר יתקיים החג של השבעת צבא ההגנה לישראל. העם העברי במשך שנות גלותו שלח את בניו לצבאות זרים.... מחר היום הגדול שבו יושבע החייל העברי שיהיה נאמן לעמו, למולדתו ולממשלתו. מחר יהיה מפקד בקבוצת מעבר, שירה, הסבר ושירת ההמנון." 1963 מאור- עיתון ביה"ס היסודי ...את העולם פקד משבר לפני מספר שבועות מאז מלחמת העולם " . 1 בארץ ובעולם-משבר קובה- נתן כיתה ח' השנייה. הרודן פידל קסטרו, שליט קובה, ביקש סיוע מבריה"מ שניצלה את דריסת הרגל שלה להקמת בסיסי טילים החולשים בעוצמה על כל אמריקה הצפונית והדרומית . ארה"ב ראתה את הסיכון שבעניין, והחליטה לשים הסגר ימי ואווירי על קובה......לאחר דיונים הסכימו חרושצ'וב וקסטרו להוציא את מטוסיהם מהאי, והכל שב על כנו. כך ניצל העולם ממלחמת עולם שלישית שהייתה עלולה לפרוץ בכל רגע" 1963 דפי הנוער-בטאון חברת הנוער בכפר הנוער בן שמן טבת תשכ"ג ינואר האו"ם יחיעם ש. - כיתה י' - סקירה על העצרת הכללית השנתית של האו"ם תפקידיו כמוסד מיישב סכסוכים בין המדינות, מקבל החלטות לגבי קידום השלום בעולם, דואג שההחלטות תבוצענה ולא תישארנה על הנייר. האו"ם, לדעתו, בימינו ירד מכוחו, ואינו ממלא תפקידו ביעילות בגלל קשיים תקציביים וחיכוכים בין מדינות. הקשר של ישראל כיום לאו"ם הוא בעיקר מציאת פתרון לבעיית הפליטים. ישראל שואפת לפתור בעיה זו במשא ומתן ישיר עם הערבים. האו"ם פתח במסע הסברה לנציגי המדינות בבעיה זו. " מתוך מכלול הבעיות הכאובות של האנושות היא הכואבת ביותר.....ובגללה נוצרו הגזענות )כותב לא ידוע(- תופעות שליליות - שלילת זכויות אדם מקבוצה מסוימת, הריסת תרבויות מפותחות מבחינה חומרית ורוחנית, רדיפת אנשים בעלי אמונה שונה ועוד......... האינקוויזיציה בספרד והשואה מעל הכל. תורת הגזע המציאה ישויות דמיוניות......המחקר המדעי ערער את האמונה התפלה ביתרונה של טהרת הגזע ובסיכון התרבותי והמוסרי בה....."

1972 בטאון כפר הנוער- חנוכה קבוצת דליתים )י"ב( אורחים היגיעו, גברים ונשים 12:00 מפגש יהודי -ערבי יונה ק. קב' ה'- יום ראשון בנפרד ממזרח ירושלים. לאחר היכרות וכיבוד ירדו למגרש למשחק כדורסל. האורחים ניצחו. כולם צפו בלהקות הריקודים של האורחים ושל בן שמן. הוחלט על מפגש נוסף במועדון של הערבים במזרח ירושלים. הלקחים מן המפגש- כולם אמרו שחשוב היה לקיימו כדי להביא לקירוב בין שני העמים. לטענת אחדים, לא היה צורך במשחק הכדורסל כי הוא שוב יוצר שני מחנות ועדיף היה ליצור קשר בשיחה. באותה שנה הוזמן אל"מ מאיר פעיל לשיחה עם בני הנוער בכפר ויש גם תגובה-

1973 זה היום- בטאון כפר הנוער בן שמן לקראת יום העצמאות נערך סקר בין חניכי הנוער בכפר בדבר נחיצותו של מצעד צה"ל - לראות מה יש לצה"ל, לאמוד את כוחו, גאווה לעם. המחייבים - הוצאה גדולה מדי להפנות הכספים למטרות אחרות ,לנכי צה"ל, למגורים . השוללים

