אל על | אטמוספירה

איכילוב מציג המדריך לחיים בריאים

בשביל הילדים כשהמטופלים הם ילדים, גם הרפואה נראית אחרת. על החיבור בין מצוינות רפואית לסביבה שמותאמת לילדים, על ההורים שהפכו לשותפים, על אתגרי הדור החדש ועל בית החולים לילדים של העתיד • שיחה עם מנהלי איילת להב ||| בית החולים דנה־דואק לילדים באיכילוב

במה שונה בית חולים לילדים מבית חולים למבוגרים? פרופ' דרור מנדל, מנהל ביה"ח דנה

מנדל: "זה מתחיל כבר במבנה עצמו - בית חולים נפרד שמוקדש כולו לילדים, רנטגן ילדים ושירותים שמותאמים במיוחד עבורם. אבל הסביבה הטיפולית היא הרבה מעבר לרפואה: יש לנו ליצנים רפואיים, כלבים טיפוליים, חדר משאלות שבו כל ילד מאושפז בוחר מתנה, תרפיה במוזיקה ורפואה משלימה. לצד כל אלה פועלים מתנדבים רבים ומתקיימות הופעות של אמנים שמש־ מחות את כולם". פרופ' רונית לובצקי, מנהלת מחלקת יל־ דים והחטיבה הפנימית: "יש לנו גם סימול־ טור טיסה שמופעל בהתנדבות על ידי אנשי תעופה וטייסי חיל האוויר, ומאפשר לילדים להרגיש לרגע כמו טייסים אמיתיים. לא מזמן ילד מאושפז שנהנה מאוד מהחוויה שאל את הטייס שליווה אותו: 'תגיד, גם אתה עובד במלון הזה?'. מבחינתנו, אין מחמאה גדולה מזו". איזה מענה נותנים לילדים באשפוז ארוך? לובצקי: "לילדים שמאושפזים יש אצלנו בית ספר של ממש, עם צוות חינוכי שנמצא בקשר עם בתי הספר שלהם ודואג שימשיכו "ילד אינו רק מטופל קטן יותר - יש לו צרכים, פחדים ודרך אחרת להבין את מה שקורה סביבו. לכן הכל אצלנו, מהרפואה ומהצוותים ועד לעיצוב ולאווירה, מותאם לילד ולמשפחה"

ללמוד ולהתקדם. רק בשנה האחרונה הת־ בחינות בגרות". 22 קיימו אצלנו מה עושים כשמגיע הורה עם מידע לא מדויק מהרשת? לובצקי: "ההורים מגיעים היום עם הרבה יותר מידע, וזה מאפשר שיח מעמיק ושו־ תפות אמיתית. לפעמים המידע ברשת לא מותאם למקרה הספציפי, ולעיתים הוא גם עלול לעורר דאגה מיותרת. התפקיד שלנו הוא לעבור יחד על הדברים, לתת להם הקשר רפואי ולבנות עם ההורים את הדרך הנכונה להמשך ולאפשר להם להתמסר לתהליך הבירור והטיפול". מה לא יודעים על בית חולים דנה? מנדל: "בית החולים דנה, שנוסד בשנת על ידי פרופ' צבי שפירר ז"ל, היה 1991 בית החולים הראשון בישראל שהוקדש כולו לילדים. כיום פועלים בו כל תחומי רפואת הילדים, ואנחנו מעניקים מענה רפואי מקיף ." 18 מגיל לידה ועד גיל פרופ' מנדל, מה גרם לך לבחור ברפואת ילדים? מנדל: "אבא שלי היה נאונטולוג, רופא פגים - בדיוק כמוני. גדלתי בחצר בית החולים בעפולה, במגורי הרופאים, כך שאת , 18 עולם הרפואה נשמתי מגיל אפס. בגיל כעתודאי, נרשמתי ללימודי רפואה באופן די טבעי. כסטודנט הגעתי למחלקת הילדים של ביח' "הדסה", ששכנה אז ברחוב בלפור. אחרי הסטאז' והשירות הצבאי, התחלתי התמחות ברפואת ילדים, נחשפתי לעומק לעולם הפ־ גים ושם התאהבתי בתחום". אבא שלך היה גאה בך? מנדל: "אני מאמין שכן. הוא נפטר כשהייתי

ומחלקת פגים וילודים: "בית חולים לילדים הוא עולם בפני עצמו. ילד אינו רק מטופל קטן יותר - יש לו צרכים, פחדים ודרך אחרת להבין את מה שקורה סביבו. לכן הכול אצלנו, מהרפואה ומהצוותים ועד לעיצוב ולאווירה, מותאם לילד ולמשפחה. היום אנחנו יודעים שמצוינות רפואית לבדה אינה מספיקה: גם תחושת הביטחון, המשחק, הצבע ונוכחות המשפחה הם חלק מתהליך ההחלמה". מה מיוחד בבית החולים דנה? מנדל: "אנחנו יודעים לקחת את הרפואה הכי מתקדמת ולתרגם אותה לטיפול שלם בילד. יש אצלנו מומחיות ברמה מאוד גבוהה בכל תחום ברפואת ילדים, כולל טיפול במקרים מורכבים ונדירים, אבל הכוח האמיתי הוא בחיבור בין התחומים. ילד לא מגיע אלינו כ"לב", "מוח" או "ריאות" - הוא מגיע כילד, ולעיתים צריך סביבו בו זמנית כמה וכמה מומחים, טכנולוגיות מתקדמות, אנשי סיעוד, שיקום, תזונה, פסיכולוגיה ועוד. אנחנו גם מאוד מכוונים לחדשנות - לא רק במחקר, אלא בהכנסה של טכנולוגיות, מודלים חדשים של טיפול ורפואה מותאמת אישית אל תוך העבודה הקלינית עצמה. מבחינתי, המדד למ־ צוינות הוא לא רק אם הצלחנו לטפל במחלה, אלא אם הצלחנו לעשות את זה תוך שמירה על הילדות, על המשפחה ועל איכות החיים. השילוב בין רפואה ברמה הגבוהה ביותר לבין הסתכלות אנושית ושלמה על הילד". איך מייצרים סביבה טיפולית שמשדרת רוגע וביטחון?