השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

כהיום. נטען כי למעט רכישת דירה פרטית, כל עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה, גם אם אינו חבר בוועדת המשנה, בתחומי העיר בה הוא מכהן, הוא אסור. הפרקליטות מדגישה כי הדברים אמורים בין אם המדובר בתיווך, ייעוץ, קידום וליווי פרויקטים, סיוע בקבלת היתרים, יזמות וכיו"ב. המדובר בניגוד עניינים "מובנה" בין החובות המוטלות על חבר המועצה במסגרת תפקידו הציבורי לבין עיסוקו הפרטי בנדל"ן. לטענת הפרקליטות, נוכח האיסור הנורמטיבי, יש לראות בפעולות שביצעו כנפו ודרי, אגב עיסוקם בנדל"ן (כל אחד בהתאם לתקופה ולמעשים המיוחסים לו באישומים השונים) משום עבירה פלילית גם במקרה שבו תתקבל גרסתם העובדתית ולפיה התשלומים השונים שקיבלו מהקבלנים אינם בזיקה לתפקידם הציבורי. בית המשפט קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות וקבע כי לכנפו ודרי היה אסור לעסוק בנדל"ן בתחום השיפוט של העיר אשדוד, זאת מאחר והדבר מציב אותם "בניגוד עניינים חריף" לדברי השופט בן טולילה". ״הנאשמים עשו דין לעצמם בכך שהשתתפו בישיבות שעסקו בענייני נדל"ן שלהם יש נגיעה אם בשותפות ואם בשל כך שקיבלו תמורה". השופט בן טולילה כתב עוד בהכרעת הדין כי חלק גדול מטענות ההגנה במשפט היו "בלתי רלוונטיות, מיתממות ולעיתים מגוחכות" וכי כנפו ודרי "סיגלו לעצמם מערכת נורמות מקלה עד מדומה”. מהכרעת הדין עולה כי כנפו ודרי היו "מעורבים בפועל ובכוח בפרויקטים נדל"ניים עצומים בעיר אשדוד, חלקם, מהגדולים שבעיר, הן מבחינת היקפם, עלותם, מורכבותם התכנונית ומשכם. רבים מהפרויקטים שלא לומר בכולם, הובאו בפני הוועדה המקומית לצורך שינוי ייעוד, תוספת יחידות דיור, בקשות והקלות. בחלק מהפרויקטים היה צורך בהעברת המלצת ועדת המשנה לאישור הוועדה המחוזית. ברבים מהפרויקטים היה צורך בקבלת היתרים ונדרש קשר הדוק עם מחלקות שונות בעירייה, בין אם בבקשות להיתרים ובין אם בקשות תכנוניות״. כך למשל בסעיף הראשון, הנוגע לבית החלמה ליולדות עניינו אופציה לרכישת מגרש על ידי עמרם כנפו, שינוי ייעוד מקרקעין 32 (בפעם השנייה) וכוונה לבנות עליו יחידות דיור. הסעיף השלישי הנוגע למגדלי נוף (שלטענת עמרם כנפו פעל בו כמתווך), עניינו הקמת רב קומות, לא רחוק מקו החוף, תוך שינוי תכנית בינוי, והוספתן של יחידות דיור לתוכנית המקורית. ואילו 34 הסעיף הרביעי הנוגע ל"מבוא אשדוד" (שבו יצחק דרי קיבל אופציה להיכנס כשותף) עניינו פרויקט עצום בהיקפו הנוגע לסיפוח קרקעות חקלאיות השייכות למושב שדה עוזיהו, המצויות בגבולה הדרומי של העיר

