השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

"קורח" פרשת השבוע: מפעל חייו העצום של משה רבנו היה מוטל על כפות המאזניים מפאת נסיונו הנמרץ והמרושע של קורח לקעקע את מעמדו הרם "ויקח קורח בן יצהר..." (ט"ז, א'). "ויקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים ", (ט"ז, ג'). "ויקהל (קורח) עליהם (על משה ואהרון) את כל העדה ...", (ט"ז, י"ט).

כאשר יצא קורח במחלוקתו נגד משה השיב לו משה כי בבוקר יודיע הקב"ה עם מי הצדק במחלוקת זו – "בוקר ויודע ה' את אשר לו, ואת הקדוש והקריב אליו”. מדוע אמר משה שההכרעה תינתן רק בבוקר? מביא על כך רש"י שתי תשובות: ראשית, כדי שקורח ועדתו יוכלו בינתיים לחזור בתשובה; שנית, כדי לרמז, שאין איש יכול לבטל את הגבולות והגדרים שקבע הקב"ה, כשם שאין איש יכול לשנות את הגבולות בין היום לבין הלילה. שני ההסברים הללו אינם מספקים. אם הכוונה הייתה לתת לבעלי המחלוקת שהות לעשות תשובה, למה היה צורך להמתין עד הבוקר שלמחרת דווקא? ואם הכוונה הייתה להשוות את הגבולות שקבע הקב"ה בין הכוהנים לבין שאר בני ישראל לגבולות שהציב בין היום לבין הלילה, היה אפשר להמתין לערב, שבו ניכר ההבדל בין יום ללילה. זאת ועוד: במחלוקת זו אנחנו שומעים את טענותיהם של קורח ועדתו, אבל איננו שומעים ממשה הסבר מדוע קורח אינו צודק בטענותיו. עלינו לומר אפוא, שהתשובה לטענותיו של קורח רמוזה בדבריו אלה של משה – "בוקר ויודע ה' את אשר לו”. קורח ידע כי ברמה הרוחנית עומדים משה ואהרון למעלה ממנו. טענתו "מדוע תתנשאו על קהל ה'" באה על בסיס הקביעה כי "המעשה הוא העיקר". אם העיקר הוא המעשה הגשמי, הקיום של המצוות בפועל ממש, בזה אין יתרון למשה ולאהרון, ועל כן יש מקום לטענה "מדוע תתנשאו”. על כך השיב לו משה בהזכרת מעלתו של ה"בוקר". אמנם המעשה הוא העיקר, אבל יש חשיבות גם ל'בוקר', לאור של המצווה. דבר זה רמוז בלשון חז"ל "תשובה ומעשים טובים". רבנו הזקן מדייק: מדוע נאמר "מעשים טובים" ולא "מצוות"? אלא מעשי המצוות יכולים להיות גם לא 'טובים', ולכן מדגישים שעליהם להיות גם 'טובים’. כשיהודי מקיים מצווה בכל פרטיה המעשיים, אבל חסרה לו הכוונה הרוחנית של המצווה ותחושת ההתבטלות וההזדככות שהיא אמורה ליצור בנפשו – המצווה אמנם קוימה, ויש לה החשיבות של מעשה המצווה, אבל האור שלה חסר. מבחינת המעשה עצמו אכן כל בני ישראל שווים, אבל מבחינת האור הרוחני של המצווה בזה יש מעלה מיוחדת למשה ולאהרון. הקב"ה רוצה את שני ההיבטים הללו גם יחד: מצד אחד, "המעשה הוא העיקר", ועל ידי הקיום המעשי של המצווה נעשה העולם הזה 'דירה' לו יתברך; ומצד שני יש חשיבות עליונה להזדככות הרוחנית ולכוונה הפנימית שבקיום המצוות. זאת רמז משה בציון ה'בוקר' – כשם שהלילה והבוקר מהווים שלמות אחת, יום אחד, כך האור הרוחני של המצווה משלים את רצון ה' והוא חיוני לשלמות התורה והמצוות. חשוב לעשות, חשוב שהמעשים יאירו

מיוחסת, תלמיד חכם, בעל ממון- עשיר מופלג וגם פיקח, ומטבע הדברים היה קורח זוכה להגיע ברבות הימים למעמד של מנהיג בישראל, ומפני שלא היתה לו סבלנות, ומיד רצה את המנהיגות, לא זכה לכך, ונטרד מן העולם. קורח שהיה חכם חשב כי זהו הזמן לחלוק על משה, באשר מצבו של משה הורע קימעה בעקבות מעשה המתאוננים ומעשה המרגלים אשר גרמו לידי מגיפות ופורענויות בעם וקורח ביקש לנצל את המרירות בעם ולהסית כנגד משה בטענה שהכל בהנהגתו הלקויה. כמו כן, קורח נכנס למחלוקת עם משה ואהרון משום שבטח בייחוסו הרם, שהרי יצהר אביו של קורח היה אחיו של עמרם אביהם של משה ואהרון. הייחוס המכובד של קורח היה גורם חשוב בהצלחתו למשוך אליו לצידו במחלוקת את מאתיים וחמישים "אנשי שם", (ט"ז, ב'). אש המרד שליבה קורח המיט בסופו של דבר אסון כבד עליו ועל כל אלו שנהו אחריו, וגרם למותם של כחמישה עשר אלף איש מישראל. לדעת "החוזה" מלובלין הטעם שהזכירה התורה את ייחוסו של קורח להזהיר את האדם שלא ייכנס לבטחון מופרז ולגאווה בשל ייחוסו, באשר הייחוס עוזר רק כשמביא את האדם לענווה ומעוררו למעשים טובים ולמצוות.

בארבעים שנות מנהיגותו עמד משה רבנו בפני קשיים ואתגרים שונים, אך מעולם לא העלתה כלפיו קריאת תגר אישית כפי שנעשה הדבר במחלוקת קורח ועדתו. קורח ועדתו היו עלולים לסתום את הגולל על מפעל חייו של משה, להביא את בני ישראל כעם בן חורין לארץ האבות. אשר על כן, תגובתו של משה רבנו היתה משום כך חריפה ביותר והיא הכרעה ברורה ומהירה וחד משמעית לעיני כל העם, באורח דרמטית וחותכת, האדמה פותחת את פיה ובולעת את ראשי המתנגדים למנהיגותו של משה ובראשם קורח: "...ותבקע הארץ אשר תחתיהם, ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם...." (ט"ז - ל"א). קורח פתח פיו כנגד משה ואהרון והאדמה פתחה פיה ובלעה אותו ואת כל הנלווים אליו. עונש זה היה בבחינת מידה כנגד מידה. קורח ועדתו לא המתינו בסבלנות עד שתשחק להם השעה ותוטל על ראשם עטרת המנהיגות באשר היא ניתנת כשנותנים אותה מן השמים ומשום כך, גם האדמה לא המתינה לקבל אותם בשעה היעודה להם בדרך הטבע, אלא פצתה את פיה ובלעה אותם. נציין, כי אכן קורח היה אדם מחונן בהרבה מעלות, בן למשפחה

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

053-7391106 שלחו מסרון

24.6.2022

34

Made with FlippingBook flipbook maker