אל על | אטמוספירה

54 . . . .. . . . 2026 נובמבר אטמוספירה דרור משעני הוא מהקולות הבולטים בספרות הישראלית כיום. הוא התפרסם עם סדרת ספרי המתח בהן הבלש אברהם אברהם הוא הדמות המרכזית, אבל הרומנים האלה הם הרבה יותר מספרים השייכים לז’אנר הבלשי - יש בהם התייחסות לסוגיות רבות שמעסיקות את כולנו בחיי היום־יום. בספרו החדש ”הזדמנות לפני אחרונה“, יוצא משעני לכאורה מהטריטוריה המוכרת של ספרי המתח שלו, אבל למעשה נשאר נאמן למה שמעניין אותו באמת: הרגע שבו החיים השגרתיים נסדקים, והאדם מגלה עד כמה מעט הוא יודע על עצמו ועל מי שנמצא לצידו. זהו סיפור אהבה שמתחפש לסיפור מתח. משעני מוכיח שלא צריך רצח כדי לייצר מתח. לפעמים הדבר המטריד ביותר הוא דווקא הרגע שבו נדמה שהכול עומד להסתדר. ב”הזדמנות לפני אחרונה”, גם ההזדמנות לאהוב מחדש הופכת לשאלה מסוכנת: כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי לא לאבד אותה? ביקשנו ממשעני לבחור כמה ספרים שקרא לאחרונה ושאותם היה שמח להעביר הלאה. זוהי לא רשימת ”חובה“, לא דירוג ולא ניסיון לקבוע מהו הספר הטוב ביותר - אלא כמה המלצות אישיות של סופר שקורא ברצינות, בסקרנות ובעיניים של מי שיודע כמה כוח יכול להיות לספר טוב. . . . . . . . . על ”הזדמנות לפני אחרונה“ וספרים שקראתי בזמן הכתיבה , אחרי שנתיים שבהן כתבתי 2025 “בקיץ בעיקר על המלחמה, הרגשתי צורך עז לשקוע בכתיבה שאין לה קשר לחיים שלנו כאן”, מספר משעני. “להיכנס בבוקר לחדר העבודה שלי ולהיות במקום אחר, לכתוב ספר שהוא רומן מתח, אולי גם סיפור אהבה, בשום פנים ואופן לא סיפור מהימים הנוראים שלנו. אז זה מה שעשיתי, או זה מה שחשבתי שעשיתי. כתבתי במשך כמה שבועות את ‘הזדמנות לפני אחרונה’ - מותחן קצר על גבר שבטוח שלעולם לא ימצא אהבה חדשה, ואז, כשהוא מוצא, הוא עושה מעשה שמאיים להרוס אותה. אחרי שהספר יצא, וכשהתחילו להגיע תגובות מקוראות וקוראים, הבנתי שכנראה שלא הצלחתי להימלט לגמרי מהמלחמה, כי אי אפשר הרי - ושהספר הזה, כמו כל הספרים שקראתי ושהשפיעו עליי בשנה האחרונה, מבטא איזו תנועה פנימית בין הרצון להתבונן מקרוב בזוועה לבין רצון לעצום מולה עיניים”. הנכד / דרור בורשטיין הרבה סופרות וסופרים מנסים לכתוב, בכל מיני דרכים, את המלחמה שאנחנו חיים ומתים בה בשנים האחרונות. דרור בורשטיין הצליח. ובניגוד למה שאפשר לצפות, הרומן הקצר שהוא כתב על השנים האלה - ”הנכד“, הוא יצירה מצחיקה ואפילו אופטימית. ”הנכד“ הוא מעין נובלה פיקרסקית: אריה ודניאל, אב ובנו (הראשון בערך) מתבשרים 60 והשני בן 80 בן שהבת של דניאל עומדת ללדת את נכדו הראשון בבית החולים איכילוב. השניים מתחילים ללכת מהגן הבוטני ברמת אביב לכיוון מרכז העיר, כדי לפגוש את התינוק. בדרך הם רואים ועוברים בערך כל מה שאנחנו עברנו בשנים האלה, ובסוף המסע הזה מחכה להם, וגם לקוראים, הפתעה ספרותית נפלאה. עמודים 160 , הוצאת בבל תרבות I מגזין טיסה בסימן קריאה לרגל יציאת ספרו החדש ”הזדמנות לפני אחרונה“, ביקשנו מדרור משעני, סופר, חוקר ספרות, עורך ומתרגם, שמעיד על עצמו שהוא גם קורא מושבע, להמליץ לנו על כמה ספרים / דבורה פישמן שאהב. ספרים שאינם רק עניין של טעם אישי אלא גם חלון לעולמו הספרותי צילום: סמדר ברגמן I דרור משעני