אל על | אטמוספירה

| אלה גור עבודות פסיפס

מאז שהיא זוכרת את עצמה אלה גור, מעצבת רב־תחומית ואומנית פסיפס, עסקה ביצירה. כשבגרה למדה עיצוב פנים ועבדה כמה שנים בתחום, בהמשך למדה פסיפס, פיסול ברשת ופיסול בחומר, וכיום היא עוסקת בעיקר בזה. גור יוצרת גופי תאורה, מראות, אובייקטים שונים ופסלים מרהיבים וגדולי ממדים בעבודת פסיפס סיזיפית ועמלנית. שילובי הצבעים והחלקים, שחוברים זה לזה במלאכת מחשבת מדויקת, כוללים כלים שהיא מוצאת בשווקים ובחנויות, תבליטים שהיא יוצרת מקרמיקה ואריחים לבנים שעליהם היא מדביקה דקאלים (מדבקות לקרמיקה) ואז שורפת בתנור וחותכת. השפה שלה היא רכה, רומנטית, נשית ומלאת קסם. ellagurs

צילום: באדיבות האמנית

| אורלי אפל תפירה של שקיות פלסטיק אחרי שנים שבהן עסקה בפרסום ותרמה את חלקה לתרבות הצריכה והמיתוג, אורלי אפל, אומנית רב־תחומית, עושה תיקון ומטשטשת את עקבותיה. בעידן המותגים, שבו שקיות פלסטיק הן כרטיס ביקור משוטט ומזהם את הסביבה, אפל עושה להן "וודו" ומכניסה את השקיות - ללא הבדלי צבע ומעמד - תחת המחט החדה של מכונת התפירה שלה ודוקרת אותן עד דק. עשרות שקיות שנתפרות זו לזו יוצרות שכבות של חומר חדש, שממנו היא מולידה יצירות אומנות יפהפיות ומלאות רגש. היצירות מבטאות, בין היתר, את רוח השעה ובהן דמויות של מלאכי נובה או ילדים־ חיילים - כשדימוי של לב נוכח בהרבה מעבודותיה. orlyappel

צילום: תמר גרין

| דבי אשרת רקמה וציור על שקיות תה

עבודותיה של דבי אשרת, אומנית רב־תחומית, עוסקות בהיבטים שונים של חייה כאישה, הכוללים בין השאר יחסי אם ובת - הן שלה ושל אמה ניצולת השואה, והן שלה ושל בתה המתמודדת עם פוסט טראומה עקב התעללות נפשית שחוותה על ידי מפקדה במהלך שירותה הצבאי. את מרבית העבודות היא רוקמת ומציירת בעבודת יד עמלנית, סיזיפית, על גבי שקיקי תה ריקים, שאותם היא אוספת, מייבשת, מרוקנת ומחברת בעזרת חוט ומחט - שקית אל שקית - ליצירת משטח, שאותו היא לעיתים טובלת בדיו יפני שחור. הבחירה בשקיות תה כמצע החלה כשחיפשה אשרת חומר שידמה את עור הגוף הרך והמקומט של אמה. debbieoshratart

צילומים: דני אשרת

123 אטמוספירה 2024 אוקטובר