השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א דת ומסורת פתח קטן שעושה את כל ההבדל המילים 'חמץ' ו'מצה' מורכבות כמעט מאותן אותיות. גם האותיות ה' וח', המבדילות בין החמץ למצה, דומות זו לזו בצורתן. יש רק הבדל קטן שבעת ימים מצות תאכלו (שמות יב,טו) השבוע אנו קוראים בתורה על מצוות אכילת מצה בפסח: "שבעת ימים מצות תאכלו". כמו-כן מופיע בפרשה זו האיסור על חמץ בפסח: "ולא ייראה לך חמץ". מרכיביהם של החמץ ושל המצה זהים - קמח ומים. דבר אחד הוא העושה את ההבדל הקוטבי ביניהם - העיסה של החמץ תופחת ומתנשאת, ואילו במצה נשארת העיסה בגודלה המקורי, בלי התנשאות. אף בשמם אנו רואים מצד אחד דמיון מפליא ומצד שני שוני מהותי: המילים 'חמץ' ו'מצה' מורכבות כמעט מאותן אותיות. גם האותיות ה' וח', המבדילות בין החמץ למצה, דומות זו לזו בצורתן. יש רק הבדל קטן: האות ח' סגורה מכל שלושת צדדיה, ואילו באות ה' יש פתח קטן למעלה. יש מוצא משמעותם הסמלית של הדברים היא, שהאות ח' אינה מאפשרת אלא ירידה, שכן הפתח שבה מוליך רק למטה. כלומר, אות זו מסמלת את דרך החטא והנפילה למטה; את חוסר המוצא. לעומתה, האות ה', אף שגם בה יש פתח למטה, בבחינת "לפתח חטאת רובץ", יש בה גם פתח למעלה - יש אפשרות לעשות תשובה ולהיחלץ. זה ההבדל בין החמץ למצה. החמץ מסמל תחושת ישות עצמית והתנשאות, ואילו המצה מבטאת התבטלות וענווה. ההתנשאות מוליכה רק למטה. היא אינה מאפשרת להתעלות ולהתרומם לעולם של קדושה. היא חוסמת את דרך התשובה. זהו החמץ. רק הענווה וההתבטלות הן המאפשרות את התשובה ואת העלייה למעלה. זוהי המצה. צידוקים עצמיים אין לך דבר שמעכב את העלייה הרוחנית של האדם מתחושת ההתנשאות. אדם מתנשא אינו מוכן להכיר בכך שטעה. יתר על כן, הוא אף מנסה להפוך את מגרעותיו וחולשותיו למעלות וליתרונות; הוא מנסה להסביר שדרכו השלילית היא החיובית. כל אימת שהוא נתקל בדבר-מה המחייבו להתכופף ולבטל את מאווייו האישיים, הוא מוצא טעמים והסברים למה לא לעשות כן. התנשאותו חוסמת בפניו את דרך התשובה. לעומת זאת, אדם שיש בו התבטלות וענווה אינו מחפש את ההצדקה האישית. הוא אינו מתבייש להודות בטעויותיו ובחולשותיו. לכן קל לו יותר לעשות חשבון צדק על מצבו הרוחני וקל לו יותר לתקן את דרכיו. אנחה יהודית הפתח שבאות ה' (האות של המצה) אמנם קטן, אך הלוא כבר אמרו חז"ל: "פתחו לי כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם". אם אך יש דרך לתשובה, אפשר ברגע אחד, על-ידי הרהור תשובה אחד, לעבור מיד ממצב של רשע גמור למצב של צדיק גמור. ההתבטלות ושיברון הלב יקרים מאוד בעיני הקב"ה. הרבי מהר"ש (רבנו שמואל מליובאוויטש) היה אומר: "אנחה יהודית היא תשובה עילאה" (תשובה עליונה). שכן כשהלב אינו אטום על ידי גאווה והתנשאות, פתוחה לפני האדם דרך התשובה.

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

"בא" פרשת השבוע:

הקנאה, השנאה והפירוד הם שגרמו לגלות מצרים, ועתה כנגד זאת היא מידת האחדות וקירוב הלבבות והם התנאי להצלחה לחירות וגאולה. התורה ניתנה לעם ישראל בזכות האחדות שהיו כאיש אחד ולב אחד, כשקיבלו את התורה, כנאמר: "ויחן ישראל נגד ההר". ("יתרו" - י"ט, ב') לא נאמר, "ויחנו" אלא "ויחן" ללמד ולציין שעם ישראל היה כאיש אחד באהבתם ובאחדותם. גם ברכת הכהנים נאמרת בלשון יחיד: "יברכך", "וישמרך" "יאר ה'" "פניו אליך" וכולה לומר שהברכה תחול על ישראל בהיותם כאיש אחד ובאחדות. התיקון לעם ישראל הוא כנאמר בפרשה, "קורבן פסח" המכריז ואומר בואו לביתנו להשתתף ולהסב על שולחננו והכל מתוך אהבה אחדות ושלום. זאת למדנו שהתורה ציוותה את בני ישראל לקחת שה לביתם בערב חג הפסח ולאוכלו באור לחמישה בניסן, צלי אש, ולא להותיר ממנו עד בוקר, ומה שנותר ממנו עד בוקר יש לשורפו. על פי הציווי הנ"ל, כל משפחה משתדלת לשתף בסעודה אנשים דלים ונזקקים, אחרת מה תעשה המשפחה בכל בשר הכבש הנותר? וזהו אכן מסר חשוב מוסרי לעזור ולהיטיב עם הזולת וכל זאת מתוך אהבה ריעות ואחדות. אי לכך, החושך הגרוע ביותר כפי שהיה במצרים, ש"לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש תחתיו", (י', כ"ג). הוא כאשר איש אינו רוצה לראות את אחיו בצערו ולהושיט לו עזרה. הוא מתעלם בדוחקו של חברו ואז, "לא קמו איש תחתיו" דהיינו, הם לא הצליחו להתרומם משפל המדרגה התחתונה שהיו שרויים בה. אשר על כן, בכוחה של האחדות אפשר לקבל ממרומים שפע ברכה וטובה וזאת לומדים מהפסוק: "ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף....", (י"ב, כ"ב). אי לכך, גם אם אין האדם במדרגה גבוהה יוכל לקבל את הברכה, וזאת כאשר יהיה האדם באגודה אחת עם חבריו, אזי אפילו אם יהיה בשפל המדרגה, כאזוב הקטן, ותהיה בו מסירות נפש, צניעות וענווה, הרי יתקיים בו: "וטבלתם בדם אשר בסף" שתהיה נפשו המשולה לדם, כנאמר: הדם הוא הנפש, ואז יגיע אל המשקוף המרמז לקב"ה העליון שמעל הכל ויקבל ממנו את כל השפע הברכה והטוב. (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). על האדם להיות ספוג באהבת ישראל, בחסד וברחמים, ובתפילה לשלום ישראל ואחדותו "ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף....", (י"ב, כ"ב).

23.1.2026

24