השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת כוחה של "מצווה קלה"

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

התורה מצווה לעשות את המצוות מתוך שמחה והתרוממות הרוח. האדם צריך לחיות בתחושה של הסתפקות במועט, ללא שאיפות למותרות, להיות שמח ומאושר בחלקו, ויחד עם זאת להאמין כי הכל בא לו מאת הבורא המכלכל את העולם בחסד וברחמים ונותן לברואיו די מחסורם. שלמה המלך כותב: "ושבחתי אני את השמחה" ("קהלת" - ח', ט"ו), והגמרא מסבירה כי "זו שמחה של מצווה" ("שבת" - ל', ע"ב). הבעש"ט, מציין כי, השמחה היא מקור האנרגיה שבלעדיה לא תיתכן השגת המטרה בקיום המצוות, (עפ"י הבעש"ט, "כתר שם טוב"). פעמים יש לו לאדם שפע וכל טוב, איננו חסר מאומה, ועם כל זה, אינו שמח בחלקו, לשם כך באה התורה ומזהירה: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך" "והיית אך שמח". אי לכך, השרוי בשמחה גורם נחת רוח ושמחה לבורא, באשר הוא מבטא בזה את האמונה והבטחון שלו בקב"ה. בהקדמת ספר "חרדים" נכתב כי האר"י הקדוש זצ"ל גילה לאיש סודו, שכל מה שהשיג ברוח קודשו, הכל היה בשכר שעשה את המצוות בשמחה גדולה ובטוב לבב. על האדם החי בארץ ישראל להיות שמח בחלקו וזאת כי בארץ ישראל, עיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, וכן על הזכות להימנות עם בני דור הגאולה וכן בתקווה שנזכה לראות במהרה בתיקונו ובשלימותו של עם ישראל. דוד המלך כותב: "עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה....", (תהילים - ק', ב'). אי לכך, בשעה שאדם ברננה ובשמחה, באותו זמן, הוא נעשה ספוג באנרגיה חיובית המעלה אותו מעלה-מעלה לספירות גבוהות של קדושה והתקרבות אל הבורא. אבי מורי הצדיק הרב משה כהן שאולי זצ"ל, יקיר העיר אשדוד והחינוך הדתי בישראל, ציין בפני לא פעם כי מעטים הם האנשים המאושרים והשמחים בחלקם, וידועה האימרה כי "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", (ליקוטי מהר"ן). אשר על כן, אהבתו של הבורא את בריותיו הינה ללא תנאי והיא אהבה קוסמית רוחנית ומיוחדת. עם זאת, הוסיף אבי ז"ל, כי בעבודתו של האדם את הבורא הוא משדר אור עליון ונשגב וזאת כי, בכל אדם יש את הניצוץ האלוקי העליון החבוי בתוכו ובליבו פנימה, ושממנו באים הישועות והברכות וכך הוא פועל ומתפקד לאורך חייו עלי אדמות. "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך", (כ"ו, י"א). "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב", (כ"ח, מ"ז). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). "כי תצא" פרשת השבוע: יש לעשות את המעשים הטובים מתוך שמחה, סיפוק והתרוממות הרוח

מצוות שילוח הקן היא מצווה קלה בכל המובנים - אינה דורשת אלא פעולה קלה, אינה כרוכה בקשיים ואין בה חסרון כיס למען ייטב לך והארכת ימים (דברים כב,ז) על מצוות שילוח הקן, המופיעה בפרשתנו, מציינת התורה שכר גדול: "למען ייטב לך והארכת ימים". נשאלת השאלה: מצווה זו קלה ביותר, מדוע ניתן עליה שכר כה רב? משיב רש"י, שדווקא זאת מבקשת התורה ללמדנו: "אם מצווה קלה, שאין בה חסרון כיס, אמרה תורה 'למען ייטב לך והארכת ימים' קל וחומר למתן שכרן של מצוות חמורות". כלומר, התורה בחרה לציין את השכר הגדול דווקא במצווה קלה מאוד, שגם אין בה שום הוצאות כספיות, כדי לתת לנו מושג מה על השכר העצום הצפוי למקיימי שאר המצוות, ובפרט המצוות החמורות, שגם יש בהן הוצאות ממוניות. בלי קשיים הסבר זה עדיין דורש ביאור: אם התורה חיפשה דווקא "מצווה קלה שאין בה חסרון כיס", כדי להמחיש את גודל שכרם של מקיימי המצוות, הייתה יכולה לבחור מצוות קלות עוד יותר, שאפילו אין צורך לבצע פעולה מעשית כדי לקיימן, כמו קריאת שמע, שהיא בדיבור בלבד? אלא ייחודה של מצוות שילוח הקן, שהיא נחשבת 'קלה' משום שאינה כרוכה בשום קשיים. מצווה זו מתקיימת במצב שהאדם אינו עסוק בשום דבר אחר, אלא הוא רוצה ממילא לקחת את קן הציפור, והדבר האחד והיחיד הנדרש ממנו הוא מעשה פעוט - לשלח את האם. ועל זה אומרת התורה ששכרו גדול ביותר. גודל השכר במצוות אחרות, כמו קריאת שמע, עלולים להתעורר קשיים. למשל, כשהאדם טרוד ועסוק באותו זמן בדברים אחרים, והוא צריך לעזוב את עיסוקיו ולקרוא את שמע - נדרש האדם להתגבר ולהפסיק את ענייניו לצורך קריאת שמע. לו הייתה התורה בוחרת במצווה זו כדי ללמדנו את גודל שכרם של מקיימי מצוות, היינו חושבים שהשכר הוא משום שקיומה של מצווה זו כרוך לעיתים בקשיים. לכן בחרה התורה דווקא במצוות שילוח הקן, מצווה קלה בכל המובנים - אינה דורשת אלא פעולה קלה, אינה כרוכה בקשיים ואין בה חסרון כיס. ואם במצווה קלה כזאת נאמר "למען ייטב לך והארכת ימים" - קל לאחר מצוות שילוח הקן נאמר: "כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך", ואחר-כך מפורטות מצוות הכרם והשדה, שעטנז וכו'. אומר על כך רש"י: "אם קיימת מצוות שילוח הקן, סופך לבנות בית חדש ותקיים מצוות מעקה, שמצווה גוררת מצווה, ותגיע לבגד ולשדה ולבגדים נאים". כאן אנו רואים לא רק את גודל שכרה של המצווה, אלא גם את כוחה של 'מצווה קלה' לגרור מצוות נוספות. כאשר מתעוררת עצם נשמתו של יהודי, אף שבתחילה היא מוצאת את ביטויה ב'מצווה קלה', מביא הדבר בהמשך לקיום כל המצוות האחרות, וזוכים לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בכל הפרטים. וחומר בשאר מצוות. מצווה גוררת מצווה

5.9.2025

24