השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת פינחס זה אליהו

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

כוחו של יהושע בן נון בא לו מאותו הוד מיוחד שמשה רבנו העניק לו, כנאמר: "ונתת מהודך עליו". אותו הוד היה בו כדי להקרין, לרומם את העם ולנשאו. חז"ל אמרו כי "זקנים שבאותו דור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה" ("בבא בתרא" - ע"ה, ע"א). משה רבנו שמח מאוד ממינויו של תלמידו יהושע בן נון ועל כך נאמר: "בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו" ("סנהדרין"-ק"ה, ע"ב). ואכן, תלמידיו של האדם הרי הם כבניו, שבהם אין האדם מקנא. נאמר על יהושע בן נון כי שרת את משה באהבה רבה, במסירות נפש וחלק לו כבוד רב. יהושע היה משכים ומעריב למקום בו לימד משה את ישראל ושם היה מסדר את הספסלים, פורס את המחצלות ומכשיר את המקום ללימוד. מידת הענווה והצניעות היתה נטועה ביהושע בן נון, ואכן הקב"ה, נאמר עליו: "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון" ("תהילים", קי"ג, ז'), כך גם מצמיח את המנהיג הנמוך והשפל בעיני עצמו ובעיני בני דורו. כך היה גם עם דוד המלך שעליו נאמר: "ויבחר (ה') בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן... הביאו לרעות ביעקב עמו בישראל נחלתו", ("תהילים"- ע"ח-ע', ע"א). הכתרתו של יהושע בן נון למנהיג על ישראל נעשית עוד בחייו של משה רבנו ואף ביוזמתו. משה מבקש מהקב"ה ואומר: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה...", (כ"ז, ט"ז). על כך עונה הקב"ה למשה: "קח לך את יהושע בן נון, אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו", (ע"ז, י"ח). בקשתו של משה למנהיג כבר בחייו כדי שלא יווצר מצב שנקרא בימינו: "אחרי המבול", או כפי הנאמר במקרא: "כצאן אשר אין להם רועה", (כ"ז, י"ז). חשיבות רבה כשהציבור רואה ונוכח בחפיפת תפקידים, שהמנהיג המחליף יוסמך ומבורך על ידי המנהיג הפורש. ואכן, כך נאמר: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל, חזק ואמץ..", ("דברים" ל"א, ז'). ולאחר שנפטר משה נאמר כי יהושע מנהיג את העם ביד רמה והעם ממושמע וסר למרותו וכך נאמר: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו, וישמעו אליו בני ישראל, ויעשו כאשר ציוה ה' את משה", ("דברים" ל"ד, ט'). "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו", (כ"ז, י"ח). "ונתת מהודך עליו...", (כ"ז, כ'). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). פרשת השבוע: "פנחס" יהושע בן נון שהצטיין במידת הענווה, וראה את עצמו כמשרת בלבד של משה רבנו, זכה להתמנות למנהיג ישראל

"בריתי שלום" רומז להתחברות בין הגוף לבין הנשמה. דבר זה רואים בגלוי אצל אליהו הנביא, שעלה בגופו הגשמי "בסערה השמימה" הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה,יב) בתחילת פרשתנו מעניק הקב"ה לפינחס את שכרו על ש"השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם". ומה שכרו? - "הנני נותן לו את בריתי שלום". בפשטות הכוונה היא, שהקב"ה נתן לו את ברית הכהונה, ושצאצאיו אחריו יהיו כוהנים. חז"ל אומרים: "פינחס זה אליהו". גם אליהו הנביא היה קנאי כפינחס, כפי שהוא אומר: "קנא קנאתי לה' אלוקי צבאות". הוא אף דיבר על עם ישראל באופן לא חיובי. על כך נתן לו הקב"ה "את בריתי שלום" - שאליהו יבוא לכל ברית מילה, כדי שייווכח עד כמה בני ישראל מסורים לקב"ה ושומרים את בריתו. שלום בין גוף לנשמה "בריתי שלום" רומז גם כן להתחברות בין הגוף לבין הנשמה. דבר זה רואים בגלוי אצל אליהו הנביא. נשמתו לא עזבה את גופו, אלא הוא עלה בגופו הגשמי "בסערה השמימה". היכולת הזאת, לעלות עם הגוף לשמים, נבעה מזיכוך מוחלט של הגוף הגשמי. אליהו זיכך כל כך את גופו, עד שהגוף לא היה עוד מחסום בפני הרוחניות, אלא הוא עצמו נעשה כלי להשראת הקדושה הרוחנית. לכן לא היה צריך למות ולהיקבר, אלא גופו הגשמי היה יכול להתעלות ולקבל את כל הגילויים הרוחניים. משה ואליהו בנקודה זו יש יתרון לאליהו הנביא אפילו על משה רבנו. אמנם גם משה רבנו היה בעל גוף קדוש ומזוכך. גופו היה קדוש עוד מרגע היוולדו, כפי שנאמר, שכאשר נולד "נתמלא הבית כולו אור", דבר המעיד שהגוף לא הסתיר את אור הנשמה, אלא אור הנשמה בקע והאיר גם מבעד לגוף. אך בכל זאת משה רבנו מת וגופו היה טעון קבורה, שכן אור הנשמה לא חדר בו כל כך עד ששינה את גשמיות הגוף מיסודה. כל עוד שרתה בתוכו הנשמה, לא הסתיר הגוף את אור הנשמה, אבל הגוף עצמו לא נתעלה מגשמיותו. לעומת זאת, אליהו הנביא זיכך לגמרי את גופו, עד שהגוף עצמו נעשה כלי לקדושה ולרוחניות. הבשר יראה על פי זה יובן מדוע אליהו הנביא דווקא הוא מבשר הגאולה, שכן זה גם עניינה של הגאולה - לזכך לגמרי את גשמיותו של העולם הזה, עד שהגשמיות עצמה תהיה כלי לקדושה האלוקית. וכך נאמר על זמן הגאולה: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר" - כלומר, הבשר עצמו (הגשמיות עצמה) יראה "כי פי ה' דיבר". הכוח הזה ניתן לפינחס, ואילו זכינו, הייתה הכניסה לארץ ישראל נעשית מיד לגאולה האמיתית והשלמה. מכיוון שהתערבו עניינים בלתי רצויים, נתעכבה הגאולה עד ימינו אלה. ובמהרה יבוא אליהו הנביא, מבשר טוב, ויבשר על ביאת משיח צדקנו, שיגאלנו גאולת עולמים בגאולה האמיתית והשלמה.

18.7.2025

24