אל על | אטמוספירה

ריאיון I מגזין

צילומים: אלון שפרנסקי

השאלון המהיר

“כשארי נמצא אצלי, אני אימא במשרה מלאה... בשנייה שהוא הולך לאביו, אני מתחילה לרוץ או לטוס למפגשים בקונגרס, באוניברסיטאות וגם בקהילות יהודיות... זה מאוד אינטנסיבי אבל ממלא ומספק”

“טמטום מה הכי מכעיס אותך? של סטודנטים פרו־חמאס באוניברסיטאות”. “ההסתה מה הכי מעציב אותך? הפנימית בעם שלנו ומשפחות החטופים”. “ארץ מה הכי מצחיק אותך? נהדרת והקומיקאית אדי איזרד”. “שאני מה לא יודעים עלייך? שונאת כוסברה בצורה קיצונית”. “יוגה. אבל מה הכי מרגיע אותך? אין שום דבר שכיף לי יותר מאשר להתכרבל עם הבן שלי במיטה בשבת בבוקר”.

לסרטון וידיאו לוחמות, טנקיסטיות של גדוד פרא, שנלחמו בגבורה ועשו שמות במחבלים. זו גאווה רצינית”. לא מפחיד אותך לצעוק את הצעקה שלנו כאישה יהודייה וישראלית? “לא. אני לא מתכוונת לשתוק מול כל דה־לגיטימציה שעושים לנו ואני אמשיך להיות גאה בזהות שלי. צריך להבין שהרבה מגילויי השנאה, הקללות והאיומים מתרחשים ברשת ואני כבר רגילה לזה. אני למנחה הטלוויזיה האוסטרלי־יהודי, אנדרו גינסבורג. הקשר הרציני הבא שלה היה עם רוס הינקל, שהוא אבי בנה היחיד ארי בן השמונה, השניים נפרדו לפני שלוש שנים בתום שבע שנים יחד. היחסים ביניהם טובים והם חולקים משמורת משותפת על בנם. בן זוגה הנוכחי הוא איש היי־טק ישראלי בשם עודד ברק, שעובד גם בארצות הברית אבל הקשר מתנהל הרבה גם בשלט רחוק. איך את מג’נגלת בין היותך אימא לבין העיסוק התובעני שלך? “כשארי נמצא אצלי, אני אימא במשרה מלאה, מסיעה לחוגים וכל מה שמתחייב לא מתרגשת ולעולם לא אשתוק”. בחייה האישיים תשבי הייתה נשואה

עצמם לנאורים, יש חשד כלפי יהודים. זה ניצת כשמדברים על ישראל וההסתות נראות להם הגיוניות. גם בישראל מבינים היום שזה משהו חמור ושצריך לטפל ולעבוד בזה”. אישה, יהודייה, גאה שתיקת ארגוני הנשים מקוממת אותך? “גם זה פועל יוצא של שנים רבות של הסתה פרועה נגד ישראל שלא נענתה. נשים תוהות ושואלות אותי למה זה קרה. באף מדינה לא היו שואלים שאלה כזאת אם היה טבח דומה. אבל אני מעדיפה להסתכל בהיבט הזה על חצי הכוס המלאה - יש יותר ויותר תמיכה בישראל ויותר אנשים ונשים מגיעים לישראל ומביעים עמדה בעדנו”. יום האישה הבינלאומי מצוין החודש. הסתובבת לאחרונה בבסיסים קדמיים ופגשת חיילות וקצינות, איך התרשמת? “לאורך שנים יצאו רבים נגד שילוב של לוחמות בתפקידי שטח. הם יכולים עכשיו לאכול את הכובע. תמיד הייתי גאה בנשים וביכולת שלהן ודבררתי את זה לעולם בצורה עוצמתית. היום כולם מבינים שהדיבורים בעבר היו טעות. ראיינתי

מהיום יום שלו. בשנייה שהוא הולך לאביו, אני מתחילה לרוץ או לטוס למפגשים בקונגרס, באוניברסיטאות וגם בקהילות יהודיות, שהיום מבינות שהמצב הנוכחי משפיע עליהן ומסוכן גם עבורן. זה מאוד אינטנסיבי אבל ממלא ומספק”. את הפעילות ההסברתית את עושה בהתנדבות. ממה את מתפרנסת? “מהרצאות שאני נותנת ומהופעות בכנסים”. עם יד על הלב, יש לך מחשבות על חזרה לארץ? “כל הזמן מדגדג לי לחזור. הלב שלי בישראל, ולעולם יישאר בה. אבל נכון לעכשיו אני חושבת שאני הרבה יותר יעילה כאן מאשר בישראל”.

2024 מרץ אטמוספירה

34