אל על | אטמוספירה

ריאיון I מגזין

בספטמבר היא תעלה עם 7־ בתשובה. ב מופע חדש, באמפי שוני, בהפקת גיא ויהל. "בשנתיים של הקורונה קיבלתי הזדמנות פז להתבונן על החיים שלי, לעצור ולהבין איפה אני. התבוננתי בחומרים שלי, שאני גאה בהם ואוהבת אותם, והרגשתי שיש בהם נימה יותר ספרותית ופחות ישירה, יותר מסתתרת ומעורפלת", היא מספרת. , עברו עשר שנים 17 "התפרסמתי בגיל מעצבות מול הקהל שלי והרגשתי שעכשיו יש בי משהו שמבקש לבטא עוד צדדים שבי, יותר ישירים. ברגע שאת מדברת בכנות ובצורה פתוחה וגלויה זה מעורר משהו בקהל ומזמין אותם יותר להתקרב, וזה הכוח הכי גדול של המוזיקה. אני מודה לקהל שלי, שהשירים שלי רלוונטים גם אחרי עשור שבו המוזיקה השתנתה, הפכה הרבה יותר פופית, מהירה וקצרה. ושהוא מאפשר לי להמשיך עם אותם שירים ולעשות להם עיבודים חדשים. בספטמבר אגיע לראשונה מאז 7־ ב הקורונה לאמפי שוני, מקום שכמה שהוא גדול יש בו קירבה. זה כל כך מרגש, אני באמת מחכה להופעה הזו". תהליך החזרה בתשובה שלך חשף אותך יותר גם לקהל הדתי? "מה שלמדתי עם הזמן זה שהמאזין אוהב אמת. אם את אומרת לו את האמת הוא איתך. הקהל שלי מגוון - חובשי כיפות, אנשים לא מאמינים, משפחות עם ילדים ואנשים בגיל של ההורים שלי, שזה הכי מרגש אותי. זה הכוח של המוזיקה, לעשות חיבור, וכשאני רואה את הקהל בהופעה אני מרגישה שהגשמתי חלום". כשאת רואה את השירים שנכתבים היום, את הזלזול בשפה, כמי שלא ממש מתחברת לז'אנר הפופי הקליל הזה, מה את מרגישה? "אני מרגישה נוח לדבר על עצמי, כשזה לא על חשבון מישהו אחר. מבחינתי, בשירים שלי כל מילה צריכה להילחם על הזכות להיות בתוך השיר. אני צריכה להיות גאה להופיע עם השירים האלה בעזרת השם. זו המחשבה 50 גם בגיל שמנחה אותי ואני רוצה להיות מסוגלת לא להתבייש להשמיע את השירים לסבא וסבתא שלי, לבת של חברה שלי או לבני גילי". הספקת עד היום לשחק בהבימה במחזמר "מיקה שלי" ובסדרת הטלוויזיה "פלמ"ח", שם גילמת את הזמרת שושנה

"בשירים שלי כל מילה צריכה להילחם על הזכות להיות בתוך השיר. אני צריכה להיות גאה להופיע עם השירים האלה גם בעזרת השם. זו המחשבה שמנחה אותי" 50 בגיל צילום: רגב טל

דמארי. יהיה לזה המשך? "אני מאמינה באנרגיה, אם אני רוצה לשחק אני צריכה ללכת לשיעורי משחק ולעבוד על זה, ואז אני מאמינה שזה יזמן לי תפקידים. זה לא משהו שעושים על הדרך. כרגע אין לי משהו על הפרק, ויש שחקנים טובים ממני. לא מעניין אותי לעשות תפקיד רק בשביל להביא את השם שלי. מעניין אותי תפקיד עם עומק, ובשביל זה צריך לעבוד". בחודש האחרון אי אפשר היה לפספס את דמותה המקסימה של דיין, על רעמת תלתליה וקולה הענוג בהפסקת הפרסומות בטלוויזיה, כשהלהיט שלה "שרק תחייך" נבחר ללוות פרסומת של משרד החינוך להעלאת מודעות לאלימות ובריונות בבתי הספר. ההשתתפות עבורה, מתברר, היא שליחות של ממש. איך הגעת להשתתף בקמפיין להעלאת מודעות לאלימות בבתי הספר? "לפני כמה שנים התחלתי לקבל הודעות לאינסטגרם מהורים שסיפרו שהילדים

שלהם עוברים חרם, וביקשו שאעזור", היא מספרת. "אז צילמתי סרטונים, העליתי לאינסטגרם, הלכתי לבקר ילדים - אבל אלה היו מעשים קטנים. הקמפיין הזה הוא משהו גדול. קלטתי שהעשייה שלי כשאני על הבמה לא מסתיימת שם. כאמנית, יש לי אחריות מסוימת. ילדים מסתכלים עלינו ושומעים מה שאנחנו אומרים. הבנתי שיש לי כוח בידיים ורציתי לעשות משהו עם זה. אנשים היום מאוד מהר חורצים גורל של ילדים וזה כואב לי. בעקבות הקמפיין אני מקבלת פניות בפייסבוק מהורים שישבו עם ילדים וראו את הפרסומת והילדים שיתפו אותם שגם הם עוברים דבר כזה. יש לנו יכולת להשפיע וחשוב לעשות עם זה משהו". מה היית רוצה לומר לקוראים? "אני מודה על הזכות לעסוק במקצוע הכי טוב בעולם, שמשמח אנשים ועושה קירוב לבבות ואני מבטיחה להשתדל להיות נאמנה לערכיי כל עוד יש לי ■ את היכולת".

2022 אוגוסט אטמוספירה

38

Made with FlippingBook - Online magazine maker