אל על | אטמוספירה

סוכנות החלל הישראלית היא גוף וחוגג היום 1983 ממשלתי שהוקם בשנת שנה. הסוכנות, שפועלת במסגרת 40 משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, יוזמת, מובילה ומתאמת את פעילות החלל האזרחית בישראל. היא תומכת במחקר ופיתוח מדעי של טכנולוגיות ייחודיות וחדשניות מתוך תפיסה כי העיסוק בחלל תורם לכלכלת ישראל, למעמדה בעולם ולרווחת תושביה. הסוכנות מרחיבה את שיתוף הפעולה ויחסי הגומלין עם מדינות שונות בתחום החלל; מקדמת מחקרים והשקעות בחברות הזנק המפתחות רכיבים שונים לתעשיות החלל בארץ ובעולם; מסייעת בפיתוח ובניית לוויינים למטרות אזרחיות; וכן בטיפוח עתודת מדעני העתיד בתחום חקר החלל דרך חינוך לחלל בבתי הספר. "זו מהפכה שרק התחילה ונמצאת עדיין בחיתוליה", מחדד אורון. "הדרמה הזו מתרחשת בגלל שתי סיבות מרכזיות. האחת היא כניסת משקיעים כמו אילון מאסק, ג'ף בזוס (אמזון) וריצ'רד ברנסון (וירג'ין) וגופים פרטיים נוספים, שהפכו את תחום החלל לזמין וזול יותר. לדוגמה, עלות השיגור של קילוגרם לחלל הייתה , ואילו היום 90־ אלף דולר בשנות ה 90־ כ דולר. ההערכה היא כי בעוד 1,500־ היא כ כעשור העלות תרד למספר דו ספרתי בדולרים. הסיבה השנייה קשורה בכך מדינות בלבד 12־ שישראל היא אחת מ בעולם שמסוגלות לתכנן, לבנות ולשגר לוויין בעצמה, והמדינה הרביעית בלבד בעולם (אחרי ארצות הברית, רוסיה וסין) שהגיעה לירח (עם פרויקט בראשית)". חלל חמש־אפס איגוד ההייטק הישראלי של התאחדות התעשיינים בישראל הקים את ענף החלל , במטרה להעניק בית Space 5.0 , החדש חם לתעשיות החלל בישראל. התשתיות המגוונות והחזקות של התאחדות התעשיינים ואיגוד ההייטק הישראלי יונגשו כמעטפת שירותים שתסייע ותקצר את הדרך ליזמי תעשיות החלל למימוש והצלחה של התוכניות והחזון שלהם. "התאחדות התעשיינים מבינה את הפוטנציאל הטמון בתעשיית החלל ויכולה לקדם גם את האינטרסים שלה עצמה", אומר אורון. "התעשייה מחזקת

את מעמדה של ישראל בעולם. אנו אמנם מדינה קטנה, אבל עם יכולות וידע עצומים. זה החל בתעשיות הביטחוניות עם אלביט, רפא"ל והתעשייה האווירית, ומתחבר עכשיו לתחום האזרחי. המערכות מתלכדות, כל אחת מהסיבה מיזמים של תעשיות 60־ שלה. היום יש כ חלל בישראל, והכוונה היא להגדיל את מיזמים במהלך שלוש 500־ המספר לכ השנים הבאות". "יש באקוסיסטם הזה כבר הרבה שחקנים", מאשר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי. "אבל אנחנו צריכים פי עשרה. אלביט, אינטל, רפא"ל והתעשייה האווירית הן חברות ותיקות ומגדולי המעסיקות הפרטיות במשק, אך מלבדן יש כרגע עוד עשרות חברות וסטארט־ אפים קטנים העוסקים בתחום החלל האזרחי. מהם תגיע הפריחה והחדשנות של הדור הבא בתוך ארבע עד חמש שנים. היזמים האלה הם לא רק גיקים וילדי מחשבים צעירים. יש בהם אנשים מכל הגילים ומכל האוכלוסיות. מגוון עצום של חבר'ה עם ניצוץ בעיניים ורעיונות מופלאים. כילדים הסתכלנו למעלה וראינו את הכוכבים, ועכשיו אנחנו שם". טכנולוגיה וחדשנות מיזם בראשית להנחתת חללית ישראלית על הירח העניק דחיפה אדירה לתחום החלל האזרחי בישראל, למרות כישלון הנחיתה. הנחתת בראשית פותחה על ידי ונבנתה בידי התעשייה SpaceIL עמותת האווירית לישראל. ההשראה לפיתוח הנחתת הגיעה מהתחרות הבינלאומית להנחתת חללית Google Lunar X PRIZE בלתי מאוישת על הירח בידי גורם פרטי. הנה עוד כמה מהמיזמים החדשים שיעלו לשמיים בשנים הקרובות: טלסקופ החלל הישראלי הראשון: תשגר נאס"א למסלול סביב 2026 בשנת - טלסקופ ULTRASAT כדור הארץ את החלל הישראלי הראשון. זהו פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית, שנעשה בשיתוף מכון ויצמן למדע. הלוויין נבנה על ידי התעשייה האווירית והטלסקופ על ידי אלביט מערכות אל־ ULTRASAT אופ. משימתו המרכזית של תהיה זיהוי ומחקר של אירועים קצרי מועד (טרנזיינטים) המתרחשים ביקום,

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל במשרד החדשנות, המדע "שוק והטכנולוגיה: החלל הכפיל את עצמו בעשור החולף והוא שווה כיום כמעט מיליארד דולר. 500 זו רק שאלה של שנים ספורות עד ששווי השוק הזה יגיע לטריליון דולר... יש כעת חלון הזדמנויות לאומי להפוך את החלל למנוע צמיחה – כלכלי, טכנולוגי ואפילו מדיני"

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי: "היזמים האלה הם לא רק גיקים וילדי מחשבים צעירים. יש בהם אנשים מכל הגילים ומכל האוכלוסיות. מגוון עצום של חבר'ה עם ניצוץ בעיניים ורעיונות מופלאים. כילדים הסתכלנו למעלה וראינו את הכוכבים, ועכשיו אנחנו שם"

103 אטמוספירה 2023 אפריל

צילומים: באדיבות המרואיינים