אל על | אטמוספירה

מה עושים אם כל זה לא עוזר? "קיימות אפשרויות נוספות, כמו טיפולים זעיר פולשניים בהם מזריקים בוטוקס שמרפה את השלפוחית, אך בשיטה זו יש חשש לתופעות לוואי עד כדי עצירת שתן והיא גם לא כלולה בסל התרופות. אופציה נוספת היא של השתלת קוצב סקראלי בעצם העצה )האגן שמתחת לעמוד השדרה) האזור שאחראי על ההשתנה. האלקטרודה המושתלת באזור זה משדרת פולסים חשמליים בעוצמה עדינה ותדירות גבוהה, שמסדירים את תפקוד FDA־ השלפוחית. הטיפול הזה זכה לאישור ה האמריקאי ושיעור ההצלחה שלו הוא עצום - . הטיפול הזה מצוי בסל הבריאות והוא 85% נעשה בהרדמה מלאה או חלקית באמצעות חתך קטן בלבד". מהו המסר שלך לציבור החולים ולציבור הכללי? "מדובר במחלה שכיחה, אך עם מודעות נמוכה. אני אומר לציבור החולים: יש מה לעשות וכדאי לפנות לרופא המשפחה כדי להתחיל את הטיפול בה. יש פתרון יעיל לשלפוחית רגיזה, ולכן אסור להיכנע לבושה או לקבל אותה כגזירת גורל. היא מחייבת בירור עם אורולוג, אבל הטיפול הוא יחסית קל ומשפר מאוד את איכות חייהם של הסובלים".

ונפש. ואכן, בתקופות של מלחמה למשל יש עלייה בתופעה. המחקר כל הזמן ממשיך, כי התופעה היא רחבה ויש פוטנציאל כלכלי למי שיפתח תרופות לטיפול בה". כיצד מתבצע האבחון? "האבחנה הבסיסית נועדה לשלול פתולוגיות אחרות שיכולות לגרום לתכיפות הטלת שתן, כמו אבנים בכליות, דלקות בדרכי השתן, גידולים וכדומה. אם בדיקות הדם והשתן תקינות, האורולוג מפנה לבדיקות שונות, כגון אולטרה־סאונד ובדיקת תפקוד השלפוחית, כדי לאמת את האבחנה ומכאן מתחיל הטיפול". הדור הבא של הטיפול התרופתי הטיפול בשלפוחית רגיזה, קובע פרופ' סתיו, הוא מדורג. מתחילים מהקל אל הכבד, אגב הרגעת החולה שלא מדובר במחלה מסכנת חיים. "בשלב הראשון אנחנו ממליצים על שינוי באורחות החיים כגון תזונה למשל. אנחנו ממליצים להימנע ממשקאות שמכילים קפאין או משקאות מוגזים, להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול. אנחנו גם ממליצים לשנות הרגלי שתייה - לרכז את עיקר השתייה ביום ולא בלילה. מומלץ גם להימנע מארוחות ערב עתירות שתייה. מכיוון שגם עצירות יכולה להחמיר את התופעה. שינויים אלה יכולים להקל במידת מה על המחלה, אך לא לרפא אותה". מה השלב הבא? "בשלב הבא עוברים לפיזיותרפיה של רצפת האגן. המטרה היא לחזק את הסוגרים ולאמן

), במטרה Bladder training) את השלפוחית להרגיל אותה להתרוקן באינטרוולים יותר רחבים. אך רוב החולים לא מסתפקים בכך ולכן אנחנו עוברים לשלב הטיפול התרופתי. יש כיום מגוון של תרופות, שנועדו להרפיית השלפוחית ומאפשרות לאגור שתן בנפחים גדולים יותר ולהטיל שתן במרווחים גדולים יותר. התרופות הללו מחייבות מרשם רופא כמובן והרופא מתאים את התרופה למצבו הספציפי של המטופל - גיל, מחלות רקע - תוך בחינת תופעות הלוואי האפשרויות. האפקט החיובי מושג כמה ימים לאחר שמתחילים ליטול את התרופות". עד כמה הן יעילות? "מנקודת ראות המטופלים, היעילות היא די בעייתית, כי אין ריפוי מוחלט והשינוי הוא . לא לכולם זה 30%-40% בסדרי גודל של זונחים את הטיפול 80% מספיק וכמעט התרופתי כעבור שנה, כי הוא לא עונה על הציפיות המוקדמות שלהם. יש גם תופעות לוואי, אם כי נדירות, כמו עצירות, פה יבש, טשטוש ראייה". הבשורה על פי פרופ' סתיו היא בתרופה שמייצגת את הדור הבא של הטיפול התרופתי - בטוחה, ללא תופעות לוואי, ומה שחשוב לא פחות - היא נמצאת בסל התרופות. עם זאת, הוא מדגיש כי חשוב להתמיד בטיפול. "חשוב לבצע תיאום ציפיות - הטיפול התרופתי החדש הוא יעיל, אך הוא מקל על התופעה ולא מרפא אותה. צריך להתייחס לתופעת השלפוחית הרגיזה כאל מחלה כרונית, כמו יתר לחץ דם למשל, ולהתמיד בטיפול".

למידע נוסף בנושא שלפוחית QR־ רגיזה סרקו את ה מוגש כשירות לציבור על ידי חברת אסטלס פארמה, ללא מעורבות בתכנים.