)הערה: הסקר נערך מספר חודשים לפני מלחמת יום כיפור( 1974 אות ועוד-העיתון שלנו בית הספר הקהילתי בבן שמן והביס 46 שנות שלטון העבודה בהסתדרות בא חיים רמון בן 70 "לאחר -2 המהפך הנכון ברגע הנכון- אורי ר. ו' את השלטון הלקוי...." בני הנוער התכתבו גם עם שרים וקיבלו מענה לשאלותיהם : 1973 מהשר חיים בר לב , אז שר המסחר והתעשייה - ינואר 1973 יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו - פברואר (?) 1976 בעיתון אז אצלנו זה כך נכתב אודות חברת הכנסת אורה נמיר, שהייתה יושבת ראש ועדת החינוך, ובקרה בכפר. בעקבות שיחתה עם התלמידים הוזמנה מועצת הנוער לשיחה עם חברי ועדת החינוך. - מסתבר, שהילדים והנוער היו חשופים וערים בהחלט לנעשה מחוץ לכפר הנוער. לסיכום אני מציינת שהבאתי מדגם. בעיתונים באו לידי ביטוי הפעילויות החברתיות בקבוצות, שיעורי אזרחות ושיחות קבוצה. נערכו בחירות לוועדים בתהליכים שעברו החניכים כפי שמתבצעים לכנסת ולהסתדרות.

שנה לפינוי ולמצור על בן שמן 75 שער שני – בדרך לעצמאות – נצורים בבן שמן

1947 תכנית החלוקה ב- כ"ט בנובמבר בתוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם לא נכללה בן שמן במדינה היהודית. הכפר מצא עצמו מבודד ומוקף בישובים ערביים .כוח האדם המגן היה דל , ונשק מועט נשאר בו לאחר שרובו הוחרם ע"י הבריטים. בן שמן נאלצה להישען על שיירות שהביאו אספקה ותגבורת. השיירות היגיעו שלוש שיירות לבן שמן: 1947 בדצמבר של חטיבת גבעתי. 4 לוחמים מגדוד 20 בשיירה הראשונה היגיעה תגבורת של שיירה נוספת הצליחה לחדור לבן שמן ,והביאה איתה מכשיר אלחוט שהיה במשך זמן רב הקשר היחיד לעולם שבחוץ. בדצמבר יצאה שיירה שלישית מתל אביב דרך פתח תקווה ,ונשאה עמה תגבורת 14 ב- לוחמים, אספקה ונשק לבן שמן . השיירה הותקפה על ידי הלגיון הערבי בבית נבאללה. בקרב הקשה על השיירה נהרגו שלושה עשר לוחמים . שרידי השיירה הצליחו להגיע לבן שמן הנצורה. אבל כבד ירד על הארץ כולה, ובבן שמן הוכרזו שבעה ימי אבל ונערכו טכסים לזכר הנופלים. אנדרטה לזכרם מוצבת בכניסה למושב בית נחמיה . לאחר אירוע קשה זה הסכימו הבריטים ללוות את השיירות לבן שמן. פינוי הכפר -הוחלט לפנות את הכפר מתלמידיו ועובדיו למחנה צבאי ליד כפר ויתקין 1948 בינואר . 1948 שכונה "בן שמן ב' ". הפינוי נמשך במהלך חודשים פברואר – מרס בכפר נשארו כמאה חניכים בוגרים , ובראשם צוות מצומצם על מנת להמשיך ולקיים את ענפי המשק ולעזור בהגנה על הכפר. אליהם הצטרפו חיילים מהפלוגה הדתית מחי"ש תל אביב, בפיקודו של אליהו חן ציון. ביחד החלו בעבודות ביצורים, חפירת תעלות כפולות ושתילת מוקשים מסביב לכפר. המצור המלא – ליווי ואבטחת השיירות הופסקו, והכפר נכנס למצור מלא. 1948 באפריל הקשר עם העולם החיצון והאספקה היו מוטסים בלבד ,והכפר סבל ממחסור של ממש. הכוח הלוחם בבן שמן אורגן במסגרת גדודית , "החשמונאים " בפיקודו של יצחק בלסקי )בן גל(. הגדוד כלל שלוש פלוגות: הפלוגה הדתית, פלוגת "הפרטיזנים" ופלוגת הנוער , ומנה כ- לוחמים. 300