אסולין יוסי חשבון בלי

אשדוד ונרכשו על יד קבוצת יזמים. המדובר במאות דונמים שעליהם הוקמו, ועתידים להיות מוקמים, שטחי מסחר, תחנות דלק, אוניברסיטה ומתקנים ציבוריים. הסעיף החמישי שעניינו רובע טז(שבו לדברי יצחק דרי, עסק כ"מייעץ" לשלושת הקבלנים שזכו במכרז לרכישת הקרקע), כשמו כן הוא, נוגע להקמת מאות יחידות דיור ברובע חדש, תוך הוספתן של עשרות יחידות דיור לתוכנית המקורית לצד הצורך בקבלת היתרי בנייה. הסעיף השישי הנוגע לחברת "יחד הבונים" (שבו לטענת עמרם כנפו הוא רק תיווך בין מוכר הקרקע לקונים), עניינו 136 יחידות דיור במגרש 82 פרויקט הכולל ב"סיטי" שחייב שינוי מדיניות העירייה בנוגע לשטחים עודפים, השבחת קרקע K ומתן הקלות בחישוב ההשבחה. בפרויקט דובר על הגדלת זכויות והוספתן TOWERS יחידות דיור (כאשר לטענת יצחק 350 של דרי הוא נתן ליזמים הלוואה בריבית, בסך של כמיליון שקלים). ואילו בשומרז סיטי שבו היזם העסיק את חתנו של יצחק דרי לבקשתו ושניים מילדיו קנו דירה מהיזם, דובר על יח"ד ונדונה 341 פרויקט שבו נבנו מלכתחילה לכמות זו. בהכרעת 20% בקשה לתוספת של הדין נטען כי בכל אחד מהפרויקטים בהם היו מעורבים הנאשמים והוספו יחידות דיור, היה צורך להחליט האם התוספות יבואו בדרך של השבחה או יחידות ממאגרים מוכרים, החלטות בעלות משמעות כלכלית של מיליוני שקלים שאמורים להיכנס לקופה הציבורית. החלטות אלו התקבלו בוועדת המשנה לתכנון ובניה, פעמים רבות, במעורבות ישירה של כנפו ודרי”. מפרקליטות דרום נמסר: "בית המשפט המחוזי העביר מסר חד וברור, לפיו עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה, באופן שבו פעלו הנאשמים בקידום פרויקטים של קבלנים, מהווה שוחד והפרת אמונים. בית המשפט קבע, כי הנאשמים היו 'בניגוד עניינים חריף' עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרויקטים של נדל"ן בעיר”. כל עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה, גם אם אינו חבר בו ועדת המשנה, בתחומי העיר בה הוא מכהן, הוא אסור

עונשים שונים ובהם קנסות וחילוטים בסך מיליון שקלים. 20- כולל של כ כך שהכרעת של כבוד השופט בן טולילה עוסקת סביב חלקם של מקבלי השוחד, הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי יחד עם חברת כד-גל, שהיא החברה אותה הקים יצחק דרי במסגרת עיסוקו בנדל"ן. בפתח הכרעת הדין נאמר כי ״מדובר בכתב אישום חריג בהיקפו הכולל מספר פרשות, כמות רבה ביותר של מסמכים ועדויות״. בהכרעת הדין נטען כי הדרך למסקנה הסופית אליה הגיע בית המשפט, תחילתה בפירוט, הלכה למעשה, של הפעילות הנדל"נית של הנאשמים בתקופה הרלוונטית. ובמה דברים אמורים. הנאשמים כנפו ודרי ביקשו "לעשות לביתם”, בתקופה בה לא קיבלו משכורת מהעירייה ובכך אין כל חטא, נהפוך הוא. עבור עמרם כנפו דובר על תקופה של 1 הנאשם 2 . הנאשם 2006 ועד 2003 כשלוש שנים בין יצחק דרי היה בתקופה הזו כבר "פנסיונר" של העירייה (תואר שבו הרבה בא כוחו להשתמש על מנת לצמצם מעמדו והשפעתו) לאחר שכיהן במגוון של תפקידים, לרבות ראש אגף חינוך ומ"מק ראש העיר. בית המשפט ציין כי כנפו היה בקיא בהבנת חוקי תכנון ובנייה. בית המשפט גם התייחס למרקם היחסים בין כנפו ודרי. לטענת בית המשפט יש שיראו בכך משום חברות אמיצה בין שני חברי מועצה ויכול שכך הם פני הדברים. אלא מאי, הייעוץ והעזרה אותם נתן הנאשם עמרם כנפו והנאשם יצחק דרי, בפרויקטים בהם זה האחרון היה מעורב לא נעשו "לשם שמיים" אלא בתמורה לתשלומי כסף גבוהים שהגיעו לכדי עשרות ומאות אלפי שקלים אותם העביר . וכפי שהנאשמים "לא 1 לנאשם 2 הנאשם טרחו ליידע את יו"ר הוועדה בדבר הסיבה לניגוד העניינים בו הם מצויים בשל קשריהם ליזמים, לא טרחו לעשות כן בנוגע למערכת היחסים העסקית ביניהם. בכך יוכלו להעביר החלטות המטיבות האחד עם השני, מבלי לעורר חשד רב או להקים כנגדם טרוניות מצד יתר חברי הוועדה, או היועץ המשפטי”. האם מותר לחבר מועצה לעסוק בנדל"ן בתחומי העיר שבה הוא מכהן? במהלך המשפט חלה מחלוקת בין הצדדים סביב הסוגיה האם בתקופה הרלוונטית מותר היה לחבר מועצה, שאינו מקבל שכר מעירייה, לעסוק בנדל"ן בתחומי העיר אשדוד. לטענת הפרקליטות עיסוק שכזה אסור מעיקרו, אז,

14 המשך בעמוד

24.6.2022

12