אל על | אטמוספירה

סיפורי מתנדבים שהגיעו לקטוף במשק עזרי:

מליסה ליברסון מניו אורלינס, מהנדסת כימיה ומאמנת 26 בת כושר. "הרגשתי שזה פשוט משהו שאני חייבת לעשות כדי לתת לכם הרגשה שאנחנו, יהודי העולם, חלק מהמשפחה. ההורים שלי פחדו כשהחלטתי לנסוע, אבל הם מאוד גאים ותומכים בי. הם בעצמם הכירו כשהתנדבו כאן בקיבוץ גשר - אבא הגיע מארצות הברית ואמא מברזיל. לא סיפרתי בעבודה שאני מגיעה לכאן. חברים שלי ראו את זה בתמונות שהעליתי והיו מופתעים. יכול להיות שחששתי מהתגובות. התחושות בארצות הברית קשות, האנטישמיות באמת נמצאת בכל מקום, אבל כשאחזור אני אספר יותר על המציאות כאן, גם בקרב חברי היהודים וגם לאלה שלא". ג'ארד יופה מוונקובר, קנדה, בעל עסק להנדסה. 30 בן "הגעתי כדי לקבל פרספקטיבה על מה שקורה כאן ממקור ראשון ולהעביר את המידע שאני מקבל לחברים שלי בעולם. יש בקנדה אנטישמיות, וגם המון דיסאינפורמציה. בקנדה כולם שומעים על הטילים שמגיעים לעזה כל יום, אבל אף אחד לא מדבר על כך שגם לתל אביב מגיעים טילים. שלחתי מכאן סרטון של אנשים בתל אביב בורחים מהטילים וקיבלתי תגובות של אנשים שאמרו שלא ידעו שזה קורה. כשאתה מחפש דירה בוונקובר או בטורונטו, אתה בודק אם יש או אין סאונה בדירה. כאן בודקים אם יש ממ"ד או מקלט - זה הזוי וחייבים להעביר את המציאות הזו לאנשים שחיים שם". ג'ודי הלר ,13 ממדינת ניו יורק, אם חד־הורית לילד בן 37 בת לוחמת אש. "כשהכול התחיל הרגשתי כעס עצום. לא הבנתי איך אפשר לעשות דבר כזה. הרגשתי שאני חייבת לעזור במשהו כדי להרגיש משמעות. כשפתחו את תוכנית ההתנדבות של תגלית הבנתי שיש לי כאן הזדמנות לתרום. כמובן שקצת חששתי אבל דווקא הבן שלי דחף אותי להגיע לכאן. אם היה אפשר, הוא 13־ בן ה היה בא איתי. השארתי אותו עם חברה ובאתי". "יש לי כאן חברים ובני דודים שמגויסים למילואים ואני מתפללת לשלומם אבל מדהים אותי לראות כמה שישראל חזקה בזכות הסולידריות והתמיכה אחד בשני והכוח הישראלי שפשוט מעורר השראה. אין לי ספק שישראל תנצח".

15 אטמוספירה מהדורה מיוחדת