השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי
מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א דת ומסורת המלכת הקדוש-ברוך-הוא מהותו העיקרית של ראש השנה היא הכתרתו המחודשת של הקב"ה על העולם. זהו היום שבו ציווה ה': "תמליכוני עליכם", ואנו עושים זאת בעיקר על-ידי התפילה העוסקת בכך מלוך על העולם כלו בכבודך (תפילת ראש השנה) ראש השנה הוא יום המשפט לכל באי עולם, והוא גם יום הדין על כל צורכי האדם, הגשמיים והרוחניים. לכן אנו מעתירים רבות בתפילות החג בבקשות בריאות, ילדים, פרנסה, וכן להצלחה בתחומים הרוחניים. אולם מהותו העיקרית של ראש-השנה היא הכתרתו המחודשת של הקב"ה על העולם. זהו היום שבו ציווה ה': "תמליכוני עליכם", ואנו עושים זאת בעיקר על-ידי התפילה, שנושא המלכות מוזכר בה פעמים רבות: "מלוך על העולם כולו בכבודך", "מלך על כל הארץ" וכו'. לחשוב על השכינה כאן נוצרת לכאורה סתירה מסויימת: הכתרה פירושה, שאדם מבטל את עצמו לחלוטין כלפי המלך, עד שאין הוא חש שום רצונות אישיים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בהכתרת הקב"ה, מלך מלכי המלכים, הרי ההתבטלות כלפיו צריכה להיות מוחלטת. כיצד אפשר באותה שעה להיות מודע לכל הצרכים האישיים ולבקש בקשות גשמיות פשוטות ויום-יומיות? (ואמנם, נאמר ב'תיקוני-זוהר', שאלה המבקשים בימים הנוראים את צורכיהם הגשמיים, דומים לכלבים הצועקים: 'הב-הב'; שכן בשעות קדושות אלה צריך לחשוב על השכינה ולא על הצרכים האישיים. אך מצד שני, בקשות אלה הוכנסו לנוסח התפילה על-ידי חז"ל, ומזה מובן שצריך לבקשן, וכדי לבקשן באמת - צריך האדם לחוש את הצורך בהן!) לשם שמים לאמיתו של דבר, אין כאן שום סתירה. בקשת הצרכים הגשמיים צריכה אף היא להיות למען הקב”ה, כדי להשלים את מלכותו על העולם! כדי שתתבצע הבקשה "מלוך על העולם כולו", נדרש כל יהודי להתעסק בענייני העולם לשם שמים - ועל ידי כך לקדשם ולשעבדם תחת מלכות-ה'. ממילא מובן, שהוא זקוק לבריאות, לפרנסה וכו', כדי שיוכל למלא את תפקידו בעולם. הבקשה בדבר הצרכים הגשמיים לא באה אפוא כדי לספק את התאוות האישיות, חלילה, אלא כדי שהאדם יוכל לעבוד את קונו כראוי ולהביא את אור הקדושה לחלקים רחבים יותר של העולם ולעשות מהם "דירה לו יתברך בתחתונים". שאיפה פנימית אמנם יודע אדם בנפשו, שבקשת צרכיו לא באה רק למען הקב"ה, אלא יש בה גם מניע אישי. אך על כך כבר אמר הבעש"ט, על פי הפסוק: "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף" - שבעומק הרעבון והצמא מסתתרת השתוקקותה של הנפש לניצוצות האלוקיים שטמונים באוכל ובמשקה. לכן, אף שבחיצוניות הדברים מבקשים אנו את הצרכים הגשמיים למען עצמנו, הרי בעומק הבקשות הללו מסתתרת שאיפתה העמוקה של הנשמה לשפע גשמי כדי למלא את הכוונה העליונה - להמליך את הקב"ה על העולם כולו.
מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה
פרשו בזוהר הקדוש, "היום" - זה ראש השנה", ("זוהר"- ח"ב, ל"ב, ב'). נרמז בפסוק "אתם ניצבים היום" - ביום הרת עולם, ביום בו עומדים למשפט כל יצורי העולם, אם ייכתבו בספר החיים והשלום ואם לאו, ח"ו. אי לכך, כאשר ישראל עומדים כאיש אחד, בלב אחד ובהתייצבות כוללת, הרי שאין מידת הדין נוגעת בהם. בראש השנה וביום הכיפורים נגזרים על האדם לא רק עניין פרנסתו ונכסיו אלא גם על החיים עצמם. ראש השנה נקרא יום הזכרון שזוכרים ומזכירים את הקב"ה, וביום זה נזכר העולם ומלואו וכל הנבראים לפני הקב"ה, כפי שאנו אומרים בתפילה: "אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם לפניך... כי אין שכחה לפני כסא כבודך ואין ניסתר מנגד עיניך.... כי זכר כל המעשים לפניך בא ואתה דורש מעשה כולם". אנו בתפילתנו מוסיפים ואומרים לקב"ה: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך" ואנחנו כוללים בכך את כל היש הגדול שברא הקב"ה. באותו זמן חולפות ועוברות לנגד עינינו ביעף כל העולם בכללותו אפילו השדות והכרמים, ההרים והגבעות, הימים והנהרות, העמקים הנרחבים, הכפרים הרבים וערים קטנות וגדולות וכשבתוך הקוסמוס. מליארדי אנשים, מליארדי בהמות חיות ועופות, עצים ויערות. ובתוך הבריאה מערכות השמש והירח והכוכבים. וכל הבריאה משבחת ומפארת את ה' ועושה רצונו, ואין מי יגיד לו מה תעשה ומה תפעל כי הכל ממנו. ועל כך אנו אומרים בתפילה: "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". אי לכך, כל כוחות הטבע בעולם פועלים בהשגחה פרטית על כל צעד ושעל. הטוב בעולם יפציע כשיתייצבו כולם אגודה אחת, אז יפציע אור שבעת הימים והגאולה השלמה תתרחש בעם ישראל וביקום כולו. אנו בתפילתנו בפרוס השנה החדשה נושאים ליבנו לאבינו שבשמים שנזכה בשנה הבאה עלינו לטובה, שכל העם יתלכד ויתאחד יחדיו כדי שהברכה תחול על כל שכבות העם ונחתם לשלום ולחיים טובים ארוכים ומאושרים. "אתם ניצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל", (כ"ט, ט') (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). "ניצבים" פרשת השבוע: בהתייצבות הכוללת של כל העם לקראת יום הדין, מתבטלים המעמדות, ההבדלים, והמחיצות
19.9.2025
38
Made with FlippingBook Ebook Creator