ביוני נפתחה אש על היישוב משלושה כיוונים, הלגיון הערבי דרש כניעה, וזו ההודעה שהתקבלה מהמטה במתל אביב : "עליכם להתנגד בנשק לכל ניסיון התקפה ופריצה לבן שמן" , ובלשונו : "לאחר בירור המצב, החלטנו 1948 ביוני 6 של דוד בן גוריון מתוך יומן המלחמה שלו מיום שיעמדו, ואם יהיה הכרח - ילחמו. עמדתנו בבן שמן יהיה לה ערך חשוב". השחרור - הימים 99 כשמונה חודשים חלפו מתחילת המצור ,תחילתו בקשר חלקי עם החוץ , ואילו ב האחרונים המצור היה מוחלט. . 1948 ביולי 11 בן שמן שוחררה, לבסוף, במבצע "דני", בפיקודו של יגאל אלון ב- ( לכיבוש 1948 ביולי 10-18 מבצע זה היה המבצע העיקרי של צה"ל בקרבות "עשרת הימים" ) לוד רמלה לטרון ורמאללה. סיפור הגבורה של צבי זיבל יצא האוויראי צבי זיבל ז"ל משדה דב להוביל אספקה ותחמושת לבן-שמן 1948 במאי 3 "ב הנצורה. אותה שעה ריתקה אש האויב את מגיני המקום לעמדות. הוא נחת במסלול הצר וללא כל עזרה העביר את האספקה והתחמושת למקום מבטחים. כל זה עשה בהיותו חשוף לאש האויב, שהתגברה ומנעה ממנו כל אפשרות לשוב אל המטוס. ......לפי הצעתו העמיסו אנשי המקום שקי חול על טרקטור, והוא הסיעו לבדו לשדה הפתוח והעמידו בין המטוס ואש האויב. הוא הצליח להתניע את המנוע אשר היה כבר נקוב בכמה נקבים, קפץ לתוך המטוס וחזר בשלום לבסיסו. על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה." )מתוך תעודת עיטור הגבורה( חשיבותה של בן שמן הנצורה כאי יהודי בודד מוקף בישובים ערביים רבים בן שמן שמשה כנקודה אסטרטגית צבאית. • הייתה נקודת מפתח בשרטוט מפת המדינה. • שימשה כמקום חוסם של דרכי הגישה ללוד ורמלה. • שימשה כמקום לריכוז הכוחות המשחררים, וכנקודת מזנק 1948 ביולי 11 • עם שחרורה ב לכיבוש לוד ורמלה. מרפאת בן שמן שימשה כתחנת איסוף וטיפול בנפגעים מקרבות השחרור של לוד ורמלה. •

מיומנם של מחנכים בתקופת המצור 2.2 4.5.48 מיומנו של ד"ר יעקבסון בימי המצור בבן שמן - בפועל מדריך אחראי בתקופת המצור הכביש מת, האנגלים עזבו את בית נבאללה. התנועה מיפו לצפון לא עוברת עוד דרך בן שמן. הערבים פוצצו את הכביש על יד המושב ומהצד השני על יד "עתיד", וכך המחישו לנו את היותנו במלכודת. בנוסף על כל אלה הגיעה גם הצעתו של ראש העיר לוד ,באמצעות מ. , להיכנע ללא תנאי, "הרי אתם לא ציוניים" – טוענים הם, ו"בן שמן הרי ישוב עוד מימי הטורקים...", ביקשנו שהות לקבל הסכמה מהממונים עלינו. בשעות הצהריים יש ישיבה עם ה-פלמ"חים. צריכים להרחיב את שדה התעופה. משה ) פוטש ( עובד כמו מטורף, וחוץ מזה יש למלא שקי חול לביצור. אבל החבר'ה במצב רוח טוב. הנה הופכת בן שמן לבעלת עוצמה אווירית, זה בהחלט מוצא חן בעיניהם. כמה מטוסי "פרימוס" קלים כבר נחתו, אבל בשביל מטוס ממש המסלול קצר. 13.5.48 יום שחור – גוש עציון נפל, אנחנו לא יודעים פרטים. העובדה שדבר זה יכול היה לקרות גורמת לאי-שקט גדול. מה יביא עמו יום המחר? מדברים מעט. כל אחד שקוע במחשבותיו ומסתיר את הפחד. הכיר במדינה, הרוסים אחריו , זאת שמעתי הרגע ברדיו שעובד על בטריות כי ) נשיא ארה"ב ( טרומן משלשום אין חשמל. עכשיו אנחנו צריכים להחזיק מעמד, אם יכירו בנו, כנראה שיתרחש משהו. החדשות השכיחו מעט את גוש עציון. 21.5.48 העיתונים הראשונים אחרי הכרזת המדינה הגיעו. רק עכשיו רואים אנחנו כמה קשה הייתה ההתקפה הערבית. דגניה ניצלה בנס. הרבה קרבות. לא צריך הרבה דמיון כדי להבין את המתרחש. בלילה ציוו לחפור תעלות עמוקות, האמצעי היחיד שיש לנו נגד טנקים. 10.7.48 בן שמן משוחררת. האם תוכל בן שמן למלא גם להבא את יעודה ?! האם הכל כבר אחרינו ?! מי יודע ?! לזאב ) פרקש ...( בבן שמן ב' – כפר ויתקין 18.5.48 קטע ממכתב ששלח ד"ר יעקבסון ביום שלום רב לך זאב, לחודש והנני שולח לך, לפי בקשתך, את רשימת הנוער הנמצא כאן. בסך-הכל 10 קיבלתי את מכתבך מה- בנים......יוצא אפוא, ששלושים ושישה בני נוער אינם חייבי גיוס. יתר 73 בנות ו- 30 בני נוער מהם 103 הם חייבי גיוס הם. תשתמש ברשימה ובהסברים, אולי תצטרך להגישם. 67 ה- ילדים...בנוגע לנוער 75 בני נוער ו- 50 ועכשיו, תודה רבה לך עבור הדו"ח הקצר בעניין העלייה. יוצא שקיבלנו נוסף, הייתי אומר שכרגע יש לעשות הפוגה. הלוא יש די צרות בלי זה.

