השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

במלאת חודש לפטירתו של ישעיהו צימר ניצול שואה ובעל המאפייה הראשונה

,1962 שנים, בשנת 15- לאחר כ אריה קלנג ז"ל, ממקימי העיר אשדוד, הציע לו לרכוש חלק במאפיה הראשונה באשדוד. מאפיה מיושנת ופשוטה ללא אמצעים ומכונות מיוחדות. ישעיהו בחר לקבל את ההצעה, בנותיהם 3- ויחד עם דבורה ו עברו להתגורר באשדוד, כאשר בשנה הראשונה הם גרו בתוך נולד 1965 מבנה המאפיה. בשנת בן הזקונים, ברוך, שלימים הפך לאחד מקבלני הבנייה המוכרים באשדוד. עם השנים, ישעיהו רכש את חלקם של שאר השותפים, והפך לבעלים היחיד של המאפיה שסיפקה לחמים לכל תושבי 1975 העיר. לאחר מכן, בשנת פתח מאפיה אוטומטית מודרנית 6.5- (תעשייתית) על שטח של כ דונם, אותה ניהל והפעיל יחד עם ארבעת ילדיו, שרה, רחל, ליאורה וברוך, ואשתו דבורה. המאפיה , שם 1986 פעלה ללא הפסקה עד החליט לקחת פסק זמן למנוחה ובמקביל דבורה צימר אשתו פיתחה קריירה בתחום הפיסול, והפכה לפסלת ידועה ומוערכת באשדוד ובאזור, ואף הציגה תערוכות ברחבי הארץ. החליט 90- בתחילת שנות ה ישעיהו לחזור לעבוד, וניהל סניף של רשת "קרביץ" ברובע

בשבוע הבא ימלאו שלושים יום לפטירתו של ישיעהו צימר, בעל המאפייה הראשונה באשדוד ומראשוני אשדוד. ישעיהו צימר ז"ל הפך כבר למבוגר בעל כורחו, 10 בגיל עם פלישת גרמניה לפולין ורצח הוריו על ידי הנאצים. חרף גילו הצעיר סירב להשלים עם רוע הגזרה ונמלט מהגטו ליערות קאזיאן העבותים, שם הסתתר ושרד לבדו עד השחרור המיוחל. בספר אוטוביוגרפי שנכתב על חייו לפני למעלה מעשור, סיפר ישעיהו כי "בעת שהייתי בבור עיקר מחשבותיי לא הופנו לשאלה האם אצא משם או לא, אלא לציפייה ליום בו נצא לחופשי ותקווה גדולה שמישהו נשאר בחיים". ישעיהו צימר עלה 1948 בשנת לארץ ישראל עם יתומים נוספים מרחבי אירופה ששרדו את השואה ורוכזו יחד במחנה נוער באיטליה. החל לעבוד במאפיה 17 בגיל ובעבודת בנייה בקיבוץ משמר השרון. שנתיים לאחר מכן הכיר את דבורה, ניצולת שואה גם כן, ומי שתהפוך לאשתו כעבור שנתיים. יחד הם עברו לעיר כפר סבא, שם המשיך לעבוד בחריצות במאפיה, דבורה גידלה תרנגולי הודו בחצר הבית ולזוג נולדה בת בכורה.

שני הסלים עימם הגיעה. ברוך שאל את אביו מדוע רכש תפוזים מקולקלים, וענה לו ישעיהו "אם ביום כל-כך חם הגברת המבוגרת הגיעה עד לפתח ביתנו בקומה שלישית, כנראה שהיא באמת זקוקה לכסף". מדובר על סיפור אחד מיני רבים אותם זוכרים ילדיו ומכריו, אשר מעידים על אופיו ותכונותיו הנדיבות. ילדים, 4- ישעיהו צימר ז''ל זכה ל נינים. הוא נפטר 9- נכדים ו 12 בביתו באשדוד לצד 91 בגיל אשתו דבורה שטיפלה בו וסעדה אותו בשנותיו האחרונות. תאריך פטירתו היה בערב חג השבועות, ואף נקבר בבית העלמין בעיר בערב חג זה, זכות ששמורה לצדיקים. יהי זכרו ברוך! איש מיוחד רב אשכולות. ישעיהו צימר ז״ל

ד' באשדוד. לימים, החנות שינתה את שמה ל"צימרגרף" והפכה לחנות כלי כתיבה ועיתונים מוכרת מאוד בעיר. מספרים שלקוחות ותיקים שהזדקנו ולא יכלו להמשיך להגיע אל החנות, זכו ליחס מיוחד מישעיהו, שהגיע עד לפתח ביתם למסור להם את העיתון שאליו היו רגילים. ישעיהו היה ידוע בנדיבותו וברוחב ליבו, הוא נהג לתת בסתר לחמים לעניי העיר ולכל נזקק. בנו, ברוך צימר, מספר שבשנת במהלך חודש אוגוסט החם 1987 במיוחד, הוא זוכר שדפקה על דלת ביתם אישה עם שקיות תפוזים כבדות. אף על פי שסחורתה נראתה במצב רעוע ואף מקולקל, בחר ישעיהו לרכוש ממנה את

שמעון צרפתי: ישעיהו צימר איש חסד איש העסקים שמעון צרפתי שהכיר מקרוב את ישעיהו צימר ז"ל סיפר, כי בהיותו חייל בסדיר היה מגיע ביום חמישי הביתה, ברובע ג' (אשטרום). לאחר שפשט את מדיו נוסע או יותר נכון הולך ברגל למאפייה של צימר באזור התעשייה, כדי לעבוד בהכנות החלות לשבת. לאחר הלילה היה מתייצב במשרד הקטן של ישעיהו צימר שגם הוא עבד כל הלילה, מקבל את משכורתו במזומן, ובנוסף לכך צימר ידע ששמעון בא ממשפחה ברוכת ילדים ומעניק לו כמה לחמים וחלות בשבת. כך עשה לכל העובדים שעבדו בלילה. אגב במאפיה של צימר עבד איש העסקים יחיאל אבו כנער. צרפתי הוסיף כי לישעיהו ז"ל ואשתו דבורה היה לב גדול ורחב.

ישעיהו צימר (משמאל) עם רעייתו ובנו ברוך

1.7.2022

24