השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

אביחי דלאל

היא אובדן הדרבי העירוני. "היריבות מולם היא נטו ספורטיבית", אומר בנימין. "אני מאמין שגם לאוהדים שלהם כואב כי היריבות הזאת היא זה מה שהפך את הסיפור למעניין. הדרבי העקיצות שלפני אחרי. המעבר של שחקנים מובילים מאחד לשניים". "הדרבי האמיתי הוא בין האוהדים", הוא מסכם. "וזה יהיה חסר גם לאוהדי עירוני". בנימין לא מתחרט על השנים שהקדיש למועדון. "בצד האחריות שלי ביחד עם השותף לדרך אבישי אפטקר עשינו כל מה שאפשרי ומעבר בהתנדבות מלאה והשקעת זמן וכספים אישיים רבים להצלחת המועדון". לגבי העתיד, הוא נשאר מסתורי: "דלת אדומה נסגרה, אחרת אולי תיפתח ימים יגידו. אני רוצה וחושב שלאשדוד יש הרבה מה להציע בכדורגל ויש לי הרבה רעיונות איך לנסות לעשות זאת. ימים יגידו". למרות הסוף המר, המועדון השאיר מורשת משמעותיה. "צחקנו, דמענו, שמחנו, חגגנו, עמדנו, זכינו להניף גביעים, להניף צלחות ובעיקר לשמוח ולהיות גאים", כתב בנימין בפוסט הפרידה. "צימצמנו מרחק בין דורות של אוהדים: מבוגרים, בוגרים, ילדים כולם התכנסו מידי שבוע בליגות נמוכות". הדור הצעיר שגדל עם המועדון יישא את הזיכרונות: "הילדים של אתמול ביציעים הפכו להורים שהביאו את הילדים שלהם ליציעים ודור חדש שלא ידע מהעבר המפואר של השדים האדומים הפך להיות גוש אדום של עוצמה". בסופו של דבר, הסיפור של א.ס אדומים אשדוד הוא סיפור של אהבה, מסירות והתנדבות שהביאו להישגים יוצאי דופן. עשור של קיום, מליגה ג' ועד הליגה הלאומית, הוכיח שאפשר להקים מועדון מאפס ולהפוך אותו לכוח משמעותי. "המעגל נסגר, אבל הגאווה נשארת", כתב בנימין. "קבוצה שמחברת דורות, ששמה מהדהד בזכות הנחישות של אוהדים, השחקנים וחלום - שימשיך לחיות בזיכרון שלנו". כעת, עם נעילת הפרק, נשאלת השאלה האם הסוף הזה הוא סופי, או שאולי, כמו , מישהו יקום שוב עם רעיון 2015- שקרה ב חדש להחיות את הרוח האדומה באשדוד. "עלינו להשלים עם אכזבה רגעית, אך לעולם לא לאבד תקווה נצחית", סיים בנימין את המסר לאוהדים.

שחקן הפועל אשדוד המיתולוגי ניסים רווח נפרד במרכז "הופמן" באזור 1957- הפועל אשדוד הוקמה ב א'. מישל סרוסי האגדי שהיה גם מאמן הפועל אשדוד בנוער, שמשם צמחו שחקנים כמו ציון אלקיים, צדקוני, מיקי רוזנברג, ויקי סבח, ניסים רווח, אבי רון, זאב אברמוביץ ועוד. סרוסי הציע משחק בין שחקני יוצאי טוניסיה ובין .2-7 יוצאי מרוקו, נבחרת מרוקו ניצחה המגרש הביתי של הפועל היה בשדה עוזיהו, שם היו מתאמנים ומשחקים. לשדה עוזיהו הגיעו במשאית עם כל השחקנים. יוסף וואקיל היה מזכיר הפועל ומנהל הקבוצה ובעזרת ראש המועצה דאז רוברט חיים – עברו לשחק במגרש הכדורגל באזור ב' (ליד קופף). המועדון תחילה היה ברחוב משמר הירדן בתוך בית. אגב, ראש העיר יחיאל לסרי גר באותו בניין בקומה שניה ומאוד אהב את הפועל אשדוד. הוא היה נוהג לרדת למועדון, והכיר את השחקנים. מאוחר יותר המועדון עבר ל״בית לזרוס״ המיתולוגי, שם הוקמו מחלקות הנוער והילדים. קבוצת הנוער שיחקה בליגה ארצית והייתה תמיד בצמרת הליגה ברמה של השלושה באר-שבע, בית"ר ירושלים ותל אביב. מאמני הקבוצה בתחילת הקמתה היו ג'רי חלדי וראובן כהן, ולאחר מספר עונות בליגה א' הפועל אשדוד עלתה לליגה ארצית. בסיום דרמה על המגרש, משערים של יוסי 1:2 אשדוד ניצחה את באר יעקב כהן וניסים רווח, ובית שמש שהייתה זקוקה לתיקו ושיחקה נגד יפו שמוקמה אחרונה בטבלה, הפסידה והפועל אשדוד עלתה לליגה ארצית. רוב מתושבי אשדוד היו אוהדים של הקבוצה. ולמגרש היו נוהגים אוהדים, וכל השבוע 5000-6000 להגיע במספר כ הייתה אוירה של כדורגל בכל העיר. שחקנים כמו זילבר, אלקריף, משה גלינה, מורזן, אלבז, מרקו אטיאס, גבי אוזן, ויקי סבח, ניסים רווח, דני פרץ, הרצל בלולו שיחקו עבור "הסמל". האוהדים לא מאמינים שהפועל אשדוד "נעלמה", מלכי אנג'ר ויוסי כנפו ניסו בכל כוחם לתחזק את הקבוצה שנקראה ״הפועל אדומים" אשדוד. אך ללא תמיכה רצינית של עיריית אשדוד, הם לא הצליחו לעמוד בנטל התשלומים ובקרת תקציבים ויצאו בקריאה עצובה: תם עידן כדורגל הפועל אשדוד.

2015 בתחילת הקמת הקבוצה. מתוך כתבה שפורסמה ביוני

עתיד האוהדים נראה עגום. "לצערי רבים מהם יושבים בבית עוקבים אחרי קבוצות מחו"ל מידי פעם הולכים לאיזה משחק בארץ רק בשביל האווירה אבל נשארים לשבת ולפצח גריעינים או איזה יום כיף עם הילד, כל פעם באיזה קבוצת צמרת אחרת בשביל האווירה". לאורך השנים לא הייתה מחשבה על איחוד עם הפועל בני אשדוד. "פרויקט האדומים זה משהו שהוא יותר הרעיון של קבוצה שמסמלת ודאגה לשמר ולחדש את העבר מרק סמל ושם", מסביר בנימין. "היה שם משפחתיות עוצמה ויחודיות שחייב ויכול היה להישמר רק בשם ובסמל האדומים". הוא מסביר את הקשר הרגשי: "אם אתה מדבר לאדם בשפה שהוא מבין זה הולך לראש שלו. אבל אם אתה מדבר איתו בשפה שלו זה הולך ללב שלו. וזה בעצם הסיפור של האדומים. יותר רגש מאשר ראש". כלפי מכבי עירוני אשדוד, הקבוצה שממשיכה לפעול ואף קלטה שחקנים מהאדומים, הגישה חיובית. "לעמוד ולהצדיע! להחזיק קבוצה זה לא קל! הקהל שלהם ממשיך לתמוך ולעודד אותם גם בזמנים הקשים. העונות האחרונות היו מדשדשות ולמרות הכל הם חיים נושמים ובועטים". אובדן הדרבי ההשלכה הכי כואבת של פירוק האדומים

27

12.9.2025