השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה "אמור" פרשת השבוע: החיים ניתנו לאדם במתנה ועליו לקדשם ולטהרם כדי להגיע לייעודו ולשלימותו ״ושמרתם מצוותיי ועשיתם אותם.. ולא תחללו את שם קודשי ונקדשתי בתוך בני ״ (כ״ב-ל״א, ל״ב) … ישראל

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

בראשית פרשתנו מצווה התורה את הכוהנים שלא יטמאו למת, אולם הציווי בא בלשון כפולה: "אמור אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם". כפל הלשון "אמור... ואמרת" בא ללמד שיש צורך (כפי שרש"י מציין מיד): "להזהיר גדולים על הקטנים”. אין זו הפעם היחידה שהתורה מצווה את הגדולים על הקטנים. חז"ל אומרים, שציווי זה נאמר על שלושה דברים: איסור אכילת שקצים, איסור אכילת ושתיית דם, איסור טומאת כוהנים. מדוע דווקא בשלושה עניינים אלה ראתה התורה לנכון להדגיש את חשיבותו של החינוך? אין זאת, אלא משום שבכל אחד משלושה אלה עלול המחנך לבוא לידי רפיון וייאוש, ולכן צריכה התורה לחזק את ידינו. המאפיין את איסור אכילת שקצים הוא, שזה דבר שנפשו של אדם קצה בו. המאפיין את איסור אכילת דם הוא, שבני ישראל היו רגילים ושטופים באכילתו. המאפיין את איסור טומאת כוהנים (כמו ענייני הטומאה בכלל) הוא, שזה דבר על שכלי. ומכאן למדנו שלושה כללים גדולים בחינוך: א) כשאדם נתקל במצב פרוץ ואיום ביותר, או בהתנהגות גסה ושפלה ביותר, הוא עלול לחשוב, שבמצב כזה אין לו שום אפשרות לפעול ולחנך לטוב. באה התורה ואומרת, שאפילו כשמדובר באדם האוכל שקצים, דבר המוכיח שהאיש מתנהג בצורה בלתי אנושית כלל, חלה חובת החינוך ואפשר להעמידו על דרך הישר. ב) יש אומרים, שחינוך יכול להועיל כל עוד לא התרגל האדם ללכת בדרך הלא טובה, אבל אם כבר עבר ושנה והפך את דרכו זו להרגל - לא יועיל החינוך וחבל על המאמץ. מדריכה אותנו התורה, שגם בדבר שבו היו בני ישראל כה רגילים ושטופים, כמו אכילת דם, חלה חובת החינוך, ומכאן שאפשר על ידי חינוך טוב לשנות אצל האדם גם דברים שהורגל בהם ביותר. ג) יש הסבורים, שחינוך הוא דבר שיכול להתאים רק לדברים שניתן להסבירם בהיגיון, ואילו כשמדובר בענייני אמונה, אי אפשר לחנך לדברים לכך. אם האיש טוען שאין הוא מאמין, אין מה לעשות בעניינו. מדגישה התורה דווקא בעניין כמו טומאת כוהנים, עניין על שכלי לחלוטין, את חובת החינוך, כדי ללמדנו, שגם בעניינים שבאמונה מועיל החינוך ואין שום סיבה להרים ידיים, שכן בפנימיות לבבו כל יהודי הוא מאמין והחינוך רק עוזר לו לגלות את האמונה שבעומק נפשו. כאשר התורה מצווה אותנו לעשות דבר מה, אין זו רק הוראה שהדבר אפשרי, אלא הציווי עצמו מעניק את הכוחות לבצע את המצווה. הקב"ה אינו תובע מהאדם דברים שאין הוא יכול לעמוד בהם, ומכאן, שכאשר הוא תובע משהו, הוא נותן גם את הכוחות לבצע זאת. שלושה מצבים חינוכיים

בימי חיי האדם, עלי אדמות, עליו להודות ולשבח תדיר את הבורא, שנטע בו נשמה אלוקית אדירה, הנשמה הינה עוצמתית ויש בה כוחות אלוקיים שעל ידם אפשר לחזות בנועם ה׳, לראות את האמת שבחיים את החן, היופי וההדר שבבריאה. יש בכוחו של האדם לרומם, לזכך ולהאיר את נשמתו באור גבוה ונעלה, ויש בה בנשמתו כדי לדעת את מזלו וגורלו. כשם שהכהנים נדרשים לקדושה יתירה, כך עם ישראל נדרש לשמור על כללי הקדושה לעומת עמי הארצות. מה שמתאים לאומות העולם אינו מתאים והולם את עם ישראל הנבחר, גם בשל אופיו המיוחד והסגולי. אי לכך, נשמתו של האדם הינה נצחית, בת אלמוות, אולם היא מוגבלת בתוך גוף זמני, היא נכנסת אל עולם חומרי, מלא ניגודים וסבל הדורש מאבקי קיום יויומיים. יש ופעמים, בזמנים קשים מבקשת הנשמה להיפטר ממעמסת הגוף הפיזי המגביל ולחזור למקורה בחיק העליון. המוות נדמה אז כמפלט האפשרי. אשר על כן, אנו

מקדשים באותו זמן את החיים ואיננו מקלים ראש במתנת הקיום. החיים הינם מקודשים ונוצרו על ידי כוח עליון שהינו הבורא, לעשייה גבוהה ונאצלת שהיא בעלת ערך עצום שלא תמיד אנו מודעים למהותה ולערכה הנשגב. אי לכך, נטילה רצונית של החיים על ידי האדם, בטרם הגיעו לסיומם הטבעי, היא סטירת לחי לבורא ולבריאה. כאשר האדם נוטל חייו הריהו מתריס בפני הבורא שהוא נכשל, דהיינו שהקב״ה שלח אותו לחיי סבל שאינו יכול להם, וזאת במקום להשתתף במלאכת העשייה של הקוסמוס הזה, להיות שותף לבריאה ולהפיץ אור האהבה וקדושת החיים. אשר על כן, החיים לא נועדו רק להנאה וסיפוק היצרים, לתשוקות ומאוויים, אלא יש לקדשם ,ולחזק את תעצומות נפשו, ולהגיע להתעלות רוחנית שמיימית. אי לכך, כאשר האדם ממלא את ימיו כנדרש כפי שהועיד לו הקב״ה ולא קיצר חייו בטרם הגיעו לסיומם הטבעי, הרי שבאותו זמן יש בידו, את הכוח הרוחני להתפלל לבורא להצלחה, לברכה, לישועה ולרחמים, ולהיות מליץ טוב עבור הפרט והכלל.

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

4.5.2022

34