השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "נשוא" ההתנהגות והמידות השונות החיוביות והשליליות הינן בראשו ובמוחו של האדם (ד' - כ"א, כ"ב) "וידבר ה' אל משה לאמר נשוא את ראש..",

לחג השבועות ערכים חינוכיים רבים והבולטים שבהם: - מעמד הר סיני התאפשר רק בזכות אחדות מושלמת בזכות האחדות של כל בני העם, כמו שכתוב "ויחן שם ישראל". למה כתוב "ויחן" בלשון יחיד. התשובה: שעם ישראל סילק באותה שעה כל מחלוקת ועמד שם "כאיש אחד בלב אחד”. - כאשר הקב"ה, בא לתת את התורה, הוא פנה אל כל ״נעשה ונשמע" העמים ושאל כל עם אם הוא מעוניין לקבל את התורה. כל עם שאל תחילה מה כתוב בתורה, אבל רק עם ישראל אמר "נעשה ונשמע", כלומר: אם הקב"ה בכבודו ובעצמו רוצה לתת לנו את התורה, שהיא ספר "הוראות החיים", לא שואלים מה כתוב בה, אלא מקבלים אותה מיד ואח"כ לומדים את הכתוב בה. ואכן, עם ישראל הנחיל לאנושות כולה את הערכים והמוסר, על פי התורה שנתן לנו ה’, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים”. - מעמד הר סיני התחולל בימים שהעולם כולו עבד אמונה בה' אחד אלילים. העם היהודי היה היחיד שהאמין באלוקים אחד, בורא שאין לו גוף ולא דמות הגוף. אמונה זו היא כיום נחלת האנושות כולה. - כשרצה הקב"ה לתת לעם ישראל את התורה, ביקש לדעת ערבות כנה מי יהיה אחראי לכך שהיהודים ישמרו את התורה, ילמדו אותה ויקיימו את מה שכתוב בה. הוא ביקש מבני ישראל ערבים (אחראים). השיבו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו". יש לנו ערבים טובים. אם המבוגרים ישכחו ולא ישמרו את התורה כראוי, יבואו הילדים וישמרו את התורה ויח זירו את כל העם אליה. הסכים הקב"ה על ערבים אלה. - התורה ניתנה דוקא במדבר השומם ולא במקום התורה שייכת לכולם מיושב. מכאן למדנו, כי כשם שהמדבר שייך לכולם ואינו רכושו של איש, כך גם התורה היא של כולנו; כולנו יכולים וצריכים ללמדה ולהבינה, כי היא שלנו. - כששמעו ההרים שה' עומד לתת את התורה ניתנת במקום שיש ענווה התורה על אחד מהם, מיד באו כל ההרים הגבוהים ואמרו: "עלי תינתן התורה, עלי תינתן התורה". רק הר סיני עמד מבוייש. הוא היה הר נמוך ומה היה יכול לומר ליד ההרים הגבוהים? אמר להם הקדוש ברוך הוא: "למה אתם מתרוצצים, הרים גבוהים? אתן את התורה דווקא על הר סיני, שהוא הר נמוך. כך ידעו הכול, שרק על ידי ענוה זוכים לתורה”. אחד משמות חג השבועות הוא "חג מצוות הביכורים - לומר תודה: הביכורים". תוכנה של מצוות הביכורים הוא מתן שבח והודיה לקב"ה על הטוב שהוא גמל עמנו בכך שהאדמה נתנה לנו את פרייה. לפיכך אנו בוחרים את הפירות הראשונים והטובים ביותר להעלות אותם "ביכורים" לבית המקדש שבירושלים - לומר תודה לקב"ה. (מצוה זו נוהגת רק בזמן שבית המקדש קיים).קבלת התורה בשמחה ובפנימיות. ערכי ומושגי חג השבועות חג השבועות טומן בחובו ערכים חינוכיים רבי משמעות שמשמשים מורי דרך לעם ישראל בכל ימות השנה: כוחה של אחדות, אמונה, קבלת עול, ערבות ושותפות, ענווה ותודה. המשותף לכל הערכים הללו: כששמים את האגו בצד זוכים להיות העם הנבחר.

ולדעיכה. פרשתנו נקראת בשם "נשוא" מלשון התנשאות, התרוממות, שכן תכלית התורה שניתנה נמצאת תמיד בסביבות חג השבועות, לאחר שבחג זה קבלנו את התורה, לומר לנו לא להתנשא מעצם קבלת התורה ולהצטיין במוסריות ולא להתגאות, אלא להיות בעל מוסר, דרך ארץ ולהתרומם במידות הטובות הערכיות ולהצטיין במידת הענווה, וכך להעפיל לפסגות גבוהות חדשות ונעלות. אכן, החיוב והשלילה העוברים על האדם הינם פועל יוצא מהמוח והראש. למוח יש את הכוחות ליצב את שיקול הדעת ולסלול בפניו דרך ונתיב למחשבה בריאה והגיונית ולהפנים אנרגיות רוחניות של שמחה וברכה הנובעות מרגשות שונים כמו אהבה, ענווה וטוב לב המשפיעות על הנחישות, המרץ וההתלהבות. ומאידך אנרגיות שליליות משפיעות על הרדידות, האדישות, חוסר מעש חיובי וכדומה. אי לכך, על האדם לשלוט ברגשותיו השליליים כמו הכעס, הטינה, המרירות ולהתגבר על הדכאון, העלבון והפחד. אשר על כן, על האדם להשתדל לכוון ולטהר את תשוקותיו ומאווייו וכך להרחיק מעליו את רדידותו הנפשית והרוחנית ובכך להסיר מעליו את כל הפגמים השליליים שבחיים וכך להתברך בברכות הניתנות לאדם מאת הבורא. כך יצור האדם חיבה בין הבריות והרמוניה מלאת חיים טובים מאושרים ושמחים.

בראשו של האדם מצויים האיברים החשובים שמנשאים את האדם ושדרכם הוא מצליח להתרומם במשימותיו בחיים, והם: המוח, העיניים, האף, הפה והאוזניים. על ידי איברים חשובים אלו מסוגל האדם להיטהר ולהתקדש, לעלות מעלה-מעלה, בחכמה בבינה ובדעת ואף במצוות ובמעשים טובים, ומאידך גם לרדת ולצלול בכוון הירוד, הנחות והשלילי. האנרגיות הרוחניות הנובעות מרגשות שונים כמו אהבה, שנאה, קנאה ועוד, אף הן מושפעות מן המוח. הראש והמוח הם הנותנים פקודות לכל הפעולות השונות. המידות הטובות הן התנאי לקבל עול מלכות שמים, יראת ה' ואת התורה ומצוותיה. בלב האדם מצויים המידות השונות כמו מידת הקנאה, צרות העין, הגאווה, רדיפה אחר הכבוד וכל המידות האלו יש בהן כדי להרוס את האדם ולהורידו מהדרך הטובה כנאמר: "הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם", ("פרקי אבות" - פרק ד' משנה כ"א). חיי האדם רצופים ניגודים קוטביים כמו שברון לב, אהבה, מרירות ושמחת חיים, והם כפאזל, ובתוכם חבויים חכמה, הבנה, התנסויות, כאב, עונג, הצלחה והפסד. כל החיים הינם צרופים מיוחדים של מתיקות ומאידך חמיצות של אכזבה. כל הנ"ל הוא פועל יוצא הנובעים מן המוח של האדם היודע לנתב דרכו בחיים לעליה ולהתעלות, וכן לרדידות

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

3.6.2022

34