אל על | אטמוספירה

ריאיון I מגזין

השאלון המהיר

בהכרה של נכי צה”ל המתמודדים עם פוסט טראומה, הגיעה בזכות מאבק ציבורי גדול, שבין השאר הובלנו בחדשות. עכשיו במלחמה, אפשר לראות עד כמה היא קריטית וחשובה. היה גם מאבק על קצבת הזקנה ויחד עם ח”כ מירב כהן הצלחנו בממשלה הקודמת להעלות את הקצבה באופן משמעותי. כל כתבה שלי אודות ניצול שואה עוזרת לו לעמוד על הרגליים”. עם הלידה הצפויה של הבן, יש לך מחשבות לאיזה עולם את מביאה אותו? “אני חושבת על זה הרבה. זוהי מציאות קשה לגדל בה ילדים והרבה פעמים אני שואלת את עצמי איך זה אפשרי. אבל אני מנסה כל בוקר מחדש להיאחז באנשים הטובים שיש כאן. אני פוגשת כל יום אנשים בעם הזה, שהופכים את המקום הזה לטוב יותר ושמתעקשים שהוא יהיה טוב יותר ולא מוותרים. אנשים שמאמינים בטוב המשותף ומאמינים באהבה ובחמלה. אני מאמינה ■ שבסוף חייב להיות פה טוב”. מה הכי מכעיס אותך? “שאנשים כבר לא מסוגלים להקשיב אחד לשני. כל אחד בטוח שהאמת המוחלטת אצלו”. מה הכי מצחיק אותך? “הבנות שלי”. מה את עושה בשעות הפנאי? “אין לי דבר כזה פנאי. יום אחד כשהחיים יחזרו להיות פה נורמליים, אני מדמיינת את עצמי מתחילה כל בוקר בים עם ספר טוב. נושמת”. מה יפתיע אנשים לשמוע עלייך? “שאני מצחיקה. צריך להודות שזה דבר מביך לומר על עצמך. בטלוויזיה אני עוסקת בנושאים מאוד רציניים וקשים עם תדמית מאוד מסוימת, אבל בבית עם החברות והמשפחה אני אדם שאוהב לעשות שטויות ולהצחיק”. אם לא כתבת לענייני רווחה, מה “אני מאמינה שהייתי היית עושה? עושה אותו דבר רק לא בתקשורת. אולי הייתי משתלבת בעמותה שעובדת עם אוכלוסיות שזקוקות לעזרה”.

צילום: רונן פדידה

“המלחמה הזאת היא מציאות אחרת וכל שבת כשחוזרים חטופים, כל פגישה שלי עם חטוף שחזר - זו תחושת אושר שאי אפשר לתאר במילים. אבל רגעי הסיפוק שלי הם גם בעקבות מאבקים קטנים למשל על הטבות לנשות המילואים או של הלומי והלומות קרב שלא הכירו בהם"

והכול קרס, אלה רגעים שאני נמצאת צמוד אליה - אבל לא יכולה לדמיין בכלל איך מתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית כזו”. ויש גם רגעי סיפוק? “המלחמה הזאת היא מציאות אחרת וכל שבת כשחוזרים חטופים, כל פגישה שלי עם חטוף שחזר - זו תחושת אושר שאי אפשר לתאר במילים. אבל רגעי הסיפוק שלי הם גם בעקבות מאבקים קטנים, למשל על הטבות לנשות המילואים או של הלומי והלומות קרב שלא הכירו בהם. כל פעם כשמשהו כזה מצליח, זהו סיפוק עצום. גם רפורמת “נפש אחת”, שהנהיג משרד הביטחון, ושלראשונה מאפשרת זכויות אמיתיות והקלה משמעותית

לי בידיים לתת במה לנשים ולהשמיע את קולן במאבק הזה. אם במציאות הזאת לא הייתה לי את הבמה לצאת למאבק, היה לי קשה יותר”. ספרי על רגע מטלטל במיוחד. “מציאות החיים כאן בשנה האחרונה היא לא נורמלית ואת מוצאת את עצמך לא פעם ברגעים מאוד מטלטלים, כאילו השטן כתב אותם. מאז ששרון קוניו חזרה מהשבי ובעלה דוד, אבי התאומות שלה, עדיין שם, התחלתי ללוות את הסיפור שלה, ושתינו התחברנו מאוד. עברתי איתה רגעים שהדעת לא תופסת שאנשים צריכים להתמודד עם רגעים כאלה. כשהתבשרנו על רצח חטופים, ברגעים שהיה נדמה שחותמים על עסקה

2025 מרץ אטמוספירה

52