השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א דת ומסורת מי האיש הירא ורך הלבב ילך (דברים כ,ח) וישוב לביתו כאשר היה עם ישראל יוצא למלחמה, היה הכוהן מחזק את רוח הלוחמים. הוא היה אומר: "אל יירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם". לאחר מכן היו השוטרים מדברים אל העם ומכריזים, שכל מי שבנה בית חדש ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, ארס אישה ולא לקחה - ישובו לבתיהם, פן ימותו במלחמה. אחרי כל זאת הוסיפו השוטרים ואמרו: "מי האיש הירא ורך-הלבב, ילך וישוב לביתו, ולא יימס את לבב אחיו כלבבו". רבי עקיבא מפרש את הפסוק כפשוטו: "הירך ורך-הלבב" הוא מי "שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה". לעומתו, רבי יוסי סבור, שהכוונה היא למי ש"ירא מעבירות שבידו". סדר הדברים רש"י מביא את שני הפירושים, ומכאן ששניהם נחוצים כדי להבין את 'פשוטו של מקרא', שכן בכל אחד מהם יש קושי מסויים. פירושו של רבי עקיבא מתאים יותר ל"משמעו" של הפסוק - "ירא ורך-הלבב" הוא מי שחושש מפני המלחמה. אלא שעל הפירוש הזה מתעוררת שאלה: הלוא בתחילת הדברים מזהיר הכוהן את העם "אל יירך לבבכם, אל תיראו", וממילא ברור שמי שאינו יכול לקיים אזהרה זו, צריך לשוב לביתו. אם יש צורך לומר זאת במפורש, היו השוטרים צריכים לצוות על כך מיד לאחר דברי הכוהן, שכן מדובר באותו עניין. מדוע הקדימו ודיברו על מי שבנו בית, נטעו כרם ונשאו אישה, ורק לאחר מכן חזרו ל"איש מסיבה זו מפרש רבי יוסי, שאכן אין מדובר כאן באותו פחד שמפניו הזהיר הכוהן, אלא בסוג אחר של חשש "הירא מעברות שבידו". האיש הזה אינו מפחד מהמלחמה עצמה, אבל הוא חושש שמא חטאיו יגרמו לכך שהשטן יקטרג עליו בשעת הסכנה. לכן מכריזים זאת רק לאחר ההכרזות על מי שבנו בית, נטעו כרם או נשאו אישה, "כדי לכסות על החוזרים... שלא יבינו שהם בעלי עבירה, והרואהו חוזר, אומר שמא בנה בית או נטע כרם חסרונו של הפירוש הזה, שאין הוא "כמשמעו" של הפסוק. לכן מביא רש"י את הפירוש של רבי עקיבא. גם על-פי פירוש זה אין מדובר באותו פחד שמפניו הזהיר הכוהן: "אל יירך לבבכם, אל תיראו". שם זה פחד מעצם המלחמה, וכאן מדובר על פחד "שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה", פחד שמתעורר בלב האדם רק כשהוא עומד קרוב מאוד למלחמה. רבי עקיבא הולך כאן לשיטתו, כמי ש"רגיל לזכות את ישראל". לדעתו, כשיהודי עומד לפני מלחמה ונזכר שיש לו עבירות, הוא מיד מתחרט עליהן ומגיע לידי תשובה שלמה, וממילא אין לו עוד סיבה לחשוש. וזה גם עניינו של חודש אלול, שעל ידי הרהור תשובה זוכים לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה. הירא ורך-הלבב"? חשש מעבירות או ארס אישה". תשובה מידית

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

: השבוע פרשת "שופטים"

האדם בנוי וקרוץ מחומר ומגשמיות והינו בעל צרכים ודחפים יצריים חזקים, הוא עומד בחייו בפרדוקס קשה, כיצד לנהוג בחיי היום-יום "שופטים ושוטרים תתן לך... ושפטו את העם משפט צדק", (ט"ו, י"ח). "צדק צדק תרדוף, למען תחיה...", (ט"ו, כ')

האדם מורכב משני חלקים שהם הנפש השכלית והנפש הבהמית. מצד אחד, השכל, ההגיון והדעת, ומצד האחר, התאוות שהן מצד הנפש הבהמית שדוחפים את האדם לדברים שליליים ואסורים. האדם עלי אדמות נתון תדיר במחשבות שונות, מצד אחד האם לחשוב רק על צרכיו האישיים, וזאת על חשבון זולתו, או שמא לעלות ולהתעלות, ולהסיר מעצמו את האנוכיות והדרך הקלוקלת. אכן, ישנם רגעים ושעות בחיי האדם שבהם הוא מתעלה ומתרומם לפסגות גבוהות, בהם רוחו ונשמתו נמצאים בספירות נעלות ונשגבות. באותו זמן האדם נמצא גם בעשייה רוחנית ונפשו מבקשת להיכלל עם כל אותם נשמות טובות הנמצאות בבריאה, המצטיינת באצילות וברוח טובה וגבוהה. מאידך, היצרים השליליים המצויים והקיימים באדם מציבים לו מכשולים ומניעות לעלות ולהתקדם בנתיב החיובי. מעצם בריאתו של האדם מצויים בתוכו תכונות בעלות עוצמה וכוחות השואפים לסחוף אותו עד הרס עצמי והם: הקנאה, התאווה והכבוד. יש והאדם מתדרדר ומגיע לשפל המוסרי ועושה מעשים שליליים המנתבים אותו בדרך חתחתים והמדרון קשה עד למאוד. יחד עם זאת, יצויין כי, ישנם אנשים שמעשיהם ואישיותם הינה חיובית, והיא נושא להערכה ולהערצה. במעשיהם הטובים ובמוסריותם הנעלה הם מקריבים עצמם למען אידאלים נעלים היונקים כוחם מהמימד האלוקי - הרוחני המצוי באדם. האדם בכושרו השכלי ובתבונתו הרוחנית עולה על כל הנבראים, באשר ניתנה לו נשמה עליונה שנלקחה מתחת כנפי השכינה. על כן, האדם נחשב לנזר הבריאה ולתפארתה. וכל זאת, כאשר מהלך רוחו של האדם מועבר מהפסים הבהמיים-החומריים לפסים רוחניים נשגבים ונעלים. האדם מסוגל להעפיל לפסגות רוחניות גבוהות ויחד עם זאת לבנות ולטפח ערכי מוסר וערכיות וזאת כאשר הוא מנווט את יצריו בחכמה, וכך הוא מייעל ומועיל לבריאה בכללותה. אכן, ללא ספק, בעשיית הרע, האדם מגמד את עצמו, וזאת במקום להגשים את ייעודו ושלימותו. (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג בברכת ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). שבת שלום

29.8.2025

20