השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

ה בוע בספורט

רותם אברמוביץ'

לכבוד ציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השבוע מדור הספורט של "השבוע באשדוד", בראיון מיוחד עם יאיר אזולאי ("לגדול בלי אבא זה כל יום יום זיכרון"), 1983 ששכל את אביו, מקס אזולאי ז"ל, שנפל בלבנון בעת מילוי תפקידו בשנת מיוחד ליום הזיכרון: יאיר אזולאי מדבר על אבא

"הייתי חודש לפני יום הולדת שש. אחי אריק היה בן שלוש ואחי סטיב היה בן שנה. אמא , מוקדם״, ככה נפתחת 23 שלי התאלמנה בגיל השיחה המרגשת לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל עם יאיר אזולאי, המנהל המקצועי של האדומים אשדוד וכדורגלן עבר מצטיין ששיחק שנים רבות בליגת העל. משפחת אזולאי הינה משפחה ידועה באשדוד בעיקר כמשפחה של כדורגל, אך עוד לפני הכדורגל, אירעה טרגדיה משפחתית שגרמה לתפנית אכזרית בחיי המשפחה. בחודש , הגיעה הבשורה המרה 1983 נובמבר, שנת שהכניסה את המשפחה אל מעגל השכול. אביו של יאיר, מקס אזולאי ז"ל, נפגע ממטען צד בעיר צור בלבנון ונהרג. 1954 מקס אזולאי ז"ל נולד במרוקו בשנת ועלה ארצה יחד עם משפחתו כשהיה בגיל , כשהם מתיישבים בעיר אשדוד. הוא למד 8 בבית ספר יסודי 'גאולים' ולאחר מכן למד בביה"ס על יסודי 'מקיף א'' (שם יש אנדרטה עם שמות הבוגרים שנפלו במערכות ישראל). והוצב בחיל השריון, 1972 התגייס בשנת השתתף בקרבות הקשים של מלחמת יום כיפור וחזר בשלום אל משפחתו. בשנת , בתור חייל מילואים, לחם במלחמת 1982

״לגדול בלי אבא, זה כל יום - יום זכרון״. יאיר אזולאי מחזיק תמונת אביו מקס ז״ל

שלום הגליל, הוצב בגזרה המזרחית בלבנון. התפוצצה מכונית תופת ליד 4.1.1983- ב בית ממשל הצבאי בעיר צור בלבנון. מקס אזולאי היה בין ההרוגים. מקס הותיר אחריו אישה ושלושה בנים, אחים ואחיות. הוריו תרמו לזכרו ספרי קודש לבית הכנסת בשכונת מגוריו (נתונים על פי אתר ׳יזכור׳). בנו הבכור יאיר כאמור הוא דמות מוכרת באשדוד בזכות הצלחתו במגרש הכדורגל. בראיון מיוחד לציון יום הזיכרון יאיר אזולאי מספר לנו בצורה מרגשת ומצמררת זיכרונות מאביו, על איך זה לגדול בלי אבא ולהיות בן למשפחת שכול ועל איך זה השפיע עליו ועל משפחתו. ש. מה אתה זוכר מאבא? “אני זוכר דברים מעטים. לא הרבה. במרוצת הזמן אתה חושב שאתה זוכר... בעיקר מסיפורים. זוכר שהיה לוקח אותי לכדורגל. מרים אותי על הכתפיים לסבתא שלי. קנה לי אופניים זה אני בטוח זוכר. זהו..."

ש. בתור בן למשפחה שכולה, מה אתה מרגיש ביום הזיכרון עצמו? "זה יום לא קל. אבל זה יום שקודם כל, כל המדינה מציינת. זה יום שבו אתה מכונס בעצמך. זה מכניס אותך בעקבות הטקסים. זה יום שאתה מכונס במחשבות. מתרכז בעיקר בזה. עצוב. שומע עוד סיפורים ושכול שלא מפסיקים לגדול במדינה. חושב שלגדול בלי אבא זה כמעט כל הזמן. היום הזה הוא יום חזק ועוצמתי. אבל אני אומר שלגדול בלי אבא זה כל יום. אין יום שיעבור ולא יהיה משהו שיזכיר את זה." ש. האם אתה מצליח להרגיש גאווה בתור בן למשפחה שכולה? "חד משמעית כן. תמיד טענתי שקשה לאבד למשל, זאת 20 אבא בגיל מאוחר, שאתה בן פרידה קשה. ולגדול בלי, אתה לא יודע מה זה לחיות עם וזה דבר מאוד קשה. אתה לא יודע לאן זה יוביל. ברוך ה' תודה לאל, יש לנו משפחה מורחבת, אמא שלי, דודים משני

נפל בעת מילוי תפקידו. מקס אזולאי ז״ל

4.5.2022

38