השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי
דת ומסורת שבת חזון
מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה
מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א
משה רבנו מזכיר ומציין ברמז לעם ישראל את כל המקומות בהם הם הכעיסו את הקב"ה. דבריו ונאומיו של משה הם נאומי תוכחה ומוסר, נאומי מצווה וייעוד. משה רבנו הבין וחש את מצוקתו של העם והתפלל בעבורו תפילות רבות, ואף ביקש לא אחת לשמש בעבורו כקורבן וכפרה, כנאמר:"ועתה אם תישא חטאתם, ואם אין, מחני נא, מספרך אשר כתבת", ("שמות" ל"ב, ל"ב). עתידו, תחייתו וכפרתו של עם ישראל חשובים מאוד אצל משה רבנו. משה רבנו עודד וסייע, תמך וריכך, עזר והסיר מכשולים שליליים מהעם. מכוחו העצמי שהיה טמון בו, עזר ככול האפשר לפרט ולכל העם בכללותו להסיר ממנו סבל, מכאוב ויסורים. משה רבנו העניק לעם את כל מהותו, נפשו ורוחו, וגם את ברכתו ומשב רוחו. השפעתו של משה רבנו שהופנתה לכלל ישראל יצרה הרמוניה שהצמיחה דפוסים רוחניים של אנרגיה והתעלות. מצד אחד, משה רבנו מברך את עם ישראל ואומר: "ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם כם אלף פעמים ויברך אתכם...", (א', י"א). ומאידך, מוכיח משה את ישראל כאשר הגיע מצבור העומס לשיאו והמנהיג הנאמן תש כוחו, ומונה ליקויים באופיו של העם ואומר: "איכה אשא את טרחכם ומשאכם וריבכם", (א', י"ב). משה רבנו מציין בדבריו ובתוכחתו, התנהגות שלילית, כמו טרחניים וטרדניים שהרבו להטריח את משה בענייניהם הקטנוניים וחלקם אף התנהגו בדרך מחפירה של לגלוג והתנהגות נלוזה כלפי מנהיגם משה רבן של ישראל. משה רבנו מציין את התנהגותם כנאמר: "ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי ה' ותזידו..", (א', מ"ג). העם השתמש במעלתם הגבוהה לדברים נחותים וירודים, לדברי ריב ומחלוקת, ובכל זאת, משה השתדל תמיד להוביל את העם על מי מנוחות להתאושש ממצבור בעיותיו ולהעלותם מחומריותם, וכל זאת, בכוח אהבתו, להיטותו וחיבתו שיקדה כלפי העם. "דברים" פרשת השבוע: יש ללמוד ממנהיגותו הדגולה של משה רבנו, שבצד נאומי התוכחה והמוסר שלו לעם, התנדב לא אחת לשמש כקורבן וכפרה עבורו "אלה הדברים אשר דיבר משה, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב", (א', א'). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).