3.7.48 קטע ממכתב ששלח ד"ר יעקבסון לחברים בהנהלת בן שמן ב' ביום שלום רב לכם חברים,

ובכן גם הקריאה השנייה להפסקת האש שייכת להיסטוריה. עכשיו ברנדוט ) פולקה ברנדוט, המתווך מטעם האו"מ בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות ( יישא וייתן, ויתברר מחדש, שלא יגיעו להסכם עם הצדדים. וכך חוזר חלילה. אצלנו שקט ושלווה לעת-עתה. מלאי הדלק הולך ונגמר, מדברים על שבועיים שלושה. גם שאלת הלחם הולך ומדאיג, נחיה ונראה. האווירונים שכחו אותנו, מיום א' לא בא אווירון. כנראה יש צרכים חשובים יותר מהצרכים שלנו ....... הנוער הוא במצב רוח טוב. קיבל עליו את דין הגיוס בלי כל התמרמרות. להיפך, הם נלהבים לתפקידיהם החדשים. והאחרים , מבוגרים ונוער מחכים לכם. מיומנה של שושנה לוסטיג -אם בית ראשית )יום שבת – ליל השחרור מהמצור( 10.7.48 במשך השבת היו כולם במצב רוח מצוין. ידיעות על ניצחון החיו את הארוחות, החברה שרו והיו עליזים. בזמן המסיבה חסר מצב הרוח המרומם, הטבעי והמובן מאליו בימים רגילים, מה גם שבזמן הישיבה בצוותא נחת אווירון. אליהו ]אליהו חן ציון מפקד הפלוגה הדתית[ חזר מן העיר עם פקודות ופרוגרמות, וכולם היו מתוחים ביותר. ובכל זאת השתלטה העליזות על השבת. אחרי כן, בלילה היגיעו אל כפרינו שלושת הג'יפים הראשונים מגמזו. כמעט כולם גמרו לישון, רצו לברך את הבאים, ביניהם מפקדים של הפלמ"ח. )מפקדי חטיבת יפת"ח בראשות יגאל אלון, מפקד מבצע דני( ביום ראשון בבוקר נודע מן הרדיו שבן שמן שוחררה. מיומנו של דוד הילדברנד – מדריך קבוצה ד' ביוני הצתת שדות, 5 ביוני קלקול בבאר, ב- 4 ( ....ב- 24.5.48) מטה חדש 24 ...ביומן שניהלתי באותו זמן כתוב: ב- בלילה הפצצה על הכפר שהגיעה בטעות עלינו. 02:10 ביוני, בשעה 11 ביוני יריות ממערב, אזעקה. ב- 7 ב מזיכרונותיו של המדריך דוד הילדברנד ....לגבי יום הכרזת המדינה, אינני זוכר שזה היה יום מיוחד. אני חושב שהיום הזה, אצלנו היה שגרתי. אנחנו היינו מאד כאובים אז. אינני זוכר בדיוק מדוע. ידענו שמשהו מתרחש אבל מתוך אותה עבודה אפורה, יום יומית, שגרתית, האנשים נכנסו לשגרת יום יום. היינו מאד עייפים מעבודה ביום, ושמירה בלילה, כך שלא שמנו לב לאותו תאריך. ליקט וערך צבי ארז

