השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א דת ומסורת ניסים - דבר טבעי ליהודי אל לנו להתפעל יתר על המידה ממגבלות הטבע, הואיל ויהודי קשור בקשר עצמותי עם הקב"ה. לפיכך בכוחו לעשות גם את הדברים המופלאים ביותר, בגשמיות וברוחניות ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק (בראשית כה,יט) הפסוק הפותח את פרשתנו מעורר את תמיהתם של פרשני התורה. בפסוק נאמר: שואלים פרשני התורה: לאחר שכבר נאמר כי יצחק הוא בן אברהם, לשם מה מוסיפה התורה ואומרת "אברהם הוליד את יצחק"? ליצני הדור רש"י מביא את התירוץ המופיע בגמרא ובמדרש: "על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם, הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק. לפי שהיו ליצני הדור אומרים - מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם. והעידו הכול - אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק". לפי פירוש זה בא הפסוק לציין לפנינו את ההוכחה החד משמעית שיצחק אכן היה בנו של אברהם, שכן מראה פניהם היה דומה להפליא, עד שהכול ראו כי "אברהם הוליד את יצחק". מדרש נוסף מסביר זאת בדרך אחרת: "יצחק נתעטר באברהם ואברהם נתעטר ביצחק". כלומר: התורה מבקשת לומר, כי יצחק היה מציג את עצמו כ"יצחק בן אברהם", מכיוון שהתפאר באברהם אביו; ואילו אברהם היה מתפאר בבנו יצחק - "אברהם הוליד את יצחק". לא ספר-מעשיות התורה, כידוע, אינה ספר מעשיות. כל דבר שהיא מספרת אמור לשמש הוראה ולימוד לדורות הבאים, ובמיוחד סיפורי האבות, שעליהם אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים". מהי אפוא ההוראה שעלינו ללמוד משני ההסברים הללו? יש מכנה משותף לשני ההסברים: שניהם עוסקים בדברים שאינם יכולים להיות מובנים בדרך הטבע. סיפור לידתו של יצחק הוא נס נפלא ביותר. על פי דרך הטבע לא היו אברהם ושרה יכולים עוד ללדת ילדים. לא רק מבחינת גופם הגשמי היה הדבר בלתי אפשרי, כדברי חז"ל, אלא גם המזלות העליונים הראו שאין להם כל אפשרות ללדת בן. גם העובדה שאברהם היה יכול להתפאר בבנו, אינה יכולה להיות מוסברת באופן פשוט וטבעי. הלוא אברהם היה מושלם במידותיו ("אחד היה אברהם"), וקשה להעלות על הדעת שלמות גדולה עוד יותר. במיוחד כאשר מדובר בהשוואה לעומת הדור הבא, שמטבע הדברים אמור להיות נחות יותר מהדור הקודם, שכן יש ירידת דורות. והנה במקרה זה, למרות גדולתו המופלגת של האב, עדיין יש זוהי אפוא ההוראה שאנו יכולים להפיק מעניין זה: אל לנו להתפעל יתר על המידה ממגבלות הטבע. לגבי יהודי אין דבר שהוא בלתי-אפשרי, לא רק במישור הרוחני, אלא גם במישור הגשמי. הואיל והיהודי קשור בקשר עצמותי עם הקב"ה, אין לו שום הגבלות ובכוחו לעשות גם את הדברים המופלאים ביותר, בגשמיות וברוחניות. אם יהודי מעורר את כוחותיו הנשמתיים ויוצא מהנחה בסיסית איתנה, שכל ההפרעות של הגוף והנפש הבהמית אין בכוחן למנוע ממנו לעשות את רצון קונו - כי אז הוא מתעלה לגמרי מעל מגבלות הטבע, ויכול לחולל 'ניסים' הן בעניינים רוחניים והן בעניינים גשמיים. לו במה להתפאר בבנו. אין בלתי-אפשרי

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

"תולדות" פרשת השבוע: אל לו לאדם להתנהג בכעס ובעריצות כלפי ילדיו ובני ביתו גם כשאינם מתנהגים כיאה וכראוי.

"ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצווהו ויאמר לו: לא תקח אשה מבנות כנען", (כ"ח, א').

יצחק אבינו מתנהג עם בני ביתו באדיבות וברכות ואף מברך אותם מתוך רצון טוב ואהבה. התנהגותו של יצחק הינה לדוגמא ולמופת. ואכן בפגישתו של יצחק עם בנו יעקב, בתחילה הוא מברך אותו: "ויברך אותו" ולאחר מכן, מביע בפניו את רצונו ומבקש ממנו בנועם: "לא תקח אשה מבנות כנען", (כ"ח, ו'). ההצלחה בחינוך הילדים ובני הבית תלויה רבות בשילוב חינוך נכון עם רגשות עדינים נאצלים, אהבה, רעות ורצון טוב לעזרה ולתמיכה. כל זאת, בדיבור בנחת ובשלווה, בכבוד ובנעימות. דרך זו מובילה ומנתבת את בני המשפחה במסילה הנכונה החיובית והרצויה. ההורה בבית הוא כאותו קברניט הניצב במרומי הספינה המיטלטלת בים סוער ובוחן כל פירצה מסוכנת דרכה חלילה יחדרו המים לתוך הספינה. הקברניט מפעיל כל כוחו, נפשו ורוחו למען הביא את הספינה לחוף מבטחים. רבקה בפרשתנו הינה קשובה לכל המתרחש בין בניה, עשיו ויעקב. היא דואגת בחכמתה להרחיק את יעקב מעשיו כדי להגן על שניהם וכך למנוע מריבות ואף מעשה רצח. רבקה מגיבה בחכמה ובתבונה, באקטיביות ובמהירות, ובכך תורמת את חלקה לשמירת חיי משפחתה. נציין, כי יצחק אבינו בנוכחותו האבהית והאוהבת הינו גורם מרסן במשפחה ורבקה בעירנותה הינה גורם מונע. אכן, ניתן ללמוד מיצחק ורבקה תפקיד ההורים במשפחה. מצד אחד, לאהוב את הילדים ולהכיר בעוצמת רגשותיהם וברחשי ליבם ומאידך להיות עירניים וקשובים לילדים בחוכמה ובתבונה. רבקה יודעת ומכירה היטב בשני העולמות המנוגדים של שני בניה, אחד של קודש ואחד של חול, המייצגים לאומים שונים. על האיזון המשפחתי של בניה מאיימים זרמים תת-קרקעיים של מאבקי שליטה וכוח. כל זמן שהאבא יצחק חי ישנו ריסון ושליטה במצב, כנאמר: "וישטום (שנאה קשה שמובילה לנקמה) עשיו את יעקב... ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי", (כ"ז, מ'). אי לכך, כל זמן שהאבא יצחק חי אין עשיו נוקט בשום פעולה דורסנית והרסנית. כל זאת בזכותו של יצחק השומר בזמן חיותו על שלמות המשפחה למרות הקרעים ומאבקי הכוח. כוחו וסמכותו של יצחק בבית נובעים מרחשי האהבה שרחש לבניו והרצון שלו להשפיע ברכה וטוב על בניו. (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

21.11.2025

24