על 'שבת חזון' אומר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, כי 'חזון' הוא מלשון 'מחזה' – בשבת זו מראים לכל אחד ואחד מישראל את בית-המקדש השלישי מרחוק בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד את פרשת 'דברים' ומפטירים מהנביא ישעיה (פרק א') "חזון ישעיהו וגו'". על 'שבת חזון' אומר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, כי 'חזון' הוא מלשון 'מחזה' – בשבת זו מראים לכל אחד ואחד מישראל את בית המקדש השלישי מרחוק. הוא מביא על כך משל מאב שהכין לבנו בגד יקר, והבן קרעו. הכין האב לבנו מלבוש שני, ואף אותו קרע הבן. עשה האב בגד שלישי, אך לא נתנו לבנו. הוא שומר את הבגד אצלו ורק "לפרקים רחוקים ידועים" הוא מראה לבן את הבגד, באומרו, שאם יתנהג כראוי – יקבלו. הטעם לכך שהאב (הקב"ה) נתן לבנו (עם ישראל) את המלבוש היקר (בית המקדש) בפעם הראשונה והשנייה, אף שידע כי יקרענו, ואילו בפעם השלישית הוא תובע ממנו שההליכה בדרך הישר תשתרש "כמו טבע" בנפשו – היא משום שמהותו של הבית השלישי היא הנצחיות והקיום התמידי. כפי שאומר הזוהר (פינחס רכא,א), על הפסוק "אם ה' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו וגו'" - שהבית הראשון והשני היו "בניינים של בן אדם, שאין בהם קיום כלל", אולם הבית השלישי, שיהיה בניינו של הקב"ה יתקיים לעד. דבר זה מופיע במדרשי חז"ל רבים, שקושרים את בית המקדש השלישי עם קיום תמידי ונצחי. הגמרא (פסחים פח,א) מציינת, שאצל אברהם מוזכר מקום המקדש בלשון "הר" ("בהר ה' ייראה"), אצל יצחק בלשון "שדה" ("ויצא יצחק לשוח בשדה"), ואילו אצל יעקב הלשון הוא "בית" ("ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל"), כי יעקב קשור לבית המקדש השלישי, שהוא בבחינת 'בית' שעומד בקביעות ולא באורח ארעי. הבית הראשון והשני ייחודו של בית המקדש השלישי, שהוא ממזג את שתי המעלות הנפרדות שהיו בבית הראשון והשני. אנו רואים הבדלים ניכרים בין שני בתי המקדש הללו. בימי הבית הראשון הייתה התגלות גדולה של אור הקדושה בעולם. הוא נבנה בימי שלמה המלך, בתקופה שמוגדרת שיאה של ההתגלות האלוקית ("קיימא סיהרא באשלמותא", כדברי הזוהר). גם בני ישראל עמדו אז בדרגה רוחנית גבוהה ביותר, מכוחה של ההתגלות האלוקית. אולם חסרונו הגדול של הבית הראשון היה, שכל הגילויים האלוקיים באו מלמעלה, בלי שהעולם עצמו היה בשל ומוכן לכך. לצד גילויי הקדושה הייתה אז התגברות עזה של עבודה זרה, נביאי שקר וכו', מפני שהעולם עצמו טרם נזדכך ונתקדש. לכן, בסופו של דבר נחרב הבית הראשון. הבית השני בבית השני הייתה התמונה הפוכה. הוא לא נבנה בתקופת זוהר של ישראל. הוא נבנה כשעם ישראל היה נתון לממשלת אומות העולם, ואף הדחף לבנייתו בא מאת גוי כורש. גם מבחינת הגילויים האלוקיים הייתה בו ירידה עצומה לעומת הבית הראשון. חסרו בו חמישה דברים עיקריים: הארון (עם הכפורת והכרובים), האורים והתומים, האש, השכינה ורוח הקודש. לעומת זאת, הייתה אז הזדככות של העולם מלמטה, ובני ישראל עמדו בימי הבית השני בדרגת בעלי תשובה. משום כך עמד הבית השני מעט זמן יותר מן הבית הראשון, ואף-על פי-כן נחרב לבסוף, שכן אין קיום נצחי להתעוררות מלמטה שאינה נתמכת בגילוי אלוקי מלמעלה. אמנם העולם נתעלה ונזדכך, אך יש גבול למה שבני אדם מסוגלים להגיע בכוחותיהם שלהם. בכך גדולתו של הבית השלישי, שבו יתאחדו גם הגילויים הנעלים מלמעלה וגם ההזדככות וההתעלות מלמטה, ולכן הוא יעמוד לנצח נצחים. לצורך זה נדרשה הגלות הממושכת, שבה יזכך ויקדש עם ישראל את העולם כולו, ויכשירו לקבל – בזכות ולא בחסד את הגילויים הנעלים שיאירו בימי הבית השלישי, בקרוב ממש.
25
1.8.2025
Made with FlippingBook flipbook maker