שער שלישי - מהנעשה בכפר כיום 2022 סקירת הפעילות בכפר בשנת 3.1 ד״ר אילנה טישלר

הייתה גדושה, בזכות החזרה לשגרה, ביוזמות חדשות וייחודיות בבן שמן. 2022 שנת פתחנו את השנה בסדנת אומנות חדשה בבן שמן בהובלת פרופ' פיליפ רנצר. הסדנא שנפתחה במאגר המים הסמוך ל"מקום בכפר", מאפשרת לחניכי הכפר המוכשרים באומנות לזכות בליווי אישי של אחד מאנשי החינוך המובילים באומנות בישראל. פרופ' פיליפ רנצר, ראש בית הספר חניכי בן שמן 14 לאומנות באוניברסיטת חיפה, ואומן פעיל המציג תערוכות בארץ ובעולם, מלווה כ- באומנות. בעתיד אנו חולמים להקים בכפר מגמת אומנות שתאפשר לחניכים לגשת לבחינת בגרות כחלק מהראייה הפדגוגית המאפשרת לכל חניך להתפתח ולהצטיין בתחום ייחודי לו. זה מספר שנים זוכה הפנימייה בכפר לשבחים מהפיקוח ומגורמים שונים המבקרים בפנימייה, ושותפים לפרויקטים שונים בה. לכבוד גדול הוא לנו - בן שמן הוכרה כפנימייה מצטיינת בהצטיינות יתירה של המנהל לחינוך התיישבותי. זכייה זו נובעת מהפעילות החינוכית בפנימייה, מגוון הפעילויות, שביעות רצון החניכים, מועצת הנוער הפעילה, האוירה הלימודית, ההכנה לשירות צבאי שעות 24 משמעותי, ערכי ההתנדבות, הלווי הרגשי, ועוד. צוות הפנימייה המסור מלווה את החניכים ימים בשבוע, במסירות, בשליחות ובאהבה רבה. 7 ביממה

המציאות המשתנה בארץ ובעולם חושפת גם את חניכינו לקשיים חדשים הכוללים ביניהם התמכרויות לשימוש בנייד, עישון, משחקי מחשב, סמים ועוד. בשיתוף המנהל לחינוך התיישבותי מופעלת בכפר קבוצה להתמודדות עם התמכרויות, מתוך הצורך לתת מענה לחניכים שפגעי הקורונה נתנו בהם אותותיהם גם בתחום זה. מענה זה חשוב במיוחד כדי להציף צרכים ייחודיים של חניכים וטיפול בהם. אחד מהפרויקטים הייחודיים בפנימייה, הוא "שבוע צה"ל", שבו נחשפים חניכי החטיבה העליונה לאפשרויות השונות בשירות הצבאי באמצעות המורות החיילות בכפר, ופעילויות ייחודיות נוספות. מהבוגרים לצה"ל, ואחוז הולך ועולה של חניכים היוצאים למכינות קדם 98% אנו גאים בגיוס של צבאיות והתנדבות לשנת שירות. אין ספק, הקמתה של המכינה הקדם צבאית של "אדרת" בכפר הנוער בן שמן וקומונת הש"ש של התק"מ הוותיקה בכפר מהוות מקור השפעה על רצון החניכים לצאת למכינות ולהתנדב, בזכות המודל והדוגמא האישית של חניכי המכינה והש"ש אליהם הם נחשפים בכפר. מרכז המוסיקה בכפר פועל בזכותו של בוגר הכפר מר חיים סבן, המממן מזה שנים את שיעורי חניכים. החניכים מנגנים על כלים שונים כגון: פסנתר, תופים, כינור, קלרינט 100 המוסיקה של כ- ועוד. בכפר הרכבים מוסיקליים שונים, ופעמיים בשנה מתקיים ערב הרכבים ייחודי, שכולו מבוצע על ידי החניכים, בהובלת אמיר בר, רכז התרבות בכפר.

