אל על | אטמוספירה
ריאיון I מגזין
"הכתיבה והשירה שלי הם כלי ריפוי חשוב בחזרה שלי לחיים" שורדת השבי, דניאלה גלבוע, יוצאת החודש למסע הופעות ראשון שלה בחו"ל, במסגרת " - פסטיבל המוזיקה היהודי האוסטרלי שיתקיים במלבורן ובסידני. ריאיון Unbreakable" אופטימי על האמונה שחיזקה אותה בשבי, על הכאב והגעגוע לחברות שנרצחו בשבעה באוקטובר, על אהוב הנעורים שחיכה לה ועל העשייה המוזיקלית שמהווה חלק משמעותי / דליה בן־ארי בתהליך השיקום שלה. בוחרת בחיים
נרצחו מול עיניי. זה לא אנושי, לא מתעכל אצלי ולא יתעכל לעולם", היא אומרת בכאב. לשיר הזה כבר נתנה שם - "ספינה "איך זה טרופה", וכך כותבת גלבוע: שהווה פתאום מרגיש לי עבר / איך אוכל שוב לנשום כשאת לא כאן". לזכור, להזכיר ולהנציח גלבוע מגיעה לאוסטרליה כשחדרי ליבה פתוחים. היא גאה במי שהפכה להיות ואת הכעס והמרירות היא משאירה מאחוריה. "אני מתכוונת לדבר בין השירים. חשוב לי שיבינו משורדת שבי כי למרות שזה היה קשה ובלתי נסבל - בחרתי בחיים ובתקווה. בחרתי לזכור, להזכיר ולהנציח את חבורת הצעירות המדהימות שנרצחו בטבח הנורא. היינו חבורת בנות מלוכדת, כל אחת הייתה בשבילי עולם ומלואו. חלקנו תכננו את הטיול של אחרי הצבא, התלבטנו בין דרום אמריקה למזרח. הכול נטרף. היום העיסוק בהנצחה שלהן מלווה אותי כל הזמן. אני משתדלת להיות בקשר עם המשפחות שלהן באירועים שהן עורכות לזכרן. אני רואה את בני המשפחה ואת הדמיון לבנות שאינן וזה כל כך מטלטל וכואב. מתוך תשע בנות שהיו איתנו במיגונית, נשארנו רק שתיים: קרינה ארייב ואני. בשבילי, אחרי התקופה בשבי,
תופיע החודש בפני קהילות יהודיות " - פסטיבל Unbreakable" במסגרת המוזיקה היהודי האוסטרלי שיתקיים במלבורן ובסידני - לצד אמנים מהעולם. גלבוע תשיר שישה שירים בכל אירוע ועוד שיר חדש אחד מתוך שניים שכתבה ממש לאחרונה. גלבוע מספרת כי הייתה לה התלבטות קשה בבחירת השירים לפסטיבל. "מצד אחד יש שיר שמדבר על ההתמודדות שלי, הרי לא הכול ורוד בחיי והזיכרונות קשים ורובצים". בין השאר היא כותבת בשיר הזה על עצמה בגוף שלישי: "היא לא שומעת אף אחד / רק הרעש של השקט מחזיר אותה רחוק מכאן, נגד השיר השני עוסק בהנצחה של הזמן". חברותיה הטובות שנרצחו בטבח הנורא .2023 של השבעה באוקטובר תצפיתניות ועוד שתי סמב"ציות, 16" נשים צעירות שהיו בתחילת החיים, כבר לא יזכו להגשים את החלומות שלהן. הן
רגע לפני שהריאיון האמיץ והסוחף עם המוזיקאית דניאלה גלבוע, התצפיתנית ממוצב נחל עוז שנחטפה בשבעה באוקטובר, הגיע לסיומו, היא ביקשה לומר בקול רך ושקט אבל גם נחוש: "סיפור השבי האישי והארוך שלי ילך איתי להמשך חיי ואני אשיר אותו ואספר אותו בכל מקום. אבל עדיין אני מבקשת לא להישאר בתודעה הציבורית כ'החטופה המזמרת'. כתבתי והלחנתי שירים עוד לפני השבי. אני זמרת - יוצרת ומבצעת. נקודה. ואני כאן כדי להישאר בזכות הכישרון שלי ולא בחסד. יש לי אסופת במספר, שיום אחד יצא 20 שירים, לפחות מהם אלבום ואני כבר מחכה ליום שבו אוכל לכתוב פשוט שירי אהבה ושירים על דברים פשוטים, רגילים של היום יום". אני יושבת עם גלבוע לריאיון, כשהיא במהלך ההכנות לקראת מסע הופעות ראשון שלה בחו"ל, באוסטרליה. שם
"סיפור השבי האישי והארוך שלי ילך איתי להמשך חיי ואני אשיר אותו ואספר אותו בכל מקום. אבל עדיין אני מבקשת לא להישאר בתודעה הציבורית כ'החטופה המזמרת'. כתבתי והלחנתי שירים עוד לפני השבי. אני זמרת - יוצרת ומבצעת. נקודה. ואני כאן כדי להישאר בזכות הכישרון שלי ולא בחסד"
צילום: שי פרנקו
2026 אוקטובר אטמוספירה
54
Made with FlippingBook - Share PDF online