השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

בנוכחות "במקרה" של עיתונאים ימים במעצר 10 וצלמים והוחזק במסגרת חקירה בהאשמות של לקיחת שוחד. המשטרה ספגה סטירה מהדהדת מידי פרקליטות הדרום, שסגרה לאחר מספר חודשים את התיק משום שלא נמצאו ראיות לטענות נגדו. כשאריה היה במעצר נסעתי אליו ל"אבו כביר" עם עורך הדין שלו. מאחר שכעיתונאית לא יכולתי לכתוב על מה שחוויתי משום שזה היה נחשב לשיבוש הליכי חקירה, קיבלתי את הסכמתו של אריה לראיין את רעייתו רחל, אם היא תסכים לכך. הראיון עם רחל התפרסם בכתבה בלעדית ב"כאן דרום" של רשת שוקן, ושיקף את הפן האישי והאנושי בפרשה. כשנסגר התיק התראיין גם אריה וסיפר לי בין היתר כי בהיותו במעצר שאב עידוד מתמיכת התושבים כשרחל סיפרה לו שברחוב באשדוד אומרים שהפעם יש עשן בלי אש. על החוויה הקשה שעבר אמר "עברתי פרשת דרייפוס חדשה שכאילו שוכתבה בדמיונו הקודח של קפקא". ההגדרה הזו לא הפליאה אותי כי אחרי הכל התואר הראשון שלו היה בהיסטוריה וספרות. רבקה יניב

שנות הקריירה החינוכית 30- מ שלי. אמרתי את שבחו בפניו, בשיחה אישית, כשהסתיימו בינינו יחסי מורה מנהל, בה ברכתי אותו לרגל בחירתו לראש העיר. פגישתי הראשונה עם אריה התנהלה "ברגל שמאל". היא התקיימה בשלהי החופש הגדול ערב שנה"ל תשמ"א (בה התחלתי לעבוד במקיף ג') כשאריה שב משליחות הסוכנות 1980 בקיץ היהודית בדרום אמריקה כדי להמשיך לנהל את בית הספר. חודשים ספורים קודם שובו לאשדוד עברתי לחינוך העל יסודי והתקבלתי למקיף ג' כמרכזת שכבה ט', שרוב תלמידיה היו תלמידיי, בוגרי כיתות ח' בבית ספר "רעים". לפגישה הראשונה שלנו "להיכרות ותיאום" הזעיק אותי אריה טלפונית מעכשיו לעכשיו. אחרי מחאתי על ההתראה הקצרה, שלא זכתה אפילו לתגובתו, התייצבתי תוך שעה קלה במשרדו כשאני מצוידת בתוכנית השנתית שהכנתי בדקדקנות לקראת ריכוז שכבה ט’. לתדהמתי הרבה אריה הודיע לי שהסיכום שלי עם דב גינזבורג (סגנו של אריה שמילא את מקומו כמנהל המקיף) לפיו ארכז את שכבת כיתות ט' מבוטל ונוכח הקמתה של חטיבת הביניים ארכז את המחזור הראשון של כיתות ז', משום שאני היחידה במקיף שהיא בעלת ניסיון עם שכבת הגיל הזו. למותר לציין שהתנגדותי וניסיונות השכנוע שלי העלו חרס. אריה היה נחוש בהחלטתו ופסק בסמכותיות שאפיינה אותו "אני מעניק לך את כל הסמכויות וגם את כל האחריות, ויש לך את כל הגיבוי שלי". ואכן קיבלתי את תמיכתו וגיבויו בשנה המדוברת, שהיתה מאתגרת לכולנו. אריה, הטביע את חותמו החינוכי והחברתי בבית הספר ויוזמותיו, שהתאפיינו בחשיבה מחוץ לקופסה תוך התאמה למציאות,

כיהן בשורה של תפקידים חשובים. ד״ר אריה אזולאי ז״ל

האשדודים, עבור "בית יד לבנים" באשדוד, שהוא היה מקימו והיו"ר שלו עד סוף ימיו. התלבטתי מאוד, הן משום שהייתי עסוקה והן עקב כובד המטלה אבל אריה כמו אריה, שהיה גם ביצועיסט ובעל כושר שכנוע יוצא דופן, לא הרפה ונרתמתי למשימה. באותה עת עמד מספר החללים על למעלה . נפגשתי במשך למעלה 250- מ משנתיים עם כל המשפחות וכתבתי את סיפורו של כל אחד מהחללים. בפעם אחרת הצטלבו דרכינו כשאריה היה ראש 1986- ב העיר הראשון בתולדות המדינה, שנעצר אי פעם. הוא נעצר באישון לילה באופן מתוקשר

הביאו לכך שנציגים ממוסדות חינוך ברחבי הארץ עלו לרגל למקיף ג', בהמלצת משרד החינוך, כדי ללמוד ממנו. היו לא מעט נושאים חינוכיים, חברתיים ופוליטיים שאריה ואני ראינו עין בעין. זאת כי היתה לנו שפה משותפת כבוגרי תנועת נוער, כעוזבי קיבוץ, כהורים לבן חוזר בתשובה, וכהורים לתלמידים במקיף ג' בו עבדנו, מצב שהיה לא אחת בעייתי. מאז שאריה נבחר לראש העיר הצטלבו דרכינו במהלך השנים פעמים רבות, שקצרה היריעה מלתארם. אחת הפעמים היתה כשאריה ביקש ממני להגיש מועמדות לפרויקט שהוא יזם, להנצחת חללי מערכת הביטחון

19

24.10.2025