עמותת בוגרי וידידי כפר הנוער בן שמן, אבי"ב מלווה את הכפר לאורך עשרות שנים. ברכות למר אריק פינטו, בוגר הכפר, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, על בחירתו לתפקיד יו"ר עמותת אבי"ב. השנה, הובילו בוגרי הכפר, יוזמה חדשה, בשם "בוגרים למען בוגרים", באמצעותה גייסו תקציבים מבוגרי בן שמן 17 למלגת מפעל הפייס. matching בקבוצות הבוגרות השונות, כדי לאפשר ש"ח מלגה, מחציתה ממפעל הפייס ומחציתה 10,000 הלומדים באוניברסיטאות קיבלו השנה מבוגרי הכפר. תודה לכל הבוגרים השותפים ליוזמה. אנו נערכים לחדש אותה מדי שנה, ולאפשר לסטודנטים בוגרי הכפר לצעוד לאקדמיה בביטחון, בידיעה שכפר שלם ואלפי בוגרים תומכים בדרכם האקדמית. השנה, החלה עמותת אבי"ב במסורת חדשה. מידי שנה יגיעו בוגרי כפר הנוער להדליק נר שני של חנוכה, בבית השני. האירוע היה מרגש במיוחד, בוגרים רבים היגיעו. מצגת ייחודית שהוכנה על ידי חנה ג'קמן, בוגרת הכפר וממתנדבי הארכיון, היציגה תמונות שונות של הדלקת נרות חנוכה בכפר ועד היום. 1927 מאז כפר הנוער בן שמן מתחדש מדי שנה בתחומים שונים. שותפים להתפתחות זו הם עמותת "הזנק לאקדמיה" וחטיבת תפעול ונכסים בבנק דיסקונט. השנה כחלק מיום התנדבות שנתי, נתרם משטח דשא סינטטי לחטיבת הנעורים, ומתקן כושר לחטיבת הנוער. עמותת הזנק מלווה גם את תכנית ה"ייננות" בתיכון "איינשטיין", במסגרתה ייגשו התלמידים בשנת תשפ"ג בפעם הראשונה לבחינת יח' לימוד. 5 בגרות בייננות בהיקף של בבנייני האומה OECD תכנית זו הוצגה בחודש יוני האחרון בהשתתפות בכנס הבינלאומי של ה- בירושלים, כחלק מעשרות מדינות שהציגו חדשנות חינוכית. ביה"ס "איינשטיין" נבחר מתוך מאות תיכונים בישראל, להציג את התוכנית הייחודית. חניכי הכפר בלטו בידע ובהצגת הנושא והביאו גאווה גדולה לכפר.

. חברה זו עורכת ימי גיבוש MOLET לצד בוגרי הכפר, אנו זוכים גם לתרומות ייחודיות מחברת לחברות שונות בנגריה, ובונים חפצים שונים ממשטחי עץ ממוחזרים. מדי חודש תורמת החברה לכפר ספסלים, מדפים ופריטים נוספים על פי בקשתנו. יוזמה חברתית מבורכת. , 1970 בחודש דצמבר, זכינו לחדש את אולם "סטון" באדיבות משה ונועה בר יהודה. משה הוא בוגר ולמד בכפר ביחד עם ארבעת אחיו. כל האחים צעדו במסלול ייחודי באקדמיה, וזוכרים לבן שמן את ימיהם כחניכים צעירים. בתו של משה ערכה מצגת מרגשת המשקפת את חייו ואת תרומת הכפר להתפתחותו. תודה על עוד פינה משודרגת לרווחת חניכי הכפר ואורחיו.

קרן "אדליס" ממשיכה ללוות את פיתוח הכפר באהבה ובתמיכה חשובה. בשנה זו הושלם שיפוץ , ושתי וילות נוספות במגורי חניכי חטיבת הנוער. חשוב לציין, ששיפוץ הווילות התאפשר 101 בית בזכות תקציב המנהל לחינוך התיישבותי שאותו השלימה קרן "אדליס" כדי למנף ולשפץ שתי וילות. כמו כן, תרמה קרן "אדליס" סכום מכובד לשיפוץ יסודי של המועדון המשרת וילות אלו. השנה האחרונה לוותה בשתי פרידות כואבות. האחת, מהבוגרת רינה בקין ש"ל, שהייתה אומנית ידועה, ערכה תערוכה מרגשת בכפר על תמונותיה המספרות את סיפור השואה, והשאירה חותם משמעותי בסיפורה האישי בבן שמן. את כתביה ניתן למצוא בארכיון הכפר. שנה ערכה עו"ד יוספה פרי ורדי ערב מלגות לזכר אמה חוה לוביאניקר - ורדי. השנה 60 מזה נפרדנו בכאב מיוספה שהיגיעה מדי שנה לכפר, לטקס המלגות על שם אמא, ולספר את הסיפור המיוחד. ילדיה של יוספה, חוה, גדעון ודני, ימשיכו במסורת זו לזכרה של סבתם. בספטמבר את שרת החינוך, הגב' יפעת 1 בזכות התכניות הייחודיות בבן שמן, זכינו לארח ב- שאשא-ביטון ומנכ"לית משרד החינוך, דלית שטראובר, בליווי הנהלת המנהל לחינוך התיישבותי, שהתרשמו מסיפורי ההצלחה של החניכים בבן שמן. בגרות, כולל כיתת חינוך 93% אנו גאים לשתף שבשנה"ל תשפ"ב הישגי התלמידים עומדים על מיוחד. שר הרווחה, מר מאיר כהן, כיבד אותנו בנוכחותו בביקור בפנימיית הרווחה בבן שמן, ששמה הולך לפניה, והיא גדלה ומתפתחת משנה לשנה. קרן קיימת לישראל בחרה ללוות השנה את כפרי הנוער. אנו זכינו לקבל סיורים ללא עלות, ספסלי קק"ל ועוד כתמיכה לחניכי הכפר. ליווי זה כולל סדנאות חינוכיות בנושאים שונים, ושיתופי פעולה נוספים. אנו מקווים שזו תחילתה של שותפות חדשה ומשמעותית. אומרים שצריך "כפר שלם כדי לגדל ילד", אומר ואוסיף שצריך כפר שלם והרבה בוגרים מסורים ותומכים כדי להגשים חלומות. תודה לכל בוגרי וידידי בן שמן, המאפשרים, חושפים, תומכים, מתנדבים ומאפשרים לנו לעשות שינוי קטן אבל משמעותי בחברה הישראלית.

