השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

"קודם כל זו האהבה לטבע שמובילה אותי לטיפוס. זה כמו התרופה שלי. כשרע לי אני הולכת לטבע, מקשיבה לטבע, משם מגיעות כל התשובות וכל ההחלטות. כל מי שעושה טרק מספר אותו דבר״

"בני המשפחה שלי רגילים כבר לשיגעונות שלי. הם תומכים בי, ומצד שני מאוד מפחדים. הם יודעים שיש סיכוי שלא אחזור בחיים מהטיול בהר הזה". ש. ממש כך במפורש את אומרת זאת? שאולי לא תחזרי בחיים? "אני יודעת שיש סיכוי לזה לצערי. יש שם על ההרים עדיין גופות של מטיילים ,שמסוק לא מסוגל להגיע לשם לחילוץ. ויש באלפיניזם חוק, שמשאירים אדם שנהרג שם בהר, אם אי אפשר לחלץ אותו. לכן בטיולים פשוט הולכים בשלג ומדלגים מעל גופות". ש. ומה לגבי הקמת משפחה משלך? "אני רוצה מאוד. בן זוגי בדיוק הציע לי נישואים לפני חודשיים". ש. מה הוא מרגיש לגבי הטיולים המסוכנים שלך? "בן הזוג מאוד תומך, ואפילו יצאנו לכמה טיולים ביחד. ועם זאת הוא דואג לי מאוד, כמו שאני דואגת לו, כשהוא עכשיו במילואים ומתפללת שיחזור בשלום. אז אנחנו בוכים ביחד בשיחות וידאו, ובלילה כשאעלה שעות, הוא 18 לפיסגה, שזה לוקח הבטיח להתפלל ולצלם את זה". ש. חייבת לשאול, בדיעבד איפה מרוויחים יותר - ש. ומה החלום הבא שלך? שאלה טובה. קודם כל להקים משפחה, להביא ילדים, ובעיקר לחיות את הרגע, לחייך כמה שיותר, לא לדאוג לדברים, להיות בלי סטרס ובלי לחץ". ברפואה או בטיולים? "בטיולים, חד משמעית."

אדם בארץ שאין לו סטרס. זה יושב לו בפנים, גם אם הוא לא ממש אומר או חושב את זה. יש פה מלחמות, טילים, יוקר מחיה, בעיות אישיות, כל אלו גורמים בהכרח לסטרס. ואני מוציאה סטרס באמצעות סטרס חיובי. הטרק מעלה את רמת הקורטיזון ועוזר לי לצאת מזה. מטיילים שלי מסכימים איתי ומסבירים שזה הגורם לכך שהם לוקחים סיכון ומטפסים" . ש. ובתור מדריכה, אין בך פחד לקחת אחריות בטיולים כאלו מסוכנים? שחלילה מטייל יחלה או יפול אל מותו? "יש. קיים החשש למחלת גובה למשל. הייתה לי בחורה שקיבלה מחלת גבהים ומדריך מקומי אמר לי שהיא לא תשרוד עד הבוקר. הייתה לנו דילמה קשה מה לעשות איתה. זו מחלה שיכולה לגרום למוות אם לא יורדים בזמן. ברוך השם הצלחנו והיא קמה כמו חדשה ועשתה את כל המסע. לכן חשוב לעשות ביטוח אקסטרים." ש. ומה המשפחה שלך חושבת על המקצוע המסוכן שבחרת?

״מרוויחים יותר מטיולים, מאשר מרפואה״. סוניה

המשימה קבוצתית ואין מקום לטעויות".

ש. מה כל כך מיוחד במסע לפסגת לנין? 7,134 "לנין הוא הר בגובה מטרים, אתגר אלפיניסטי, השני בגודלו אחרי האוורסט, שגובהו מטרים. זה היה מסע 8,848 הישרדותי. הטיפוס דרש מיומנות מקצועית וגם דרש ציוד מיוחד, כמו רתמות, גרזני קרח, וקרפונים לנעליים, לטיפוס על קרח ממש. אחת הסכנות היא למחלת גבהים, היה שם קור קיצוני ורוחות, סופות שלגים ונערכו אימוני הסתגלות לקראת הגובה כדי לנסות להימנע מזה. לצערי, לא הצלחתי להגיע לפסגה, כי חטפתי מחלת גבהים ונאלצתי לרדת למטה ולחזור לארץ״. ש. איך מתכוננים לכזה מסע? "למסע כזה אמורים להתכונן כחצי שנה אך אני התכוונתי שבועיים לפני בשל שינוי הזמנים. את האימונים עברתי בעיר הבירה בישקק והם כללו טיפוס בוקר של עשר קומות, כעשר פעמים ברצף, אימוני כוח ביתיים ועוד". ש. מהי שיטת הטיפוס לפסגת לנין? "בשיטת חבל קבוצתי, כלומר כל מטפס מחובר בחבל גם למטפס שלפניו וגם לזה שאחריו, ואם מישהו נופל כולם מנסים לבלום את הנפילה. האחריות הדדית,

״כשרע לי אני הולכת לטבע״

ש. אז בעצם את בחורה שאוהבת לקחת סיכונים? "קודם כל זו האהבה לטבע שמובילה אותי לטיפוס. זה כמו התרופה שלי. כשרע לי אני הולכת לטבע, מקשיבה לטבע, משם מגיעות כל התשובות וכל ההחלטות. כל מי שעושה טרק מספר אותו דבר. הסיבה השנייה שאני עושה זאת, היא שיש לנו המון סטרס בשנים האחרונות. אני לא מאמינה שקיים

״בן זוגי בדיוק הציע לי נישואים לפני מס חודשים". שכטמן

19

5.9.2025