EL AL | Atmosphere

תוכן שיווקי

beWell הדרך שלך לחיים בריאים

שמחים להתקדם וללמוד מכל אחד". מה השינוי בכמות הניתוחים לעומת שנים קודמות? "כמות הניתוחים עלתה בצורה דרמטית. בגלל המודעות הגדלה בקרב הרופאים הנוירולוגים, התוצאות הטובות והשמועות שעוברות מפה לאוזן. אנחנו המרכז הגדול בארץ בתחום הזה ואנחנו מנתחים עשרות ילדים בשנה עם אחוזי ריפוי מדהימים". אז יש מקום לאופטימיות? "חד משמעית כן, למרות שצריך לזכור שכל ילד הוא מקרה רפואי שונה. יש פה מערכת שמגויסת למען הילדים. יש לנו חיבור של רפואה, טכנולוגיה, אמצעי הדמיה – הרבה אנשי צוות שכל אחד מוביל את התחום שלו והחיבור הזה יחד הוא עוצמתי ביותר. אנחנו תמיד חושבים על כמה ילדים מסתובבים בישראל עם אפילפסיה שיכלו להבריא".

צילום: ג'ני ירושלמי

מחלה עם יחסי ציבור גרועים

מימין: ד"ר אוליאל ופרופ' רוט. "יש ילדים עם אפילפסיה שיכולים להבריא"

אפשר גם להוריד מינונים של תרופות שיש להן תופעות לוואי לא פשוטות". עד כמה ניתוח כזה משפר את האפילפסיה? "במקרים רבים הניתוח מוריד את הפר־ כוסים לאפס. מעניין שאם נעשה בדיקה של פעילות חשמלית על אותה ההמיספרה, נראה שהאפילפסיה עדיין קיימת במוח, אבל היא כבר לא משפיעה כי ניתקנו אותה". אז אתם סוג של חשמלאים? "אפשר להגיד (מחייכים)". לאן התחום הזה הולך? "אין גבול לכמה התחום הזה מתפתח ועוד יתפתח. יש לנו היום את כל המנעד הכירורגי והטכנולוגי לטיפולים באפילפסיה. הצוות שלנו מוביל מחקרים בינלאומיים, ומוזמן לכנסים בכל העולם בנושא. אגב, יש רופא אחד בעולם, בהודו, שעושה את הניתוח הזה בצורה אחרת ואנחנו נסענו אליו ולמדנו את השיטה שלו ואנחנו כבר מיישמים אותה.

טכנולוגיות מדהימות של צריבות, חיתוכים, השתלת קוצבים (אלקטרודות) שמשנים את המעגל החשמלי במוח ומביאים להקלה במ־ חלה". איך הורים מגיבים לאופציה של ניתוח? "במקרים רבים יש חשש בהתחלה, זה משהו שצריך להבין אותו לעומק ולהבשיל לתוכו. לאחר שעוברים כמה סבבים של תרופות ללא הטבה והמחלה מוגדרת כעמידה לטיפול – מתחילים לשמוע על הניתוח כי מאוד רוצים לשפר את המצב". מהו הניתוח הכי קיצוני שעשיתם? "אחד הניתוחים היותר קיצוניים שעשינו הוא ניתוק של חצי מוח. הפעולה הזאת נעשית למי שחצי מהמוח שלו פגוע ומייצר בלי הפסקה סערה חשמלית. ילדים שנכנסים לניתוח כזה הם ילדים שמתקשים לתפקד וכל החיים שלהם נעים סביב הפרכוסים והחולשה המוטורית הנלווית לכך. אחרי ניתוח כזה

וינסנט ואן מה משותף לצייר פיודור (בתמונה), לסופר גוך , למצביא דוסטוייבסקי ולסופרת בונפרטה נפוליאון ? לכולם הייתה כריסטי אגתה אפילפסיה והם הגיעו להישגים מכובדים בחייהם. אפילפסיה היא מחלה שסובלת מיחסי ציבור גרועים. יש מקומות שעד היום מתייחסים לאנשים החולים בה כמי שנכנס בהם כישוף, כאשר למעשה רוב החולים במחלה הזאת מתפקדים כאנשים רגילים עם אותם כישרונות וחלומות כמו כולם.