ביקור שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון בכפר לרגל פתיחת שנה"ל תשפ"ג

סיפורה של ת.ח. שנים בכפר הנוער בן שמן. 11 ......הערב , על במה זו, אני מסיימת את הפרק הכי גדול בחיים שלי , הגעתי לכפר בגיל מאד צעיר, ילדה קטנה ומפוחדת ומהרגע הראשון עטפו אותי אנשי הצוות המדהימים שלא נתנו לי להרגיש לשנייה אחת לבד. לאורך השנים המקום הזה הפך לבית עבורי, וסיפק לי הרגשה של משפחתיות, חום ואהבה. עברתי במהלך שנותיי בכפר שינוי משמעותי , למדתי לקחת אחריות, להיות עצמאית, הבנתי של כל דבר הוא מובן מאליו, למדתי לשים לעצמי מטרות ולהשיג אותן. אחת המטרות שלי הייתה לסיים את י"ב בכפר הנוער בן שמן, שהפך להיות עבורי המקום הבטוח, המקום בו אני יכולה לחלום ולהגשים, המקום בו אני יכולה לממש את עצמי ואת היכולות שלי, המקום בו הכרתי את החברים שלי לחיים שהפכו למשפחה. עברתי בכפר במהלך השנים חוויות שלא הייתי עוברת בשום מקום אחר. התבגרתי בצורה הכי טובה שיש, וקיבלתי כלים לחיים. אני אף פעם לא באמת אצליח לסכם את מה שעברתי בכפר אז, רק אגיד שזכיתי – זכיתי במקום שהוא הרבה יותר מכפר נוער, הוא בית, הוא משפחה, הוא דרך חיי. אני מאחלת לכל ילד וילדה לגדול פה ולהבין מה זה המקום המדהים הזה. במעמד זה אני רוצה להגיד תודה לכל מי שליווה אותי בעת שהותי בכפר, לצוות חברת הילדים המסור שעבד ועובד יום ולילה, לנטלי שניהלה את חברת הילדים ודאגה לכולנו כמו ילדיה שלה, למדריכים שליוו אותי והיוו מגדלור גם בימים לא פשוטים, לדואניס שנותן יד ומענה ללא כל תנאי ותמיד פה בשבילי, למדריכי קבוצת "עוגן" וליחידה הטיפולית. תודה מיוחדת למעיין המחנכת שלי שאף פעם לא ויתרה ונתנה את כל כולה למעני. לכל חבריי לשכבה, אנחנו עומדים בתחילתה של דרך חדשה, מאתגרת ומיוחדת, וזוכרים את החוויות הנפלאות שהובילו אותנו עד כה. אני מאחלת לכולנו שנצעד בשבילים הנכונים עבורנו, ממש כמו שצעדנו לאורך השנים בשבילי הכפר, שנפעל למען השגת המטרות שלנו, שנוסיף לחלום ולהגשים ולדעת כי האמונה שלנו בעצמנו הי מה שמושך קדימה. אומרים שצריך כפר שלם לגדל ילד – וכפר הנוער בן שמן הוא ההוכחה לכך. שלושה סיפורי חיים של בוגרות כיתה י"ב בשנה"ל תשפ"ב 3.2 דברים שנשאו בטקס סיום י"ב

