אל על | אטמוספירה

ריאיון I מגזין

צילומים: יניר סלע

באופן פסיכולוגי אתה משתדרג מבחינה ווקאלית, ואני באופי שלי מאוד אוהב לחלוק, אין יותר מאתגר וממלא מנתינה". ושבת יודע על מה הוא מדבר כשהוא אומר לחלוק, כמי ששיתף פעולה בין היתר עם אושר כהן, מארינה מקסמיליאן, אליעד נחום, איתי לוי, רותם כהן, שירי מימון, פבלו רוזנברג, יהודה פוליקר, נועה אבל לצד כל הפרטנרים והפרטנריות 40 שפגש בדרך, הוא חוגג בזכות עצמו שנות יצירה, גם אם המעמד קצת מביך אותו. "הדרך הזאת מלאה עליות ומורדות. 40 שנה אבל בינינו, לפני 40 אנחנו מציינים ,11 השנים האלה עבדתי מאוד קשה, מגיל בהופעות ועם להקות, במוזיקה שנעשתה במחתרת ובמרתפים. כשהייתי ילד הייתה לנו להקת קצב, אבל זה לא נכנס בתוך שנים, כי מחשבים בערך מהוצאת 40־ ה האלבום הראשון, אבל כבר שם למעשה הקריירה שלי התחילה". אותו ילד, שעשה מוזיקה במרתף והשתתף בלהקת קצב, חלם שיהפוך שנות יצירה? 40 לאמן כל כך אהוב ויחגוג "התשובה היא חד משמעית לא", הוא צוחק. "בחיים לא האמנתי שאגיע לאן שהגעתי. הקריירה שלי מורכבת מהרבה דברים, אבל מאז שאני זוכר את עצמי אני קירל, עמיר בניון ועוד רבים. אהבה של פעם בחיים

שנה 40 "הדרך הזאת מלאה עליות ומורדות. אנחנו מציינים השנים האלה עבדתי מאוד קשה, מגיל 40 אבל בינינו, לפני , בהופעות ועם להקות, במוזיקה שנעשתה במחתרת 11 ובמרתפים. כשהייתי ילד הייתה לנו להקת קצב... כבר שם למעשה הקריירה שלי התחילה"

וקשרים גם באולפן וגם כאורחות בהופעות שלי. אז קיבלתי תמורה לסבל", אומר שבת בחיוך. לעמדת המנטור הוא לא יחזור, אבל אם יש רגע בחיים שהוא שמח להתרפק עליו - זה הרגע שבו השיא משואה באחד הטקסים המרגשים ביותר שיש: טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות לפני שנתיים. "ברגע ההוא הרגשתי שהמשואה היא התמורה לכל העבודה הקשה שהשקעתי כל החיים", הוא מסביר. "זה היה שווה כל רגע - כאילו סוף סוף מישהו אמר לי תודה על מה שאני עושה. אתה אף פעם לא יודע כמה מעריכים אותך, אני באופן כללי תמיד מעדיף לא לדעת". אבל אם היה רגע שבו ידעת, זה כנראה כשחלית בקורונה ומדינה שלמה התפללה לשלומך. "נכון. זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הבנתי וזה מרגש אותי לחזור לסיטואציה הזו, אבל שם זה היה באמת. גיליתי כמה אוהבים אותי וזה מרגש. קיבלתי סרטונים

עובד מאוד קשה, לתחזק את האמנות ולשמור על עצמי, לשתף פעולה, לשיר בפסטיגלים, במופעים משותפים עם פוליקר ופבלו, וגם להיות מנטור בטלוויזיה. התוכנית דה וויס, שבה הייתי מנטור היא תחנה מאוד חשובה מבחינה אמנותית, כי שם גם הכירו אותי באופן אישי. עד אז בעצם הכירו אותי כאמן שעל הבמה עוצם עיניים הרבה, חשבו שיש בי משהו שחצני. ובתוכנית הבינו שאני אדם די ביישן, שאני עוצם עיניים ממבוכה לא משחצנות". איך הייתה ההרגשה להיות בעמדה של שופט? "מאוד קשה, הכי קשה בעולם. התוכנית הזאת עשתה לי קעקוע בלב. לא הייתי חוזר לעמדה הזאת. אין סיכוי. אני לא מוכן לעבור את הרגעים הקשים האלה שבהם אתה מחליט על קריירה של ילד , אני לא בנוי לזה. אבל אני חייב 17 או 16 בן לציין שהיו גם דברים יפים שם כמו יובל דיין, ספיר סבן ולינה מחול - הזוכות שלי בתוכנית ושאיתן המשכתי שיתופי פעולה

2023 אפריל אטמוספירה

48