אל על | אטמוספירה

ריאיון I מגזין

להגשים את החלום גלבוע נבחנה ללהקה צבאית, הגיעה עד לשלבים האחרונים ולא התקבלה. כך הגיעה לתפקיד התצפיתנית אבל לא זנחה את המוזיקה. "הייתה לי חברה בבסיס, אביב חג'ג' ז"ל, שגם אצלה המוזיקה הייתה דרך חיים והיא ניגנה בגיטרה. הפכנו יחד למעין צוות הווי ובידור. כשלא היינו במשמרת, ניגנו ושרנו "אם בעבר חשבתי שאני קצת פחדנית, בשבי גיליתי שאני אמיצה, שאני יכולה להתמודד עם קשיים גדולים ושבאופי שלי אני אופטימית. מה שבטוח, כמו רבים מהשורדים, אנחנו לא נחזור להיות מי שהיינו לפני. גיליתי שם גם שיש לי ק"ג. הייתה 7 הומור שחור. בשבי ירדתי תקופה שהביאו לנו אוכל שקראנו לו 'אוכל של חמורים' - מן קרקרים נוראיים בלתי אכילים, אבל בשבי סובלים מעצירות ומצאתי נחמה באוכל של החמורים שסייע לנו לעיכול מהיר". איך נראתה החזרה שלך הביתה? "לקח לי שנייה לצאת מהאופוריה ואז יצא כעס קיצון, כולל התקפי זעם והתקפי חרדה. לא הייתי אני. בהמשך הבנתי שכעסתי מספיק ואמרתי לעצמי. זהו. מעכשיו את מפיצה אור ותקווה דרך המוזיקה, וזה מה שאני עושה". כזמרת, מיהי מודל ההשראה שלך? "יסמין מועלם ובחו"ל סיינה ספירו, זמרת , שהיא 21 ויוצרת בריטית צעירה בת שילוב של איימי ווינהאוס, אדל וריהאנה". עם מי היית רוצה דואט? "אני בעשייה, עובדת על עוד כמה שירים והכול יחד יתגבש לאלבום. הדרך שלי ארוכה. אחרי האלבום הראשון, יהיו עוד אלבומים". ומה החלום הגדול? "בטווח המיידי אני רוצה להופיע בארץ ובעולם ולתת כוחות, תחושת אחדות ותקווה לאנשים דרך המוזיקה ודרך סיפור חיי, שאי אפשר כיום להפריד ביניהם. החלום הגדול הוא לראות את עצמי על במות גדולות, כשהקהל מכיר את מילות השירים שלי ושר אותם ˆ יחד איתי". גם בחמ"ל וגם לחיילים בש.ג". מה גילית על עצמך בשבי? "עם יסמין או עם רביד פלוטניק". יש מחשבות על אלבום בקרוב?

"בטווח המיידי אני רוצה להופיע בארץ ובעולם ולתת כוחות, תחושת אחדות ותקווה לאנשים דרך המוזיקה ודרך סיפור חיי, שאי אפשר כיום להפריד ביניהם. החלום הגדול הוא לראות את עצמי על במות גדולות, כשהקהל מכיר את מילות השירים שלי ושר אותם יחד איתי" דניאלה ונינט במופע בהיכל התרבות ן צילום: יח"צ

הבנתי שזה לא טעות. המחשבה של הורי הייתה שזה ייתן לי הגנה רוחנית. היום אני מרגישה לגמרי דניאלה. שיניתי את השם גם במשרד הפנים". את בן אדם מאמין? "אני לא דתיה, אבל אני מסורתית והתחזקתי בשבי. אני חושבת שהאמונה עזרה לי לעבור את התקופה הכל־כך קשה, כי אין יותר מחזק ממנה. האמונה נתנה לי תקווה והבנה שהעולם מורכב יותר ממני ושלכל דבר יש משמעות. חודש לפני החזרה אמרו שקרינה צריכה לעזוב. לא הצלחתי לדמיין את עצמי שעות 24 לבד. הם החזירו אותה אחרי אבל באותו לילה, לבד עם אלוהים, בכיתי בדמעות והתחננתי שתקופת השבי תסתיים. אמרתי לו שהתפללתי הרבה שזה כבר יקרה ואחרי חודש זה קרה".

"יש לי הרבה גוונים כזמרת, ואני מייחלת להתחיל לכתוב שירים אחרים, אבל כרגע הכתיבה שלי היא גם הבכי שלי והפורקן. דרך המוזיקה אני פורקת מחשבות, התחבטויות, כאבים וגעגועים. לא מדובר על שירים של איך היה בשבי כי זה מבחינתי שייך למציאות מקבילה שלא כל אחד יכול להבין. השירים נוגעים בהתמודדות עם החיים ואני חושבת שכל אחד ואחת יכולים להזדהות איתם". נולדת דניאל והוריך הוסיפו לך את האות ה' בהיותך בשבי. איך קיבלת את השינוי? "באחד הימים בשבי יצא לי לראות שלט עם שמי בטלוויזיה, ברשת אל ג'זירה, שמישהו במקרה הרים. תהיתי למה לא כותבים את שמי כמו שצריך, אבל ביום אחר, כשהאזנתי לרדיו, שמעתי את אימי מתראיינת בגלי צה"ל והיא אמרה את השם דניאלה - אז

2026 אוקטובר אטמוספירה

58