סיפורה של א.א. שנים הגעתי לכפר, ממש אז בכיתה ג'. אני זוכרת את היום הראשון שלי בכפר, זה היה 10 ...... לפני ממש מפחיד, לא ידעתי שזה מקום טוב יותר בשבילי. ביום הראשון שהגעתי לכפר לא הפסקתי לבכות, לא מתוך געגוע הביתה, אלא מהלא נודע. לא ידעתי לאן המקום הזה יוביל אותי. פשוט פחדתי. ומשם המסע שלי התחיל. הצוות של "בית חלומותיי" קיבל אותי בזרועות פתוחות, הכניסו אותי ללב שלהם, ודאגו לי ממש כמו לילדה שלהם. הרגשתי שיש לי משפחה חדשה, דואגת, אוהבת, ורוצה את טובתי. הם נתנו לי את הבסיס הכי טוב שיכולתי לקבל. נתנו לי תחושת שייכות, שאוהבים אותי, שאכפת להם. תחושה שלא הרגשתי לפני. עם השנים שעברו, בתור ילדה ביסודי, למדתי מה זה לחיות בפנימייה. על הצד הטוב ועל הצד הפחות טוב. למדתי על החוקים, על אחריות, מה זאת עצמאות, קיבלתי עונשים והרבה אהבה. לקום בשש וחצי בבוקר לנקות את החדר, וברור שלראות בובספוג עם כולם על הספה. ללכת לבית הספר כל יום, ללמוד, ללכת למרכז למידה, לשחק עם חברים. ובסופ"שים שסוגרים בכפר, כשכל החניכים עולים לחדר אוכל ועושים קידוש ביחד היו בין הרגעים המשמעותיים והזכורים בשבילי. דברים שבשבילכם נשמעים רגילים ובשגרה, אבל בשבילי היו חדשים לגמרי. ככל שהתבגרתי והתפתחתי הבנתי כמה הכפר חלק בלתי נפרד ממני, כמה קיבלתי ממנו, כמה הוא נתן. למדתי להעריך את הדברים הקטנים, גם כיבוי אורות מאוחר, או שיעור שהתבטל. למדתי לקבל אהבה ובחזרה. ובעיקר בעיקר רציתי להיות כאן. היה לי טוב. היה לי נוח ובטוח. הרגשתי שהכפר הוא המקום בשבילי, ופה אני צריכה להיות. החלפתי מדריכים, שינשי"נים, צוותים שלמים, ואני זוכרת כל אחד ואחד מהם. מה הוא נתן לי וכמה זה לא מובן מאליו. הם האנשים שליוו אותי בכל השנים האלה, הם אלו שבנו אותי להיות מי שאני היום. תמיד היו שם בשבילי וידעו להגיד את המילה הנכונה. דרך הכפר גם התמזל מזלי להכיר את המשפחה המלווה שלי, שבשנה וחצי האחרונה מלווה אותי ונמצאת עבורי בכל זמן שאני צריכה. זה לא מובן מאליו ואני מודה על אפשרות זו. תודה קורין ואמיר. אני אוהבת אתכם ומעריכה הכי בעולם. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהיה לצידי, בכל התהליך או בחלקו. תודה שלא וויתרתם עלי. שהאמנתם בי. שתמכתם, שנתתם לי את הכלים הנכונים לצאת אל הדרך החדשה , אל החיים האמיתיים. תודה לכל צוות הפנימייה שליווה אותי. תודה ענקית למדריכים שלי בקבוצת שחף, שבי ומאיה, שליוו אותי במשך השנים האחרונות. לצדיק ודואניס על האוזן הקשבת, הנתינה והרצון לעזור. תודה למאיה העו"סית שהייתה פה לצידי, ובכל פעם שקרה לי משהו הייתה הראשונה לעזור לי, מעריכה אותך מאד. תודה למורים שהאמינו בי ונלחמו על ההצלחה שלי. אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לנטלי שטיינברג שמאז ועד היום היא כמו אמא לכל דבר, תומכת, דואגת, אכפתית ונותנת את כל כולה. אני יודעת שכפר הנוער בן שמן היה בשבילי המקום הכי טוב שיכולתי לבקש. הבית שלי. המקום הבטוח שלי. תודה על כל החוויות, על כל הרגעים והחברים שרכשתי בדרך. תודה על ההזדמנות ועל זה שבזכות הכפר, בזכותכם, הפכתי להיות מי שאני היום. סיימתי כיתה י"ב, והיום אחרי עשר שנים, אני בוגרת כפר הנוער בן שמן.