אל על | אטמוספירה

,2024 הזמנים. ובאמת המון זמן לא הופעתי. במרץ כשהרגשתי לראשונה שאני יכולה, חזרתי להופיע. זה היה מאוד מרגש אבל פחות מצחיק". זה לא היה מופע רגיל. "זה היה מופע שכתבתי אליו קצת חומר על המלחמה והבאתי לקהל נשים שנפגעו במלחמה, צוותי סיעוד, אימהות שכולות, אלמנות, נשים שהקימו חמ"לים. מופע שהוא חצי מופע הוקרה. אני עורכת את המופע הזה עכשיו לטלוויזיה (המופע ישודר בקשת - מ.כ), ואני רואה שם עד כמה אני שבורה. הקהל יצא מאוד מחוזק ומרוגש אבל זה לא היה סטנד־אפ אלא יותר אווירה של קהילה ושל ביחד, תפילה ודיבורים על הכאב, וגם קצת בדיחות. אחרי המופע הזה ישבתי עוד כמה חודשים בבית, וביולי חזרתי להופעות במועדונים כמו האוזן השלישית. הופעות לא מחייבות, מין ג'אם סשנים. ושם לאט לאט בניתי את המופע החדש שאיתו אני רצה עכשיו, שזה מופע כולו רק לנשים". למה רק לנשים? "משהו בתקופה הזאת דייק אותי לכתוב סוג של יומן קומי על החוויות הרגשיות שעברתי במלחמה. הרגשתי שהדברים מדברים את עצמם מרזולוציה נשית על גזלייטינג, על איך כל השנים התרענו ולא הקשיבו לנו. מה ההרגשה כשאסון כזה באמת נופל עלינו, התחושה להיות כועסת וצודקת ומה עושים עם החרדות מול הילדים. כל מיני דברים בפריזמה מאוד נשית. רציתי להגיע לרזולוציות הכי גבוהות, וכשאני מופיעה בפני קהל מעורב אני לא מגיע לרזולוציות הכי גבוהות, כי אני מתאימה את זה לקהל משני המינים". אז אם גברים רוצים לבוא - הם לא יוכלו להיכנס? "הם יכולים. הם גם מגיעים, בדרך כלל בטעות", אשכנזי צוחקת. "אבל זה רייב נשי, זה הרמות לנשים. נשים יוצאות מההופעה עם תחושה שדיברתי מגרונן, וזוהי חוויה שיתופית חזקה מאוד. זה גם מרגש, גם גורם להזיל דמעה וגם מצחיק מהמקום הכי חשוף של להיות אישה בת גילי בתוך האסון הזה. זה נובע מתוך חיפוש אחר תקומה ותקווה ורצון להמשיך. וככל שהמופע הזה רץ אני מגלה כמה כוח יש לו". טראומות לאומיות זוכות גם להומור שחור, מספיק לראות את מספר בדיחות השואה שכולנו מכירים, אבל אל תצפו מאשכנזי להתחיל להתבדח על שבעה באוקטובר. זה פשוט לא היא. "אני לא אדם של הומור שחור וממש לא מתחברת להומור שואה כסגנון. אני מספרת וצוחקת על הרגשות שלי בתוך הדבר הזה", היא מסבירה. "איך זה להיות אזרחית בתוך האסון המתגלגל הזה, על אובדן הקרקע,

שבעה באוקטובר סגר לעדי אשכנזי, אחת הנשים המצחיקות בארץ, את הברז של החיוכים. ההומור הידוע שלה לא הצליח לפרוץ את הכאב והכאוס שעטף את כולנו. בזמן שקולגות שלה חזרו לנסות להצחיק במדינה העצובה שלנו, אשכנזי ירדה מהבמות והתרכזה במה שהיא יכולה לעשות הכי טוב. להקשיב. אלא שאז הבינה שגם היכולת שלה להכיל את הסיפורים המזעזעים ששמעה, כבר לא מספקת. "אחד הדברים שמאפיינים אותי הוא שאני מאוד חרוצה ובעלת יכולת הכלה, ומה שעשיתי שלושה ימים אחרי שפרצה המלחמה היה להיפגש עם התושבים המפונים", היא מספרת. "זה התחיל בסורוקה והמשיך לטיול ארוך בין המדבר לים המלח ועד לאילת. עברתי בין כל המלונות שאליהם פונו תושבי העוטף. הם היו בשוק לראות אותי, לא הבינו מה קורה. זה היה ממש בהתחלה ואני אמרתי

"אני רואה יעד עיקרי בחיים שלי לקדם את השיח על שילוב נשים בעמדות כוח בממשלה, בקבינט... צריך נשים בכנסת כדי לשנות את המציאות שלנו. ובתוך כל האירועים שאנחנו חיות פה, הנושא הזה נדחק הצידה בסדרי העדיפויות, אבל זה מאוד משמעותי וזה חייב לקרות"

להם 'באתי לחבק אתכם, ספרו לי מה היה'. וככה, אחד אחד, עברתי כמעט את כל גיבורי האסון הזה והם סיפרו לי במילים השונות שלהם מה הם עברו באותו יום נורא. ממש התמוטטתי. היה לי קשה מאוד לשמוע את הסיפורים האלה ופשוט בכיתי מולם בלי הפסקה. היתרון היחידי לביקור שלי היה שהם הרגישו

הקלה כשהלכתי. היה לי קשה לשמוע את הדברים האיומים שהאנשים עברו שם, כשהכול היה עוד מאוד טרי ולא הבנו בכלל מה קורה. לדעתי עד היום יש דברים שאנחנו לא מבינים, אבל באותם ימים זה היה קשה מאוד והרגשתי מוצפת בכאב נוראי. במשך כמה חודשים לאחר מכן המשכתי לבקר פצועים וללכת למקומות שבהם היו מפונים, אבל הורדתי הילוך". בשלב הזה ברור לך שאת לא מסוגלת להופיע? "היה לי קשה מאוד להופיע וביטלתי הכול. עבדתי על תוכנית טלוויזיה שעוסקת בחיים שלאחר המוות ). זה משהו שחיכה לי 11 ("הייתי מתה", שודרה בכאן במגירה - העיסוק בנושא הזה של חוויית סף מוות שנה (בעת טיול בהודו אשכנזי 15 שעברתי לפני מספרת שחוותה ממש מוות שבו יצאה וחזרה מהגוף שלה – מ.כ). כשהבנתי שאני לא מתכוונת להופיע, העבודה על התוכנית הסתדרה מבחינת

65 אטמוספירה 2025 אפריל

2025 אפריל אטמוספירה

65